העמוד היומי מסכת עירובין דף צח עמוד ב
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף צח עמוד ב
[מוזיקה] ערבין דף צח עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה שמינית מלמטה אויב חוי על הכתב ראינו במשנה בסיפה שאם אדם יושב על הגג וקורא בספר ספר של זמנם היה כן ספר תורה שלנו עשוי בגלל ונשמט מידו צד אחד של הספר כיוון שזה הגוד בידו אז אז מדאורייס אין איסור לבוא ולהחזיר את זה למרות שהוא רש הוא נמצא ברשוס היוחיד והחלק השני של הספר נשמעת לרשו רבים יכול לחזור ולגלול את זה אליו אבל מתי אסור לו כן לחזור ולגלול את זה לפי תנקמה לכאורה יש פה שלוש שיטות לתנקמה אם זה נכנס לחלל של עשור תפוחים מהקרקע שזה חלל שלסוס רבים שאז אני גוזר אותו מקרה שיפול לו כל הספר לוסורבים והוא יטלטל את זה הוא יבוא על יסודוריסה לפי רבי יהודה רק שזה מונח מונח ממש שזה הגיע לקרקע וזה נוגע בקרקע ולפי רב שמן גם אם זה מונח לא גזרו משום ביזיון כיסבי הקודש שואלת הגמרא כעת על דברי תנקמי אתה אומר שאם זה הגיע לחלל של אסורת פוחי מן הקרקע אסור לו לחזור ולגלגל את זה והוא לא ינח לכאורה הרי זה לא נח על גבי קרקע ואם כן בכזה מקרה אין פה אפילו יסוד דרבונון למה שנאסור עליו להחזיר את זה ולגלגל את זה למקום שהוא נמצא שמה אומר ובקויסם לשופו מדובר בכותל משופע הוא עומד בשיפוע וממילא כיוון שהוא בולט למטה אז הוא נח על הבליטה שלו אומר להביא במהקים אתלמת ניסים בכותל משופק ולכן תנקה מעשר כאשר זה הגיע לחלל של רשוסורבים כי זה מדובר שזה כאין הנוכה על הכותל שבולט בתחתיתו אמסיפה רבי דואמה אפילו אינו מסולק מן האורץ אלא מלא חוט גואל אלוהי אצלווי רבי יהודה סובר שכל זה לא הגיע ונוגע ברצפה מותר לגלול ונחלי אם מדובר בכותל מסופנח לבלטה של הכותל זה אנוכה איך רבי יהודה מתיר לגלול את זה כל זה לא הגיע לקרקע שסו מכסבקטוני צריך לומר בדברי תנקח במדמורים בקוש פה אז אנחנו אומרים שאסור כשזה הגיע לחלל של אסור תפוחים שרשו סורבים כי זה נח ברשותים אבל בקויסה שאין משהו פה למעלה משלוש הגוי ללאצלו למטה משלוש אוף כו על הכתב אנחנו יודעים שיש דין שלו שזה עד ג תפוחים אומרים כמחובר הוא הדין בקרקע כאשר יש חפל שהגיע וסמוך לקרקע פחות משלושה טפחים אנחנו אומרים ארס מכתה כאילו הקרקע כבר נמצאת במקום שהחפץ נמצא והחפץ מונח על הקרקע ואם כן אומרים תנקמה כשזה הגיע לתוך שלושה הופכו על הכתב ולא יגל את זה חזרה כי זה כן מונח בא רבי די ואומר לא כל שזה לא נוגע בקרקע אין איסור והוא יכול לחזור ולגלול את זה רבי דו אפילו אינו מסולק מן הארץ אמרנו אפילו כמלאו חוד בכל אופן הוא יכול לגלול דביננוכה עלגשהו צריך שזה יהיה מונח ולא מספיק שזה בתוך שלוש שואלת הגמורה ואל עוד רוב תוך שלושישו לרבון צורך אנוכה למקטנו אומרו לשמיתה רובה לאיל במסכת שבס דף ק יש מחלוקת רבי קיבה ורבונו מה קורה באדם שזרק מרשוכ לרשו סיוחיד וזה עבר בחלל של רשוס רבי יש לו בית שני בתים ושני סידר ראשוס רבים והוא זורק מבית לבית דרך האוויר של רשוסורבים רבק סובר קלוטו כמי שהונכו זה כאילו הונח ברשותו רבים ועבר הלאה הוא יהיה חייב רבונון חולקים ואומרים לא אומרים כלוטו כמישהו וונחו אומר רובה לרבונון גם באדם שזרק וזה לא הגיע לרצפה מכל סיבה שהיא כי האש אכלה אותו כי כלב תפס אותו זה לא הגיע לרצפה אז אז לא נחשב שהיה פה אנוכה כמו שלא אומרים כלוטו כמשונכו זה לא נחשב לאנוכה תוך שלוישו לרבונו צורך אנוכה זאת אומרת אם יהיה פה כן אנוכה אפילו על גבי איזשהו חפץ פחות מארבעה לא ארבעה תפחים אנחנו נחשיב את זה כן כארס מכתה ונחשיב את זה כאילו זה מונח על הקרקע ויהיה פה איסור כי נעשה פה אנוכי אבל אם זה לא הונח כי הכלב אכל כי האש שרפה אז לרבון בונון לא יהיה חייב אז אם כך שואלת הגמורה כשבא רבי יהודה ואומר שגם בתוך שלוישו כל שלא מונח על הקרקע זה לא נחשב לאנוכה לכאורה יוצא שדברי רובה הם בעצם הוא פסק כרבי יהודה לפי תנקם אצלנו אנחנו אומרים שתוך שלוש הזה כמוך גם אם זה לא מונח על כלום ולפי רבי יהודה אמרנו שזה לא נחשב אנוכה אז רובה דיבר את דבריו עליבד רבי יהודה ואלו דומרוב בתוך שלוש של רבנו חנוכמק אתנו יאמרו לשמיתי לא ייתכן שיבוא רובה והפסוק כרבי יהודה נגד תנקמה שזה לכאורה רבוננון שהם רבים כנגד יוחיד אלא כולו רב יהודה אומרת הגמרא אלא צריך לומר במשנה שלנו שאין פה שלוש שיטות יש פה רק שתי שיטות חיסור ומכס ואחקטוני במורים בקויסל משופה אבל בקויס שני משופה אפילו פורות משל פורים גול אצלו אם זה כל זה שלא משופר גם בפחות משלושה כל שזה לא מונח על משהו אפשר לגלול את זה שרבי יהודה אומר אפילו אפילו אינו מסולק מנורס אלוהי חוד גול אלוהי אצלו ואם כן יש פה שיטה אחת ואין פה מחלוקת דהיינו גם תנקמה וגם הבדמודים שלא אומרים בתוך שלושה שזה כמוך כל שזה לא הונח באמת על תגבי חפץ אם זה הונח על חפץ אז כן אומר שגם אם זה פחות מארבעה תפחים זה נחשב למונח למרות שאם זה יותר משלושה תפחים יהיה חילוק אם זה יותר משלושה תפחים אומר רש"י וזה הונח על חפץ פחות מד ד על דחשב לקרמליז אם זה פחות זה נחשב למוקטור ואם זה רחב ד לד זה נחשב לקרמליס אבל כשזה בתוך שלו אישו אז אני אומר שנשב כן אנוכה אבל צריך שיהיה אנוכה פיזית על גבי משהו מהתמדביני אנוכה על גבי משהו אומרת המשנה זיז שלפני חלון נונילול ונוני ממנו בשבס אדם יש לו חלון ולפני החלון יש איזשהו מדף שהוא מניח על זה עציצים חפצים יכול להניח על זה ולמה למה? כי זה בעצם בטל אליו. זה נקרא חור רשותיוחיד ולא דנים את זה כרשות אחרת. הוא יכול לקחת ולהחזיר ממנו. שואלת הגמרא איזיז דמפיק לי. לא ליכן הזיז הזה פונה שאנחנו אומרים שיש לו זיז כנגד החלון וממילא הזיז מקבל המדף מקבל דין של רשיוכית כי אין חויר רשיו בעצם זה בטל לביתו והוא יכול להכניס ולהוציא. אימדמהפיק לרשו רבים. אם נאמר שזה לכיוון רשות רבים וזה על גבי שטח של רשות רבים לאוסד מנופיל וסיליסה למה שלא נגזור אותו מקרה שבקל הוא יכול להגיע לזה ליסודוריסה אם הוא מניח על המדף הזה חפצים יום אחד יפול לו שמה איזשהו חפץ שהוא יניח הוא ירוץ לרש רבים וירים את זה חזרה לביתו והוא יבוא על יסודיסה אז נאסור לו להניח על המדפים על המדף הזה חפצים אלא דמה פיגלו סיוחי מדובר שהמדף הזה הוא פונה לאיזשהו חצר שהוא גם ראש סיוחית ולכן גם אם זה ייפול אין פה איסור ולכן ניצרנו שיטה אז מה החידוש אומר הבא לומד פקל שסורבי ומסלובד דקטוני כלשבור אנוכנמה המשנה דיברה שמותר להניח על מדף כזה שנמצא על גבי ראש סורבים דווקא חפצים כאלו שאין חשש שכשהם יפלו הוא יחזור ויקח אותם לתוך ביתו ויבוא עלסודוריסה איזה חפצים חפצים שנשברים הוא שם שם כלי זכוכית אם זה ייפול אין לו כבר מה להחזיר ועל זה התיר תירו לא להניח את זה תננה מך אומרת הגמרא יש לנו ברייסה לעד כך זיז שלפני החלון היה צלר שסורבי נותנים עליו קערות וכוסות קיתוניות צלוכיות שזה דברים שבירים ולכן אין חשש שהוא יקח את זה חזרה כשזה ייפול לו לרשו סורב הוא משתמש בכל הכוסל הבריסה ממשיכה אנחנו נבאר דברי הבריסה הוא משתמש בכל הכוסל עד הסורה התחתונים דהיינו כל עוד שזה למעלה מעשרה מהקרקע לא בתוך הלה שלו סורבים אז גם אם המדף הוא לא לא רק כנגד החלון אלא הוא ארוך לאורך כל הקיר הוא יכול להשתמש בו עדיין זה נחשב לחרשסיח ואם יזיז אחד למטה ממנו משתמש בואי ובעליונים משתמש בו לא כנגד חלוני דהיינו כאשר יש שני מדפים שניהם נמצאים בגובה יותר מעשרות תפורים מהקרקע כאן אנחנו נגביל את זה התחתון הוא יכול להשתמש לאורך כל הכותל גם מה שלא כנגד החלון אבל העליון רק מה שכנגד החלון וכעת צריך להבין מה קרה עכשיו שיש מדף תחתון שאנחנו מקבילים את העליון שרק להשתמש כנגד החלון. אם אנחנו קוראים לחור לכל המדף כולו חורר ירשו סיוחיד ולא חור ראשוסבים זה לא תפלרשורבים אלא זה הולך אחרי רשיו אז למה שלא נאמר גם כשיש שני מדפים שגם כן זה תפלר של סורבים איזיזי חידומי שזה יהיה תפלר של סיוכי איזיזי חידומי אידליזס בארבור המדף העליון הזה מה מדובר אם אין בו רוחב ארבעה טפחים מוקפטורו ואפילו כנגד חלונמי לא שתמש דהיינו נכון שמצד אלכשבס אין איסור להוציא למדף שהוא פחות מארבעה טפחים אבל כיוון שהוא צר כל כך החשש הזה ייפול הוא גדול בהרבה ולכן מסביר רש"י יש חשש שהוא מניח איזשהו חפץ וזה נופל מיד זה נראה כאילו זרק את זה מרשיוחד לרשו רבים אז ודאי שפחות מארבעה תפחים לא נתיז בירבו אם זה מדף שיש בו ארבעה תפחים אז בכולי קויס להשתמש מה ההבדל בין המדף העליון לתחתון אומר הביי תחתון דשב בערבור וליון לזרבור לא היינו עם השלמה של ד' מדובר באמת ב שהמדף העליון המדף התחתון התרנו את כולו כי הוא רחב ארבע ממילא החשש הזה ייפול הוא רחוק יותר ולא גזרנו כמובן בכלים שבירים כמו שאמרנו אבל המדף העליון כיוון שהוא פחות מערבו אז במקום שהוא כנגד החלון שלו אז החלון משלים אותו להרבו אז החשש שהוא ייפול הוא פחות אז אז שמה לא גוזרים וזה לא נראה כאילו גם אם זה ייפול מיד כאילו זרק את זה החוצה לרשוס רבי כנגד חלון משתמש דכיר חלונו דיגיסוד אוסו אבל מהצדדים של החלון שם יש רק את המדף עצמו פחות מד שם אנחנו מוסרים עליו להשתמש כי זה כל כך צר וזה נראה ממש שהוא זורק את זה לרשות הרבים ישר כיוון שסיכוי גדול שיפול מידית אומרת המשנה או אםד ברשות מטלטל ברשות אדם עומד בביתו מוציא את הראש מהחלון ויכול לטלטל להעביר חפץ ברשותסו רבי ברשותסורבי מותט ברשותסח הוא בלבד שלא יציא חוץ מארבע מוס אבל כמובן שיזהר לא להוציא את החפץ שהוא מטל ברשות רבים יותר מארבע אמות אומרת הגמורה כן ומה החידוש לכאורה ודאי למה לא גם בארש רה עצמו הוא יכול לטלטל פחות מידה לדמות אומר רש"י החידוש הוא שלא גוזרים שהוא יכניס את זה אצלו הוא מתחיל לגעת בחפצים ברשות אחרת הוא בקל יכול למשוך את זה אליו לביתו לא חוששים לזה לא יעמוד אדם ברשותוסי וישלים ברשותוס רבים ברשות ברשותיוחית כי בעצם זה הקיר מרשוס לרשוס מהגוף שלו שנמצא ברשות אחת למקום שזה נופל בקרקע ברשות שנייה וכן לא ירוק גם לא להריק רוק רבי יהודה אומר אפילו שנתלשר רוקוי בפיב לא יהיה לך 400 עד שיורי ברגע שהרוק נטלש מפיב וכבר לא סתם רוק שנמצא צ בפה זה כבר משהו שהוא עומד לזריקה וממילא זה נחשב למסוא אצלו בפה אנחנו לא מתירים לו ללכת יותר מאבא מויס הוא צריך להוציא את זה מיד מפיו ולא להמשיך ללכת בשסרן כי זה נחשב למסע אז ראינו כאן את הסבר דברי המשנה שמה שכתוב לגבי אדם שקרא על הגג וזה נפל לשוסורבים אין כאן שלוש שיטות אלא יש כאן שתי שיטות יש שיטס רבי יהודה ושיטס רבי שמן רב שימן מתיר בגלל ביזן כיס והקודש תמיד אפילו במונח שזה הגיע לרצפה. הבודה אומר כך, אם זה כותל משופע אז יהיה אסור כי זה נקרא מונח. אם זה כולטל שאינו משופע, אז אם זה הגיע לתוך שלושה אז צריך שזה יהיה מונח על משהו אבל אם זה לא מונח על משהו אז אפילו אם זה קרוב מאוד לרצפה בכלשהו כל עוד שזה לא הגיע לרצפה אז זה לא נחשב למונח. ראינו זיז מדב שלפני חלון מותר להניח ולא חוששים שם זה ייפול ולמרות שזה מדובר בחלון במדף שפונה לראשוס הרבים אנחנו מדברים בכלים שהם נשברים אין חשש שהוא יבוא וירים את זה כשזה ייפול ללמטה כי זה ישבר הבריסה הוסיפה ש אם יש שני מדפים והעליון הוא פחות מד כפי שהמדנו את דברי הבייסה אז כנגד החלון שזה מרחיב לד מותר אבל בצדדים שזה פחות מד אסור כיוון שהסיכוי שזה ייפול הוא גדול מאוד ויש חשש שזה נראה כזורק מרשחי דרשו רבים הוא מניח ומיד זה נופל טויסס כאן מאיר למה צריך להעמיד בשני מדפים תעמיד במדף אחד מה עוזר לךמדף התחתון שהוא רחב ד' אומר טויספס החידוש שיש פה חידוש גם במדף התחתון שלמרות שיש פה את המדף העליון שכביכול מפריע לו ההשתמשות מפריע להשתמשות בתחתון כי יש מעליו עוד מדף בכל אופן אנחנו מתירים ברגע שהוא רחב ד' להניח ולהוציא חפצים מהמדף שהוא רחב ד. המשנה הביאה שאדם יכול לעמוד ברשות אחת ולטטל ברשות אחרת ואין חשש שהוא יקח את זה לרשות שהוא עומד בו אבל שהוא מטטל ברשות סורה מי שיזהר לא להעביר יותר מדי לדמס להשתין לרש אחרת אסור להריג גם רבי דוסיף שגם זה אם זה תלוש ביב זה נחשב למסע ואסור לו ללכת יותר מארבע אמוס עד שהוא יריק אותם [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







