העמוד היומי מסכת פסחים דף ב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ב עמוד ב

[מוזיקה] סוחים דף ב עמוד בס נתחיל בעמוד א' שורה שנייה מלמטה אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה האם כשכתוב במשנה אויר להרבסור בוא תכינס החום אצל לאר הנר הכוונה לילרבסור או הכוונה יומרבוסור רב הונה אמר שכשכתוב או הכוונה מלשון יום יום שלוש בוא נסח חומץ ואילו רב יהודה אמר לילה ניסינו להביא שלוש ראיות לדברי רב הונה שזה על הבוקר דכינו אותם צנו להביא ראיה אחת לדברי רב יהודה שזה על הלילה ודכינו אותם גם נמשיך כעת בעוד מספר ראיות בעמוד מבי לאור יקום רוצח יקטל אני ואביון ובלילה יהי כי גנב פסוק באיוב ושם מבואר שהרוצח אדם שבמשך היום הוא רוצח ומלסתם את הבריות ובכך הוא גוזל את אני ואביון ואילו בלילה מה התעסוקה שלו להיכנס כמו גנב ולגנוב אז כשאנחנו אומרים בלילה הוא כמו גנב אז שכתוב לאור יקום רוצח בתחילת הפסוק מה זה האור או מדקומה ובלילה יהי כי גנב על מאור ימו מהו אז תחילת הפסוק שכתוב שלאור הוא מלסתם את הבריות הכוונה שלכאורה שאור זה הכוונה ביום אז אנחנו רואים שלאור יקום רוצח לא כתוב פה בוקר וכדומה אלא אלא כתוב אור. זאת אומרת שהנה מצינו שם דבר מה שאנחנו מחפשים כל הזמן למצוא מקום שהפסוק קורא ליום בלשון של אור ואז נוכל להוכיח שאור לרבוס הכוונה יום של ארבסור אז על מאויר ימו ולאור יקום הוא יצח הכוונה ביום יקום ריצח אומרת הגמורה לא אוסם אוכיקו אומר הפסוק באיוב כוונתו הוא כך זה חוזר על אדם שבא במחתרת וכאשר הוא נכנס לביתו של חברו דרך חטירה חפירה שהוא עשה את תרחת הקרקע והוא יודע שבעל הדירה יכול להתנגד על הפריצה שלו שהוא בא לקחת את הממון שלו ממילא הוא לוקח בחשבון שהוא אם הוא יתנגד הוא יהרוג אותו על זה כתוב שיבוא לאורגחו אשכים לאורגווי יש את הדין שלו רציח אפשר לחכות לו ברגע שהוא נכנס מהחטירה לתוך הבית להרוג אותו זה הכל כשברור לך באמת ב-100% שהוא בא להרוג אותך על הצד שתתנגד גד לו. אבל אם לא ברור לך ב-100% כגון אם זה אבא שנכנס בחטירה לבית בנו שאבא מרחם על בנו אז הוא לא יהרוג אותו גם אם הוא התנגד לו בזמן שהוא ירצה להוציא את ממונו מביתו אז בכזה מקרה שלא ברור לך שהוא בא להרוג אז אין לו דין שלא ריצח ממילא אסור להרוג אותו אוכיקו אמר יפשיטלוך מילסקנוירו דנפוש כוסי זאת אומרת מה שכתוב פה לאור יקום רוצח לאור זה לא מלשון אור מלשון ביום יום יקום וירצח אנשים אלא זה משהו אחר לגמרי. כוונת הפסוק אם ברור לך כמו אורו כמו דבר שהוא ברור שהוא מהיר ברור לך שהבן אדם הזה שבא במחתרת הוא בא גם על מנת להרוג הוא יצחו וניתן להציל לבן אפשו ואם סב כלוך וסלילה אבל אם זה כמו לילה ובלילה אם לא ברור לך ב-100% שהוא מסוגל להרוג והוא בטוח יהרוג דהיינו אם זה אבא שנכנס לבנו וכדומה יהיה בינח כגן ולא ניתן להציל לבשוי בגנ ודאי אין דין של בוא במחתר של בוא להורגו גנב רגיל לא בא לא באל דעת להרוג וממילא אם לא ברור לך שהוא בא להרוג אז דינו כגנב ואסור להציל בנפשו וזה כוונת הפסוק אז אם כן דכינו שאור פה לא הכוונה ליום אלא זה הכוונה מלשון דבר ברור מסבי שואלת הגמרא ראיה נוספת להוכיח שאור זה יום כתוב בפסוק באיוב פסוק נוסף שם איוב מקלל את היום שבו הוא נולד כתוב שמה יחשכו כוכב ישפור יקב לאור ועין ואל יראה באף הפי שאחר פשוט הפסוק מי דקומה יקב לאור ועין על מורים אומר פשוט הפסוק שיוב אומר הלילה הזה יהיה כל כך מקולל שהוא יהיה חשוך לעד לעולם ועד הוא יהיה חשוך הלילה יקווה שכבר האור יבוא ויחליף אותו והאור לא יגיע מהשמע על מאור ימו מהו לכאורה רואים שהיום נקרא אור אומרת הגמרא לא אוסמוד דקוליטיק לאיוב למזולי לא שהלילה יאמר מתי יגיע האור שיחליף אותי דהיינו היום. אלא הכוונה איב בעצמו אומר שהמזל שלו יהיה מקולל, שהוא ירצה כבר שיהיה איזשהו אור, איזשהו ניצנוץ במזל והוא לא יגיע. הוא אמר ירבו דליצפח גברי כביכול הוא עצמו לנוו ירא ירצה איזה משהו מהיר ולא לשכך. אז שוב האור פה הוא לא על יום אלא הוא על משהו שמאיר. מסבי שואלת מביאה ממרא רעיה נוספת שאור זה יום דוד המלך בתהילים אומר בואי מרחשופיני ולילו אור בעדיני אומר דוד הלילה העיר בעדי זאת אומרת הלילה נהפך ליום שורז יום על מורמהו או סם אוכיקו אמר דוד לא זוכנה דוד לומר מלשון משל אני אמרתי אחו שישפני לא לומבו שדליון אני חשבתי שאפילו בוא לומבו שדומה ליום יהיה לי חושך כביכול שלא יהיה לי מחילה על חטאיי עכשיו או לומר זה שוד מלילה לאיר בדיני עכשיו שהקדוש ברוך הוא הודיע לכולם ואמי שלו עם דלתות ההיכל שהוא מחל לי הודיע לכולם שהוא מחל לי על אבנותיי אז האילם הזה בעצמו נהפך לי לאור אז שוב רואים שזה לא מלשון לילה ויום אלא זה בלשון מושל והכוונה היא שהעולם הזה שהוא כלילה הוא העיר בעדי והאור פה זה מלשון שהעיר ולא מלשון שהוא י סביבה מביאה הגמורה ראיה הזאת תישאר וכעת הראיה היא שאור זה ל רבי יד אומר בוקין אורלבוסו משנה לקמן דף י בודקים אורלהבוס אם הוא לא בדעז באוס שחיס לא בדק אז הוא בשביר יד בקרבסור הוא בא בוס שחיסורשמ מינו אם אתה אומר שהתחנה השנייה כשהוא לא בדק בתחנה הראשונה אז יכול לבדוק ביד בבוקר שמאמינו שאור לרבוס זה תחנה לפני מתי כרח בליל יד אז רואים פה ראיה שבליל יד שאור לבוס הכוונה ליל יד כדברי רבי יד ולא כדברי רב הונה שהכוונה ליום למרות שהבאנו כעת לכאורה פשיטות שלא נדחתה שעור לרב הכוונה לל יד הגמרא ממשיכה להביא ראיות נוספות ולמה מבין שבעצם רבשי שסידר את הגמורה סידר וליקט מכמה וכמה בתי מדרשות ממילא נכון שבסמ אחד פשטו מהבספק הזה אבל היו עוד רעיות שהביאו וממילא הוא הביא גם את הראיות הנוספות על סדר הגמרא מסבי ממו מוסי בסור אסור בעשייה שמלוכה דהיינו נראה לכמן שיש מקומות שנהגו איסור מלוכה ביד בניסן ערב פסח יש מקומות שנהגו שלא גם המקומות שנהגו איסור מלוכה זה לא בלתי מוגבל אי אפשר להתחיל לנהג איסור מלוכה מי ניסן וזה יתפוס אלא מאז שחומים קבו שמאז תופס לנהוג תופס המנהג של איסור מלוכה ממתי זה רבי לזר בן יעקב אומר משעת האור רבי יהודה אומר משעת הנצחמה אמר לי רבי לזר בן יעקב לרבי דביחן מצינו יום שמקצתו יוסור בשיע מלוכו מקצתו מותר בשיע מלוכה איך אתה אומר משעשה נץ החם או רבי יהודה נץ זה כבר אמצע היום איפה מצאנו שיסרו חצי יום ויתירו חצי יום? אומר לי הוא עצמו הכי שמקצות באכילה חומץ ומקצ באכילה חומץ בחומץ בעצמו מצינו שנאסר מחצות היום והילך אז רואים שהוא לא נאסר לאורך כל היום מידק אומר רבי יהודה משעסניצחמו אז רבי יהודה אמר שאם אתה מנהג תופס לא לעשות מלוכה משענצח בא רבי ליזר בןקי ואומר משעור על מור דקומו רב בניקב הוותו לכאורה מתי הוא בא לומר הוא בא לומר שהכוונה היא שהאיסור הוא בא לחלוק ולומר שלא מהנצחמה אלא משעת ליל ידן אז רואים שאויר הכוונה מלשון ליל אומרת הגמרא אלוהים מהיא אויר עמות השחר הוא לא בא לומר שמלל יד תופס מנהג שלא לעשות מלוכה אלא הכוונה מעמוד השחר לא מנצחמה הוא בא לחלוק ולהוסיף לא מנצחמה שזה אמצע היום יום אלא מעלות השכר זה תחילת היום לא הכוונה מליל יד זה תחילת היממה לא זה מה שהוא בא לומר שלא מצינו לחלק את היממה לשניים אלא זה הכוונה מתחילת היום דהיינו מעלות השח ולא מהנצח אמר אז אם כן אין לנו מקור שאור זה לילה יוחי דקומה ציום שמצות ושמלוכ מצוס מלוכי נולנשם כך שאויר הכוונה ורבז בן נקב הכוונה מי שעת עלס השחר אז הגמרא הבינה שכשאמר לו רבי לזר בניקב לא מצינו מקצת אסור מקצת מותר זה חוזר על יממה תוכיח אתה מדברי עצמך שאתה אומר שמי שאלת עלות השחר לפי מה שאנחנו כעת מעמידים שזה מעלות השחר ולא מליל יד אז אייק לילה דקושורי יש הרי את הלילה שמותר והוא מתוך אותו יממה של יד. אז הנה מציאנו מצת מהממה מותר בעשיית מלאכה זה הלילה. מצד מהממה זה היום זה אסור. אונה גמורה רב לזר בן יעקב לא הפריע לו שלא מצינו יממה מתחלקת. הפריע לו שלא מצינו שהיום באמצע שעות היום יתחלק לשניים חלק אסור וחלק מותר. רב לזקחק רבי שלמל דדישכנד קופלג רבו בנימללה תנגה בתניס ציבור מצינו חילוק באיממה בין היום ללילה כל תניס ציבור הלילה מותר בעשיית באכילה והיום והיום אסור עד מתי חולש אותו זה עד שהיה לעמוד השר עד דברי אבליזר בן יאנקי שמנו אומר עד כועס הגבר שזה גם בסמוך ללוץ השחר אז מובן שיש חילוק בין לילה ליום אלא לדידו חשקחמו מגופד בעל גבר רבוננון אבל אתה מחלק לי מהנ נץ מהנץ לא מצינו חלוקה שאמצע היום החלק הראשון יהיה מותר החלק הראשון יהיה אסור וזה כוונת רבזמן ינקב מילא הוא לא בא לשאול על עצם החלוקה של יממה אלא הוא בא לחלק על עצם החלוקה של היום עצמו נץ זה כבר אמצע היום ולא תחילת היום שאם כן על עץ השחר שהוא רוצה לומר אויר זה על עץ השחר זה תחילת היום אז אם כן הבנו שמשת האור זה לא אור הכוונה ליל אלא זה מעל השחר כן ניכנס לעצם דברי המשא ומתן בברייסה אומר לי בעצמו הכיח שמקצמו מותוכס חומץ מצוסכס חומץ לכאורה רבי יהודה שאמר מהנצח ענה ענה תשובה ניצחת לרב לזר מינקר הנה חומץ בעצמו חצי יום מותר חצי יום אסור ביד שפריק אומר לרבי רב ליעזר אוכיק אמר לרב ליעזר אומרת הגמורה לא רב אליעזר יענה לרב יהודה על תשובתו מחומץ אמיני לוחנו מלאכ רבון תמחומץ דאוריסה דוכוס רחמונה דוחשור רחמונה בדאוריסה אני מבין שיש גזר סכוסו אז התורה יכולה ליסור בכל שעה שהיא גם באמצע היום באמצע הלילה בשעה הזאת בשעה הזאת זה אני יכול להבין אבל כשרבונון חז"ל באים לאסור דבר זה לא מצינו שיאסרו במקצת יום כן מקצת יום לא ועל זה השאלה ששאלתי איך אתה אומר משעת הנצחמה למה שחז"ל יסרוס מלוכה מאמצע היום ולא מתחילת היום לכאורה היה מתאים יותר מלס השחר וידוך אבל רבי אליעזר בן ינקל שכן אמר שהזמן הוא רבי יהודה שאמר שהזמן הוא מהנצח חמו כן הוכיח מחומץ כיוון ששויס דרבוננו נכון שחומץ מחצויס זה זמן שאסור אבל חז"ל באו ואסרו כמה שעות קודם משום יומונן משום זה אבל עשרו כמה שעות קודם אז רואים שגם כשחז"ל אסרו חומץ האיסור שלהם גם הם לא אמרו אותו מתחילת היום הם לא אמרו מי הלו השחר של יד אסור בחומץ לא הם רק אמרו שעתיים קודם לפני לפני החצוץ אז שוב רואים שרבון מחלקים בנצת היום שאסור למותר וידוך אבל רבז בן עקב הרחוק כודבוד רבונדוריסה סובר שזה עדיין לא ראיה כיוון שאחרי שחזל אחרי שמדאורייסה יש לנו פה אמצע היום באו חז"ל ואמרו משום יום המאונן משום התויים שיטאו בשעות תרחיק שעתיים תיקח שעתיים ספר אחורה שכבר תאסור איסור של חומץ אבל זה הכל בנוי על הדאורייסה שלאמצע היום אבל לבוא מלכתחילה להגיד שחז"ל איסור על חצי יום זה לא מצינו זו כוונת רבי אליעזר בן ינקב לשאול את רבי דה איך אתה אומנצח או איפה מצינו שחז"ל יתקנו מלכתחילה משהו על אמצע היום מסיב של גמורה ראיה נוספת אנחנו נמצאים כאן בראיה עשירית אין מסין מסויס אלא לחז שנראה בזמנו לקצ בעצם זה סוגיות במסכת ראש הששונה שם מבואר שדרגם היה שאם מקדשים את החודש דהיינו החודש לפעמים הוא 29 יום לפעמים הוא 30 יום אם הוא 29 יום אז היום ה-30 הוא ראש חודש של החודש הבא ואם הוא 30 יום אז היום ה-31 הוא ראש חודש של החודש הבא כדי להודיע לכולם האם ייבו או לא יורו היה סימן בתקופה מסוימת עד שקלקלו המינים כמבואה עכשיו היו משיעים מסורות דהיינו מדליקים מדורות על גבי ההרים וכך מהר להר ככה כל הגולה היו רואים את הסימן אז אומרת המשנה נאן מסין מסות אלא על החודש שנראה בזמנו לקדשו שם יש את החשבונות איך הסימן הזה מוכיח לכולם ובינים מה התוצאה של קידוש החודש בכל אופן כן, חודש שנראה בזמנו לקדשו זה אומר שראש חודש היה בזמן ב-30. זאת אומרת שהחודש הוא החודש הקודם שהסתיים הוא רק 29 יום. על חודש כזה מסין מסועות. מתי עושים את המדורה? עשה מסין מסויס לאורבורוי מאור אורטוש ממנו. הכוונה ליל היום שמעברים. זאת אומרת עובר היום ה-30 ואז אנחנו עושים במוצאי 30 עומדים לכולם רבותיי היום היה ראש חודש כיוון שזה נקרא אומר רש"י מה זה אור ריבורו ליל שעבר 30 אור הלילה שעבר 30 להודיע שהיום נתקדש אוי ריבור אוי הכוונה עיבור אוי זה היום השלושי נקרא עיבור שהוא יום שמוסיפים לחודש שצריך אותו. אז הלילה הזה שעבר ה30 על זה אנחנו מודיעים תדע לך היום היה ראש חודש וקיצו את החודש וככה היו יודעים כולם אז מה רואים שכשכתוב לאור הכוונה לליבורו הלילה שעבר 30 אז רואים שלילה אור זה לילה שמע מינו אז ראיה נוספת שנשארת שהאור זה לילה מסומד כל הלילה מקזבח לא ירו אותו כ שגליים דברי רבי יש דין שאדם שכהן שבא לעבוד בבס מקדש חייב לקדש ידיים רגליים הן ביום הן בלילה אם הוא עבד ברציפות לילה שלם הקריב ומורים שנשארו אז הדין הוא שהוא צריך לקדש דים ורגליים אומר רבי למרות שהוא לא הסיח דעת כיוון שהוא עכשיו ועל השחר מתחיל עבודה חדשה אז רואים לאוירו טון קדש ודגים הכוונה כשהם היום אוירו זה יום אומרת הגמרא אוירושני גם המן דאומר שאומר שאויר להרבסור הכוונה לילה באוסור שהוא סובר רבי יהודה שזה הכוונה ללילה באוירו הוא מודה שהכוונה ליום אז אם כן היה לנו כאן את הראיה החמישית לאור יקום רוצה פסוק באיב ושם הבנו שהכוונה ליום דכינו שהכוונה אם ברור לך כאור שהוא בא לרצוע רעיה שישית יחשכו כוספי נשמוע עוד פסוק ביוב שמה כתוב שהלילה מצפה שהאור יחליף אותו תשובה זה לא הלילה מצפה אלא המזל של איוב יצפה שהאור ינצנץ ויגיע למזל שלו ולא יגיע אבל זה לא חוזר על יום ראיה שביעית מדוד המלך וליילו אור בעדיני הכוונה זה חוזר לשון מושל על אילום הזה שלבסוף גם האילום הזה שהוא חושך העיר בעדו אז מלשון אור ולא לשון יום היה שמינית שנשארת זה מהמשנה לקמון שבו התגיד אור לרבוסור ובארבוסר שכיס אז רואים שאור זה הכוונה ליל יד ראיה תשיעית מזמן ניסורס מלוכה שרב לזר אומר שמשע האור הבנו שהכוונה משעת הלילה תחילת היממה דוכה גמור הכוונה משעת עלס השחר תחילת היום ולא הכוונה ללילה הגמור הביא את המסע ומתן שמה האם אפשר להוכיח מקצת יום רבי לזר מנקי סובר איך אפשר לומר על מקצת מהיממה שתהיה אסורה קצת תהיה מותרת וכוונתו לשאול על עניונים דרבונון שהם תקונה מלכתחילה על דרבונו לא רק הרחוק של דאוריסה כי זה מצינו בחומץ שבאמת מחלקים אז חומץ עצמו זה לא ראיה כי זה דאוריסה והשוע שקבעו לזה זה גם לא ראיה כי זה הרחוק על הדאורייסה מפני התואים אבל שחז"ל יבואו יתקנו על חצי כן חצי לא זה לא מצינו כך של את רבי יהודה איך אתה אומר שהכוונה הוא שהאיסור רק מנצחמו ורעיה עשירית ממשין מסויס ששמה כתוב לו עירבור והכוונה לילה שעבר העיבור היה לילה שעבר 30 שזה ליל 31 אז משימים מסות אז רואים שהכוונה ללילה אז אין גם ראיה שנייה שנשארת וראיה 11 זה עומד כל הלילה הוא מקריב על המזבח לאוירו צריך שוב לקדש דהים מהרגליים לפי רבי אבל איזה דוכים שלא רואה הכוונה לכולל מליום ולא ללילה גם רבי יהודה שאמר שכוונה או זה ליל אבל באו הוא מודה שזה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: