העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ד עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף ד עמוד א בשורה העליונה רב ברחואה דרב חיא ובר אחתי אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה שראינו כמה וכמה דוגמאות שא' ראוי לשמור על לשון נקיה ב' ראוי שלא לבשר בשורות רעות ונראה כעת מהס נוסף שלא לבשר על אדם שנפטר. רב היה בן אחיו ובין אחותו של רב חיא. זאת אומרת רב חיאה היה אח של אייוו שהוא אבא של רב. ואייבו הלך ונשע את אחותו של רב חיא מאמא. אז יוצא שרב שנולד לאייבו הוא בעצם בן אחיו של רב חיאה. רב חיה הוא דוד שלו מצד האבא כיוון שאבי ויבואו הוא אח של רב חיה והוא גם דוד מצד האמא כי אמו היא אחותו של רב חיה מהאמא כיסלק לאוסום כשרב עלה מבובל ארץ ישראל ששם היה גם רב חיה אומר לי רב חיה פוגש אותו ואומר לו אייבו קיום איבו אביך שהוא אחי האם הוא קיים אומר אמר לי אמו קיימס תשאל על אמא שלי שהיא אחותך גם כן אומר לי אמו קיימת טוב אז אני שואל על אמא היא קיימת אומר לי איבו כיום תשאל על אבא כביכול הוא רימז לו בלי להגיד לו שמישהו נפטר הוא הבין מבין השורות ששניהם לא קיימים גם אח שלו וגם אחות שלו ורואים מכאן שלא לבשר בשורות רעות וכמו שלמח חנו את זה על מוציא דיבה אוקסי אומל לשמי טוב רב חיה מבין שאחי ואחותו נפטרו אמר לשמשו חלוץ לי מנלי כדרך האבלים והולך כלה אחרה לבסמר חוץ ואין עניין להיות אבל הרבה זמן או לחכות עד למחר אלא ישר כבר אפשר ללכת לבית סמר חוץ כביכול בא ללמד אותנו שבמקרה כזה אין עניין לנהוג מנהג אבות יותר מאשר כמה דקות שמע מינות לת שמע מינור אבל אסור בניסנדול אוי מזה כמובן שמנהגלוז'י לחלוץ את הסנדל שמע מינו שמע רחוקה אינה נוהגת על יום אחד ושמע מינו מקצס היוים ככולו כיוון שפה זה היה שמור חויקו דהיינו אחרי 30 יום אז ממילא מספיק לנהוג אבלות יום אחד ולא שבעה ימים מצטעסם ככול וממילא לכן ברגע שהוא חלץ הוא כבר נהג לא צריך יום שלם לא צריך לחכות עד למחורת אלא הוא כבר יכול מיד ללכת לבחות. מיסה נוסף שהדיבור של האדם מרמז קצת על מהותו. ההוד אומר דוינו דיני. אומר רש"י בכל מקום כל משה ומתן עם אנשים הוא לא היה מסתדר איתם אלא אומר להם בואו נלך לדיינים. מה שהדנים יגידו נעשה אמרשמ מינו מדנקו סידכתיב דן ידי נמו כאחד שבטי ישראל אז כנראה שהוא משב דן שבט דן כתוב ידינמוי ולכן הוא גם כל הזמן הולך לדין ההוא דה בכוזיל ואמר עכף י מהסיסנה בירושה אני רוצה לבנות איזשהו מגדל איזשהו דירה על שפת הים בודקשחו מזבולון כוסי כאן זה פחות מוכרח זה לא כמו השמע המינו הקודם שזה אמרנו שהוא משבט דן כאן אנחנו אומרים בדקו אחריו ומצאו שהוא מזבולון כת זבולון לחוף ימים איש כהן זבולון החלק שלו והנחלה שלו היא על שפת הים מלא אותו אדם שכל כך רצה והשתוקק לגור שפת הים היה באמת משבט זבולות ואשתדקי מלון עד כאן הסוגיה של נושא הדיבור עכשיו חוזרים לנושא שלנו בעצם ראינו שאולה הבוסור מסכונס הגמורה הייתה שלא נחלקו רב ידה ורב הונה האם זה לילר באוס או יומר באוס אלא לכולעלמי הכוונה לליר בוסו כל אחד נקט את הלשון שישמשו בה באזורו ולכן רבונה אמר ליל נגי מלשון ליל ארבוס אור ארבוסור הוא לא נקס לשון לילבוסור אלא נגרבסור כביכול לשון נקיה יותר ואשתדקים מלונדלקו להמירור תהו עכשיו שאנחנו אומרים שלכולם זה הכוונה ללילה מרדי בין לרבי יהודה בין לרבי מאיר חומץ ל מששו למעלו לכמו נראה מחלוקת רבי מאיר ורב יהודה ממתי עשו ממתי עושים הרחוקה ועוסרים בחומת אבל שניהם סוברים שמדאורייסה האיסור הוא רק מחצות היום של יד ונבדק בשיט אז אם כן ניקח את השעה השישית שהיא שעה לפני חצות ואז נעשה בדיקס חומץ ונבאר את החומץ למה צריך בליל יד לילה קודם עוד לקום ולבדוק היחיד אמזריזן מקדים למיץ ויס אדרבה רוצים להזדרז נבדוק מצפרה מצד זריזן מקדימין אין עניין יותר מהבוקר להקדים איפה מצין דכתיב הוא בהם השמיני מול פסר או לאוסי ומתי בהם השמיניה כל היום כול קשר למילה אלא שזריזן מקדים למצבס יש עניין לקום מוקדם ולמול בים השמיני אבל לא קודם שנאמר היה שם אברהם בבוקר אז רואים שהמקור שזריז מקדימין מתי זה מאיפה לומדים את זה מאברהם אבינו אצל אברהם אבינו מצינו שמתי הוא קדם והזדרז והשקים מתחילת היום אז מזה שהוא קם לא חיקה לנצר חמו אלא השקים מיד בעלי ששחר הכין את חמורו לצאת להריו מוכיחים מזה זרזים מקדימין אבל בכל אופן אנחנו גם אפשר להוכיח מכלל אתה שומע אין בכלל אין אתה שומע גם לו מזה שהוא קם בהשקומה ואז התחיל להכין אני מבין שלפני כן אין עניין שזריזין מקדימין להתחיל כבר מהלילה לקום קום ולהשקים אז אם כן גם כאן למה דיקס חומץ כבר מקדימים מהלילה חר שזה לא מצד זריז זה מקדימים אומר אנחנו ברצח בשעה שבניו מצוין בבותם ואר הנר יופל לבדיקש שני טעמים טעם ראשון אנשים יוצאים בבית ולכן חזק שתיקנו את הכונה של בדיקס חומס רצו שזה יהיה יותר נגיש יותר בקלות לא בזמן שאנשים בעבודה אלא בזמן שאפשר לקיים אותם מיידית בלי לדחוט אותה ואורה נרפל בדיקה וגם בלילה שחשוך הכל מסביב הנר דולק יותר ומאיר יותר ולכן אפשר להגיע יותר למצוא את החומץ שנמצא בתוך הבית ולכן אז חזרו גזרו על בדיקס חומץ לעשות את זה בליל יד אומר הבא יעיל כך עצוב מרבונו לפתח בדני באותו דתליס דנגרביסה אם כך שהזמן שליל יד כל כך חשוב שלעשות אז את הבדיק כס חומץ ושזה לא ידחל לשחז בבוקר כיוון שהנר כבר לא יכול להעיר אז כמו בלילה אז תלמיד חוכב שיש לו זמן קבוע ללימוד בלילה הזה שבין יג ליד אפילו עוד קצת לפני שמתחיל הלילה באורטדת ליסא בערב של 13 שהוא כבר מתחיל להתקרב ל-14 שלא יתחיל ללמוד כיוון שדיל ממשכשמי תיבות שלנו ממצווה אז אפילו את הלימוד שלו יתחיל שמה הוא ימשך והוא ימנע מהמצווה ואנחנו רואים שיש עניין דווקא בזמן הזה זה לא סתם זריזין מקדימיין שמקסימום הוא לא עשה את הזריזין אלא זה עניין דווקא בזמן הזה שמצויים בבית והנר דולק יפה בואו מנה מרב נחמן בר יצחוק שאלו התלמידים את רב נחמן בר יצחק המזכיר בית לחברו באבוסר על מי לבדוק אדם בא וסוחר דירה ביד בניסן האם הוא צריך לבדוק או המזכיר על המזכיר לבדוק דחמירדידיוסכל לבדוק דיסורס מצד אחד כל החומץ פה בבית מה שיש פה היום של המזכיר למה שאני אבוא לבדוק מי עובר על זה אם לא מבטלים את זה מי עובר על זה בא לי רואה בא לי מוצא המזכיר תבוא תבדוק תיקח את כל החומץ שלך למה אני בגלל ששכרתי את הדירה זה יהיה אצלי בפסח אני צריך לבוא ולהוציא את החומץ שלך ולבאר אותו אז נכון שעשית ביטול זה ודאי כי אחרת בא לי רואה בא ללמוד זה גם אם זה לא ממש ברשותו עשה צא ביטול וכעת אחרי שהוא ביטל את זה כאפר דארה יש פה עדיין חיוב של חז"ל לבוא ולבאר את זה עדיין זה חמץ שלך של המזכיר תיקח את החומש שלך מפה מצד שני אולי לא אולי זה על הסוחר כיוון שהוא שלעצמו עשה הביטול נשאר פה הבעיה שם אויבה אבו לאכול את זה זה בעיה של הסוחר אתה הולך להיות פה בחג אז אתה צריך לבוא ולעשות דיקס חומץ להוציא מפה את החומץ זה לא משנה של מי זה היה תושמסקה יש לחברו על הסוכל לעשות למזוזו הגמורה חשבה לדמות שכמו שבמזוזה שזה עניין של מצווה על מי מונח לעשות את המצווה על הסוחר אז אולי כל עני המצוו זה על הסוחר אז גם דיקס חומש זה על הסוחר אונה הגמרא לא אוס אומר משר מזוז חכב הסדרי במזוזה אומר רש"י למה זה שמירה שמירה למי? סוחר לא למזכיר עוד דבר אומר רש"י כתוב ביסכו על מזוזת ביסכו דורשים ביוסכו על מזוזות ביוסכו כל זמן שאתה בא לבית על זה אתה צריך לשים את המזוזה זאת אומרת זה חובס הדר מי שדר שם ולכן הסריך לעשות מזוזה מה שאין כן בבדיק הסכומת יש צה שאולי זה של המזכיר כיוון שסוף סוף זה לא קשור לבית בעצמו זה לא קשור לזה שדר שם אלא זה קשור יותר לבית שהבית עצמו חייב או חמי אומר לו רב נחמ וריצחק תנינה המסקי בסביבירוי אומר הרב נחמן וריצחוק יש לנו ראיה כך שכתוב המסקי בסיס לחברו אם עד שלא מסור למפתיחס לרבסור על המסכבד ואם יש שמס מפתח בסור על הסכר לבדוק דהיינו אומר רש"י מסירת המפתחות לסוחר הם קניין השכירות ממילא אם כשהגיע זמן חיוב דיקס חומץ הדירה כבר הייתה ברשותו של הסוחר אז הוא התחייב עכשיו שמגיע הזמן של דיגס חומץ זה בית שלך לאכול דבר זה לא מעניין ההיסטוריה של מי היה שיהיה לך חומץ. אתה עכשיו מחוייב לבדוק את החומץ, לבדוק את הבית הזה ממדיקס חומץ. אבל אם בליל יד זה לא היה שייך לסוכר עדיין המפתחות עדיין לא ניתנו לו ממילא כי עניין זכירות עדיין לא חל אז של המזכיר אז הוא מזכיר הוא יהיה חייב. זאת אומרת במילים אחרות זה עניין שאנחנו מחייבים את הבית בבדיקה ממילא תלוי ברשות מי נמצא הבית. אז אם כן ראינו כאן את המיסה עם רב בין אחי ובין אחותו של הבחיה שהוא נקט לשון שהוא לא רצה לבשר שהם נפטרו למדנו מזה שלוש א' שאבל צריך להחלות סני סנדל ושמוע רחוקה יום אחד ומצת היום ככולו את המיסה של דוני שהוא מדן את המיסה של ההוא שרצה לגור שפת הים שהוא מזבולון והבאנו קושיה למה באמת בליל יד אם אנחנו לכולם היום אומרים שזה הכוונה מהלילה אז למה רשי מבאר אם היינו אומרים שזה הכוונה נגי ממש כמו אבמינה אז הייתי מסביר מתי זה יומ של ארבוסו או לאבוס בוא תניחומץ לאור הנר לפי אב מינה שיש מנדומר שאומר שזה נגי ממש יום ממש אז זה יום של הבוסור הייתי אומר הכוונה לחצות אין חכנ אל שעה שישית אבל עכשיו שאתה אומר לפי שתיים זה לילה לילסו אז למה למה לבדוק בלילו למה לא מספיק שעה לפני זמן האיסור זרי דריזים מקדימים אין עניין יום קודם אונה גמורה כיוון שהמציעים בבית והנר מהיר יפה שאנו סוחר ששכר הבית האם המזכיר חייב לבדוק חמץ כי זה שייך לו או הסוחר כמובן מדובר שהוא ביטל את זה ממילא יש פה רק יסודי רבונון על מי חיובו את החיו של בדיקס חומץ רצינו להעביר מזוזה וחילקנו שם זה חובס הדר ופה זה חובס הבייס אמרנו שהיא תלוי ברשות מהבית האם המפתוחות מסירת המפתחות נעשה לפני יד אז זה ברשות הסוחר והוא יהיה חייב ואם זה אחרי יד אז המזכיר עדיין הוא זה שיתחייב בבדיקת החומץ בבית והוא זה שיצטרך לעשות את הבדיקה של החומץ [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: