העמוד היומי מסכת עירובין מבוא

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין מבוא

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה נתחיל היום את מסכת סירון וניתן שיעור הקדמה כדי להבין את המושגים של ארוין בעצם ארוין זה כמו שהזכרנו בשיעור האחרון של מסכת שבס שאנחנו לא נפרדים מאלח שבס אנחנו פשוט ממשיכים לחלק ב של אלכו שבס שזה בעצם מסכת העירוב הסיבה לכך למה זה חילקו אותו לשני מסכתות שאלתי פעם מישהו והוא ענה לי שהחלק הראשון הוא חלק מההלכות שנוגעות למיסה בזמן הזה עירובין זה מהדברים שלא נוגעים למיסה בזמן הזה אבל זה טעות מאוד גדולה ונפוצה כיוון שעירון זה דבר ששייך שבת בשבתו לא רק בחוץ לארץ גם בארץ ישראל ולא רק למי שרוצ ללכת למקומות זרים לשבת אלא גם אדם שנמצא בביתו בשבת גם כן נוגע לו אלחס רובין על כל צד ושל מעשה שהיה לפני מספר שנים למדתי מסכת שבס פגשתי ברחוב ידיד שלמד איתי בישיבה והוא אומר לי אני היום עובד לפרנסתי ולצערי יום רודף יום ואני לא מגיע ללמוד תורה אני מתגעגע לגמרא תעשה איתי חסד תקדיש לי כמה שיעור של זמן שנוכל ללמוד יחד חברו סה אמרתי לו אני עכשיו לומד מסכת קשה מסכת העירובין אמר לי הנני אני בעניין שאלתי התייעצתי עם אדם גדול והוא אמר לי אפשר נסות אם הוא רוצה ו בעניין מה שנקרא אפשר לנסות התחלנו את המסכת שהייתה נראית כביכול קשה ומורכבת וברוך השם סיימנו את המסכת וזכינו לסיים לחגוג את הסיום בצורה מכובדת ולהמשיך הלאה למסכתות נוספות כך שהמשכת עצמה כשלומדים אותה טוב מקבלים תמונה בהירה היא נהית מתוקה מדבש ובעזרת השם שנזכה להתחיל ולסיים המקור של העירובין של המסכת הזאת השם העירובין זה בעצם נוצר לא מהאיסור של של הטלטול אלא בעצם מהתקנה איך לתקן ולבוא שכן יוכלו לטלטל על ידי עירוב אם זה עירוב חצרות עירוב תחומים כפי שנראה המקור לכך הוא אגמור במסכת שבס מביאה דף צמ ביס פרק הזרק כתוב בחומש מויס כאשר עם ישראל הביאו את תרומת המשכן משה רבינו מקבל ציווי ואומר לעם ישראל כפי שכתוב בפסוק ויצב מושה וביר כל במחן לימר איש ואישה יעשו עוד מלאכה לתרומת המשכן ויקולה ום מאבי אומרת הגמור הזה חוזר על שבס זה לא בגלל שהגיע המשכן לכדי צורכו אלא זה היה שבת וממילא תפסיקו להעביר מהמחנה שלכם למחנה שלי המחנה של כל אחד ואחד מישראל היה רשות יוכית רשות של אדם פרטי המחנה לויו איש משה רבנו היה זה היה רשו ורבים מקום שכל עם ישראל כל אחד ואחד מגיע לצורכו כדי להתייעץ כדי לשאול ממילא לומדים מזה איסור להוציא מרשו היוכל לרוס הבים אומרת שם הגמורה הוא הדין כנוס מלי צו מלי אכסה את אותו סיבה שיש לא להוציא יש גם לא להכניס מוסיפה שמה גמורה איסור נוסף וזה לומדים לוך אלמיש מסיני לא להעביר חפץ ברשות ורבים ד אמס אז זה בעצם האיסור מדורסה להעביר מרשו רשו סורבי כיוון שזה המקור ממילא נצמד לתנאים שהיו שמה ולכן הגדל של רשו ורבים נלמד מהמדור ולכן צריך שבשביל שיהיה רשו ורבים דוריס צריך שיהיה מקום שעוברים בו 60 ריבו ביום כמו שהיה במדבור הם הייו 60 ריבו צריך שיהיה מקום רחב 16 עמו כמו שהיה במדבור העגלות תפסו 16 עמו צריך שלא יהיה מקורה וצריך שלא יהיה מוף מחיצות במקרה שאין את התנאים האלו זה לא רשו ורבים ממילא אין שם יס דוריסה לטלטל באו חזל וכדרכם שהם עושים סייגים והרחקות על על הדינים דוריסה והוסיפו איסור גם במקום שאין את כל התנאים כמו מקום ש אינו מוקף מחיצות כמו ים בקעה אינו מוקף מחיצות אבל מצד שני הוא גם לא מקום עם הילוך רבים לא הולכים שם 60 ריבו ביום ולכן הם אמרו יש רשות נוספת שקוראים לה כרמליס אומר רשי מסכת שבס דף וב מה זה הלשון כרמליס מלשון יער יערו מתורגם כרמלו יער הוא מקום שהוא לא שימוש לרבים ולא אי אפשר א אפשר לקרוא לו גם שימוש ליחיד הוא משהו באמצע כך גם קרמלי זה משהו באמצע זה לא רשו שרבי ולא רש יחיד באו חזל וסו טטל גם בכאלה מקומות ולכן ביקה ים קרפף שזה מקום באמצע העיר יכול להיות מקום מוקף מחיצות אבל זה מקום גדול מאוד שיותר מביס עסים וזה לא הוקף לשם דירה זה גם יהיה בעיה צריך להקיף אותו לגדור אותו בפני עצמו אחרת אם הוא פרוץ מקום שיותר מבססים זה בעיה ד רבו נסור לטלטל שם בא שלוים מהמלך וכמו שכתוב בפסוק אזן ותיקן הוסיף גדרים והוא תיקן את טילס ידיים שזה בעצם גזירה משום תרומה כדי שהקונים לא יבו לאכול תרומה בידיים טמאות הוא תיקן שכל אדם שאוכל לחם צריך לטול ידיים הוא תיקן גם את עירובים שאדם שרוצה לטלטל בשבת אז אסור לו להוציא מחצר שהיא מוגדרת של בן אדם אחד למקום לרשות שמוגדר של כמה אנשים כגון אדם רוצה להוציא מהבית שלו לחצר דרכם היה ואפשר לראות את זה גם במקומות עתיקים כמו 100 שערים בתי הונגריים יש עוד כל מיני מקומות כאלו זה בנוי עדיין בצורה הזאת שיש חצר גדולה לחצר הזאת פתוחים מספר בתים והחצר הזאת מובילה משמה למבוי סוג של שמטה שבדרך כלל היא או מפולשת בטוחה משני הצדדים או אינה מפולשת יש לה שלוש מחיצות בא שלים המלך ואמר אסור להוציא מהבית לחצר או מהחצר למבוי כיוון שהבית שייך לאחד והחצר משמש ושייך לכמה בתים ממילא כדי שלא יבואו להוציא לרשות ורבים כביכול מרשות של אדם אחד לרשות של שותפים אז גם במקום כזה גם יהיה אסור דבר נוסף אפילו במקום של מרשו היחיד לרשות סיוד גם יהיה אסור מחצר לחצר מבית לבית שני רשו סיוד צמודים גם אסור אבל זה לא איסור גורף יש תקנה איך יהיה מותר לטלטל אם יבואו ויעשו עירוב חצרות שזה בעצם סוג של פעולה שגורמת לכל הבתים יחד להיחשב לבית אחד זה מועיל אם יעשו שיתופי מבואות זה יועיל על ידי זה שמחברים את כל הבתים יחד זה יועיל שכעת נחשב של המבוי הזה יש רשות אחת שמובילה לשמה כל החצרות נחשבות לרשות אחת זה בעזרת השם אנחנו נראה כאן במסכת ישנה ישנו עוד נקודה שנראה כאן ועם זה אנחנו נתחיל את המסכת ה אסור לטלטל במבוי עצמו חפץ שנמצא במבוי עצמו כיוון שחוששים שהוא יבוא להוציא רשו ורבים הוא לא ישים לב לכן אסרו לטלטל בתוך המבוי חפצים אלא אם כן הוא עושה לו תיקון בכניסה למבוי לפני רשו סרבים הוא עושה שמה או לכי או קורה ויש בזה מחלוקת אנחנו נראה בגמרא בעזרת השם האם זה משום מדין מחיץ שזה מועיל כביכול המקום נהיה מוקף בארבע מחיצות או שזה מדין עקר שהוא ישים ויזכר שאסור לו לצאת לרשות סורב כניסה לחצר גם כן כדי לטלטל חפצים שבחצר צריך שיהיה פס הרבו יש עוד חלק של אירווין שזה נקרא אירו חומי אדם רוצה לצאת מביתו למקום רחוק אז עלי צא איש ממ קומוי דורשים על יוציא איש ממ קומוי נחלקו אם זה אסמכ אדוריס רב קיב אדוריס שאר החורים סוברים שזה דרבונות האיסור הוא לצאת מחוץ ל2000 אמה שזה תחום מסביב לעיר שנחשב עדיין תחום העיר מעבר לזה כבר אסור גם לזה יש תקנה אדם רוצה ללכת 4000 אמה לכיוון מסוים יכול להניח שביטה אחרי 2000 אמה וגם את זה אנחנו נראה בעזרת השם במסכת את כל הגדרים ואייך זה פועל למעשה כיום המצב מאוד מגביל להלכות של שאנחנו נראה בעזרת השם ולמה כיוון שכל אדם גר בבית בתוך בניין הבית הוא סוס יוכי החדר מדרגות הוא מגביל לחצר הוא משתף הוא הוא בעצם עומד לצורכי כל השכנים כדי להוציא מהבית לחדר מדרגות יצטרכו לעשות עירוב חצ רוס מהחצר מהחדר מדרגות יוצאים לסמטה גם אם השמטה מוקפת בשלוש מחיצות עדיין סלי דין של מבואי גם פה יצטרכו שיתופי מבואות לחבר את כל הבניינים של אותו רחוב יחד ולכן אדם צריך ללמוד את מסכת אירובים לורקה ולרוחבה ולהבין כיצד מותר וכיצד אסור ובמחשבה קטנה אפשר להינצל מהרבה ייסורים אדם נוסע ל נופש לאיזשהו מקום עם כמה משפחות יש שטחים ציבוריים יש שטחים פרטיים איך הוא יכול האם הוא יכול לטלטל מהשטחים הפרטיים לשטחים הציבוריים במעשה קטן של עירוב חצרות שהוא לוקח פת של סעודה שלישית הוא גם לא לוקח פת ומייחד אותה שהיא נשארת בשבילו הוא משתמש עם זה ואוכל את זה סעודה שלישית אנחנו צריכים שזה יהיה בזמן השקיעה צריכים שזה יהיה פה יקנה פה שביטה מעשה קטן שהוא מזכה את זה לכולם הוא הפך את כל המקום והוא זיכה את כל בני המום שלא לבור על איורים אם הולך ברשות ורבים רואה על הרצפה פת לחם רואה אלון דברי תורה רוצה להרים אותם איפה הוא יניח אותו אז יש גדר לידו הגדר אם היא גבוהה ר פחים ורחבה ארבעה פחים על ארבעה פחים ברגע שהוא מניח אותה עליו המקום הזה הוא נחשב לרשות יוכי כי מידות של 10ה טפחים גם אם זה לא מחיצות אלא זה ריבוע שמעליו יש משטח יש דין של הלוח למשה מסיני שאומרים שהמחיר לא צריכה להיות בפועל מחיצה כמו שאנחנו מכירים היום מחיצות אלא אומרים גוד אסי כביכול מעלים את המחיצות למעלה כאילו המקום הזה מוקף במחיצות של 10ה תפוחים כיוון שהגדר היא גבוה 10ה טפחים יש לך בשר יש לך מה להעלות 10ה טפחים וממילא כש יניח את זה ירים את זה מהרצפה ויניח את זה על הגדר הוא בעצם עובר על איסו דוריסה של העברה מרשו סרב שושה יוכי אדם נמצא בקרמלין גם כן סור דרבון להעלות את זה על הגדר ואם הגדר פחות מער טפחים אז יש לה דין של כרמליס אז זה יסו דרבון להעלות את זה ולכן בעזרת השם כשאנחנו נצא לדרך משותפת ונראה דף אחרי דף הלכה אחרי הלכה ונברר את הסוגיה לעומקן אנחנו נזכה לדעת מה מותר ומה אסור ונזכה לשמור את השבס לכבד אותה וממילא נזכה לברקס השבס וכמו שהחפץ חיים אומר בהקדמה למשנ בו חלק ג' שכשאדם לומד לכות שבס אז זוכה לשמור שבת יותר וזה גם עניין מציאותי כי הוא יודע הלכות שבת זה גם עניין סגולי כיוון שהוא מתעסק ורוצה ללמוד את לכות שבס ממילא הקדוש ברוך הוא מזכה אותו להינצל מלכות שבס מלעבור על איסורי שבס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: