העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד ב

[מוזיקה] דף ד עמוד ב אתמול כבר הבאנו את המוסק הזה קצת נגענו בו שכמובן עיקר בדיקת החמץ זה טכני לעבור בבית עם נר ולבדוק את החמץ אבל כידוע בחסידות ובמוסר ובהשקפה כל כך הרבה מלא על כך שחמץ זה לא רק החמץ בעין החמץ שאנחנו רואים הביסקוטית או כל דבר אחר חמץ זה גם משהו בלב זה עניין של גאווה, זה עניין של יצר הרע שמגיע ומטפיח ומחמיץ את כל מה שיש לנו בלב ועושה את העבודה שלו בצורה נהדרת ולכן צריך גם לעשות בדיקת חמץ בלב וזה מומלץ לעשות לא רק אור ל-14 ולא רק בחודש ניסן אלא מדי פעם פשוט להבינר לתוך הלב כמו שראינו אתמול בשעה שבני אדם מצויים בבתיהם זה זמן נהדר כשבן אדם נמצא עם עצמו יושב וחושב איך אני יכול לעשות בדיקת חמץ איך אני יכול מכאן והלאה להתקדם ישמז נפלא בדבריו של רשי בעמוד שלנו לנו על העניין הזה שבדיקת חמץ היא לא רק בעצם הבדיקה עצמה היא לא רק המסביב היא לא רק המצווה שאותה חייבים לעשות אלא יש בה רובד פנימי עמוק יותר שזה הבדיקת חמץ שבלב רש"י אומר סך הכל כמה מילים שכמובן הוא מתכוון לעניין הלכתי אבל בצורה דו של דו משמעות אפשר להבין את דבריו גם על הלב בעצם אנחנו נראה היום שעיקר בדיקת החמץ היא בעצם לא ניצרכת כלל כי אדם יכול לעמוד עם בית מלא בפעורי חמץ בביסלי במגירות בביגלח במזווה לא משנה איפה ולומר כל החמץ שיש לי כאן מופקר וביי ביי זה מספיק רק מה כמו שאמרנו בעצם בתחילת המסכת חכמים חששו שהוא יראה את זה וכדומה ולכן ציוו על בדיקת חמץ ולסלק אותו מהבית אז הגמרא אומרת שבעיקרון בביטול בעל מסגי לבטל את החמץ מספיק אומר רשי דכתיב תשביטו והשבטה דלב היא השבטה עיקר ההשבטה היא בלב אז רשי מתכוון לומר שעיקר השבטת החמץ זה בלב אבל אנחנו יכולים לקחת מכאן נוסע השכל מדהים שעיקר השבטת החמץ היא נעשה סת בלב. זאת אומרת החמץ שבלב הוא זה החמץ העיקרי שאותו צריך לבאר ולשרש ולא רק בפסח ויהי רצון שנזכה. אומרת הגמרא הקדושה ובעצם אני קצת מתלבט מאיפה להתחיל כי אנחנו הגענו אתמול לד עמוד ב בשורה השנייה דתניה חבר שמת. אבל הדיון מתחיל בד עמוד א'. אז לא נראה אותו בתוכו אבל בוא נדבר עליו. הדיון הוא בעצם כזה. מה קורה אם שכרתי בית? שכרתי צימר לפסח אני מגיע ביד ואני לא יודע. אזרתי לברר על הכל, על המיחם, על הפלטה, על המיטות, הכל בצורה מדוייקת. אבל דבר אחד שכחתי לשאול אותו האם הוא בדק חמץ או לא? עכשיו לבדוק חמץ בכל הסוויטות פה, בכל המברטפים ועליות גג, סיפור מדי ארוך שאין לי זמן בשביל זה בערב פסח. מה אני עושה? צריך לטוח או לא? זה הייתה שאלת הגמרא אתמול. הגיע אב נחמן בר יצחק ואמר, יש ברייתה בה כתוב כך, הכל נאמנים על ביאור חמץ. זאת אומרת, כולם נאמנים לומר הבית הזה בדוק. אפילו כאלו שבמהלך כל השנה בכלל לא ראויים לעדות. נשים עבדים קטנים פה הם נאמנים. הבין רב נחמן בר יצחק מה הסיבה שהם נאמנים? כנראה כי היא חזקה אדם בודק. זאת אומרת אמרה הגמרא אתמול יש מושג שנקרא חבר. את התואר חבר מקבל אדם שסומכים עליו בענייני טומאה וטהרה או בשאר העניינים. זה בעיקר מדובר בטומאה וטהרה אבל זה בכל שאר העניינים. חבר זה אחד שאתה שולח את הילדים שלך לשחק אצלו בבית בצורה שקטה. זה אדם שהוא אמין. הוא אדם שסומכים עליו, הוא אף פעם לא יעשה משהו בעייתי, הוא תמיד יצמד לדין ולהלכה. והוא אומר, לגבי בדיקת חמץ הכל חברים. זאת אומרת בגלל שבדיקת חמץ זה לא דבר מסובך, זה לא דבר קשה, זה דבר מרגש, חוויתי פעם בשנה, זה חלק מהסיסטם, זה חלק מהמסורת, כולם עושים את זה ולכן אני סומך עליהם. דתניה, חבר שעכשיו מביאה הגמרא ברייתה שנראה באמת שאדם יש מושג שהוא נאמן. דתני החבר שמת והניח מגורה מלאה פירות הוא הניח במגורה בעצם יש לו באסם או לא משנה איפה במחסן המון פירות אפילו הם בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנים זאת אומרת כך מתי מאסרים מתי לוקחים תרומות ומעשרות דווקא לאחר שהפירות האלה הגיעו לידי גמר מלאכה שו מהם קרי כל עוד ואני עדיין באמצע ללקוט אותם ולקבץ אותם בשדה ללקט אותם זה עדיין לא נקרא גמר מלאכה ולא מפרישים תרומות ומעשרות מתי כן שזה מוכן לאכילה שזה כבר התמרח ח בקרי והגיע לגמר מלאכה. אם אפילו אומרת הגמרא, אומרת הברייתא עליו שרק היום עשו את הגמרא המלאכה הזה ובערב אותו תלמיד חכם נפטר, אותו אדם, אני סומך עליו שברגע שהיה יכול לעשות את המצווה, הוא עשה את המצווה והוא לא השאיר שום דבר שאינו מתוכן. רש"י אומר, ודאי לא יצא מתחת ידו עד שגמר כל מצוותו. יפה מאוד. זה לגבי תרומות ומעשרות, לא לכל אדם. המי הארץ לא יקפידו על זה. אדם שאני סומך עליו, אדם שאני מאמין לו שהוא חבר, יש לו את התואר הזה של חבר, אני מאמין לו אפילו אם הוא נפטר באותו יום, אני סומך על כך שהוא יסר את הפירות. אומר רש"י, מה ראה אלינו? ואחנמי כיוון דפמי הארץ חברין אן על הבדיקה. לגבי בדיקת חמץ כולם חברים. כי גם ההוא המפוקפק הזה שאתה לא בדיוק היית סומך לאכול אצלו בפסח, אבל בדיקת חמץ הוא עושה בצורה מהודרת. בשיפת חמץ אתה רואה אותו מגיע עם המקל וחוטה בגחלים שמה פתאום כולם חברים נכון נפלא ממך ישראל אז אם ככה אומר אבנחן בר יצחק חזקתו שבדקו אם אתה מקבל צימר גם אם זה בן אדם מפוקפק שהיית צריך באזור שמה לברר על האירו ועל הכל בכל אופן לגבי בדיקת חמץ הוא נאמן אבל דוכה הגמרא הוא ממאי דיל שאני אחה משום דקמרעני אולי כל מה שכתוב בברייטא זה כיוון שמגיע קטן עבד או אישה שנכון בעיקרון הם לא נאמנים אבל הם מגיעים ואומרים לך דע לך זה בדוק רק לכן אני מאמין אבל אין חזקה אין מושג של חזקה שאדם בודק אומרת הגמרא מה פתאום אתו אמירה דאני מדמשש הידבי האם אמירה שלהם יש בזה איזה ממש יש להם איזה סמכות אני אף פעם לא סומך עליהם למה שבדיוק כאן אני אסמוך עליהם אומרת הגמרא רגע אז אם כך מה אתה רוצה לומר שלמה אתה סומך עליהם בגלל שהכל בדוך בגלל שחזקה כולם בודקים אלא מה דחזקתו בדוך אי הכל נאמנים כל הבתים בחזקה דדוק קין ב-14 מב אלי אז בכלל קשור לעבד לאישה ולקטן הם נאמנים הם לא מעניינים אותי אתה יודע למה אני סומך עליהם כי כל הבתים בחזקת בדוקים גם אם הם לא היו אומרים לי הייתי סומך עליהם אלא מה משום אמירה דענה אלו אמר ענה לא מנסה הגמרא להבין רגע רגע אנחנו מזזים פה על לא חזור בבריתה כתוב במפורש שסומכים על חרש על אישה עבד וקטן אם אתה אומר לי שזה לא בגללם אז תגיד כל הבתים וחזקת בדוקים ואם אתה אומר לי שכן בגללם אז אלוהר לא אם הם לא יגידו כן הגמרא אלו אמרנה לא אם הם לא אומרים אז לא תפשוד מני דאין חזקתו בדוק אם אתה אומר לי שאני סומך על עבד אישה וקטן זאת אומרת שרק אם הם אמרו אבל אם הם לא יאמרו אני אומר כנראה לא בדוק כאן אז שוב פעם אני מגיע למקום שמה שכנראה הבתים לא נבדקים רק אם יש לי עבד אישה וקטן אז אני אסמוך על כך אז אתה יכול לפטות מכאן שאם הגעת לצימר כנראה שהוא לא בדוק אומרת הגמרא לא לעולם אי מלאך חזקתו בדוק רוב הבתים שאתה מגיע חזקה זה בדוק ואחה במיסקינן מה מדובר בברייטה שאני צריך עבד או קטן או אישה דמוחזק לן דלא בדק מוחזק לנו שכנראה הוא לא בדק רשי אומר שראינו הוא טרוד הוא יצא מבעוד יום אנחנו יודעים הבן אדם הזה לא בדק בכלל לא היה בראש שלו הוא היה טרוד היום יצא עוד בעוד יום מהעיר הוא לא היה כאן בזמן הבדיקה בדיקת חמץ הבן אדם לא ביצע ומגיעים כאלה אנשים שבעיקרון אני לא סומך עליהם הבד אישה וקטן וכאמרי הנה בדקינה אומרים אנחנו בדק בדקנו את הבית הוא לא היה כאן אבל אנחנו ביצענו את העבודה במקומו מה הוא דת מפה הייתי חושב לא להמנונו רבנן שחכמים לא יתנו להם סמכות ומינו כמהשמלן כיוון דבדיקת חמץ מדרבננו למה דמדאורייתא בביטול בעל מסגילי מספיק רק לבטל כמו שאמר רשי תשביטו ועיקר ההשבטה הוא בלב לכן הםנו רבנן בדרבנן חכמים האמינו בדברים של רבנן שאפשר לסמוך גם על כאלנו שבעיקרון אי אפשר לסמוך לדותם פה אפשר לסמוך ואני אומר שהבית בדוק אז בעצם אני כבר מקדים את המאוחר ומסכם בעצם מה שאנחנו מוציאים מפה שבאמת הסתם בתים בחזקת בדיקה פה שאנחנו יודעים שלא בדק אז אני מאמין לכם יש לקטן עבד ואישה שבדקו למה כי זה רק דרבנן מדאורייתא לא צריך לבדוק חמץ אלא מספיק להשביט מספיק לבטל ולכן אני סומך עליהם ממשיכה הגמרא עלה את הסיפור היא באה להו המזכיר בית לחברו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק אני שוב אותו סיפור אני לוקח צימר לפסח אני ברור לי שהוא בדוק יש אומרים אפילו שהתנתי שהוא בדוק אבל אני מגיע לשמה ומאחורי הדלת אני מוצא שעריות של חמץ אני מוצא פסטה מוצא ביגה לא יודע מה אני מרים טלפון לבן אדם ואומר לו אדוני היקר אני רוצה לבטל והוא דורש פיצועים היא באו המזכיר בית לחברו בחזקת בדוק ומצעו שאינו בדוק מה הוא מי א והכמקח טעות או לא האם אני יכול לומר לו את זה ש אומר לי תשמע נכון חשבתי שאני אבדוק לא בדקתי תתמודד תבדוק אותה שמעה אומרת הגמרא דאמר הביה לא מבטה דלא יעבגרוב בדקו לא רק במקום שלא נוהגים לשלם שכר על הבדיקה אלא כל בן אדם בודק בביתו שאז ברור שהוא לא יכול לחזור בו במיכלי לאילש לקיום ממצוו בגופי אתה עכשיו זוכה הגעת כאן לצימר ברוך השם את הבית בטח לא ניקט נהלת אותו ככה עם כל החמץ עכשיו יש לך את הזכות לעשות מצווה אתה מוותר עליה אתה עוד רוצה לבטל ברור שאתה לא רוצה לבטל ולא שום דבר פשוט מאוד מצאת צימר יותר זורח, יש שם בריכה מקורה מחוממת וג'קוזי ספה ואני לא יודע מה. אז אתה רוצה לבטל ועל זה אנחנו לא מרשים לך לבטל. ברור שלא מפריע לך עניין של הבדיקה ולא בדיקה כי למצווה אתה רץ. כל יהודי רוצה לעשות מצווה ואז ברור שהוא לא יכול לבטל. אלא ממשיך הבא ואומר אפילו באטרה דיה ואגרה ובדקו אפילו במקום ששמה כולם לייט כזה אין להם זמן הם בקושי פסח ופה ושם מזמינים בן אדם אומרים לו תעשה פה בדיקת חמץ בכל הבית תודיע לי שסיימת ביי ביי אפילו בכזה מקום עדיין אני לא אתן לו לבטל דניחלי לאיניש לקיום ממצווה בממוני אנחנו נאמר אותו אחד שהגיע כאן לצימר נוח לו לקיים מצווה בממונו ולתת לאותם בחורי ישיבה יראי שמיים שיבדקו לו את כל הצימר ויבדקו וסתובבו שם ויבדקו את החמץ ולא על זה הוא מגיע לבטל ואם הוא מבטל אומר רש"י כמו שאמרנו קודם והדקדרבי למה הוא חוזר משומלת אחרית היא דאשכח בית אחרית דשפירמינה הוא פשוט מצא איזה צימר זו יותר משהו שהוא מעדיף ולכן הוא טולה את זה על כל מיני דברים אבל האמת היא שלא זה מה שמפריע לו וגם אם הוא עצמו בודק וגם אם הוא צריך לשלם על זה כסף הוא עדיין יסוס וימח ואין זה לא נקרא מקח טעות והמקח והאירוע ההסכם ביניהם לא בטל והוא ישאר בצימר וישלם את המוטל עליו. אומרת הגמרא ועכשיו אנחנו עוברים לעניין חדש. ממתי אסור באכילת חמץ בערב פסח? תנטם. רבי מאיר אומר אוכלין כל חמש וסופין בתחילת שש. מהבוקר עברו חמש שעות עדיין אתה אוכל חמץ עד סוף חמש ובתחילת שש אתה מתחיל לשרוף את החמץ. בעצם עלף שמדאורייתא מותר עד שבע. זאת אומרת כל שעה שישית ראויה לשפת החמץ. תקדים תעשה את זה בתחילת שש. רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע וטולין כל חמש. בעצם הוא מרחיב את הסייג. אומר בשעה חמישית אני רוצה שכבר לא תאכל חמץ ועדיין לא תשרוף. רש"י אומר גם מותר להביא את זה לבהמה. חמץ עדיין מותר בהנאה. אבל טולים כל חמש וסופין מתחילת שש. אומרת הגמרא דכולה על ממיה. נכון שהם חולקים ביניהם מה קורה עם השעה חמישית אבל לפי כולם מי שש שעות הוא למעלה אסור. מנלן מנין שמי שש שעות הוא למעלה כבר אסור לאכול חמץ. אמר בריקרא כתיבה כתוב שני פסוקים לגבי איסור אכילת חמץ בפסח כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם מצד אחד כתוב שבע ימים תמימים לא יהיה חמץ בבית משמע מהיום הראשון כבר אסור שיהיה חמץ וכתיב ויש פסוק פסוק נוסף אך ביום הראשון תשביטו סו מבתיכם רשי אומר אך ביום הראשון משמע שבעצם ביום הראשון אז תשביטו תחילת היום אין לי בעיה שיהיה חמץ כך משמע במהלך היום הראשון אז תשביטו את החמץ מבתיכם איך זה ייתכן? פעם אחת אנחנו רואים כל השבעה ימים יחידה אחת שאין בחמץ. זאת אומרת שתפנה ותבאר את החמץ כבר קודם. ופעם אחת כתוב ביום הראשון משמע שבתחילתו עדיין יכול להיות חמץ. הכיצד אומרת הגמרא לרבות 14 לביאור. אבל היום הראשון לא הולך על היום הראשון של חג הפסח זה היום הראשון שלפני חג הפסח שכבר אז צריך לבאר את החמץ. מחר נראה מאיפה אנחנו לוקחים את הדבר הנפלא הזה שהראשון פירושו לפני חג הפסח. אבל כך נראה מחר. וזה הפירוש לרבות לילי אה לרבות 14 לביאור שואלת הגמרא מן עין בעצם פה הגמרא כבר נכנסת למשהו יותר ארוך ועליו שזה ארבעה שורות לפני סיום העמוד אני מעדיף לסיים פה ומחר בעזרת השם נראה את הסוגיה במלואה בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון לנו שאלה מה קורה בית שאני מגיע אליו ב-14 חזקתו בדוק או לא ניסים להביא לכאן לשם כולם חברים פה למסקנה בית חזקתו בדוק במקרה שאנחנו יודעים שהוא לא בדק ראינו שהוא טרוד יוצא בעוד יום אנחנו סומכים אפילו על עבד אישה וקטן שבעיקון לא נאמנים פה הם נאמנים כי מדאורייתא לא צריך בדיקה מספיק ביטול בלב ולכן אני סומך עליהם נפלא מזכיר בית לחברו בחזקת בדוק מצאו שאינו בדוק אומר הבא יכול לבטל לא במקום שהוא עצמו בודק כי נוח לו ואפילו לא במקום שמשלמים על כך גם לא יכול לבטל כי נוח לו לעשות מצווה מה שהוא רוצה לבטל זה כי הוא מצא מקום אחר וזה לא ילה לביטול ראינו שיטת רבי מאיר אוכלים כל חמש צורפים בתחילת שש רבי יהודה אומר אוכלים כל ארבע סוף סופין בשש ובחמש לא סורפין ולא טולין ומותר בהנאה מנין זאת אומרת מנין שבשש כבר אסור באכילה אסור חמץ באכילה אז אמרנו פסוק אחד כותב שבעת ימים אחד כותב ביום הראשון זה מגיע לומר שהיום הראשון היום שלפני פסח כבר ראוי כבר נצרך לא רק ראוי כבר צריך לביר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר בסיעתא דשמיא ‏Ja. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: