העמוד היומי מסכת עירובין דף ק עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ק עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף ק עמוד ב שורה שנייה בעמוד תני חדה איך עוד אעילון לך ואיך עוד אעילון לובש אנחנו עוסקים כאן באיסור של חז"ל שאסור להשתמש באילנות בשבת ואמרנו גזירו שמה הוא יתלוש ממנו מענפים בריסה אחת כתוב שהאיסור הוא גם באילנות לכים גם ביבשים והן לידוך במים בלך אבל ביבש מותר סתירה בין שתי בריסס האם הגזירה של איסור להשתמש באילנות נאמר גם באילנות יבשים או לא אומר בדלא קעשה כאן ושגיזוי מחליף כאן ושאין גזוים מחליף דהיינו כשהבריסה אמרה שגם באילנות יבשים אסור מדובר שהגיזה מחליף שהוא יכול לחזור ולצמוח ולהצמיע חדש ולכן שמה גם כן זה דינו כלך שואלת הגמרא גיזמחליף יובש קורסלי זה לא נקרא יובש כשאנחנו מדברים על יובש זה ממש ממש עץ שהוא עץ שכבר עבד עליו הקלח אייה אפשר להצמח ממנו שום דבר אלא לא יקרה שכאן במוסחם או כאן במוסקסומים דהיינו במות החמה אז אני מחלק בין יבש ללך כיוון שיש עלים ממילא כולם כולל מ רואים מה יבש ומה לך רואים את אילנות שהם קרשים לבד צים לבד בלי טיפת עלים מבינים שזה יבש ומת ולכן אין אסור להשתמש בזה אבל בימות החורף שגם הלכים אין שמה עלים עליהם ממילא יש חשש שהוא יסתכל והוא יחשוב שזה לך ממילא בכזה מקרה אני עוסר גם את האבשים אני לא מהעבשים יהיה מותר כיוון שהם לא מצמיחים כלום אז לא גזרו עליהם כי אין מה לתלוש שמה כיוון שאפשר להתבלבל שגם הלכים יראו לו כלבשים וממילא הוא יבוא להתיר גם את זה וגם את זה. לכן אסרו בימות הגשמים שאין חילוק ביניהם אסרו גם את הלח וגם את האבש. במות החמה שואלת הגמורה אז אתה אומר במושה חמור שניכר כן יהיה מותר אונטרפי אז מותר להשתמש ביבשים הרי ביבשים נכון שלא גודל עליהם עשבים ואין מה לטלוש אבל עדיין יש פירות ישנים שיכולים לנשור שם בדליק כפרה ווקונטר קינסה אומרת הגמרא מדובר שאין פירות אבל עדיין יש ענפים ישנים בגודודה מדובר שאין ענפים יבשים ישנים אז יש לנו גזע בלבד שעליו אמרנו שיהיה מותר להשתמש בו, לעלות עליו, לרדת ממנו. מתי? בימויס. כמובן בימיס החמור שאז ניכר שזה יבש ולא גודל כי אנחנו רואים שבלכים כן גודל. ווא רבקלה להפסתי ואוסר בגדוידה. אז שואלת הגמורה אתה אומר שבגדוידה יהיה מותר. רב הרי בעצמו עסר את זה רבק מצא וגדר בגדל. זה היה בגלל שהם הקלו בהלכו שבס אז הוא אסר למרות שמצד הדין זה מותר אבל נכנמה מאילן כמו שאנחנו רגילים במתקנים של עץ מתקני מגן שעשוים ודאי שאין איסור לעלות על גבי העצים ושבת הוא הדין במחוברים עם יבשים ולא גודל עליהם כלום ואין עליהם ענפים שיכולים להתעלש אין עליהם פירות שיכולים להתעלש וזה בימויסחמו שזה ניכר בין הלכים לאבשים כי במושחמו ההלכים יש עליהם עלים וענפים ופירות ולכן יהיה מותר לעלות עליהם וזה לא בכלל הגזירה של חסל מה שרב שם עשר זה היה בגלל שהוא מצא בביקה שהיה שם פרצות בהלכ שבס הוא רצה להחמיר שם יותר אומר ברביס אסור לאודום שילך על גביסובים ושבס ששנמה ואז ברגליים חוטה יש איסור נוסף בנוסף לעלות לאילן ולרדת אסור ללכת על גבי עשבים שמה ידלוש את העשבים כשהוא הולך על גביהם תן אחד מותר ללך על גבי עשבים בשבת ותן ידוך לאסור יש שתי ברייססס האם מותר ללכת על גבי עשבים מבארת הגמרא בחמישה אופנים את היישוב ביניהם לא יקש או בלכים או ביבשים תירוץ ראשון כל האיסור הוא דווקא בעשבים שהם לכים אז פה אסור לתלוש אותם אבל בבשים כבר שאין להם שום חיות מהקרקע אין איסור אין חשש שיתלשו ואם בסמוב בלכים לא יקש שגם גם סקשומים תירוץ נוסף מדובר באמת בלכים ומה שהיתרנו מדובר מה שהיתרנו ללכת לגבי הסבים מדובר במיסחמור שאז לא מצד ה ה שאז אין לא הבעיה היא מצד העשבים אלא רש"י אומר במיסחמו זרע יש בגבולין ומשירן יש איזשהו זירונים בתוך הגבולין של העשבים במויסחמו ולכן במוס החמו יהיה אסור במוסקש שומעים מותר ואי ביסו ואו במסחמו שניהם מדובר במוסחמו שיש את הזרה של הגיבולין האלו ולא יקודסמסן ודסמסנה מה שכתוב שאסור מדובר שהוא בלי נעליים וזה יכול להתפס לו באצבעות של הרגליים ועל זה אסרו ואסבסני שניהם מדובר שיש לו נעליים ולכאורה היה מקום להתיר ולא קש עודס להוקצה עודס להוקצה נכון שלהפס בנעליים באצבעות לא שייך כי יש לו סנדלים אבל יש יתדות חלק של הסוליה של הנעליים והתדות האלה יכולות לטלוש את העשבים ועל זה אסרנו שיש לו התדות ואסבודצודרוכי עודסרוכה תירוץ נוסף לכן שמדובר בשניהם שיש יתדות מה שהיתרנו מדובר שהם לא ארוכים מהעשבים האלה ולכן הם לא התעלשו מה שעשנו מדובר שהם ארוכים מאוד ולכן יש חשש שהם יתלשו והידנה דקמלון כרב שמן כולו שורי מסיים את הגמורה למיסה אין שום נפקמינה בכל הגמורה כאן כיוון שהלוכל למיסה שדובר שמזכבן מוותו ומלכ שהוא הולך על גבי עשבים הוא לא מתכוון לטלוש אותם ואני אסור לטלוש אותם כי זה לא זה באנו מסכבן ולכן הלוכרב שמן ואמילא אין אפק מנקן כי תמיד יהיה מותר ואומר ברכה ממרבסי אוסו לודו שקפשת דבר מצגליים חוט אגב הפוסק נביא דרוש נוספת על הפוסק הזה ועץ ברגליים כת אדם שקופא את אשתו ברגליים דהיינו לדבר מצווה נקרא חוטה הוא אמר שבכל הכף יש בדבר מצווה אב בוני שאינו מאוגנין הוא מכריח אותה לכך אז בנים שיצאו הם היינו מאוגנים אומר כבר ברכינה מה יקרוא איפה רואים את זה בפסוק גם בלא ידע אם זה בלי רצון נפש לא התאב יברא מזה נפש לא טובה ממילא זה הכוונה בונין שאינו מוגונין תנאוכי גם בלא ידס נפש לא טוב זה הכף יש לו דבר מצווה ואז ברגליים חוטה זה הבויל ושויני רבסה כאן כתוב שאדם שבועל פעמיים כיוון שזה שלא בדעת אשתו היא לא רוצה את זה ממילא זה נקרא חוטה אם היא נבו מרוב ור שלס קולבונו זכורים יבול וישנה אדרבה כתוב זה מעלה שעדי זה יולדו לו שכרים לא יקש כאן לדעת כאן שלא לדעת אם זה לרצונה ובהסכמתה אין בעיה אז אדרבה ילדו לו זכרים אם זה שלא בהסכמתה אז הבואל ושנה כתוב עליו עץ ברגליים חוטה אומר רבי שמעון בר נחמן רבי רבי יונסון כל אישו שטובת בעלו לדבר מצווה אבן ליבוננים שאפילו בדורש שמו שלא היו כמוסות אם היא זאתי שמשתוקת לבעלה אז היא זוכה לבנים מיוחסים בנים מוצלחים מאוד שאפילו בדורש של מוישה לא היה מה זאת אומרת בדור של מושה דילו בדרש של מושכסים אובו לכם אנושים חכומים ונבואינים וידועים לשבתיכם אחד התנאים זה נבואינים וכסיבה יקח את ראשי שבטיכם אנוש חכום וידועים ואילוי נבואינים לא היה אשכח לא מוזכר שמשה רבנו מצא אנשים לבונים ואילו גם בלאו כסיב אתה יצא לאו לקרוס תמר אלי טוב אלי טוב כיסכוס חתיכו לאו השתוקקה ליענקה וכסיב ובניסחד בינו לאיתם לא יודעת מה יעשה ישראל ראשי 200 וכל אחם על פיהם אז אם כן רואים שכשהיא זאתי ששתוקקה היא זכתה לבנים שאפילו בדור שמו שלא היה דהיינו לבנים נבונים כמו שכתוב ידי בינו לאיתין ואמר וצבדים לאקל חוביני שתגמורה כעת על עצם הדבר אתה אומר שאם היא משתוקקת והיא קוראת לבעלה אז אדירה בזה מעלה כתוב 10 קללות מתקללה חווה חבו בעץ הדעס על חטודו מורישו מתקללה ב10 קללות דכתיב אל האישו אומר ארב ארב אלו שני טיפ דומים אחד דם דו ואחד דם בסולים יצבונך זה צער גדול בוני וירוינך זה צער העיבור ואצל תלדבונים כמשי דהיינו שיהיה לה צער בלידה ולשצו כוסר מלמד שאיש משתוקקס על בעל בשיצרך וים שלב מלמד שאיש תובש בלב והאיש תוביה בפה זה מזה טובה בנושים אז אם כן רואים שהאישו טובעת בלב ולא בפה איך אתה אומר שאישה שטובעת בפה אז היא זוכה לבנים אגונים לבנים נבונים עונה גמור כיכרן מרצי דמרציו ארצו יקמי היא לא טובעת בפה אלא היא מרצה לפניו וכביכול מרמזת לו שהיא משתוקקת אליו ועל זה נאמר שתזכה לבנים נבונים שאפילו בדבר של מושה לא היה. שואלת הגמרא אני שבע אביון. לכאורה הזכרנו ש10 קללות מתקללה חווה ושאנחנו נספור כמה הזכרנו כאן יש פה רק שבע קללות כי יוסרבדי יאמר יש עוד שלושה עוד שלוש קללות התופה כאבל הוא מנודע מכל אדם חבושה וישה אסורים האישה צריכה ללכת עם כיסוי ראש כמו אבל מנודה מכל אדום הגמרא תסביר וחבו עשויים מה היא מנודו מכל אדום היא להמשון דסיר לא ייחוד היא נאמר כיוון שאסור להתייחד עם גברים ממילא היא מנודה מכל אדם היא אונה מיוסרי לא ייחוד גם לבעל לגבר גם אסור להתייחד עם נשים אחרים אחרות אלא דעסיר לבית רי הסיבה שהיא נחשבת מנודע כי היא אסורה להתחתן עם שני עם שני אנשים מה שאין כן איש יכול להתחתן עם שתי נשים מסתנה מגדל את צר קליליס בברייסה מובא כן וחבוש בביס אסורים זה חוזר על זה שהיא צריכה כל כבודו בת מלך פנימו נכון שזה מצד כבודה שהיא בת מלך אבל עדיין זה מגביל אותה שהיא נמצאת בתוך הבית ולא מסתובבת בין האנשים מסתנה בבריסי זה מובא עוד שלוש קללות אחרות מגדל את צר כלילית וישבת משתן מים כבהמה ונעשת קר לבילו אפשר מצווה אז היא נעשת קר לבעלה כל הדברים האלה זה בעצם בלשון של הבריס מובה זה בצורה של קללה וידוך אני שבחולה למה בריס השנה לא הביאה את אלה אמרנו 10 קללות וכבר הבאנו כיוון שאדרבה זה שבח כולה דבר בחימה אלפינו מבעמות האורץ ומאופ שמים יחקמנו מלפנו מבאמות דנו כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו מהבהמות זו פרדה שקורעת ומשתנת מים אז רואים ממנה צניעות איך היא חוכמה להורות לנו איך שהפרדה קורעת ומשלינה מים בצורה שהיא נשארת צנועה ומאוף השמיים יחק ממנו זה תרנגול שמפי ואחר כך בועל אז אם כן עד זה מעלה לאישה זה לא קללה שעליד זה יכולה לשמור על צניעות אומר רבי יוחנן מולירו היינו למני צניס מחתול וגזל מנמלה והריוס מיונו ודרך ארץ מתרנגול שמפאס אחר כך בועל מה מפאס לו מה התרנגול מפאס את התרנגול לפני שהוא בועל אומר בדומר אוחיק אומר לו הוא אומר לתרנגולת זווין לו זיגה דמות לך קרך אני אקנה לך זיגה זה סוג של מלבוש יקר מאוד שיגיע לאחד הרגליים לבוסרוכי אומר לו לשמטת לקרב תדאות תרנגלה שישמת לי הקרבולת סלה ולא זבין ללוכ אם היה לי אפשרות ולא הייתי קונה לך ולא הייתי קונה לך אז אם כן לומדים את זה מבעלי חיים כמה וכמה דרכים אז לפי הבריסה שהבאנו 10 קללות אז לא הבאנו את הדברים האלה כי זה שבח כולה כך היא לא צריכה לטרוח נעשה את קר לבי ובזה זה דרך של צניעות וגם בגדי שיער כלילית אין בזה חיסרון אבל יש ברייסה שכן הביאה את זה כקללות ואם כן אז היינו כאן בעמוד לגבי הבריסה האם באילן יבש נאמר הגזירה לא להשתמש באילן אמרנו אין אוכנמה תלוי במוסכם מיסקשומי ממוסגשומי מסרו את כולם כי יש זרע שמה יבואו ליטות ונלך ליבש מויסחמור אז רק בלח אסור ביבש מותר אמרנו שני ברייסס האם מותר ללכת על גבי עשבים בשבת או אסור תירוץ ראשון תלוי לכים ויבשים ביבשים מותר כי הם מנותקים אין בהם חיות תירץ שני מימות הגשמים מותק כי אין בהם זירונים תירוץ שלישי אם הוא לובש סנדלים מותר כי זה לא יכול להיתקע לו בין אצבעות רגליו תירוץ רביעי אם יש אם אין לו יתדות בסנדלים מותר כיוון שאין לו במה להיתקע תירוץ חמישי אם זה לא ארוך מדי אז הוא יכול כיוון שזה לא יתעלש כל כך מהר אבל כל זה לא נופקמינה כיוון שהלוחק רב שמן דבר שנזכה בן מוותור אמרנו עוד ראש עץ ברגליים חוטא שאדם לא יקוף את אשתו לדבר מצווה ואם זה ברצון אז אדרבה יהיו לו בנים שכרים אם הוא בועל ושונה ואם הוא אם היא טובת בעלה דבר מצווה אז אדרבה אפילו אם היא הרצוי ארצה לא בפה אלא ברמז היא זוכה לבנים נבונים שאפילו בדורו של מוישה לא מצאו ואמרנו 10 קללות נתקללה חווה ובבריסה הובא עוד שלוש אבל הבריסה של 10 לא הביאה את השלוש הנסופות כיוון שאין חנה מסברה שזה לא קללות והבאנו כמה כמה וכמה דרכים שדרך ארץ אפשר ללמוד עם בעלי חיים גאון צניעות מחתול גזל מנמלה וריות מיונה שהיא לא הולכים למישהו אחר שהוא לא בן זוגם בדרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל הוא אומר לה הייתי קונה לך אומר לה אני אקנה לך ואחר כך אומר לה אם היה לי אפשרות הייתי קונה לך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: