העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף ח עמוד א
סוכים דף ח עמוד א נתחיל בז עמוד ב בשורה האחרונה טון רבון אנחנו ממשיכים מהעניין שראינו שבדיקס החומץ נעשת לאור הנר בדווקא אין בו אתקין לא לאור החמו לא לאור השמש ולא לאור הלבנה הירח ולא לאור האבוקה לפיד אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקו הגמרא תסביר תכף מה מיוחד בנר ובאור שלו ואף בשא רואה הדוב ממשיכה הבריסל כפי שראינו קודם זכר לדוב שנמר שיבה שם ישראל לא מוצב בבותיכם אז ראינו ששאור איך מוצאים את זה מה צריך לעשות שעור צריך שלא ימצא בבית ואיך גורמים שלא ימצא על ידי שמוצאים אותו קודם והוא אומר ויחפש בגודל איכל וימוצא כתוב לגבי הגביע כפי שהבאנו את הלימוד קודם שעל ידי חיפוש מוצאים אז אם כן אם מחפשים את החומץ מוצאים אותו כדי שאחר כך בפסח הוא לא ימצא והוא אומר בוא יסייה חפש אתס ירושלים בניוס אז רואים שחיפוש נעשה על ידי נרות וימר נר השם נשמודום חופס כל חד ריבוטן כפי שראינו בעמוד הקודם מדוע צריך את שני הפסוקים האחרונים אומרת הגמרא אי אוי רחמו אוי חידומי הבריסה אמרה דווקא אור הנר ולא אורחמו מה מדובר באורחמו הנמ בחוצר חצר פתוחה ויש שמש שמהירה עליה אומר וחצר אינה צריכה בדיקה מני שהעורבין מצויים שם כלל אין צורך בבדיקה כיוון שיש עורבים והעורבים אוכלים כל גרגיר חמץ שיש שמה אלא באחסדרו מדובר ב כמין גגון שעושים בכניסה לבית שבעצם אין לו מחיצות גבוהות ויש לו כמין מבואה לפני הבית שם נכנס נכנס את האור החמו וממילא אם נאמר שעל זה נאמר שבדיקת החמש שם נעשה דווקא על ידי הנר ולא לאור החמה אומר וחסדו לאורה נבדקת גם שם יש מספיק אור על ידי החמה ואין צורך בנר וצריך אל הרובה דבחד מדובר שבאמצע החדר יש חור בגרובה והשמש מכניסה אור מהרובה וזה לא מספיק אלא צריך לבדוק דווקא לאור הנר ובלילה ודאייכה שואלת הגמרא מה מדובר איזה חלק של החדר הוא בא לבדוק איבדה רובה אם בחלק שכנגד החור שבתקרה היינו אחסדרו מה ההבדל יש פה אור חזק מהחמה למה לא לבדוק לאורה אלא לצדודין מדובר לא כנגד הארובה. עדיין יש אור מהחמה מהרובה, אבל הוא לא בודק כנגד הארובה, אלא בצדדים. ועל זה אנחנו אומרים שזה לא מספיק, אלא צריך דווקא לידי נר. ואבו כולוי. אז כעת הבנו שאור החמה לא טוב, הכוונה לחדר שיש בו הרובה והוא לא בודק כנגד הרובה, אלא מדובר על הבדיקה שבצדדים. כעת הבריסה אמרה גם לאורה אבוקה. שואלת הגמרא ואבוקה לוי ואומרובה לכאורה נביא כעת שני ממרס שמשם נראה שאור האבוקה הוא גדול וחזק יותר מאור הנר מה היא דכתי ונוגע כור תהיה האור שיהיה לצדיקים יהיה כמו האור של שבעת ימי ורישיס וכתוב קרני מיילו ממשיך הפסוק הצדיק שקורנות פניו מיודולי זה מהקדוש ברוך הוא ושום חביון אוזוי ושם אצל הקדוש ברוך הוא שם זה מקור אור האורות ושם יש אור חזק מאוד למה צדיקים דומים בפני השכיינו הנר האור שהם קורנים מים דומים בפני השכינה כנר בפני האבוקה לכאורה רואים שהאבוקה היא חזקה יותר מנר לכאורה לחמי צדיף אבוקה רואים יותר טוב ואומרובה ממרי נוספת אבוק לאבדולה מצו מן המובחור עדיף להביא אבוקה שאז זה אידור באש זה אש יותר גדולה אש יותר חזקה ממילא הוא מברך על דבר מעודר יותר שוב אנחנו רואים שהאבוקה היא חזקה יותר מנר למה לא לבדוק לאור הבוקה מביאה הגמרא ארבע תירוצים מדוע דווקא נר ולא אבוקה אומר רב נחמן ברצוק זה יכול להכניס לו לחצדוקין וזה יכול להכניס לחור לצדוקין הנר דווקא בגלל שהוא נר עם אור קטן אש קטנה אפשר להכניס אותה למקומות צרים ולבדוק שם חמץ מה שם כן באבוקה הוא לא יוכל לבדוק במקומות צרים אבזידומ זה לפונה וזוירו לאחו הנר כשהוא מחזיק אותו הוא מאיר לפניו אבל האבוקה האור שלה היא לאחריו לא לכיוון שהוא מחזיק וממילא קשה לבדוק עם זה אז פה פה אמר א בוס וילוי בויס כיוון שהוא לחוץ מהאש הגדולה של האבוקה שמה ידלק לו ביתו ממילא הוא לא מספיק מרוכז והוא מוסך מהבדיקה רבינה מר משך רובה מקטפת בנר זה אור אחיד מה שאין כן באבוקה זה קופץ עולה ויורד עולה ויורד וקשה לבדוק כך ממשיכה הגמרא ראינו במשנה בדף ב כל מקום שאין מכניסים בו חומץ אין צורך בדיקה מה באים לרבות בכל לכאורה צריך לכתוב מקום שאין מחליסים בחומת אין צורך בדיקה מה באים לרבות בכל כל מקום לעשוי מי לעשוי דתון רבוננו מה שראינו בבריסה חו ביס העליונים והתחתונים יש בקיר כל מיני א נישות זה נקרא חורים שלפעמים מניחים שם דברים אז אם זה העליונים שהם במקום שלא נוח להשתמש בהם או התחתונים שנמצאים במקום נמוך שגם לא נוח להשתמש בהם וגג גג היציעה יש גג בשיפוע מאוד מסוכן לעלות על זה וגג המגדל מדובר בג על גבי ארון גבוה לא נוח להשתמש שם ורפת בקר ולין ממילא אין מה לחשוש מחמץ כי הבקר והתרנגולים יאכלו אותם הוא מטבן אוצר של תבן ויצריסין וויצרי שמן מקומות שמאחסינים שמה יין חביות של יין ושמן אין צריכין בדיקו כל הרשימה הזאת באים לרבות במילה אחת במשנה כל כל מקום שלא מכניסים חומץ אז אין צורך דיקה כמובן זה חוזר על הדברים של עוצרות יין ועוצרות שמן ומחסן לא הדברים הראשונים שבהם הסיבה היא בגלל שלא ינוח תשמישתי או כי זה מסוכן להשתמש שמה או כי הבקר והתרנגולים יאכלו את זה רב שמון גלימה ממשיכה ברייסה מיטו החולקס בתוך הבייסה מפסק צריךה אומר רשי מיטה שעומדת באמצע החדר היא באה לחצות ב בין שני חצאי החדרים אז כמובן שלו דווקא בתור אם זה עומד לתור מחיצה רק בדרך כלל שמים מיטה בסמוך לקיר. אם הוא שם אותה באמצע החדר, מה המטרה בכך? כנראה לחלק בין שני הח שני חצאי החדרים. מיטה כזאת כיוון שיש לה גישה משני הצדדים מניחים שם דברים ומאחסנים שמה. ממילא צריך לבדוק שאין שם חמץ. ורומינו שואלת הגמרא על הבריסה הזאת לאחר שהבנו מה באים לרבות כעת נשאל על תוכן הברייסה מבריסה אחרת. חור שבין אדם לחברוי חור שבין שני שכנים זה בוידק עד מקום שדם הגז וזה בודק עד מקום שד עם הגז. והשם בבטליבו הוא לא צריך לבדוק יותר מהמקום שהיד שלו מגעת הגם שיכול להיות שהוא הניח משהו וזה תגלגל במדרון בתוך החור בקיר לא צריך לחשוש לזה רב שמון גלילו מיטוח החולקס בתוך הבייס דהיינו כמו שאמרנו שנמצאת באמצע החדר ועצים ואבנים שדורים תחתיה ומפסקת וישנם עצים ואבנים תחתיה שעל זה היא עומדת והיא מפסיקה את החדר אינו צריכו בדיקו כאשר מיתו אמיתו אנחנו מתחילים מהקושיה של מיטה על מיטה כיוון שזה בעצם הדבר האחרון בברייסה אז לכן מקשים דבר ראשון ממיטו על מיטו כאשר חורין על חורין אבל יש פה גם סתירה מחורין על חורין בעצם כשהיבאנו ורומינו באנו להקשות מכורין על חורין אבל ולמה מחורין על חורין כיוון שכאן כתוב שבכורין אין צריך בדיקה ואנחנו ראינו שבכורין צריך בדיקה הבריסה כאן אומרת זה בדיקת מקום שמגע ואילו בבריסה הקודמת ראינו שאין צריך בדיקה עונה גמורה אז לכאורה קש מידו מידו קשה חוין החוירים חונן החורים לא י קשה לתרץ את חוירין החורים ושוב אנחנו מתחילים לתרץ מהדבר האחרון שהקשנו כפי שהרבה פעמים דרך השס להתחיל מהדבר האחרון אז את הקושיה אנחנו מתחילים מסוף הברייסה ממיטה על מיטה את התירוץ מהקושיה השנייה בעצם שבה עסקנו חורין על חורי או באילו בתטוי ואו במיצוי מה שכתוב שחורים לא צריכים בדיקה כמו שכתוב שם בבריסה מדובר בעליונים בתחתונים שלא נוח להשתמש בהם ואו במיצים מה שכתוב בבריסה שזה בידקדמוק שדוד מגס מדובר באמצעים שנוח כן להשתמש בהם מיטו מיטה לא קשה או דמידיה אומיתי מה שכתוב רב שמון גמליאל לכאורה סותר את עצמו מה שבבריסה הקודמת הוא אמר שמיטה צריכה בדיקה כיוון שמניחים תחתיה מדובר שהיא גבוהה אין תחתיה דברים שמפסיקים כמו עצים אבנים ולכן מניחים שם דברים יש שמה שמה מקום לאכסון עוד מיצתו היא מה שכתוב בבריסה השנייה שלא צריך בדיקה מדובר שהיא נמוכה ואין שם מקום לאכסן דברים ולכן אין צורך בבדיקה ועוצרס יין אין צורך בדיקה שואלת הגמרא כעת עוד על מה שראינו בברייסה הראשונה כתוב שמה עוצרות יין ועוצרות שמן אין צריכים בדיקה שואלת הגמרא ביין לא צריך בדיקה ואותניה אוצרס יין צורך בדיקה אוצרס שמן אין צורך בדיקה אוכל במסכין ובמסתפק מה שכתוב בברייסה שאוצרות יין צריכים בדיקה מדובר במרתף של יין אבל שהרבה פעמים באמצע הסעודה נגמר היין והשמש יורד לשמה כדי להביא עוד יין. לפעמים הוא יורד עם פיתו בידו והוא מניח את זה על אחד החביות וממלא יין אז הוא שוכח את זה שם. לכן צריך כן לבדוק כי הוא יורד באמצע הסעודה. יואו שמן אמי. אז אם ככה ברייסה דיברה על אותו מקרה גם לעניין שמן ועל שמן היא אמרה לא צריך בדיקה. למה? שמן גם כן לכאורה באמצע הסעודה. אם השמש יורד עם פיתו בידו יש חשש. אונה גמורה שמן זה לא השכיח שהשמש שיראת באמצע הסעודה להביא עוד שמן יש קבע לאכילה אדם יודע כמה שמן הוא צריך לסעודה ממילא הוא מכין את זה קודם יין אין קבע לשתייה אבל ביין ככל ששותים יותר רוצים יותר ממילא אין בזה שיעור קבוע כמה הוא לא יכול למדוד מראש כמה יין הוא צריך ולכן מצוי מאוד שבאמצע הסעודה נגמר וצריך להביא עוד לכן לגבי עוצרות יין צריך להביא צריך לבדוק מה שאין כן בשמן מה שכתוב בבריסה הראשונה שאוצרות יין מה שכתוב שאוצרות יין אין צריך בדיקה. אנחנו אמרנו מדובר באוצרות יין כאלה שאין שמה סיבה שירדו באמצע הסעודה ואין הדרך להשתמש שמה באמצע הסעודה כדי להוציא תנ רב חיה רב חיה מביא ברייסה עשו צוות שכר בבובל כצות יין בארץ ישראל במסטאפק דהיינו בבובל היו רגילים לשתות שיכר כמו שבארץ ישראל שהיו רגילים לשתות יין אמרנו שהוצות יין צריכים בדיקה ככה גם באוצרות שיכר בבובלצ צריכים בדיקה כיוון שלוקחים שמה ואין קבע לשתיית שיחר ומצוי שהשמש יצטרת באמצע הסעודה להביא משמה עוד שיכר או מהבחיז בי דוגים אין צריך בדיקה מחסן אוצר של דגים לא צריך בדיקה כיוון שאדם יודע מראש כמה דגים הוא יצטרך ממילא הוא לא יצא באמצע הסעודה להביא עוד ואותן צריכים בדיקה לא יקשי או ברברו בזוטר דגים גדולים אדם מכין לעצמו דג סלומון גדול הוא יודע כמה דגים הוא הולך לאכול בסעודה אבל דגים קטנים דגים מלוכים דגים שאוכלים אותם כנשנוס בלי שיעור זה כן שייך שיצטריך להביא באמצע הסעודה ולכן כן צריך בדיקה אז תלוי בעצם איזה מחסן של דגים הוא האם דגים גדולים או קטנים אומר בברבונה בית מלכה ובי קירה צריך בדיקה בית המלח שמאסמים מלח ובי קירה שמאחסים את השעוה צריך בדיקה כיוון שלפעמים נגמר המלך באמצע הסעודה לפעמים נגמר נרות הולכות לכבות צריך להביא עוד שעוה אומר פה בבית ציבה וביתי תמרי צר בדיקה בית העצים התנור הולך ודוא הוא צריך להביא עוד עצים לפעמים באמצע הסעודה בבית תמרה גם אתמרים לפעמים הוא צריך עוד לכן צורך דיקה תנה כתוב בברייסה אין מחייבנו להכניסה לחורן לזדוקין לבדוק מפני הסכונה כיוון שיש סקונה הוא לא צריך להכניס את היד לתוך חורים וסדקים שואלת הגמרא על דברי הברייסי מה סקונה הנה מפני סקונס עקרוב כי משתמש היחי השתמש איך הוא הכסן שמה חומץ שאתה אומר שזה מקום שמכניסים ב חומץ הכל הסיבה שלא צריך לבדוק בני סכונת לכאורה למה הוא לא חשש להקרב כשהוא הכניס שם את החומץ וצריך ידי נופל מדובר שכשהוא הוא הכסן את זה בחורים והקיר נפל כעת זה נמצא בגל של אבנים הוא לא צריך להכניס את ידו ולחפש כיוון שיש סקונה שעכשיו יש שמה קרבים וזה מסוכן אינופלמול בדיקה אם זה כעת גל של אבנים ואותנן חמש שנפלו עולם הפוילס הו כמבואר הוא נחשב למבואר כיוון שהוא מכוס עושה במבולת אין חשש שהוא יבוא להגיע שיבוא לחמץ הזה בפסח והרי הוא גם ביטל את זה מכל החשש היה שמה הוא ימצא גלוסקנה כעת שזה תחת הגל הוא לא יגיע לזה בשבת אונה הגמרא עוד סם שאין הכלב יכול לחפש החורוב או כשהכלב יכול לחפש החורוב דהיינו מה שכתוב במשנה חמש שנפלה עליו מפולת הרו כמבואר הוא יודע שיש חמץ תחת הגל הזה הוא נחשב למבואר מדובר שזה גל של יותר משלושה תפחים ממילא החוש ריח של הכלב כבר לא עובד שמה אין חשש שבאמצע הפסח הכלב יתחיל לנבור בגל ויוציא את החמץ שמה והוא יעבור על בעלי רואה אוכה שהכלב יכול לחפש רחורב אבל אצלנו מדובר באופן שהגל הוא פחות משלושפוכים ולכן כיוון שזה פחות משלושפוכים כן צריך לבאר את החומץ וכל מה שאנחנו אומרים שלא צריך כאן כיוון שזה סקונה מפני הקרב אז לכן צריך להגיע לסיבה הזאת שהוא לא יבאר אז אז זאת אומרת שבעצם תמיד לא יבאר כשזה יותר מג' כיוון שזה כמבואר הכלב לא יוציא את זה פחות מג' יש סקון הסקרו שואל את האסן הרי המשנה שם אומרת שאם זה פחות מג' כן צריך לבאר אז למה כאן אנחנו אומרים שלא מפני סקוני עונה טויספס יש הבדל חילוק והוא חשוב מאוד הברייסה דיברה על חשש אולי הוא שם חומץ בחור וכשהקיר נפל החומץ נמצא תחת הגל המשנה דיברה באופן שאנחנו אנחנו יודעים שיש חומץ ולכן אם אתה יודע בוודאות שיש חומץ והגל הוא פחות מג' אתה חייב לחפור את הגל איך תביא אומנים שיודעים לא להינקש לא לא להינשך מהקרבים אבל הבריסה דיברה על מקרה שזה רק סופק וסופק אני אומר כיוון שסכון עשה קרוב אז שישאיר את זה ולא נחשוש לסופק אז אם כן ראינו כאן בעמוד שאור הנר דווקא לא הרחמו מדובר אם זה חוצר יותר לא צריך בכלל בדיקה יש עובין אם זה אחסדרה או החו מספיק אם זה בהרובה שבחדר כנגד הארובה מספיק מדובר בצדדים של החדר ששמה האור הוא לא ישירות על זה אנחנו אומרים שלא לאור החמו אלא דווקא לאור הנר אמרנו לא לאור האבוקו שאלנו לכאורה שני שני ממרס של רובת שכתוב שהאבוקה היא חזקה יותר מנר ותירצנו ארבעה תירוצים או כיוון שנר הוא יכול להכניס אותו יותר לחורים וסדקים או כיוון שהאור שלו הוא לפניו זה נוח יותר לבדיקה או כיוון שהוא לא לחוץ ומפחד שזה ידליק לו את הבית אז ממילא הוא לא מוסך או כיוון שהאור שלו אחיד בנר ולכן הוא לא עולה ויורד לכן זה עדיף מאבוקה אמרנו שכל מקום שמכניסים זה בא לרבות את כל דברי הברייסה מקומות של עוצרות יין ושמן שלא מכניסים חמץ והבאנו שגם חורי בית שלא נוח להשתמש בהם ומקומות שמסוכן או רפת בקר ולין שהם הם בטח אכלו את זה. רב שמן גליל אמר שמיטה שחולקת ומפסיקה חוששים שמה יש חמץ תחתיה וצריך בדיקה שאלנו מבריסה אחרת ששם שם גלי אמר שלא צריך בדיקה אז תירצנו במיטה על מיטה תלוי מה הגובה אם זה גובה כזה שנוח להניח את עכשיו דברים צריך לבדוק ואם לא אז לא מחורים אחורים תלוי באיזה חורים מדובר עליונים ותחתונים שלא נוח להשתמש לא צריך בדיקה אמצעים צריך בדיקה עוצרות יין אמרנו תלוי אם הוא מסתפק מדובר באוצרות יין שהוא יכול לקחת באמצע הסעודה כיוון שאין קבע לשתייה אז אז הוא צריך בדיקה ואף על פי כן בשמן לא כי שמן יש קבע לשתייה כמה שמן הוא יצטרך למאכלים ממילא אין חשש שהוא יצא באמצע הסעודה זה פחות מצוי אמרנו ששיחר בבובל זה כמו יין בארץ ישראל דגים שאלנו סתירה סטירה תלוי דגים דגים גדולים או דגים קטנים בגדולים הוא בדרך כלל לא מסתפק באמצע הסעודה הוא לא צריך עוד בקטנים הוא כן יש ולכן אם זה אוצר של דגים קטנים יצרכו בדיקה בית המלח בית שעווה, בית עצים ובית מרים צריך בדיקה. אמרנו שאם הקיר נפל וזה עכשיו תחת הגל, מפני הסכנה לא צריך לחפש שמה כיוון שיש חשש להקרב. מה שכתוב חומש שנפל הרי כמבואור מדובר באופן כזה שבתור ג' אבל אנחנו דיברנו במקרה שזה פחות מג' שעל זה אני אומר משום סכונה שלא צריך הוספנו דברי הטוספס שאף על פי כן כתוב במשנה שם שאם זה פחות מגמן צריך לבאר כיוון שמדובר שאני יודע שיש חומץ לחתה ולכן כן צריך לדאוג לפנות אותו משמה במקרה שזה סופק אז אני אומר מבנה הקרב שהוא לא צריך לבדוק אפילו בפחות מג
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה