העמוד היומי מסכת פסחים דף ב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ב עמוד א

מסכת סוחים בסיעתא דשמיא אנחנו זוכים להתחיל היום דף ב עמוד א' אויר להרבוס לאחר שזכינו ללמוד את מסכת שבס כמובן ברוכס לאחר מכן מסדר מועד את שבס ואירובין שזה הפותח של סדר המועד שחוזר סביב במוידוס כעת אנחנו הולכים למעגל השנה מתחילים מחודש ניסון שזה החג שיש בו זה חג הפסח ואחר כך נמשיך בעזר השם לראש הששונה יומכה וכולי שאר המוויים של השנה בסדר כשמוקנו השם של המסכת נקרא פסוכים ולא בלשון יחיד פסח למרות שסוק זה אחד או שונה זה לשון יחיד אומרים הראשון כיוון שסוכים זה חוזר גם על פסח ראשון וגם כפי שנראה בהמשך המסכת יש גם אפשר פסח שני אדם שהיה בדרך חויקו או שהיה בטומ אז הוא מביא את קורבן הפסח ביד באיור במקום יד בניסר השם פסח בתורה מצינו על שם את שם החג של פסח נקרא בשם חג המצויס אבל חז"ל כן קראו לזה חג הפסח על שם קורבן הפסח וסדר המסכת הוא בעצם כפי סדר החג אנחנו מתחילים עם דיקס חומץ שזה כל עני החומץ שמתחיל כבר בליל יד והלאה עוברים ליום יד שזה איסור אס מלוכה וביאור החומץ ולאחר מכן קורבן הפסח שזה ביד ואז מגיעים לעניוני הפסח בעצמו אומרת המשנה אויר להרבו סור בוא כנס החומץ לאורר הנר הגמרא תבאר מה זה או לארבוסור פשטות אנחנו מבינים מהלשון המדוברת בזמננו שאור זה מלשון ליל ארבוסו בוא כנסחומס לארנר כך באמת מסקנת הגמרא הגמרא תאריך בזה כיוון שיש דעה שחולקת אז כיוון שזה בלילה ורוצים שזה יאיר חזק אז הגמרא תברא לכם דווקא נר ולא שאר דברים איפה צריך לבדוק את החומץ כיוון שבתורה כתוב בא להיראה ובא לימצא אסור אסור לאדם שיחזיק בביתו וברשותו חמץ. כל דבר שהחמיץ מחמשת מי דוגון שלא נאפה עד לבסוף ו נגרם לו החמצה אסור להחזיק אותו. עד כדי כך יש לו ויש גם חיוב קורס ויש גם ביטול אסומ חיוב אס להשביט אותו איפה צריך לבדוק את החומץ האם יש שם או אין שם כל מוק שאין מכניסים בחומץ אין צורך בדיקה מקומות שאין שום סיבה שיהיה שמה חומץ לא צריך לבדוק ובמי אמרו חז"ל שאמרו במשך המשנה שצריך לבדוק שני שורות במרטף מי הומ שני שורות יש במרטף מ שמכניסים בחומץ. מדובר על מרטף כזה שיש אפשרות סבירה מאוד שהשמש באמצע הסעודה היה חסר יין והוא ירד למרתף ופיתו בידו ויכול להיות שהוא הניח את זה על אחד החביות הלך להביא יין שכח מהפת שהוא הניח אותה על אחד החביות ולכן זה נחשב למוק שמכניסים בו חומץ למרות שלא מאחסנים שם חומץ מה זה שני ישורי שאמרנו שאומרו שצריך לבדוק ויש שם אומרים שניור שפני כל אמר ציפו בצל שתי שסחצי נס שאין העליון נס והגמורה תבאר את המחלוקת אומרת הגמורה מה היא אויר אויר להרבסור מה זה אויר רבונה אמר נגה אביד אומר לילה רבונה סובר שזה הכוונה מלשון אור אור זה מלשון בוקר העיר הבוקר השחר של יד אז צריך לבדוק את החומץ אבי אומר הכוונה מלשון ליל ליל ידיינו יג בלילה עד צריך לבדוק את החומץ כת דמדומר נג נג ממש ומדומר לילה לילה ממש זה רש"י אומר שוודאי שלילה לפי המדומר שזה ליל יד זה לילה ממש לא צריך לגרוס אבל באים לומר שמי שאומר נגור מלשון העיר אז הוא סובר שיד כשהיר הבוקר מי זה הבוקרבנו שבשולחקת אנחנו נראה אריכות גדולה בראיות שננסה להוכיח מהם או לרב הונה או שסובר שזה הכוונה לבוקר או לרב שזה לילה כתוב בפסוק לגבי אחי יוסף הבוקר אויר ואנושם שולחו על מאויר ימו לכאורה אנחנו רואים מזה שהאור זה מלשון יום כיוון שהבוקר אור הבוקר שהוא אור ככה אנחנו מבינים ואנחנו נחפש כעת בכל הראיות בשביל להסביר שאור זה שם דבר של בוקר אור להרבוסו הכוונה בוקר של ארבוסו אז אנחנו נחפש בכמה וכמה מיני פסוקים שיהיה כתוב שהאור הוא נקרא בוקר אז כת מבינה הגמרא בויקרוע הכוונה שהאור שהוא בוקר הגיע ואנשים שולחו לדרכם על מאורר ימו עונה הגמורה לא מי כתיב האור בוא יקר אם היה כתוב להפוך האור בוקר אז הייתי אומר האור שהוא בוקר אבל כיוון שכתוב הבוקר אור כתיב כמן דומר ספרי נוער שכתוב הבוקר אור מלש ראשון שהבוקר העיר ממילא זה לא שם דבר שאנחנו קוראים להור בוקר אלא פעמים לומר הבוקר העיר הבוקר התחיל והאיר השחר ולכן האנשים שולחו ומה החידוש למה צריך לומר הבוקר העיר אנחנו לא יודעים שהבוקר ואנשים שולחו ודאי שיש בוקר לא באים להדגיש את הנושא של העיר שאדם יצא לדרך רק שיש אור כדי הרב דבדום הרב לא יל מכון סוד בכי טוב יה צריב שעל ידי זה שאדם שיוצא לדרך אז באמצע הדרך לפני שמכשיך לו עדיין שיש אור שזה נקרא כי טוב כמו שכתוב והרקים את האור כי תואב אז אנחנו מבטים את המילה אור בלשון כי טוב אז שיכנס מהדרך לאיזשהו פונדק שעדיין יש אור יום ויצא בבוקר רק כאשר העיר כבר היום כדי שעל ידי זה ינצל מליסטים ומחיות מסבי קושיה ראיה נוספת לכאורה שאנחנו רואים שאור זה בוקר ולא לילה ראיה לדברי רב הונה וכאור בויקר איזרח שומש עלמו מהו כתוב בפסוק ושמואל וקור בוא יקר איזרח שומש בוא יקר לא אבות מנו גם ממתר דשם מאורץ מבינה הגמורה מה זה כי אור בוקר אור שהוא בוקר זאת אומרת שוב אנחנו מכנים את הבוקר בלשון אור רואים שאור זה יום אונה גמור לא מי כתב אויר בויקר הוא כור בויקרקסי ואחיקומר זה בא בלשון מושאל כאור בויקר אורכיקו אמר וכאור בויקר בעלום הזה כי אין זריחת שמש לצדיקים לאלום הבור כמו האור בוקר שמאיר באו הזה שזה בעצם אתה מתחיל להעיר בעלס השחר ובעולם הזה זה ניצנוץ קטן שיש כך לאוסדלובל הצדיקים יהיה בזמן שלס השחר יהיה להם אור הרבה יותר גדול גדול יהיה להם כמו זריחת השמש לנו בזמן זריחת השמש אצלהם זה כבר יהיה בזמן של הלויס השחר אז כור בוא כבואל מה זה בזמן הזה שאצלנו יש רק ניצנות של אור הבוקר להם יהיה כמו זריחת שמש שיש כאן כך יהיה לצדיק אם לא ילם הבור אז זה בעצם אנחנו באים לומר הוא קור בוקר אבל לא הכוונה שהמילה אור ובוקר מסויק לא קים לור יוים על מורמו מהו כתוב בפסוק הקדוש ברוך הוא קרא לאור יום הנה לאדת שאור נקרא יום אז אור לאבוסו זה יום של ארבוסו אוכי קומה למירו בא קר יום זה לא מלשון תרגום אור יום אלא הדבר שמאיר הוא קרא לו יום וזמן ושעות היום זה הולך ומאיר הוא קרא לו יום אלא מהחשך קוריילו למכשיך הוא בא קורילו האם גם זה נקרא לזה זה שמכשיך ובא הוא קרא לו לילה והוא קם לו נדעת עסק כוכבים ימו מהוא למרות שזה כבר כמעט נהיה חושך בכל אופן אנחנו קוראים לזה יום אז ודאי שזה לא הכוונה שמשה תשקיע זה כבר לילה אלא חימה ק רחמון לנוירו אומרת הגמרא תירוץ אחר כרחמון לנוירו פקדמץ מומה הקדוש ברוך הוא כביכול הציל אומר רש"י מאוד מלכותו מאוד מעטה לבושו אומר רש"י וכביכול נתן כוח להעיר ממנו לשמש ועכשיו הוא קורא לה ומצווה אותה לכי תעשי כך וכ קח עם מה שנתתי לך קרחמון לנו פקד מצסד מומה כחמנחשך פקד מצסד לילה לכן גם לעניין הלילה אז מלא כשאנחנו אומרים קרווי שאנחנו אומרים ויקרא אלוקים יום לא הכוונה שהוא קרא לאור שיהיה לו שם שנקרא יום אלא ויקרא אלוקים הוא קרא לאור שהוא יום הוא קרא לו וציווה אותו על היום וזה על כל כך ראיה נוספת שכיחבים זה לילה כעת אנחנו רוצים להוכיח לא כפי שהוכחנו ב שלוש ראיות האחרונות שהם הראשונות בינתיים שראינו כאן בסוגיה בהם ניסינו להוכיח שאור זה יום כרב הונה כד ננסה להביא רעיה כרב יהודה עללו כל כוכבור אז רואים מה זה כוכבור מתי יש כוכבים בלילה אז שעור זה הוא תהו אוכי קומה אומרת הגמרא שכתוב אור זה לא מלשון לילה כל כוכבי לילה אלא הכוונה כל כוכבים המהירים כוכבי אור זה כוכבים שמהירים אלא מה את הכוכבים מהירים שבוכה שנבו שבוכה עלו כל צב לכאורה מה זה דווקא עלו אלו שמהירים הרי גם שלא מהירים צריכים אלא שכנק לנדר מנה או דנן דורסו בן של כוכבים אומרת הגמרא באים לומר לנו או דקיחובים נמי אוירו שגם האור של הכוכבים יש שם שלו באמת עלו ודאי שכל הכוכבים גם אם היו כוכבים כאלה שמהירים אז שלא מאירים גם הם נקראו גם הם צריכים להודות ולהלל כמו שכתוב כל צבוב למה כתוב כל כוח ואויר הרי משבחים אותו ודאי גם כוכבים שלא מהירים זה בא ללמד אותנו שיש לזה שם של אור לניצנוץ הזה של כוכב אומר רש"י אין כוכב שלא מאיר משהו שהוא מנצנץ אז ממילא כוכבור זה כולל את כולם אז למה צריך להגיד את המילה אור ללמד אותנו שיש לזה שם של אור שנקרא אור הניצנו הזה נקרא אור נפמינה אם הוא נודר מאור אז זה יהיה אסור גם באור הזה של הכוכבים כי זה נקרא אור אז אם כן ראינו כאן את המשנה שיש מצוו בדיקה כדי שלא לעבור על בלי רואה בלי מוצר רש"י אומר וזה דווקא מקומות שמכניסים בו חומץ ומרתף צריך לבדוק נחלקו היכן מה זה לא רבו מתי צריך לבדוק או שהכוונה יום של הבוסור או הכוונה ל ליל של רבו רב הונה ורב יהודה ניסה להביא ראיה מהבוקר נוש של חודינו ששם זה מלשון הבוקר העיר ניסים להביא רע בוקר זרח שומש אור מומהו הגמור דוכה וניסים להביא מי ויקולקים לאור יוים ודחינו שהכוונה שהוא קרא ליום וציוה אותו על האור ואמרנו שכל כוח ואור הכוונה אי אפשר להוכיח מכאן כוכבי לילה אלא זה בין על היום בין על הלילה הסיבה שאנחנו כתבנו כתוב בפוס ככבי אויר למרות שכולם משבחים אותו בוודאי בכוכב שכולם יש להם ניצנוס אז משבחים אותו כיוון שבא ללמד אותנו שנודר יותר מן האור יש לו שם לאור של כוכבים גם כן שעוסר אותו וזה נחשב לאור ואמילא יהיה אסור בו אז כעת בינתיים אין לו שום ראיה שנשארה להוכיח כרב ידה או כרב הונה
לצפיה בתכנים נוספים: