העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף טו עמוד ב

דף טו עמוד ב היום נדבר על המושג הפסד הפסד מרובה הפסד מועט נראה שחכמים לפעמים ראו שבן אדם מפסיד הם הקלו עליו אבל לא בכל סוגי ההפסד יש בן אדם ראינו אתמול יש לו חבית יין היא יכולה להעלות אלפי שקלים הבן אדם טס לבורדו בצרפת בצרפת אני חושב כן בצר שם הנביא מביא אותם לארץ שיטות אישון מסורתיות בחביות עץ סלון וכדומה אלפי שקלים נראה בן אדם שצריך לאסוף כמה קרשים לשפת חמץ זה לא נקרא הפסד אני זוכר פעם שאלתי רב על דין מסוים בבשר וחל לא זוכר בדיוק מה הרב אמר לי שבמקום הפסד מרובה יש להקל שאלתי אותו כבוד הרב מה זה אומר הפסד מרובה 100 ש₪ 200 5,000 10 מה נקרא הפסד מרובה אמר לי הרב בחיוך כנראה זה היה עניין של הנהגה לא הלכה משהו כזה הוא אמר לי כל אחד לפי לפי דרגתו בחור ישיבה זה יכול להיות 200 ש₪ בעל בעמיו זה הולך לאלפי שקלים וכן הלאה ואז למדתי דבר נפלא על היחסיות יכול להיות דבר שאצלי הוא נראה כל העולם אבל בשביל השכן שלי זה דברים פירוטים זה בממון וגם בדברים אחרים לפעמים אנחנו יכולים לתת חשיבות מאוד גדולה לדבר מסוים והאחר לא ולא קרה כלום אם אנחנו נדע להכיל את קשת הדעות את הגיוון הזה זה יהיה נפלא הבעיה היא שברוב הפעמים אנחנו טועים ומייחסים את העולם בדיוק לנקודת מבט רק אך ורק שלנו וזה כבר פשוט לא נכון. עובדתית זה לא נכון. אז התפקיד שלנו לפעמים זה קצת להרחיב, קצת להסתכל מעבר למה שאנחנו מכירים ויודעים ולראות גם את האחרים עם הנקודות מבט של כל אחד על העולם. זה הרבה יותר מגוון, זה הרבה יותר מעניין ובעיקר זה הרבה יותר אמיתי. זה המסר שהוצאתי מהעמוד שלנו. תרצו תיקחו, לא תרצו, אל תיקחו. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף טו עמוד ב ואני לא יודע בדיוק איפה אנחנו מתחילים בגלל שאני לא יודע איפה בדיוק סיימנו אתמול. אתמול היה לנו איזשהו טשטוש. שטשטוש מבורך כי רצינו כאילו להספיק וכולי ומה לעשות שעמודים לא נגמרים בדיוק במדויק בסוף העניין על פי רוב אנחנו מצליחים להסתדר עם זה אתמול קצת פחות אז בואו נסכם מה ראינו אתמול שנוכל היום להמשיך ולזרום אנחנו ראינו אתמול את שיטת רבי מאיר שמגיע ואומר במשנה דלך שורפים מדבריהם למדנו אני לא יודע כל כך מי זה מדבריהם ששורפים תרומת מאה יחד עם הטהורה בערב פסח נפלא ביותר מתוק מדבש שלשום דיברנו על כך שהוא לומד את זה מדבריהם של רבי עקיבא ורבי חנינאה סגן הכהנים וסידרנו אותם ככה במדויק שהסתדרו עם א שיטתו עם בעצם מה שמביא לנו רבי מאיר אתמול אמרנו מה פתאום הוא מדבר מרבי יהושע רבי יהושע שברגע שיש לי חבית שהולכת לאיבוד בעצם הולכת לפסול את הגם גם לאבד את התרומה וגם לאבד את החולין שאליה שאליה שאליהם היא נשפכת היינו אתמול בכל הדיון ראינו שמותר לטמא את זה בידיים יפה משם הוא לומד אבל הביא רב השאלה הארוכה שהמשיכה עד היום שבעצם ברייתא שבה אנחנו רואים במפורש שרבי יוסי כשהוא מנהל דיון עם רבי מאיר ה הוא מדבר על דבריהם של רבי חנינא סגן הכהנים על דבריו של רבי עקיבא לא על דבריו של רבי יהושע 1 שתיים שלוש שועות מלמעלה עד כאן היה הברייתא אתמול ואיסדתך אם עולה על דעתך שרבי מאיר כשאמר מדבריהם הוא לא התכוון לרבי חנינא ורבי עקיבא הוא התכוון מדברי רבי יהושע כאמר אז המאי מהדר לרבי יוסי מדרבי חנין סגן הכהנים ראינו כבר את השאלה שאלה הזו אתמול אבל אנחנו חוזרים עליה למה הוא מדבר איתו זה טענו בחיטים והודעה לו בשעורין מדבר על A עונה לו B Y Z כן כל ה בכל אופן הוא לא מדבר על אותו עניין עונה הגמרא פשוט מאוד אמר לרב נחמן רבי יוסי לו ודתי הוא לא הוא לא הוא באמת לא התכוון לומר כך הוא לא ידע בדיוק על מה רבי מאיר מדבר דהו סבר רבי מאיר דרבי חנינסגן הכהן כה אמרלי הוא חשב שרבי מאיר שמגיע ואומר מדבריהם הוא מתכוון מרבי חנינא ורבי עקיבא ואמר לי והוא עונה לו ענה מדרבי יהושע כמ מינה אומר לו אני מדבר על רבי יהושע וממשיך רבי יוסי לחלוק עליו ואומר גם רבי יהושע לא צודק גם מה שאתה לומד מרבי יהושע זה לא נכון ואמר לי ואפילו לרבי יהושע נמינה היא עמידה גם לפי רבי יהושע זה לא נכון למה דמודה רבי אליעזר רבי יהושע ששורף זו בפני עצמה וזו בפני עצמה אתה מביא לי את רבי יהושע שראית שלגבי החבית שהוא מתיר לטמא בידיים ומשם אתה לוקח שמותר לשרוף בערב פסח תרומה טמאה עם הטהורה זה לא נכון סופים כל אחד בנפרד שואלת הגמרא אבל למה ואמה אינה היא המידה? מדי ומדי זה בדיוק תואם כמו שהוא מתיר לתמות תרומה בידיים כיוון שהיא נפסדת כיוון שהיא כבר אין עניין לשמור אותה אז גם בערב פסח שיתיר אונה הגמרא שניעתם דיקה הפסד חולין מה שהוא מתיר זה בגלל שפשוט מאוד התרומה אמנם נאבדת אבל עזוב אותך החולין שהיא נשפכת לתוכם הם נאבדים לחלוטין ועליהם אני מרחם חבל על כל זה תרומת 100 מילה כאילו שהוא מטמא אותה היא גם הולכת לאיבוד בסדר היא בן קו הייתה לאיבוד ונשארת באיבוד אבל החולין הם נפלאים ראינו אתמול שמותר לאכול אותם ליהודים מותר תמיד לאכול חולים טמאים לכהן באמת אומתו גם כן ואם כך בגלל שאני מרחם על היין חולין לכן אני מתיר שואלת הגמרא מתקף מי המתניתי נמי איק הפסדע עצים אם אתה אומר לי בערב פסח לשרוף תאומת טהורה בנפרד ותומת מ בנפרד אני נאלץ ללקט עצים חבל לי על הזמן תי מזמני אולי גם העצים עולים כמה שקלים אונה הגמרא אמר ליהוסב להפסד מעובה חששו להפסד מועד לא חששו להסיק ק עוד מדורה כמה דקות שלך העצים שאולי יעלו לך כמה שקלים הגרותאות הללו על זה לא חששו ואת זה תחמיר ואת זה לא תחמיר פשוט מאוד תשרוף בנפרד רק שמה שיש פה הפסד של חבית של חולין שכפי שאמרנו יכולה לעלות אלפי שקלים אז אני אומר באמת אני מתיר לך אני אומר תטמא את התרומה בידיים ואל תפסיד את החולין עכשיו אנחנו מגיעים בעצם לעניין חדש כן אם אנחנו נפרוס את זה לפוסות כידוע מאוימים מכל הסוגיה והכל כרגע אנחנו מתחילים דבר דבר, דבר לא הייתי אומר חדש, אבל בעצם איזשהו לשונית חדשה. תפתחו לשונית. על מה מדובר עכשיו? רבי מאיר הגיע ואמר שמותר לשרוף תרומה טמאה עם הטהורה בפסח רבי בערב פסח בשפת חמץ רבי יוסי חולק עליו. אומרת הגמראה הקדושה, מאבסי אמר רבי יוחנן כל המחלוקת זה בשש. בשעה שישית שהתרומה עדיין מותרת מדאורייתא והשועה רק מדרבנן. השאלה אם היסוד דרבנן מתיר לי לטמא אותה בידיים. אבל בשבע שזה אסור מדאורייתא דברי הכל סורפין אומר רש"י אין לך טומאה גדולה מזו וגם רבי יוסי יודע שסורפין טמאה יחד עם הטהורה עכשיו הגמרא מתחילה להתמקד רבי יוחנן מאיפה המקור שלו זאת אומרת אם אתם זוכרים היום ואתמול דיברנו בהרחבה שהמקור של רבי מאיר זה מדברי רבי יהושע לגבי החבית שרשום דיברנו בהרחבה שהמקור של רבי יהושע זה ד שהמקור של רבי מאיר זה דווקא מדבריהם של רבי חנינא סגן הכהנים ורבי עקיבא מה סובר רבי יוחנן אמר לי רבי זרע לרב אסי נמה בוא נאמר שכסב רבי יוחנן מתניתין מדובר באב הטומ דאורייתא ובולד הטומ דרבנן רבי רבי חנינסגן הכהנים מדבר על אב הטומא דאורייתא בשר טמא מדאורייתא ולד הטומ בשר טמא מדרבנן שמדאורייתא הוא טהור לחלוטין ואז אומר רבי חניה סגן הכהנים לקחו את הטהור לחלוטין הזה מדאורייתא ושרפו אותו יחד עם ה ושרפו אותו סליחה לקחו את הטהור מדאורייתא שבעצם הוא טמא רק מדרבנן ושרפו אותו יחד עם טמא על מלא עם טמא מדאורייתא ומשמה למד רבי רבי מאיר את דבריו אומר כמו ששמה לוקחים דבר שמדאורייתא הוא בסדר גמור ושורפים אותו עם דבר תמים מדאורייתא כך בערב פסח תיקח דבר שמדאורייתא הוא בסדר גמור אבל מדרבנן יש עליו איסור אכילה כבר ותשרוף אותו יחד ומה אם מדברי מדברי רבי חניין סגן הכהנים האם באמת כך אמר לאין כן התמרנם אמר רבי יוחנן מתניתין באב הטומ דאורייתא ובולד הטומ דרב רבנן ומודה ובאמת ומהי מדבריהם מדברי רבי חניה סגן הכהנים ומחלוקת כל המחלוקת זה בשש שאז באמת יש רק איסור דרבנן אז באמת המחלוקת האם מותר לשרוף את אותו התרומה האם זה דומה למה שרבי חניה סגן הכהנים אמר או לא אבל בשבע דברי הכל סופין בשבע ברור כיוון שהסופה לאיבוד כבר אין עליה מצווה ברור שניתן לשרוף אותה בעצם החידוד פה למה הוא חייב לסבור כמו רבי חניה סגן הכהנים אומר רשי ודווקא נקת שיש רבי יוחנן כיוון שיש עליה איסור דרבנן אז רבי מאיר אומר הופה יש עליה כבר איסור דרבנן אני לומד שמותר לשרוף מאיפה מרבי חניה סגן הכהנים שגם הוא אומר שבשר שיש עליו רק דרבנן מותר לשרוף אותו עם הדאורייתא יפה מאוד אומרת הגמרא הקדושה למה מסייע לי אתם זוכרים ראינו אתמול בשלוש השועות האחרונות של העמוד זאת אומרת או יותר נכון של השיעור זה היה שלוש שורות הראשונות של העמוד שלנו של היום וכבר אמרנו שזה בעצם לא צריך להביא את זה אלא זה המשך הברייתה ולכן המשכנו אותה אז פה אנחנו אנחנו משתמשים בזה מה אמרנו שדבר דרבנן יחד עם דאורייתא מותר לימסייע לי הפיגול והנותר והטמא בתשמי אומרים אין נשרפין כאחת וביתילל אומרים נשרפין כא1חת מנסה הגמרא לסייע שמה שבשעה שביעית רבי יוסי יודע שמותר לשרוף את התרומה הטמאה עם הטהורה כי שעה שביעית זה כבר על חזור וגם כאן אתה רואה שבתילון אומרים נשרפין כאחת עליו שכמו שאמרנו אתמול טמא זה טומא מהתורה פיגול ונותר אין עליהם טומ מהתורה רק חכמים שמו עליהם טומאה כדי שכהנים לא יגיעו לידי לפגל את זה כדי לדפוק את ההוא וכדומה שמו עליהם טומ אבל מדאורייתא אין עליהם טומאה ואנחנו רואים שנשרפים כאחת אם ככה ככל הנראה באמת בשבע ברגע שזה אסור לחלוטין גם רבי יוסי שחולק במשנה יודע שמותר לשרוף את התרומה הטמאה עם הטהורה דוכה הגמרא ואומרת תשובה פשוטה שניטם דיתלהו טומאה מדרבנן נכון שפיגול ונותר אין עליהם טומ מדאורייתא ובכל אופן אתה שורף אותם יחד עם הטמא לפי בית הלל אבל עדיין יש עליהם שם טומ טומאה מדרבנן בשונה מטומ תורה בערב פסח שהיא אמנם אסורה אבל אין עליה שם טומל ולכן באמת אני לא יאמר כאילו אין לך הוכחה לומר שרבי יוסי יודע ששורפים אותה יחד עם הטהורה ואפילו לאחר שבע שעות אומרת הגמרא הקדושה אין בעיה בוא נחפש ראיה אחרת לי ממסיע עליי הפת שיפשה בעצם אנחנו מחפשים סיעתא לכך שרבי יוסי מודה שלאחר שבע שעות שאפילו מדאורייתא כבר אסור לגעת בתורמה הזו יהיה מותר לשרוף אותה יחד עם הטהורה למה מסייע עלי הפת שיפשה ונפסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה מתמה טומת אוכלים בכביצה ונשרפת עם הטמאה בפסח רגע כמה הגדרות דבר ראשון בו נדע דבר אחד ברור אוכל מקבל טומא בכלשהו אוכל של בן אדם אבל ברגע שהוא לא ראוי לאכילת אדם הוא לא מקבל טומא לטמא אחרים דווקא בכביצה נפלא אם הוא לא ראוי לאכילת אדם הוא בטח לא מטמא אחרים אוכל שראוי לאכילת אדם וקיבל טומ והוא אני רוצה שהוא יטמא אחרים אם הוא עדיין כבר לא ראוי, בוא נאמר גם אם הוא ירד מדרגתו ולא ראוי לאכילת אדם אבל עדיין ראוי לאכילת כלב לא פקה מזה הטומ אם הוא היה מראש ראוי לאכילת כלב הוא לא יקבל טומא אבל ברגע שהוא היה ראוי לאדם ועדיין ראוי למאכל משהו אפילו שכבר לא למאכל אדם לא פוקע לו הטומן אז עדיין מתמה טומת אוכלים בכביצה ונשרפת עם הטמאה בפסח אתה רואה במפורש נשרפת עם הטמאה בפסח אומר רש"י מה זה נשרפת עם הטמאה היא מתומה טהורה כמובן ואומר רש"י מדגיש והודאי רבי יוסי כאמר לה די רבי מאיר אפילו פת מעלי את השאר רבי מאיר מתיר אפילו פת רגילה ואם ככה אתה רואה שרבי יוסי מודה איפה באיזה מקרה זה הרי טהור אבל זה לא בת אכילה גם תרומת טהורה טובה לאחר שבע שעות בערב פסח זה לא בת אכילה רואים שרבי יוסי מודה שהיא נשרפת עם הטהורה שהטהורה נשרפת עם התמיעה אומרת הגמרא ממש לא שאני אתם דאפרה בעלמה רבי יוסי אמר מה אתה רוצה שמה זה עפר אין לזה תורת אוכל ברגע שזה לא ראוי לאכילת אדם בשונה מתאומה רגילה שנכון שהתורה עוסרת לאכול אותה עדיין יש עליה תורת אוכל יש עליה עדיין תורה תרומה טהורה ולכן יהיה אסור לשרוף אותה יחד עם הטמאה אין לך ראיה לומר שיהיה מותר לשרוף אותה יחד עם הטמאה לאחר שבע שעות שואלת הגמרא יא אחי מה היא מודה אם כך שבאמת רבי מאיר לומד את דבריו מרבי חנינא סגן הכהנים סתכל במשנה איך עובד שם הניסוח רבי יוסי מגיע ואומר לא נכון אינ מן המידה ומודה רבי אליעזר ורבי יהושע ש איזה רבי איזה רבי יהושע על מה מדובר מילא אם כמו שאמרנו אתמול או כמו שהייתה ההבנה הראשונית שלנו היום שרבי מאיר שואב את דבריו מרבי יהושע אז אתה יכול לומר לו לא נכון רבי יהושע אומר אחרת אבל אם הוא דיבר על רבי חניה סגן הכהנים מה אתה אומר לו על רבי יהושע איך זה נכנס פה בכלל אומרת הגמרא פשוט מאוד אחיקה אמר לרבי יוסי לרבי מאיר אפילו לרבי יהושע דמקאל רבי יוסי הולך שלב קדימה אומר לו אתה רבי מאיר מקל לומד כל מיני קולות מרבי חנינא סתכל סביבך מכל המקילים מי הכי מקל רבי יהושע וגם הוא כשהוא מקל ואומר לשרוף יחד זה רק בתלויה ותמאה כי מקל בתלויה כי מקל בתלויה ותמאה אבל בטאורה ותמאה לא לקחת את האוב ולטמא בידיים זה הוא אומר אולי רק לגבי חבית כמו שראינו אתמול הסברנו היום בגלל הפסד אבל סתם ככה בגלל שאתה צריך לגבב כמה עצים ולעשות שתי מדורות למה שתשרוף את ההורים טמא ביחד ממש לא זה מה שמתכוון רבי יוסי לומר לו סתכל על רבי יהושע תראה שגם גם כשהוא מקז דווקא בתלויה ותמאה אבל לא בטאורה ותמאה שואלת הגמרא שאלה נוספת היא אחי אמה אינה היא המידה מידה ומידה היא אם כך מה אומר לו רבי יוסי אינה מן המידה קודם הסברנו שאם לומד רבי מאיר את דבריו מרבי יהושע אז הוא אומר לו אינה מן המידה למה כי שמה יש הפסד פה אין הפסד אבל אם אתה אומר לי שהוא לומד את דבריו מרבי חנינא סגן הכהנים למה אינה מן המידה פשוט מאוד שמה מדובר כמו שאמרנו על אב דאורייתא ולד דרבנן והת אתה הופך את הדרבנן לדאורייתא. אה ואם תאמר לי רגע אבל שמה זה כבר היה טמ ופה לא מדגיש רש"י דבר נפלא לרבי יוסי זה לא משנה הסברה הזו כי אתה רואה שלפי מה שאנחנו אומרים פה רבי יוסי בשעה שביעית אומר אין בעיה סוף את הטמאה עם הטהורה עליו שהתהורה אין עליה שום שם טומא מספיק שיש עליה איסור דאורייתא כבר הוא אומר שרוף אותה יחד אז רבי מאיר אומר אני לומד מרבי חניה סגן הכהנים שגם כשיש איסור דרבנן נפלא ביותר למה אינה מן המידה שאלה פשוטה אומרת הגמרא הקדושה משנה איזה דבר דבר אחד קטן והכל נהיה ברור. אמר רבי ירמיה אחה בבשר שנטמע במשקין שנטמאו מחמת שרץ. שימו לב רבי חנינסגן הכהנים מדבר על בשר שנטמע במשקין שנטמאו מחמת שרץ ואז רבי מאיר לטעמי ורבי יוסי לטעמי. פה אני מקדים ונראה בעזרת השם את ה נסגור את הסוגיה עם ארבע שועות בעמוד הבא. פשוט ברור וישר. יש מחלוקת מה קורה עם משקין. דיברנו על זה ונדבר על זה הלאה. כל העמוד הבא מוקדש לעניין משקין. אנחנו נראה מה קורה לגבי משקין. האם הם מתמים אחרים עלה מדאורייתא או מדרבנן. פה מדובר שהיה ברבי חני סגן הכהנים מגיע ומדבר על כזה דבר, על משקין שמטמים הלאה. ועכשיו פשוט מאוד. רבי מאיר סובר, רבי מאיר יאמר שטומאת משקין לטמי אחרים דרבנן. ואם כך הוא מסיק מדבריו של רבי חנינאה סגן הכהנים שלקחו דבר דרבנן ושרפו אותו יחד עם דאורייתא. ולכן אומר רבי מאיר בשעה חמישית אין שום בשעה שישית שאסור חמץ מדרבנן אין שום בעיה. תשרוף את התרומה, התהורה יחד עם הטמאה כי זה מה שהוא מסיק מעדותו של רבי חנינסגן הכהנים. ואילו רבי יוסי אמר מה פתאום זה דאורייתא ולכן מה הוא מסיק מרבי חניה סגן הכהנים שאפשר לשרוף דבר דאורייתא בדרגת טומאה נמוכה עם דבר דאורייתא בדרגת טומאה חמורה יותר אה אם כך יופא בשעה שביעית הוא באמת יתיר כי התרומה כבר אסורה מדאורייתא והכל בא על מקומו בשלום חידוד נוסף רבי מאיר ורבי יוסי נחלקים האם לטמא משקין לטמא עלה זה דאורייתא או דרבנן אנחנו נראה את זה בהרחבה בארבע שורות הראשונות של דף טז עמוד א נראה את זה בעזרת השם היום כדי לסגור את הסוגיה רבי מאיר של אומר שזה דרבנן אז הוא מסיק מרבי יחניה סגן הכהנים שאפילו דרבנן ודאורייתא שורפים יחד ולכן כבר בשעה שישיתפו תומתורים הטמאה רבי יוסי שומר שזה רק דאורייתא יחכה עד שעה השביעית אומרת הגמרא הקדושה ואז רבי מאיר לטעמי ורבי יוסי לטעמי רבי מאיר לטעמי דאמר טומת משקין לטמא אחרים לעניין שהם יתמו אחרים זה דרבנן ורבי יוסי לתעמי דאמר טומת משקין לטמא אחרים דאורייתא דתניה ספק משקין לעניין להמ טמא טמא ספק משקים רש"י אומר טמא שם את רגלו ידו במשקין אני לא יודע אם נגע או לא נגע אז עניין להיות טמא זה טמא רש"י אומר כתוב וכל משקה אשר ישתה זאת אומרת זה טומא דאורייתא וספק דאורייתא לחומרה אבל את המאחרים טהור אומר רש"י לדוגמה היה מקל בידו מקל היה בראשם משקים טמאים זרק אותה לבין הכיכרות ספק נגע ספק לא נגע זה נקרא ספק משקה לטמא אחרים והכיכרות טהורות רש"י אומר שהוא לא דורש אתמטמא אלא רק אתמ בלי אתמ טמא ולכן רבנן זה תקנה של חכמים וספקה דרבנן לכולה רואים שרבי מאיר סובר שלטמי אחרים זה ספק דרבנן דברי רבי מאיר זאת אומרת לא ספק זה דרבנן ובמקרה של ספק זה לכולה הלאה וכן ה רבי אלעזר אומר כדבריו רבי יהודה אומר לכל טמא לכל טמא זה אומר רשי אומר בין בכלים ובין באוכלים הוא מביא פה את כל המקורות תמא וזה סמוך לכלי ולכן תמיד זה דאורייתא ולכן גם ספקות המ כי ספק דאורייתא לחומרה רבי יוסי ורבי שמעון שימו לב רבי רבי יוסי לאוכלים טמאים לכלים טהורים לעניין אוכלים זה טמא דאורייתא וזה מה שהוא אומר כאן לעניין כלים זה טהור כי הוא לא סובר את השמיכות כמו שרשי אמר מקודם שזה סמוך אז הוא לא סובר את זה שכלי לא על ספקו לא גזרו כלים לא כדי א' בפרקין רש"י אומר לטמא את הכלי לא כך זאת אומרת הוא לא סובר שמטמא את הכלי ולכן שוב פעם אני מחדד רבי יוסי אומר תשמע מה שמדבר רבי רבי חנינ סגן הכהנים זה במקרה של דאורייתא ולכן בשעה שביעית שבאמת התרומה אסורה באכילה מדאורייתא אני באמת יתיר לשרוף אותה נפלא ביותר ומתוק מדבש בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו או סיכמנו יותר נכון את כל הברייטה של אתמול שמביא רבא כשאלה לרב נחמן שרואים ש רבי יוסי עונה לרבי מאיר על רבי חניה סגן הכהנים ולא על רבי יהושע ואומר לו תשמע לא ידעתי אבל ברור שהוא לומד מרבי יהושע ולמה אינ מן המידה כי שמה יש הפסד חולין ופה להפסד עצים לא חששו מגיע הבסי בשם רבי יוחנן ואומר תשמע מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יוסי זה רק בשעה שישית, שעה שביעית אפילו רבי יוסי מודה נפלא רבי יוחנן סובר שבאמת מדבריהם זה רבי חנינאה סגן הכהנים ואב הטומאה דאורייתא ובולד ולדבנן כמו שאמרנו שישום ניסינו להביא רעיה באמת לדבריו שרבי יוסי סובר ששורפים מפיגול נותר וטמא שפיגול ונותר הם לא טמאים דרבנן מדאורייתא וטמא כן ובתילל אומרים ששורפים אותם יחד ודכינו ששמה יש עליהם על כל הפחות טומאה דרבנן ניסינו להביא הוכחה מכזו שאינה ראויה לאכילת כלכילת אדם ואמרנו שמה היא לא נחשבת כאוכל ולכן אפשר אפשר יחד. לאחר מכן שתי שאלות. מה זה מודה? אמרנו שאפילו רבי יהושע שמקל הוא מקל רק בתלויה ולא בטורה וטמאה. ומה ולמה אינ מן המידה? אז פשוט מאוד אמרנו מדובר מדובר בכזה דבר משקין שנטמעו מחמת שרץ. זאת אומרת שימו לב הבשר הזה נטמע במשקין שנטמעו מחמת שרץ והשאלה אם למשקין יש כוח לטמא מדאורייתא. כך אומר רבי מאיר. ולכן הוא מסיק מדבריו של רבי חניה סגן הכהנים שגם במקרה של דאורייתא שורפים. סליחה סליחה רבי מאיר סובר דרבנן ולכן הוא מסיק מדבריו שגם דרבנן יכול להישרף עם הדאורייתא וכבר בשעה שישית אפשר לשרוף את התרומה ואילו רבי יוסי אמר רק בשעה השביעית כיוון שזה מדאורייתא ראינו את המחלוקת שספק משקין לעניין להטמא ברור שזה טמא לטמא אחרים לפי רבי ברגע שזה ספק רבי מאיר יאמר טהור כי זה דרבנן רבי יוסי ורבי שמעון יגידו טמא כי זה דאורייתא ויש מחלוקת בין רבי יוסי ורבי שמעון לבין רבי יהודה לעניין כלים האם גם כן זה נטמע או לא? בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: