העמוד היומי מסכת עירובין דף קא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף קא עמוד ב

[מוזיקה] עירובן דף קא עמוד ב שורה שישית מלמעלה אנחנו ממשיכים עם הנושא שראינו קודם טונו רבונון מחלוקת רבי מאיר ורבון האם אדם יכול לעמוד ברשות אחת ולטלטל חפצים ברשות אחרת או שלא כי חוששים נכון שאתה רק מוזיז את זה ברשות השנייה אבל אולי אתה תמשוך את זה לרשות שאתה עומד בה ואז נמצא שאתה מעביר מרשות לרשות. גם כשאמרנו שנחלקו האם מותר או אסור ראינו שני תירוצים בגמרא לבאר האם מחלוקתם נאמר גם בארשיות דרבונון האם רבי מאיר שעוסר אז הוא עוסר גם לעמוד בכרמליס ולטטל ברשות סיוחידו להפך וחומים מתירים או שנחלקו רק ברשו דאורייסה ורק אם הוא יעמוד ברשו סיוחיד רוצה לטלטל ברשו רבים או להפך רק אז אבל בכרמליס רבי רבי מאיר לא עוסר הבאנו ראיה שרבי מאיר עוסר גם בכרמליס כעת נביא את הראיה מהבריסה שנראה כעת תונ רבוננו פתחי שערי גינו גינה שהיא מוקפת חומה יש לה מחיצות מכל צדיה אבל היא יותר מביסים שלא הוקף לדירה אז יש לה דין של קרמליס כעת הוא רוצה לנול את הפתח של הגינה בזמן שיש להן בי שער מבפנים פותח ונו מבפנים אם יש איזשהו מבואה קטנה שמוכפת מחיצות מסביב לשער של הגינה אז הוא עומד כשהוא בא לנול מפתח הוא בא לנול הוא עומד בתוך הבישר אז אין בעיה פותח ונועה מבפנים הוא יכול לקחת את המפתח מאיפה שהוא רוצה בתוך הבישר ולפתוח ולנעול כיוון שהמנול אמנם יש לו דין של רשות היוחיד אבל כל המקום הזה מוקף במחיצות פנימיות של בית שער אז מלא זה רשיו זה יכול מבחוץ אם הביש נמצא מבחוץ לשער אז גם פותח ונו מבחוץ מכאן ומכאן יש שני בתי שער הוא מוכח מריצות גם מבפנים גם מבחוץ סביב השער פותח ונו כאן וכאן אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורים כאן וכאן וכן עד כאן זה לגבי גינה ממשיך רבי מאיר וכן חנויויס הבטוחס לרשות הרבים יש לו חנות שבטוחה לרשות הרבים בזמן שהמנו למטה מעשרה כאן כבר לא תמיד המנולים הם למעלה מעשרה לפעמים מתקנים אותם נמוך יותר ולכן מחייקת הגמרא אם המנו למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבס מניח באסקופו יניח את המפתח למטה בעסקופו בפתח תחת הפתח של המנעול שזה יש לזה דין של קרמניס למחר פותח ונועל הוא מחזיר אלי סקו פו אם כיוון שהמנוול למטה מעשרה אז גם אם הוא רחב הרב תפוחים על הרבות תפוחים אין לו דין של רשיוחיד אלא של קרמליס אז יכול לקחת את המפתח מהעסקו פה שנמצא למטה ברצפה להרים אותו ולפתוח את המפתח כי זה מקרמליס דקרמליס בזמן שהמנו למעלה מעשורה אבל אם המנו למעלה מעשרה והוא הרי רחב ארבעה על ארבעה אז אם כן יש לו הדין של רשוסיוחיד כשהוא יקח את המפתח מהרצפה זה מקרמלי רשוסיוחיד זה בעיה מביא מפתח מערב שבס הוא מניח אות במנול למחר פותח ונועל מחזור למקום מכאן כבר שלא יניח את המפתח למטה ברצפה בכרמליס אלא במנול עצמו על גבי המנעול מאחורי המנעול דהיינו בתוך הרשוס היוכית של המנעול כיוון שזה רחב ערבו וגבוה אסורו יש לו דין של שיוחית שיניח את המפתח שם ואז הוא יוכל לקחת את המפתח ולפתוח ולסגור אבל אם זה למטה ברצפה מקרמליס הוא לא יכול כי זה מקרמליס לרשו סיוחית וכמו שאמרנו שיטס רבי מש אסור לעמוד בקרמליס ולטלטל מפתח ברשות אחרת ממה שהוא עומד בה אסור לו לטלטל את המפתח ברשות של הקרמליס שהוא נמצא בה שהמנון נמצא בו הוא עומד בקרמליסט והמנול שסר חית אסור לו לטלטל את זה ולפתח את המנולל דבר רבי חחורים ממרים אבז שהמנו למעלה מעשרות פורים מביאים מפתח מערב שבס ומניחו בעסקו פו גם במקרה שהמנעול למעלה מהסור ויש לו דין שלסויוחיד הוא יכול להניח את המפתח למטה ברצפה למוח פותח ונו מרסור למקו והגמורת תבאר מיד במה מדובר הרי גם חכוים מודעים שבכזה מקרה זה לא שהוא רק עומד ברשות אחת ומטלטל חפץ ברשות אחר אחרת, אלא הוא מניח את זה ברשות אחרת. הוא מניח את זה בתוך המנול. הוא עומד באסקופה, לוקח את המפתח מרצפת האסקופה ומניח אותה במנול שורש עסיו. תקף הגמרא תבר שידס חומים או בחלון שעל גבי הפתח. אם יש בחלון ארבעו על ארבו אסור מפני שהוא כמו צים רשות לרשות. זאת אומרת סיים לנול או לפתוח את החנות. מה הוא עושה עם המפתח? יכול להשאיר אותו על גבי המנול. יכול להעלות אותו לחלון שעל גבי הפתח. כמובן כשהחלון הוא פחות מארבו על ארבו. אבל אם יש בו ארבו על הרב זה כבר אסור כי המפתח איפה היה למטה ברצפה שזה קרמליס החלון למעלה אם יש בו ארבו על הרבו והוא למעלה מעשורו ראש סיוכיד אז גם כשזה עבר דרך המנול אסור לו כעת להעביר את זה למדף למעלה לחלון אז כל מה שהתירו כשזה פחות מארבו על ארבו שאז גם קרמליס גם אין לזה דין של של רשסיוחי עד כאן דברי הברית מדקומה וכן חנו מדבסקופסקס מבארת הגמרא כעת דברי הבריסי כשאנחנו עברנו מגינה לחנויות ואמרנו וכן חנויות שמדובר על אותו על אותו אופרן באותו דרך אם בגינה דיברנו על כרמלית רשוסיוחיד גם בחניות אנחנו מדברים על כרמליסוסיו אז האסקופה מה היא קרמליס הימנו לי חידו אדזבו מוקטור אדבר בו אם המנול הזה פחות מארבות פוחים ברוחב שלו שלא הזכרנו את הגודל של המנול אז זה מוקטור אם זה מוק פטור ודאי שגם לפי רבי מאיר יכול לקחת את המנול מהרצפה וגם אם הוא גבוה מהסורו הוא יכול לפתוח את המנול הזה כי זה מוקטור אם יש אמרבור ולכן אומר רבי מאיר אתה לא יכול לקחת מפתח כשהוא המנול גבוה מעשור אתה לא יכול לפתוח המפתח שנמצא ברצפה את המנול הזה שהוא רשויוכית איך רבונון מתירים בוא מרבוננון אב בזמן שמנו למעלה מעשור מביא מפתח מערב שבסמנרו בסקופו למוכו פותח ונועל בו מחזירו לאסקופו איך הוא לוקח את זה מהרצפה שקרמליס והוא פותח מנול שהוא רשוס היוחיד הוא מניח את זה בתוך המנול ואחרי זה הוא מחזיר את זה הרי זה עבור מרשוס קרמליס לרשוס היוחיד או לחלון שעלגה בהפתח מקום מטלטל מקרמס לרשיוחיד אז במה מדובר אומר הביי לא ילמדנו אין בו ירבו מדובר שאין במנול הרבות פוחים ויש בו לכו כולשל להרבו ידובר שהעובי של השער יחד עם ה עם המנול עצמו הקיים עליו אפשר לחקוק בתוך השער כדי להשלים אותו להרבו ממילא באופליגד רבי מאסבקין לאשלים ממילא אומר רבי מאקום שיש לנו קיר עבוה שאתה אם תסתכל כאילו הקיר חלול שמה אנחנו נרחיב את השיעור הזה של המנול וממילא מתייחסים למנול כאילו הוא כבר חקוק וורחב לכן אומר רבי מאיר אני מסתכל למנול כאילו רשו סיוחית כאילו יש פה מקום ארבו ולכן יהיה אסור לקחת כשהוא גבוה עשור מהרצפה אסור לקחת את המפתח מהכרמליס מהרצפה שיסקו פה קרמליס רק אם זה מונח על המנול רבונון סבבה אין חוקין לאשלי ממילא בזה נחלקו המבונון אז אם כן יוצא כאן שהבריסה הביא קודם כל לעניין להעביר לטלטל חפץ ברשות אחרת רבי מאיר עוסר גם ברשס דרבונון כמו קרמליס כמו בגינה וגם לעניין להעביר את זה אז המחלוקת היא מחלוקת האם חוקין להשלים או לא אבל כולל ממודים שברגע שהמנול הוא רשוכחיד במפתח מונח למטה ברצפה בסקופו של קרמליס אסור לקחת אותו ולהניח אותו לפתוח איתו את המנועול שיעור שלסיוחיד אלא אם כן זה מונח על גבי המנול עצמו השיעור שלסיוחיד אומר רבי ברבשמסניסטלס מהבריסה הזאת אפשר להוכיח שלוש הלכות שמע מנו חיקין להשלים כמו שאמרנו רבי מאיר אומר חוקין להשלים ולכן זה נחשב לארשחי ושמע מנדו ברבי מר משערגנו דהיינו רבי מרי בחלק הראשון של הברייסה הביא שכשהוא עומד בקרמליס אסור לו לטלטל ושהוא סיך אלא אם כן הוא מוקף באסגינו אבל אם הוא לא מוקף אסור לו לטלטל שמה ואילו בסיפה כתוב שאם המפתח נמצא באסקופס קרמליס למטה הוא יכול לקחת ולפתוח את המנול במקרה כזה שהמנול סליחה אם המפתח נמצא על גבי המנול במקרה שהמנול נמצא למעלה מעשור ואומרים חוקיקין לאשלים יש לו שם של רשו סיוחיד הוא הרי עומד איפה על הרצפה הרצפה זה סקופס קרמליס והוא מטלטל את המנול איפה המנול שנמצא המפתח שנמצא על רשו סיוחיד זאת אומרת רואים פה שרמיר סובר שאדם יכול לעמוד בכרמליס ולטלטל ושו סיוחיד את המפתח ולפתח את המנול אז שהוא חזר בו מהאיסור שהוא אמר ברשע של הבריסה ושם יש מנודרונון איס לדרבדי מי מדברי רבונון אפשר להוכיח הוכחה נוספת שחיזוק לדברי רב דימי דכיוס רב דימי אומר רבי יוחנן מקום שאין ברב בו על הרבו רבדים דמי הגיע מארץ ישראל ואמר שרבי יוחנן לימד שמה שמקום פטור שאין בו רבו על הרבו מותר לבני ראשה בבני שסוכו בלבד שלא יחליפו יש לו עמוד שהוא נחשב למקום טור אז יכולים להניח עליו גם בני רשבי גם בנירש סיוכית אבל שלא יעבירו מאחד לשני חפץ ששם מישהו מרשו לו רבים לא יקח אותו מישהו מרשו סיוכי כי אז זה נראה הרומה נראה שהוא מעביר מרשוס רב מרש סיוכי דרך מוקפטור וזה נראה הרומה לכן אסור אבל להניח כל אחד בני רשסו רבים בני ראשס על רשות תור הם יכולים אז אם כן כאן לכאורה רואים סייה לדבריו כיוון שכאן לפי רבונון הוא לוקח את המפתח איפה מהרצפה שהיא קרמליס הוא פותח את המנעול מה הוא שאין חוקקין להשלים זה קרמליס אז הוא מניח את זה בקרמליס וכעת הוא רוצה לקחת את זה ולהניח את זה על גבי החלון שהוא רחב ארבו על הרבו שזה שווס סיוחי למרות שזה בעצם מונח דרך מוקם פטור כי כשרבו בונון אמרו שזה פחות מארבו על הרבו כי אין לזה דין של חוקקיקין להשלים אז המנול נחשב למוקם פטור אז הוא לקח מפתח מקרמליס הניח אותו בחור של המנול שהוא מוק פטור וכשהוא סיים לינול הוא רוצה להניח אותו בחלון למעלה שהוא רשוס היוחיד לכאורה מה הבעיה זה לא ישירות מהכרמליס ברצפה לרשוס היוחיד למעלה במדף בחלון זה עבר דרך הנוכה שהייתה פה במוק פטור רואים שאף על פי כן הוא בלבד שלא החליפו אסור להחליף ברשויות אפילו ברשי דרבונון כל עוד שזה התחיל ברשות של קרמליס זה לא יעבור לשסוח גם אם זה עבר דרך הנחה במנעול של מוקפטור אז רואים פה סיוע מדברי רבונו ממשיכה משני נגר שיש ברווי שוי גלוסטרו אוקיי אנחנו עוברים לדבר נוסף בעניין של דלת לא מצד עצם המחיצה מצד איסור בוינה היו סוגרים את ה דלצות שלהם לא בדווקא על ידי מנעול שבנוי בדלת אלא לפעמים זה היה על ידי איזשהו נעיצת יתד בקרקע שהיא בעצם מנעה את הפתיחה של הדלת שאי אפשר לפתוח ולסגור הבעיה היא שהוא נועץ את זה בקרקע לפעמים זה נראה בוינה אז נג שיש בורא של גלוסטר אם יש איזשהו עיגול שזה נקרא גלוסטר בראש היתד אז מלא זה בדרך כלל עושים את זה למקלות שקודשים איתם ששוחקים איתם שם אז זה נראה כלי זה נראה כלי אז אין בעיה לנות את זה בקרקע כי זה לא נראה שהוא בא לבנות פה איזשהו מערכת בקרקע הוא בסך הכל לוקח כמו שהוא יקח איזה מזלג ויתקע שמה ברצפה אנחנו לא נאמר הוא בונה פה משהו בונה פה מערכת לא הוא בסך הכל רוצה למנוע את הדלת שלא תיפתח אז אם כן כאן אם יש בראש גלוסטרו רב אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר אמר רב אליעזר מה זה בית כנסת שבתבי שהיו נהגים בו יתר עד שבו רבן גליל וזקין הם עסרו להן לכן גם אני עוסר כפי אותו מיסה רבי יוס אומר איסו נהגו בווי בגל והזכנים התירו להן כל אחד מביא את המיס שם לסייע לא האם מותר או אסור מבארת הגמרא בניתל בגד כולם לא הפליג כשאנחנו מדברים על לתקוע יתד עם גלוסטרו אם מדובר שהעתית הזה קשור ותלוי בקשר כזה חבל שאפשר לתפוס את החבל וליטול עם זה את היתד הוא מספיק חזק בשביל לתלטל את הטד איתו אז כולם הם אלא בליגה אין מחלוקת ווודאי לכול לעלמה שיהיה מותר לטלטל אותו כיוון שזה ניכר שזה חלק מהדלת וזה מיועד לזה הנה תראה איזה חבל מחזיק אותו פה כרח שזה התפקיד שלו כאן כדי לנול את הדלת ולא שהוא בא לבנות פה משהו בקרקע כי פליגש לניטל בגד אם זה יש חבל שקושר אותו אבל זה חבל שאי אפשר לטלטל לטלטד על ידי אחיזה בחבל עצמו הוא יקרה השאלה מר סובה כמד יש בראש גלוסטורסיול כעת אנחנו כבר לא עובדים מצד שזה ניכר, שזה חלק מהדלת. אנחנו רוצים שזה יראה כלי. ככל שזה יראה יותר כלי, אנחנו נבין שאנחנו לא באים פה לבנות ולקבע את היתד הזה באדמה. הנה זה כלי, זה עשוי לשחיקה, זה עשוי לשחוק סממנים, עשוי לשחוק שום. מה סובכיון דיש בראשוסקול סוב כיוון דינו ביגדוי לאי. אז קיצור יש פה מחלוקת האם במקרה כזה שאין את היתר של ניטל באיגדוי שזה מראה שהוא חלק מהדלת וזה מיועד לזה לפתוח ולסגור זה עתר ודאי לכול העם שהוא הכי טוב אבל במקרה כזה שהוא לא נתלב ביגד אי אפשר ליטול אותו עם החבל שלו אז אנחנו צריכים שיראה כלי השאלה אם הגלוסטורה הזאת מספיקה בשביל להראות שהוא כלי וממילא לא יהיה פה בוינה או שזה לא גלוס או שזה לא מספיק כיוון שעדיין לא נראה כלי ולא נטיר למרות שיש פה גלוסטרון אז אם כינו כאן בעמוד התחלנו עם הבריסה שרבי מ נחלק גם ברשות דרבונו עברנו לחנויות גם כן שהרמי נחלק במקרה שלמעלה מעשורו ואמרנו אין שם ארבו על ארבו רק לפי רבי מאקין לאשלים לפי רבונו חולקים לאשלים זה המחלוקת ביניהם שמה אז הבריסה שם הביאה ככה שאם הוא עומד בכרמליס ורוצה לפתוח את שער הגינה הוא צריך להיות מוקף בבס שר בין מבפנים בין מבחוץ את זה אמרנו שזה נסתר ממשך הברייסה ששמה אנחנו אומרים שאם הוא עומד באסקופס קרמליס בכניסה לחנות והמנול הזה חוקיקין בו להשלים אז אם הוא המנועול הזה נמצא למעלה מעשורו כעת זה רשיו אסור לו לטלטל את המפתח מהעסקופו למנול אבל אם הוא למטה מעשרו מותר לו כן לטלטל את זה מהמפתח מהקרמליס למנול כי המנול מקבל דין של מוקפטור כשזה למעלה מעשור מה הפתרון שיניח את המנול מעל שיניח את המפתח מעל המנול ואז יוצא שמפתח מונח ברשותיוחיד מזה אנחנו רואים שרבי מאיר כן מתיר לעמוד בכרמלית ולטלטל ברשיוחיד אז אמרנו רבי מאיר חזר בו והתירח סוברים שאין לא מחקין לאשלים ולכן גם אם המנול הוא לא גם במקרה שהמנול פחות מאר ארבו על הרבו ויש מקום לחקוק להשלים אנחנו דנים את זה כמו קפטור וממילא מותר לקחת את זה מה מהעסקופו להניח את זה במנול ואחרי זה גם לעלות את זה לחלון שאין בו ארבו על הרב אם יש בו ארבו על הרבו אז ודאי זה כבר רש סיוחית אמרנו שלומדים מזה שחוקין לאשלים שהוא חזר בו וגם רואים מפה שלפי רבון אסור להחליף עם קרמליס לרשוס היוחיד למרות שזה מונח במוקטור המשנה הביא שנגר שיש בראש של גלוס סטרור אז אם איגוד ביוודוי אפשר לטלטל אותו כי זה הכי טוב כי אפשר לטלטל אותו על ידי כלי על ידי זה שהוא תופס בחבל ויכול לטלטל את היתד הזה זה מראה שהוא חלק מהכלי אבל במידה והאינונית על ביגדוי פה אני צריך כבר להראות שהוא כלי בפני עצמוי כדי שאני אדע שהוא לא הולך לבנות פה ולקבע את זה בקרקע שזה לא יהיה מחזק כבוינה ונחלקו האם הגלוסטר הזה עושה לזה ליתד מראה של כלי כיוון שבדרך כלל לוקחים את זה לשחוק סממונים לשחוק שום וממילא זה נראה שזה לא הולך להיות קבוע פה זה לא נראה בוינה או שזה לא מספיק כדי להוכיח שזה לא יהיה בוינה בזה נחלקו רב לזר ורבי יויסי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: