העמוד היומי מסכת פסחים דף ג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ג עמוד א

סוכין דף ג עמוד א נתחיל בשורה האחרונה בביס עמוד ביס מיסי מרזוטרי אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה של אויר לרבוס בכנס החומץ לאר הנר האם אויר לרבוסור בפשטות אנחנו מבינים שנחלקו רב יהודה ורב הונה האם אור להבוס הכוונה ללבוסו או אור לרבוסו הכוונה הכוונה יוים של ארבוסרו למעשה היה לנו כאן שתי ראיות שנשארו שאור לארבוסו זה הכוונה לילרבוסו ולא יומם ארבוסו ונמשיך להביא ראיות נוספות וכפי שבינו למה ממשיכים ומביאים עוד ועוד כיוון שרב אשי ו שסידר את הגמורה בעצם הביא מכמה וכמה בתי מדרשות ולכן גם אם הבאנו ראיות שנשארו ולא ניטחו עדיין הוא ליקד עם בתי מדרשות נוספות רעיות נוספות שיכריאו לנו את ביאור המחלוקת מה נחלקו לגבי או לארבוסוף מיסמרזוטרה המפלת או לשמוני ויכול יש הלכה שאישה ש ילדה או הפילה צריכה לספור ימי טומאה וימי טהרה זה משתנה בין זכר לנקבה ניקח דוגמה של נקבה היא סופרת ימי טומא של 14 יום וימי טהרה של 66 ימים שזה בעצם ימים עם מי טערה שגם אם היא רואה דם היא לא נתמדת בהם. לאחר ה-80 יום האלו היא מביאה סדר גורבנות ואז היא חוזרת למצב רגיל שאם היא רואה דם היא נתמדת ואם לא היא טהורה. מה קורה אם בתוך ה-80 האלו היא ילדה פעם נוספת נפל? כעת הנפל כשלעצמו חייב אותה שוב בימי טהרה וימי טומא אבל כאן זה כבר את הסדר של הקורבנות היא לא תביא שוב היא תביא סדר אחד שיהיה על שני ההפלות או הלידות מה קורה אם זה אחרי 80 יום אז ודאי שהיא צריכה להביא שני סדרי קורבנות גם על הראשון וגם על השני גם אם היא לא הביאה עדיין את הראשון היא לא תוכל להביא על שניהם יחד שאלה מה קורה כשזה אויר ל-80 ואכל דהיינו בלילה שאחרי שהיא סיימה את ה-80 יום של ימי טהרה אז היא הפילה פעם נוספת השאלה האם זה נחשב כבר שנגמרו המי טהרה וכעת היא צריכה להביא שני סדרי קורבנות אחד על הלידה או ההפלה הראשונה ואחד על השנייה או שאנחנו מחשיבים את זה לאחד כיוון שסוף סוף היא לא יצאה עדיין חיים לשעה ראויה להביא קורבן. הרי היא סימה 80 יום היא צריכה להביא קורבן. מתי? רק למחורת של זמן שראוי להקרבה. אז לכן כל שהיא לא הגיעה למחורת, עדיין היא לא נחשבת שיסתימו ימי טהרה ומתחיל מונה חדש ולכן היא לא תוכלה להביא קורבנות. היא לא תצטרך להביא שני סדרי קורבנות. נחלקו וביסילל הם לחומרי כאן המפלת אור לשווינים ויכול. בית שמה פוטרין מקורבון ובסילל בחייבין מחייבים שני סדרי קורבונות גם על הלידה הראשונה. וגם על הפלה השנייה אומרים בסילל בית שמאי מה ישני אור 81 מיום 81 שואלים בסי לבית שמאי איך אתם פותרים אותה הרי סוף סוף הלילה הולך אחר היום והרי ודאי שיום ה81 זה כבר מספר חדש לכולעלמה וודאי שאם אז היא תפיל אז היא צריכה להביא שני סדרי קורבנות נפרדים אז הלילה שהולך אחר היום כבר יתחיל כבר מהלילה שיצטרך להביא את זה ישיבה לו לטומשווה לו לקורבון מה יש אור 81 מיום 81 זה טענה אחת הלילה הולך עם היום וכמו שהיום זה חשבון חדש גם הלילה טענה שנייה מבשיזה טענה נוספת אם שיבו ללטו מהריב גם הלילה עצמו ליל 81 אם היא תראה אז דם זה כבר לא יחשב לדם של ימי טירה כי הסתיימו היום ה-80 אלא זה יחשב לדם רגיל שמטמא אותה אז כמו של עניין דם לעניין טומא אני משווה את זה שהיא סיימה את ה-80 יום גם לעניין קורבן היא סיימה את זה והיא צטריך להביא שני כובנות כך טוענים בסילל בין בית שמביאי שתי טענות מד בסיל בן שמימה שני אור 81 מיום 81 שמנו אוסה שמע מינו לעניינינו מה שאנחנו רוצים להביא ראיה מכאן את המילה או בסיל אומרים בצ'א מה ישנה אור 81 דהיינו ל81 מיום 81 הלילה הולך אחר היום אז אתה רואה שהלשון אור זה לשון של במשניות מובא על הלילה ולא על היום אז גם אור להרבסו זה הכוונה לילבוסו ולא יום של ארבעו רש"י דרך אגב מביא כאן מה בתשמ יענו לבסילל והם אומרים שיש לחלק א' מה ששאלת שהלילה הולך אחר היום זה נכון בדרך כלל האממה היא אחת שבת מתחיל מהלילה וכן דוגמאות נוספות אבל כאן כיוון שזה עניין של קורבונס והקורבן רק למחורת יצא לשעה ראויה. אז כאן אני לא אשווה ביניהם אלא היום שהיא יצאה כבר לזמן שהיא יכולה להביא קורבנות אז שונה מהלילה שהיא עדיין לא יצא לזמן שהיא יכלה להביא קורבנות ומה שאמרת להוכיח מאדם שלעניין טומ כבר מליל 81 היא נחשבת לחשבון חדש אין לי ראיה ממה שקורה לעניין דם לעניין מה שקורה לעניין קורבן ומה הראיה לכך שאין מזה הכרח כך כיוון שאם האישה הזאת תראה דם של נפל באמצע ה-80 יום ודאי שהאדם הזה יטמא אותה למרות שלעניין קורבן היא לא תצטריך להביא שוב סדר קורבן כשזה בתוך 80 יום אז רואים שיתכן שבעניין טומ יטמא אותה כמו כאן אור ל-81 היא תטמר כי זה דם חדש דם של אחרי 80 יום ואילו לעניין הקורבן אדם יכול להצטרף כך יענו בתשמאי לטענות בסיל ושיך להביא רעיה נוספת אז בינתיים זו הראיה השלישית שהיא נשארת אצלנו להוכיח שאויר הכוונה ליל ראיה רביעית שתישאר יכול ינאכול או לשלישי יש לנו קודשים קלים ויש קודשי קודושים קודשים קלים זה דבר שנאכל לשני ימים ולילה אחד דהינו שחטו את זה ביום ראשון אפשר לאכול את זה ביום יום ראשון וביום שני ואת הלילה שביניהם הסתיים היום שני נגמר אסור לאכול יותר במוצאי יום שני אמנם לשרוף עדיין לא ישרפו את זה עד יום השלישי בבוקר זה כפי שנראה כאן אבל כבר לאכול יהיה אסור ויש קודש קודשים שזה נאכל ליום ולילה שחטו ביום ראשון אפשר לאכול ביום ראשון והלילה שאחריו אבל לא יותר מזה אומרת הבריסה יכול להינכל אור לשלישי אולי כמו ש שאתה אומר יום אחד זה יום ולילה אז שני ימים זה שני ימים והלילות שאחרים ודין וזבוכני יכולים לימי חודש לא יכולים שני יומים מה להלן לילה אחר היום אף כאן לילה אחר היום בוא ניתן בכל יום את הלילה שאחריו תלמוד ביום זבחכם יאכל וממו חורס ונושורד יום בעוד יום הוא נאכל ואינו נאכל לאור שלישי אין כןמי הפוסוק אומר והנויסור עד יוים בא לומר שבעוד יום הוא נאכל. דורשים את זה ביום זבחכם יהל. שחטת ביום ראשון אתה יכול לאכול ביום ראשון או ממחורת גם כן אפשר גם ביום שני כי זה שני יומים וכמובן הלילה שביניהם והנוי סורד יועים מה שישאר בעוד יום הוא נאכל ונוא נאכל לאור שלישי הוא לא יאכל לאור שלישי רק בעודו היום יכול לשרוף מיד הייתי חושב שישרף מיד ודינו זבין ניכול יום מלי לא יכול שלומי נכון שני יום מל חוד לא תכף להכיל לסריף אף כן תך להכיל לסריף אז אנחנו הוכחנו באמת הבריסים הוכיחה שאינו נחל לאור שלישי כי כתוב בעוד יום הוא נהך אנחנו דורשים והנויסור עד יוים שבעוד יום אפשר לאכול לאחרי זה כבר לא עכשיו לכאורה הסתיים הזמן אכילה ביום סוף היום השני עכשיו בלילה מוצא היום השני בוא נשרוף לא את יוד מהנושמר הזבח ביום השלישי בוא ישורף מתי אני אוכל דווקא ביום התוסר ויתוסף או בלילה לשרוף אפשר רק למחרת בבוקר מדקומי נכל אור לשלישי אלורטו שמע מןור לשון הבריסה שכתוב שאולי נאמר שיאכל גם בליל שלישי דהיינו הלילה שאחרי היום השני אז רואים שליל שלישי זה לשון של אור הנה ראיה נוספת שאור זה לילה שמה ראיה נוספת שתישאר גם כן אור של יום הכיפור מתפלל שבע ומצו ליל יום כיפור 18 קרוך בו שבע ברכות וידוי שחיס מתפלל שבע מסוה ומוסה מתפלל שבע ומסוה ומנחה מתפלל שבע ומסוהר מתפלל מן 18 כיוון שזה סוף הצום כדי לא להחביד על הציבור קיצרו שיהיה מאן 18 הבחלים מגל שוםסוב 18 שלימוס ושצורך להם עבדו לבכונן הדעס כיוון שיש תוספת ב-18 לכן שכן תפלל את כל ה-18 כרגיל על מאירורתוזמנו הבריסה פותחת אור של יום הכיפורים זה הכוונה לליל יום כיפור כי הרי מיד אחרי זה כתוב מה קורה בשכריס אז בכ שאור זה לילה תושמ דת ושמואל לילה ארבסות הנר עלו ברייסה נוספת שגם היא תישאר הבריסה בדרך כלל מפרשת את המשנה וכתוב על המשנה שלנו על אותו נושא לילי ארבוס בוא התכנס החומץ לאר הנר הנה לאדיה בברייסה זה הכוונה ללילה ולא ליום אז אז מכל הראיות האלה אנחנו רואים בעצם שכשכתוב לרבוס הכוונה לילרבוסו אז לא ייתכן שבזה נחלקו רבנה ורב יהודה אלא בין רבונבין רב יהודה כולם אוטו שניהם מודים שור לארבס הכוונה ליל יד ולא יפליגי מרקיעס מרקיעסבו קורו נהגה סדר קור לילה שניהם התכוונו ללילה לא כמו הסלכת שי מדומ נגה נגי ממש זה הכוונה ליום רק רב הונה אמר נג זה כוונה נגי לילה את לילה הוא בב הוא תרגם את המילה לילה למילה נגי אבל לנוחנמי זה באמת לא חוזר על היום אלא זה חוזר על לילה וכפי שראינו כמה וכמה רעיות שנשארו ותנדון הייתה מלא קטני לילה אז למה לא כתוב לילה כמו הלשון שראינו בבריסה ישמעלה בנוקה נחנ נחקטנו לשון נקיה יותר רב שש בן לוי מש בן לוי לא מוציא אדם דבר מגונה פיו אבל שע בן לוי דיבר בהקשר לדברים מגונים אחרים אומר שאדם לא יוציא שהרי קם הכוסמוני אותיות ולא יוציא דבר מגונה מפיב שנאמר מן הבהמה התורה מן הבהמה אשר איננה תוארו הפוס יכל לכתוב במקום מן הבהמה אשר איננו תורהרו יכלנו לכתוב לגבי נוח שיבואו לתיבה מן הבהמה עד 100ה הטמאה זה ארבע אותיות אשר איננה התורה זה 13 אותיות יש לנו פה זה עד 100 זה חמש אותיות ואילו השרני התאורה זה 13 יחד יש לנו פה שמונה אותיות שהערכנו העיקר לא לכתוב את המילה הטמאה אפופ אמר תשע שנאמר כי בחויש אשר לא יהיה תור מקרי לילו מכל נכתוב כיה בכייש תומא מקרי לילו אז כותבים את כל העריכות הזאת זה מעריך בתשע אותיות רבינה אמר 10 ו דתור יש לנו גם ו של תור אז יש לנו שם 10 אותיות אבל קמ 16 שנאמר כי אמר מקרה הוא בלתי תור הוא כי לא יתור אז בוא נוספת אז פסוק נוסף שאנחנו רואים ושם ישכות של 16 אותיות העיקר לא להגיד דבר מגונה ולכן לא נקטנו אצלנו לי ארבעסור אלא לשון נקיה יותר או לאבסו תן לדבי רבי שמואל עולם מספר דו לשון נקיו שהרי בזב קרוי מרכוב ובאישו קרוי מוישוב ואם מבטיב חר לשון הרומים ואם ידע בור מל לילו מהמר וכית בדוריס דרבונן לאוי אני מבין שבדאורייסה הפסוק קובע בלשון נקייה יותר ולכן לגבי אישה לא נכתוב מרכב ולכן תמיד בפסוקים נקפיד על הלשון אבל מי אמר שגם בדרבנו תרשמע ואמר דבך לשון הרומים לכן הברייסה של רבי שמואל מביאה מקור נוסף ותבח לשון הרומים שגם בדברי חז"ל הם תמיד בוחרים לשון חכמים יש לשון חכמים לשון של חכמים מיוחדת מה זה לשון של חכמים ומה היא מיוחדת שהיא נקי חית מיל דרב דעל מלוי ספוסל בור מלילו אז גם במילדמה צריך שכל מה שיוצא מהשפתיים דספוס כל מה שיוצא מהשפתיים יהיה ברור מליה מזוכק ונקי אז אם כן ראינו כאן בנוסף לשתי ראיות שנשארו שאור לרבוס הכוונה לאלרבוסו שאור אור זה לילה. ראינו כאן עוד ארבע ראיות שנשארו למיסה בלי דחיה. אור לשוני, אור ליום השלישי, אור של יום הכיפורים ולילי 14. הגמור הביא שהמחלוקת ביניהם זה לא האם זה לילה או יום, אלא לכולם. זה לילה שלה איך לקרוא לזה לשון נקיה. האם להקפיד ולא לכתוב לילה אלא או. הבאנו שמציאנו בפסוקים שהריחו העיקר לא לכתוב לשון שינה נקייה מצינו בשמונה אותיות תשע אותיות 10 אותיות וגם 16 אותיות אמרנו בריסה של רבי שמואל שזה לא רק בדוריסה גם בדרבונות ולא רק בדרבון וכל דבר שיוצא משפתיו של אדם צריך להקפיד עליו שיהיה ב שכיר
לצפיה בתכנים נוספים: