העמוד היומי מסכת פסחים דף יב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יב עמוד ב

[מוזיקה] סורכים דף עמוד ב שורה שלישית מלמעלה תנן עד לכאן הערכנו בביאור המחלוקת רבי מאיר ורביד במשנה שלנו כמה אדם טועה וממילא בכמה הרחיקו חז"ל את האיסור חומץ לפני השעה השביעית תחילת שעה השביעית חצות היום יום שעה זה נסע מדאוריסה רבי מאיר אמר שעוסרים לו את השעה השישית אבל חמישית הוא עוד יכול לאכול כי אדם טועה שעה לכאורה ורבי יהודה אמר שגם השעה החמישית נאסרת באכילה כיוון שאדם יכול לטעות גם בא ולחשוב שזה עדיין דהיינו להטעות בין שעה שביעית לשעה חמישית ראינו את המחלוקת בסנהדרי לעניין עדות כמה כמה אני אומר שהעדות היא מוקחשת? כמה הפרש צריך שיהיה ביניהם בין שני העדים כדי שאני אומר שיש פה הכחשה בין העדים? רבי יהודה אמר אם אחד אמר שעה שנייה ואחד אמר שעה שלישית עדותן רבי מאיר אמר עדותן קיימת ורבי יהודה אמר שגם אם אחד אמר שעה שלישית ואחד אמר שעה חמישית עדותן קיימת הבא יביאר בשתי לשונות או שלפי רבי לפי רבי מאיר אני אומר שאדם לא טועה כלל או שאדם טועה במשהו בזה נחלקו המאיר ורבי יהודה ולפי הלשנה השנייה שאדם טועה בחצי שעה או שאדם טועה בשעה ולפי הלי לפי רבים לפי רובה אמרנו שהטעות ביניהם היא אנחנו לוקחים את הזמנים הכי קיצויניים ביניהם כדי שנוכל לחייב את הנידון ולומר שהעדות היא קיימת אני צריך לומר שאדם טועה במקסימום פער שיכול להיות ביניהם זאת אומרת אם לפי רב יהודה בשעה שנייה אחד אומר שעה שלישית את דן קיימת אני צריך לקחת אופציה שהמקרה היה בתחילת שעה שנייה ואחד אמר שעה שלישית התכוון לסוף שעה השלישית ואף על פי כן עדותן קיימת כי אדם טועה מסוף השעה השלישית לתחילת השעה השנייה ולכן עדותן קיימת זאת אומרת שלפי רבי מאיר אדם טועה בשתי שעות חסר משהו ולפי רבי יהודה בשלוש שעות חסר משהו שואלת הגמורה כעת בעצם כל זה היה הקדמה לקושיה הזאת סתירה בין השיטות של רמא ורבי יהודה לעניין העידות לשיטות שלהם לעניין חומץ במשנה שלנו תנן רבי מאיר אומרך לכל חומץ ש סופן בתחילת שש דהיינו שורפים את החומץ בשעה השישית למרות שמדוריסה זה נעשה רק בשעה שתיית אבל עסרו את זה מדרבונו רבי דכלין כל ארבע וטולילין כל חומש אוסרים גם את השעה החמישית סכין מתחילה שש לאבילי בדרב מאירד אמר אין אדם טואה ולא י כלום ניחלקולשית מתחילה הגמורה להקשות לפי הביה בשיטת רבי מאיר אמרנו אדם לא טועה אז לכאורה אם אדם לא טועה בשעות ולכן לכן רבי יהודה אמר לכן רבי מאיר אמר שעם עדות שני עדים אחד אמר שעה שנייה אחד אמר שעה שלישית עדצן קיימת כי אין כי אדם לא טועה ביניהם והוא התכוון לסוף השעה השנייה הוא התכוון תחילת השעה השלישית אז גם כאן אדם לא טועה אז למה בחמץ החמרנו ועשנו את השעה השישית לפי רבי מאיר אוליך לשני דומר אדם טועה משהו ניכולה סופשית גם לפי הלשנה השנייה שאמרנו אדם טועה במשהו לכאורה משהו אז תתיר לו לאכול עד סוף שעה שישית אבל למה שרנו עליו שעה שלמה ויהי עליבד רבי יהודה דאומר אדם טועה חצי שור לפי הלשנה הראשונה שאדם טועה חצי שעה ניכולת פעל גדשית אז נטיר לו עד אמצע השעה השישית נאסור עליו רק חצי שעה כי זה שיעור שאדם טועה כמו שלעניין עדות אני אומר חצי שעה על בדרבידה הוא הדין לעניין חמץ אז חצי שעה לפני זמן ניסור דאורייסה נאסור כדי שלא יבוא ליטותח שנמדומרס אדם טועה שעה הוא משהו נכו לצוף שעה חמישית לפי רבי יהודה למה אתה עוסר עליו גם את השעה החמישית? או שתאסור עליו רק חצי משעה שישית לפי הלשנה הראשונה או שתאסור עליו את השעה השישית וסוף השעה החמישית אבל לא את כל לא את כל השעה החמישית אומר הביי אדס מסור לזריזים חומץ לכל מוסו תרץ הביהי על הקושיה על דבריו אני אסביר לכם בחומץ כיוון שזה מסור לכל אדם ולא רק לביזין ממילא זה לא כמו אידוס שמסורה לזריזים והביזים בודקים את זה אלא זה חומץ וחומץ זה לכל אדם גם בא לבת הכי פשוט שיש שבקושי מבין ובקושי יודע לבדוק את השעות גם הוא יכול לבדוק יכול גם הוא מוטל עליו את השמירה מחומץ וממילא כיוון שהוא יכול לטעות לכן הרחיקו יותר מאשר אידוז ורוב עלי בדר ממשיכה הגמרא להקשות עלי בדרובה רובה שהסביר בשיטת רבי מאיר דם אדם טועשתו חוס משהו כאן הקושיה תהיה להפך למה בחומץ אמר אמר רבי מאיר שאדם טועה יותר מתחילת חמש לא ינייחול לכאורה אם אדם אם באידוס אמרנו שאדם טועה שתי שעות חסר משהו אז למה בחומץ אנחנו אומרים שסרים עליו רק את השעה השישית לפי רבי מאיר לכאורה בכמו שבאידוז אמרנו שאדם טועה כל כך הרבה שתי שעות גם בחומץ נאמר שאדם טועה שתי שעות ונאסור עליו גם את השעה השישית וגם את השעה החמישית למה עלי בדרמר בחומץ כתוב שרק השעה השישית נאסרת עונה גמור חמש חמו במזרוך ושבע חמו במירוב. זאת אומרת מה שדיברנו מה שרבי מאיר אמר שאדם טועה בשתי שעות זה לא תמיד שתי שעות לא משנה איזה שעות של היום אלא זה תלוי מתי. רבי מאיר דיבר שעד אחד אומר שעה שנייה של היום ועד אחד אומר שעה שלישית. השעות האלו הם שעות שאפשר להתבלבל ביניהם גם בשעתיים. כיוון שהחמה נמצאת לכיוון מזרח עדיין וזה רק עניין של זוויות קצת יותר לכיוון מערב קצת פחות אבל עדיין אפשר לטעות מה שאין כן בשעות המאוחרות יותר לבוא ולטות בין שעה חמישית לשעה שביעית זה כבר אדם לא טואה ולכן אין סיבה לבוא ולאסור עליו גם את השעה החמישית יוכי בשיט מניחול אז ככה עדיין שעה שביעית הרי רחמה כבר עוברת את חצות מתחילה לעבור לכיוון מערב אז גם את השעה השישית שהיא עדיין לכיוון מזרח גם אדם לא טועה אומר דבר ברא ושית יומי בקרנס כוי השעה השישית היא כבר מאוד מאוד קרובה לחצות היא כבר נמצאת במרכז הרקיע באמצע הרקיע ולכן בין אמצע לרקיע ל צת אחרי האמצע צד אחרי חצות זה כבר כן מקום שאפשר לטעות אבל בין שעה חמישית שהיא לא קרובה לאמצע זה אי אפשר לטעות ורוב עליבד רבי יהודה ממשיכה גמורה בשיטת רבי יהודה רוב ביאר דומה עוד טועה ג שסוס משהו הפריניהם בין שני שני העדים שעדיין אומרים אדוסון קיימס זה עד ג שיס כי זה השיעור שהם יכולים לטעות אז אם כן בתחילת דניחון אם באידוס אתה אומר שאפשר לטעות עד שלוש שעות אז בוא נחשוש לזה בחומץ ונאסור שלוש שעות לפני זמן הביאור מתחילת דניחול אז נאסור את שעה שישית חמישית ואת רביעית עונה גמור חמש חמו במזרו ושבע חמו במירוב וכל שכן ד' כמו שתרצנו לא לשעה חמישית כל שכן שנתרץ גם על שעה רביעית ולכן זה הסיבה ששעה רביעית וחמישית לעניין חומץ השעות המאוחרות האלו שעליהם אנחנו מדברים הם לא נאסרות כי לא טועים בהם כל מה שדיברנו ש שטועים זה בשעות אחרות יוכי בחמש נמניחול אז אם ככה שזה העניין שהחמון נמצאת במקום אחר אז גם בשעה חמישית אפשר לאכול תראי גמרא בעלי בדרובה אדס מסורלזריזים חומץ לקליל מוסו זאת אומרת לאל לגבי אידוס אנחנו אמרנו שעה שלישית ושעה חמישית. בין שלישית לחמישית יש מקום ליטות שלוש שעות, אבל בין חמישית לשביעית אין מקום ליטות שלוש שעות. אז למה את השעה החמישית אתה עוסר גם כן? אתה עוסר כן? הרי המיקום של החמון נמצאת במקום אחר. ועל זה נענה אומר הביי את המה שב מה שטירצי לשיטוסי כאן נענה את זה עליי בדרובה. למה אני בכל אופן אחרי שהסברת לי שהשעות האלו הם שעות שלא טועים בהם? כי אתה מדבר על השעה שאחרי חצות ולבוא וליטות ולדמות את זה לשעה שאחרי חצות זה לא קיים זה לא לא ממציאות אז למה באמת שעה חמישית נסרת כיוון שחומץ לכל מוס לכן ראה רב יהודה צורך לבוא ולאסור את זה כן למרות שזה עדיין רחוק מחצות ורוב אמר להבין תמיד דרב יהודה רוב מיישב אתה יודע למה בחומץ אני כן חושש לשעה חמישית למרות שלכאורה השעה השביעית זה אחרי חצות בשעה חמישית זה לפני לא בגלל שיכולים לטעות בגלל שחומץ לכל מוסור אלא רבי יהודה ליטימד דומן ביאור חומץ אל הסרייפו רבי יהודה לשיטוסי שהביאור חומץ צריך להיות על ידי עצים ושורפים את החומץ ויבוא לרבונו שעה אחת ללקות בעצים אם הוא יוכל לאכול עד השעה תביאו עד הזמן שהוא יכול לטעות עד השעה השישית אז הוא לא יכין את עצמו לכך לכן נותנים לו שעה חמישית שבה אסור בהנואה ולכן מה הוא יעשה אז הוא יכין את השריפה וממילא יבוא לשעה השישית מוכן וזה בעצם הסבור של רב יהודה לכן רב יהודה אומר שעה חמישית טוילין לא בגלל טעות אלא בגלל שהוא צריך להכין את עצמו סרבנ לרובה אומר רב יהודה אם שלא בשס ביורוי אבל בשס ביורי אז בסוס בכל דובו רבי יהודה בעצמו אומר שאם הגיע שסביאור אז כבר צריך לבאר אותו בכל צורה שהיא אז אם כן למה אנחנו כל כך לחוצים מהעצים שיכינו לו לשריפה זה לא שאין דרך אחרת אם תגיע שעת הביור ולא יהיה לו עצים אז ישביד את זה בצורה אחרת יפרר יזרה לרוח יזרוק לים ולמה אנחנו כל כךשים ונותנים בגלל זה אוסרים עוד שעה חומץ איסור הכי על כולם כדי שיכין את העצים לא מסתבר אלא מורובה את הרצוב תרוץ אחר גזרוב משום ים המאונון הסיבה שאני בכל אופן חושש לשעה חמישית למרות שאנחנו מדברים כאן שאדם יתה בין שעה חמישית לשעה שביעית שהיא האסורה מדאורייסה שעה שביעית היא כבר אחרי חצות משום יום המאונן שאז אין את השמש לא רואים את השמש ולכן אפשר לבוא ולטעות גם על השעה החמישית יוכי אפילו בארבע שישנ מן לא יניחול לכאורה גם על השעה הרביעית אפשר לטות אין שמש אין שמש מה תעשה אמר פה ברביעית זמן סעודה לקולי זאת אומרת יש היקר אחר כיוון שרביעית זה הזמן שכל בני אדם מורגלים לאכול אז ממילא הוא יודע בזמן ש מורגלים לאכול זה השעה הרביעית בזה אנחנו מסיימים את החומץ ולכן הוא לא יבוא ליטות על השעה הרביעית שאולי זה הוא לא יבוא ליתות על השעה השבי שביעית שאולי היא רביעית ולכן אני לא עוסר את השעה הרביעית כי יש לו עקר על השעה הזאת מתי והת הגמרא נכנסת למה שאמרנו שבשעה רביעית זמן סעודה לקול תונו רבונשורי שינו מאכל לודים זה קץ של אנשים שהיו אוכלים בני אדם והם היו אוכלים מוקדם מאוד שנייה מאחליסטין שהם היו מלסתים את הבריות כל הלילה והיו נאורים היו הולכים לישון לפנות בוקר ישנים שעה אחת ואוכלים בשעה השנייה שלישית מאכל יורשין כאלו שלא צריכים לעבוד קיבלו ירושה ואם אלא היו ישנים הרבה לכן הם קמו בשלישית לאכילה רביעית מאכל פועלים כיוון שהם זכורים אצל בעל הבית ממילא צריכים לאכול יותר מאוחר משאר בני אדם חמישית מאחלת תמידר חומים עדיף שילמדו כמה שיותר ויאכלו רק מאוחר יותר שישית מאכל קולודו ואמר פה ברביעית זמן סעודה לכולה אלא ההיפוך רביעית מאכל קולודו חמישית מאכל פילין שישית מאכל תלמידי חומים אז אנחנו הופכים ואומרים שהרביעית זה מאכל קולנון כפי שאמרנו קודם ולכן יש אקר לעניין חומץ וכאן ואלך כזר כבן לחמת אם אדם יאכל אחרי שעה שישית הוא לא הועיל שום דבר לגוף אמנם הוא לא הזיק אבל הוא לא הועיל זה כמו אדם שיש לו חמץ דהיינו שק של אור והוא רוצה שהיין שמה יתרבה במקום למלות ביין הוא זורק שם אבנים היין אמנם עולה על גדותיו אבל זה לא באמת שיתמלא פה יין כך גם פה האדם הזה אוכל אבל זה לא מועיל לו לגוף אומר הבמור לדלותו מידי בצפרי מתי זה לא מועיל אם הוא לא אכלום באותו יום עד האכילה הזאת שהוא אוכל מאוד מאוחר אבל תויד בצפ ליסלון בו אם הוא יאכל משהו קטן אז האכילה הזו שהוא יאכל מאוחר כן תועיל לו אומר רב אשי כמחלוקת באדוס כך מחלוקת בחומץ כפי שרבי מ ורבי נחלקו לעניין חומץ לעניין אידוס שכל אחד הביא בכמה בני אדם טועים ולכן אמרנו רבי מאיר ורבינו נחלקו מתי אדוסון קיימס כך מחלוק יש בחומץ כך גם לעניין חומץ שנחלקו כמה שיעור של בני אדם ליטות ואמנם ושניהם כמו שראינו רבי מאיר סובר שבני אדם טועים בקצת ורבי טוען שבני אדם טועים בהרבה אמנם השיעורים הם לא זהים כפי שביארנו כעת כל העמוד מה שונה חומץ מאידוס למה פה יש סיבות לשנות מהשיעור של פה אבל אין לו חונה מהקו המוביל שרבי מאיר סובר שאדם טועה קצת ורבי דסובר שאדם טועה הרבה פשיטה היינו אחמרינן שואלת הגמורה פשיטה זה כל מה שבינו כמש מלו שינו ידי שנים נשינו יהיהו שהתירוסים שתירצנו כאן בגמורה זה לא סתם לדחוק ולנסות שלא יהיה סתירה אלא באמת אומר הבשי זה האמת שזה באמת יש להם את הקו המוביל שהם נחלקו וכמה בני אדם טועים הם סוברים כל אחד סובר שטועים בשיעור אחר ולא יתם את הנוהי ואל תתרץ לי כאשר אתה רואה את הסתירה בין חומץ לאידוס אפשר להתרץ כפי שתירצנו כאן בכל העמוד להסביר למה יש חילוקים ביניהם והיה אפשרות להעמיד שלא שיש מחלוקס תנוי מה יש מחלוקת מה ההסבר מה שיטת רבי מאיר ורבי יהודה המשנה של אדיויס זה שיטה אחת שנחלקו רבי מא ורבי יהודה האם טועים שעתיים או שלוש או כפי ההסבר של הבייה והשיטה של חומץ זה שיטה נוספת במחלוקת של מברידה לכן אומר הבשי לא לא זה לא מחלוקת איך להסביר את המה נחלקו במה השירים של רמ והבדה אלא זה היינו אח נחלקו כמה כמה השיר של בני אדם לטעות אחד סובר שטועים יותר אחד סובר שטועים פחות ואין סתירה בין חומץ לידיוס כפי שתירצנו והסברנו כל מקום לגופו אומר רב שם ברשי לישון נעלה בשויס כל מה שדיברנו שאדם טועה כך ואדם טועה כך זה הכל כשהם ידעו העדות שלהם הייתה סביב שעות אחד אמר בשתיים אחד אמר בשלוש אחד בשלוש אחד בחמש אבל אחד אומר קודם הנצחמו ואחד אומר אחר הנצח חמו דוס בתלילו כאן כבר ודאי שידו בטלוה אפילו אם יהיה הפרש של שעות פחות ממה שאמרנו שבני אדם טועים. כיוון שהוא הצמיד את זה למשהו שיש לו היקר הוא אמר לפני הנץ הוא אמר אחרי הנץ לא מסתבר שעדוסון קיימת שזה עדות אחת פשיטה שואלת הגמרא מה הוא חידש אלא אחד אומר קודם נצח חמו אחד אומר בתוך הנצחמו אדוסון ותלילו אם אחד יאמר זה היה בזמן של הנץ אחד אומר זה היה קודם הנץ וזה גם אני אומר שידוסון בטיילו אונה מפשיטה עדיין הוא אמר לפני הנץ הוא אמר בנץ מה הודיתם את רבי יוחד מלסקו אמר שניהם התכוונו לאותו זמן ועודק בתוך הנצח בגילויקי הוא בעצם היה באיזשהו ניצנות של אור וזה ארור בעל מוודחו זה הייתי אומר הוא התכוון לאותו זמן רק הוא אמר הוא התבטא לפני הנץ כי הוא ידע בדיוק את הזמן והשני שאמר בתוך הנץ הוא ראה איזשהו ניצנוצים כבר היה לו השחר ולכן הוא אמר בתוך הנץ אבל באמת זה היה קצת לפני הנץ וידוסון קיימס קומש מלון שלו כל מה שאמרנו טעויות בכמה הם טועים כדי לקיים את העדות זה הכל רק במספרים של שעות אבל לא שאנחנו סביב הנצח מוז אם כראינו כאן הגמרא שאלה בעצם את הסתירה בין המשניות של אדויויס המחלוקת שמ ובד בידויויס לגבי המחלוקת שמי ובדה בחומץ בין לפי הביה בין לפי רובה תרצה הגמורה כל אחד לגופו איך הוא יישב אבלמה אומרת הגמורה זה הכל שנית אחד צורה אחת קו אחד שמוביל שרבי מאיר סובר שהבני אדם טועים בקצת וזה סוב שבני אדם טועים ביותר ועדיין יהיה חילוקים ביןס לחומץ כל מקרה כפי שביארנו אמרנו שבשעה רביעית אדם בני אדם רגילים לאכול סעודה ולכן ישר ולא יבוא ליטות בין רביעית לחמישית גם ביום ממונן ולכן גם אם אנחנו חוששים ליום המונן עדיין זה לא סיבה לגזור על שעה רביעית אמרנו שאם נחלקו אם אחד אמר שני העדים אחד אמר לפני הנץ אחד אמר אחרי הנץ ודאי שזה בטילו גם אם זה פער קטן שלש שעות בינים אחד אמר לפני הנץ אחד אמר בתוך הנץ היה מקום לומר שהוא התכוון סתם לזהרורה הוא ראה איזשהו ניצנוצים ווסן תהיה קיימת קומשון שגם זה אומר רב רב שמאשי גם זה בטל ולא אומרים בזה שדוסון קיימס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: