העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יג עמוד א

דף יג עמוד א'. ידעתם שבשביל כילוף תפוח אדמה, לכן אליהו הנביא לא בא? בגלל שאנחנו מקלפים תפוחי אדמה, לכן אליהו לא יבוא. מדהים, נכון? היום אנחנו נראה שאליהו לא יבוא בערבי שבתות. למה? בגלל התורח. אומר רש"י, איזה תורח שיש להם לעסוק בסעודת שבת. נו באמת בגלל התורח הזה מה אנחנו לא מסכימים בסעודת שבת לאכול שימורים לאכול סרדינים העיקר שכבר אליהו הנביא יגיע ויבשר על בו הגאולה שכבר תיגמות הזו מה קרה למה שאליהו לא יבוא בהרבה שבתות כאן תמון יסוד נפלא הקדוש ברוך הוא אומר חביב עליי התורח הזה יהודי עומד ומקלף תפוחי אדמה יהודי עומד ועושה קניות בשוק לכבוד שבת יהודי עומד ופורס את הדגים ומטבל את הבשר יהודיה עומדת במטבח ותורחת בצורכי שבת אומר הקדוש ברוך הוא זה חביב עליי מהכל ואת המס הזה אני חושב כל אחד צריך לקחת אליו להבין עד כמה המעשים הכביכול פשוטים הללו לא כתוב כאן יהודי יושב עם רבנו תם כל היום ואומר תהילים לא כתוב כאן יהודי יושב בסעודת שבת ושאר זמירות לא דווקא אותו תורח שודי עוסק בצורכי שבתות שנראה לו כביכול דבר פשוט טכני הלוואי והייתי יכול להזמין טלפון את כל סעודות השבת מוכנות אומר הקדוש ברוך הוא לא דווקא התורח הזה חביב עליי אני לא שולח את אליהו כדי שלא יפריע לכם באמצע התורח שכל כך חביב עליי כל יהודי בכל מקום תתרח דבר אחד לקדוש ברוך הוא תבין עד כמה זה חשוב אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים את דף יג עמוד א שועה מלמעלה רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה אנחנו כל כך הרבה זמן בתוך המערכה הזו בתוך הדיון מה קורה עד מתי מותר לאכול חמץ בערב פסח שיטת רבי יהודה שעה רביעית מותר חמישית אסור לאכול אבל מותר להכיל לבהמתו מותר לההנות ובשישית מתחיל לשרוף שיטת רבי מאיר רביעית וחמישית מותר לאכול ולהכיל הבהמה הכל בסדר ורק כשישית מתחיל לשרוף ואילו שיטת רבן שמעון בן גמליאל שהגיע ואמר יש הבדל בין תרומה לחולין תרומה מותר לאכול גם בשעה חמישית וחולין כבר רק שעה רביעית ומשעה חמישית נפסיק לאכול סליחה לא רבן שמעון בן גמליאל אלא רבן גמליאל מגיע רב נחמן בשם רב ופוסק הלכה כרבי יהודה שחמישית מותר רק להנות ולא לאכול שואלת הגמרא אמר לירבה לרב נחמן ונעם אמר הלכה כרבי מאיר מדוע אתה פוסק כרבי יהודה בוא תפסוק כרבי מאיר דסתם לנתק כבתי יש לנו סתם משנה, זאת אומרת משנה סתומה בלי שם שאומרת כמותו. ורבי שסידר את המשניות כשהוא בחר לסתום משנה הייתה לו סיבה הוא סבר שכך הלכה אז מדוע אתה לא פוסק כרבי מאיר? אומרת הגמרא הילב סתמה הילב סתמה הוא משום דקשי המותר כתוב שם כל שעה שמותר לאכול מאכיל בעצם הלשון הפשוטה שהיינו אמורים לכתוב אם אנחנו פוסקים כרבי מאיר שבעצם אומר שאין אף פעם שמותר רק להנות ולא לאכול זאת אומרת שבשעה חמישית שמותר להאכיל מותר גם לאכול לא היה אמור להיות כתוב מותר רש"י אומר זה כתוב בפרק כל שעה בהמשך אבל רש"י כבר מגלה לנו כתוב שם כך היה אמור להיות כתוב כל שעה שאוכל מאכיל שכתוב כל שעה שמותר לאכול משמע שכשמותר למישהו אחר לאכול לך מותר להכיל לבמתך מתי זה כשיטת רבן גמליאל והכרענו שמה שמדובר כרבן גמליאל שמה שרבן גמליאל אומר שכשמותר לכהן לאכול את התרומה מותר ליהודי להכיל לבהמתו הרי אומר שבשעה החמישית ליהודי מותר רק לההנות לכהן תרומה מותר גם לאכול אז הסתם משנה שם זה בכלל לא כירבי מאיר וזה לא סתם משנה זה כרבן גמליאל שהוא מגיע ואומר בשעה שמותר לאחר לאכול אז ליהודי מותר להכיל אומרת הגמרא אליו סתמה הוא משום דקה שיהיה מותר ובאמת הכרנו שזה רבן גמליאל שואלת הגמרא אם כך וני אמר הלכה כרבן גמליאל דאבלי מכריע הרי רבן גמליאל מכריע בין שניהם רבי יהודה אומר רק מותר בהנאה ולא באכילה רבי מאיר אומר בין באכילה ובין בהנאה ואילו רבן גמליאל זה סוג של איזון זה דרך המיצוע הוא מגיע ומחלק בין תרומה לחולין למה שלא נפסוק כמותו אומרת הגמרא ממש לא הוא לא נחשב כמכריע אמר לרבן גמליאל לו מכריע הוא טעם דנפשי כאמר אומר רש"י הרי לא היה כאן ויכוח על תרומה וחולין שהוא הלך קיצוני ורבי מאיר אמר גם תרומה וגם חולין מותר רבי יהודה אמר גם תרומה גם חולין אסור והוא מצע ביניהם רבן גמליאל הביא כאן איזה טוויסט חדש בעלילה הוא הביא משהו שאף אחד לא דיבר עליו ולכן הוא לא נחשב כמכריע אומר רש"י אשתא דהינו הם רבי יהודה ורבי מאיר לא הדגור תרומה וכולין כלל לא גילו דעתם שיש שומרי רמז דין לחלק ביניהם לו אחראי אלא הדעת שלישית הבאת כאן משהו חדש ולכן זה לא נחשב כדעת המכריע ולכן אני לא פוסק עם אותו והיא בעיתמה אומרת הגמרא אתה יודע מה מה הסיבה שפסקתי כרבי יהודה רב דאמר כי הייתנה דתניה 14 שכה להיות בשבת ערב פסח בשבת קודש מבערין את הכל מלפני השבת הרי אסור לעשות שריפה בשבת עושים מדורת השריפת חמץ בערב שבת ושורפים גם תרומות טמאות תלויות ותהורות בין טמאות לגמרי, בין תלויות שאני לא יודע מה דינם ובין טהורות שבעצם יש איסור לשרוף תרומה טהורה אסור לשרוף תרומה טהורה בכל אופן כאן אני אומר תשרוף אותם ומשיירים מן הטהורות מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ארבע שעות דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברטות שאמר משום רבי יהושע בטהורות גם כן תשאיר בדיוק חמץ מצומצם למה שאתה הולך לאכול בשבת בליל שבת ובשבת בבוקר ורק מזון שתי סעודות רש"י אומר אין סעודה שלישית למה כי כל שלוש סעודות של שבת זה ערבית בלילה, שחרית ומנחה ובערב פסח במנחה כבר אסור לאכול. לכן רק שתי סעודות בשבת זה מה שתשאיר ואת כל השער אפילו תרומות טהורות תשרוף. אומרת הגמרא, אומרת הגמרא, אומרת הברייתא אמרו לו, אמרו לו אלה שחולקים עליו, מה פתאום טהורות לא ישרפו, שמה ימצאו להן אוכלין יכול להיות שלטהורות פתאום הוא ימצא איזה אורח בבית כנסת, איזה קבוצת בחורי ישיבה שנתקעה, יזמין אותם לביתו, כמובן כאלה שמותר להם לאכול תרומה ואם כן, למה שישרוף את התרומות הטהורות? אמר להם, "מה פתאום כבר ביקשו ולא מצאו? הוא כבר מסודר עם האורחים. לא אמור להיות כאן אנשים שיגיעו באמצע שבת הרי כהנים לא יבואו מחוץ לתחום הם יהודים הם לא יבואו מחוץ לעיר במהלך השבת ולכן הוא כבר שיבץ לעצמו אוכלים ככל הנראה מי שהוא לא שיבץ כבר לא יבוא לא יהיה לזה אוכלים ולכן תשרוף כבר מערב שבת אמרו לו האלה שחולקים עליו שהם החוץ לחומה לנו מה אתה יודע אולי ככה בכניסה לעיר בגינות סחרוב אני יודע כל אחד איפשהו גו בכניסה לעיר כבר היה באותו זמן כבר היו יהודים כבר היו כהנים והם נכנסו צו עכשיו לעיר במהלך השבת, במהלך דמדומי החמה וכדומה והם יגיעו ויכלו אז למה לשרוף ממקודם? אמר להם ענה להם רבי יהודה ישברטא אם אתם כל כך חוששים לשמע ואולי כן יהיה מצב לאכול לדבריכם אף תלויות לא ישרפו גם תרומות שהם תלויות שאני לא יודע אם הם טהורות או טמאות גם כן אולי לא נשרוף אותם שמה יבוא בעזרת השם בקרוב בימינו אליהו יבשר על בו הגאולה יפשות את כל הספקות ואת ההריהם יגיד תשמע זה תרומה טהורה ומותר לאכול ותשמע ואז כבר יהיה לו אורחים שיגיעו מחוץ לחומה נעשה כבר מיקס אחד מכל החששות שלכם של אולי בכל אופן אתם אומרים שתלויות כן כן ישרפו. אמרו לו זה לא טענה. כבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא. לא בהרבה שבתות ולא בהרבה ימים טובים מפני התורח כפי שאמרנו. ולכן באמת את התלויות כן תשרוף כי לא יכול להיות להם תקנה. אבל את הטהורות חכה חכה ליום. מה תעשה עם זה ביום? אם בסופו של דבר לא יגיעו כהנים וכולו אם לא ימצא רש"י אומר יאכילום למחר לכלבי כהנים שלהם מותר לאכול תרומה או יבטלם בליבו אבל עדיין אל תשרוף אותם. אמרו לו זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר בן יהודה השברתותה שאמר משום רבי יהושע פסקו הלכה כמותו שגם את הטהורות משאירים רק מזון ד סעודות וסורפים ושימו לב מה הוא אמר הוא אמר מפורש כדי לאכול עד ד' שעות ופסקו הלכה כמותו ולכן אומר רב נחמן בשם רב פסקנו הלכה גם כן כרבי יהודה כי כתוב במפואש שפסקו הלכה כרבי יהודה השברתותה שאוכלים הד שעות מהילה מבינה הגמרא אפילו לאכול פסקו כמותו בשני הדברים שהיה עליהם ויכוח א' ששורפים גם את התהורות מערב שבת ומותירים רק את מה שחייבים לאכול שתיים עד שעות ולא יותר אומרת הגמרא לא חייב להיות אמר פפא משמי דרבה לא לבאר זאת אומרת פסקו הלכה כמותו רק לגבי שמבארים גם תרומות טהורות מה שמעבר למה שאתה צריך לאכול אבל עדיין לגבי השעות לגבי זמן האכילה ייתכן שלא פסקו הלכה כמותו ולכן עדיין כך רב פסק אומנם אבל אנחנו לא יודעים בדיוק מה היה המניע של רב לפסוק כך ממשיכה הגמרא ואומרת ואף רבי סבר ליד רב נחמן דאמר רבין ברב עדה מעשה באדם אחד שהפקיד דסקיה מלא חמץ אצל יוחנן חקוקה יוחנן חקוקה כך שמו דיסקיה רשי אומר זה מורכב משני מילים דיסקיה זה כאילו די זה דו סקיה זה שק איזשהו אמתחת כפולה היה לו איזה אמתחת שק איכותי הפקיד אצל בן אדם אצל יוחנן חקוקה ונקבו העכברים והיה חמץ מבצבץ ויוצא הוא ויוצא זאת אומרת החמץ הלך ונפסד. זה היה בערב פסח. יום רגיל ייתכן שמותר לו למכור את זה אבל העלות הייתה גבוהה בשוק. ערב פסח זה הזמן הכי גרוע למכור את החמץ. יש הרבה חמץ בשוק, יש הרבה עצ וכמעט ואין ביקוש. ובא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן, חכה אולי יבוא בעל בעל החמץ, תיזכר שיש אצלך את הפיקדון, יבוא ויאכל אותו. שעה שנייה גם אמר לו אמתן, שלישית אמר לו אמתן, רביעית אמר לו אמתן, חמישית אמר לו צא ומכרה בשוק. מה אליו מבינה הגמרא? למי הוא אמר לו למכור אותה? זאת אומרת הוא חיקה עד הזמן האחרון שיהיה מותר רק לההנות ולא לאכול. מה אליו לנוכרים כרבי יהודה? ואם כך יש לנו פה שוב רואים מעשה רב שרבי נר כרבי יהודה ולכן ככה אנו פוסקים הלכה. אומרת הגמרא מהב יוסף לא לישראל כרבי מאיר בשעה חמישית הוא מכר את זה לישראל וזה השעה האחרונה. לכן רבי חיקה עד עכשיו עד האישורת האחרונה ממש עד שעשין. ואז הוא אמר לו, עכשיו כבר אין ברירה, לך ותמכור את זה. ואפילו לישראל, כמו שרבי מאיר מתיר בשעה החמישית, בין לאכול, בין לההנות, הכל מותר. שואלת הגמרא, אמר להביא אי לישראל נשקי לנפשי. אם מדובר ליהודי, למה הוא צריך למכור את זה בשוק שיקח את זה לעצמו? אונה הגמרא, משום חשדה, כשבן אדם לוקח לעצמו, אני קצת חושש שהוא שם את זה בפחות מהנורמה והוא יתן לבעלים פחות מה שמגיע להם. ולכן לך תמכור את זה כמו בן אדם בשוק. ואת מה שתקבל מההוא זה מה שתביא לבעלים דתניה גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק יש להם הרבה כסף קטן ואין להם עניים לתת להם כרגע את הכסף והם רוצים לפרוט אותו לשטרות פורטים לאחרים ואין פורטים לעצמן אל תביא שטרות אתה מהבית שלך ותפרוט לך לצ'נג'ר לך לשולחני שיעשה לך את העבודה למה כי זה נראה לא טוב שאתה עושה את זה לעצמך אתה תאגל פינות אתה תחליק לכן כדי שלא יחשדו בך לך למישהו אחר אותו דבר גבאי תמכו שאין להם עניים לחלק הכינו אוכל רבשי ברב מושה זכות רבי שמעון הכל יש להם הרבה אוכל אבל אין עניים מוכרים לאחרים ואין מוכרים לעצמם זאת אומרת הם לא יקחו את זה לביתם ויחשבו את אלא הם קראו לאחרים ואת הכסף ישמעו לעניים משום שנאמר והיתם נקיים מהשם ומישראל זאת אומרת יש עניין שבן אדם יוציא את עצמו נקי וחף מכל חשד ולכן נכון סומכים עליהם בעניין שהם גבאי צדקה גבאי תמכוי אבל ברגע שהם מוכרים את זה לעצמם ואנשים רואים שהם עצמם אוכלים את זה זה נראה רע לא טוב יבוא לידי חשד ולכן אומרים אומרים לך אל תעשה את זה אותו דבר כאן ייתכן באמת שאנחנו פוסקים כרבי מאיר לעניין חמץ ובשעה חמישית מותר ליהודי לאכול אותו וזה שרבי אמר ליוחנן חקוקה צה תמכור את החמץ זה היה תמכור אותו לישראל למה לא לעצמך פשוט מאוד כי אני אומר זה נראה לא טוב שאתה תאכל את החמץ ואחרי זה תשלם עליו יש עניין של חשד אמר לרב עדבר מתנה לרב יוסף בפירוש המרטלן זאת אומרת הגמרא דוכה את כל המערכה הזאת ואומרת זה לא כרבי מאיר בפירוש אמרתלן צאו מוכרן לנוכרין כרבי רבי יהודה זה היה המעשה המעשה היה שהוא אמר לו במפורש צוות תמכור אותם דווקא לנוכרים כרבי יהודה ובאמת אנחנו רואים כאן פסק הלכה כרבי יהודה שבשעה חמישית מותר לאכול ואסור ליהנות אומרת הגמרא הקדושה מה רב יוסף כמן אז להשמתא דרבי שאמר למכור את הפירות את החמץ כרבן שמעון בן גמליאל דתנן המפקיד פירות אצל חברו אפילו אין עבודים אומר תנקמה לא יגע בהן זה לא עניין שלך תן לו את מה שהוא הפקיד אצלך אז זה הולך הולך ויש בליי וזה נאבד ונשחק ולא משנה אל תיגע בהם כשהוא מגיע תאמר לו אדוני היקר זה מה שהבאת כך בבקשה רבן שמעון בן גמליאל אומר מוכרן בבית דין מפני השבת עבדה חבל הבן אדם הפקיד הוא לא יודע מה קורה עם זה בינתיים תציל לו את זה תשמור לו את הכסף כשהוא יגיע תן לו את הכסף ואם כך רבי שפסק למכור זה כמו רבן שמעון בן גמליאל אמר להביאי מה פתאום ולבעית מרלה אמר רבא בברחנה אמר רבי יוחנן לא שנו כל מה שתנקמה אומר לא יגע בהם אלא אלא בכדי חסרונן דווקא שיש דרך חיסרון יש בליי שהוא נורמה אנשים לוקחים את זה בחשבון אבל יותר מכדי חסרונן מוכרן בבית דין ולכן ברור שגם כאן הוא יאמר תמכור אותם וכל שכן אחדפסידה לגמרי עוד רגע צריך כבר לשרוף אותם זה נאסר בהנאה זה חמץ שעבר עליו הפסח וכולי ולכן ברור שלפי כולם בין לתנקמה בין לרבן שמעון לגמריאל ברור שהם יאמרו תמכור את זה ויפה שעה אחת קודם העיקר שהוא לא יפסיד לחלוטין את כל סחורתו בואו נסכם ראינו שרב נחמן מגיע בשם רב ואומר הלכה כרבי יהודה למה לא קרא רבי מאיר כי עשתה משנה זה לא רבי מאיר כתוב שם כל זמן שמותר זה בכלל כב כרבן גמליאל למה אנו אומרים כמותו כי הוא לא מכריע הוא מגיע ונותן דעה חדשה זה לא נקרא הכראה רב דמר כי תנא הבאנו את רבי יהודה איש ברטותא שאומר שיד שכל להיות בשבת צורפין את הטמעות התלויות והטהורות מערב שבת ומשאירים רק מזון שתי סעודות עד ארבע שעות נחלקו עליו לגבי הזה ששורפים את כל הטהורות אמרו לו אולי הגיעו אורכים וכולו הוא ניסה לומר אולי בוא אליהו דחו אותו תכלס פסקו הלכה כמותו אבל אמרנו שזה רק לגבי ששורפים את הטהורות ולא לגבי השעות ראינו שאצל רבי היה תוא שהפקיד אצל יוחנן חקוקה ובשעה חמישית הוא אמר לו צוות תמכור ניסים לומר שאולי זה כרבי מאיר ומוכרן לישראל ולא לעצמו משום חשדה אבל סגרנו את הפינה ואמרנו שמפורש כתוב צא ומוכרם לנוכרים כרבי יהודה ולכן באמת כך הלכה כמן אז להשמעת השם מוכר אמרנו זה בין לתנקמה בין לרבן שמעון בן גמליאל כיוון שפה זה נפסד לחלוטין זה לא בטווח של הבלי הנורמלי ולכן ברור שימכור בהצלחה אדירה ולהתראות מחר. ا
לצפיה בתכנים נוספים: