העמוד היומי מסכת עירובין דף צד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף צד עמוד א

[מוזיקה] ערובין דף צד עמוד א נתחיל בצדג עמוד ב שורה שלישית מלמטה ראינו כעת שלעניין שתי חצרות שיש כותל ביניהם ובאמצע השבת הכותל נפל או נפתח יותר מ-10 עמות שזה כפרוץ כיוון שהותרה השבת הותרה לכל השבת ולא לא עוסרים אותה כעת נראה מחלוקת נוספת בעניין איתמר שורה שלישית מלמטה צג עמוד ב איתמר כוסל שבן שתי חצי רוע שנופל רב אמר אין מטלטלים בו אלו בדמוס ושמואל אומר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וזה מטלטל עד עיקר מחיצה נחלקו רב ושמואל האם אומרים אויל והשבת הותרה ובערב שבת היה את המחיצה ממילא העיר העירוב שלהם שכל חצר עשתה לבדה קיימת עד סוף השבת או שלא גם באמצע השבת נאסרת נאסר הטלטול בחצרות כדין חצרות שנפרצו ולא ירבו ביניהם אומרת הגמורה מה שרב אומר שמותרב אומר שאסור הם מטלטלב בדל דמויס ועוד רב לו בפירוש יתמר אלא מכל ליתמר ראינו את זה ממעשה שהיה ולא שהוא אמר את זה כמרי מפורשת דרבו שמואל אבו בהו חוצר ישבו יחד בחצר נופל גודד דביני ביני נפלה המחיצה שבין שתי החצר שרות אומר לו שמואל שקוילו גלימה נגידו בו קחו איזשהו גלימה ותקשרו שם במקום המחיצה שהייתה אדרינו רב להפי רב החזיר את פניו בכעס כביכול הוא לא מסכים עם ההורה הזאת אומר לו שמואל איקופיד אבו אם רב מקפיד ולא מסכים שכולו עם יוינקטרו בו זאת אומרת הוא רצה להוכיח עד כמה הוא בטוח בעצמו בהוראה הזאת ליתר ווא אומר תיקחו גם את החגורה שלו ותקשרו עם זה את הגלימה על גבי הכותל ולשמואל לא מוליו אומר זה מטלטת לידי גם מחיצה וזה מטלת לדיג מחיצה שואלת הגמורה הרי אם שמואל סובר שגם כשנפלה המחיצה עדיין מותר לטלטל כיוון שהשבת הותרה אז הותרה לכל השבת מדוע צריך בכלל לקשור שם איזשהו גלימה שמואל עובד לצניסה בעלמה אין אוכנמי מצד שבס אין צורך רק זה היה לצניעות שיהיה פרטיות בשתי החצרות לכן הוא אמר לקשור אותה ורב אי סבירלי דאווסיר למלי למה רב לא אמר למה הוא רק החזיר את פניו אזד שמואל וזה היה מקום ששמואל היה מורה דאותו אס הוא היה רב שם ולכן שמואל ולכן רב שתק ולא הורה לו לאיסור היא אוכי הייתה מהדרינו להפי אז למה בכלל הוא החזיר את פניו כביכול הוא לא מסכים עם דבריו אם זה מקום של שמואל וכך הוא סובר דלא ינאמרו כשמואל סביר אליי כדי שלא יאמרו שהוא סובר כשמואל אז הוא יראה שלא יניך אליי במה ששמואל עושה אומרת המשנה חצר שנפרצה לרשות סורבי היה חצר שהיא בעצם רשיו עם מחיצות סביבה ונפרצה לרשוורבי כמובן לפני שבת המכניס מתכו לרשו סיוחידוס לתכו חיוב דיברזר הבליזר סובר שיש פה דין של מעביר מרשוס היוחיד לרשוסורבים וממילא אם מישהו יכניס מתוכה לרשוס היוחיד החצר הזאת כיוון שנפרצה לרשו רבים מקבל תוקף של רשותו רבים ואם מישהו יכניס מהחצר הזאת לתוך הבית או להפך יוציא אז הוא יהיה חייב דאוריסה כדין מעביר משך לשוסורבים הגמרא תבאר את דבריו והחוכים אומרים מתוכרסורש לתוכו פוטור מפני שהיה כיכר מליס החצר הזאת למרות שהיא נפרצה לרשוורבים היא לא מקבלת דין של רשות רבים אלא רק של קרמליס ולכן זה רק אסור מדרבונון אבל פטור מדאורייס ורבליעזר שואל את הגמורה מה הפשט בדברי רב ליעזר ש דפצה לרשוס רבים לראשוס רבים איך איך אפשר לקחת חצר ששייכת לאדם פרטי ויש לה את שלושת המחיצות מחיצה אחת נפרצה לרשו סורבים ולכן אנחנו נבוא ונאמר שיש לה דין של רשות רבים אין רב לזר תמדתניה רבי דמ משום רב ליזר רבים שביררו דרך לעצמן מה שביררו ביררו אם רבים עוברים דרך עצר פרטית וכך מקובל לאורך שנים כעת בא הבעל השדה ואומר אני לא מוכן שיעבו דרך השדה דרך החצר הזאת הוא לא יכול אלא מה שהם ביראו לעצמם נשאר בחזקתן ממילא רואים שיש לדין של רשסו רבים זה שייך לרבים אז גם כך גם פה החצר הזאת ברגע שנפרצה והרבים מתחילים לעבור גם בשטח של החצר ממילא אז זה שייך לרשות רבים הני ואומרב גידלום מרב והוא שאובדולין דרך באותו שדה שואלת הגמרא הרי רב אמר על ההלכה הזאת של רבי יהודה בשם רב ליזר זה לא סתם ככה שיבואו רבים יעברו דרך חצר שהיא מוכרת כפרטית וישייכו את זה אליהם על סמך זה שהם הרבה זמן משתמשים בזה הרי ודאי שהם בסך הכל גוזלים את זה הרבה זמן איך זה נהיה שלהם אומר רב מדובר שעבדה להן דרך באותו שדה היה איזשהו מעבר שהיה שייך לרבים אנחנו לא יודעים בדיוק איפה הוא טוען שזה היה במקום הזה והרבים טוענים שזה היה כאן ממילא כיוון שרבים החזיקו הרבה זמן אז אנחנו אומרים מה שביררו ביררו אבל ודאי שבאות טענה סתם לבוא ולכבוש שטח פרטי אין כזה דבר אז אם כן איך כאן בחצר אנחנו נותנים לזה תוקף של רשות רבים וכי תמ מאוח כגון שעבדה להן דרך בו חוצר אולי המשנה שלנו דיברה גם כן במקרה כזה שהיה איזשהו דרך של רבים שהייתה שייכת לרבים דרך אותה חצר כעת נפרצה החצר ויש ויכוח איפה היה הדרך האם פנימה יותר חיצונה יותר אז אנחנו אומרים שהשטח הזה אומר רבזר ששייך לרבים כיוון שביררו ביררו אבל מדובר נכונמי שהייתה להם פה איזשהו דרך ואומר רב חנינה עד מקום מחיצה מחלייקס מהשמע עד מקום מחיצה מה שמע שאנחנו אומרים שהמחיצה היא על כל שטח החצר עד המחיצות שנשארו קיימות ולא רק על השטח הקרוב לרשות רבים כי לא יודעים בדיוק איפה היה מקום המחיצות אם זה היה מטר קדימה או מטר אחורה כמה היה שייך לרבים אלא משמע שכל החצרנית רשוס רבים לפי רב ליזר אז אי אפשר לומר שזה מצד דרך רבים שלא באו לו נוחני עונה ונה הגמור אמה על מקוים מחיצה מחלוקת לא הכוונה עד מקום אלא על מקום המחלוקת היא על מקום מחיצס דהיינו אנחנו לא יודעים בדיוק איפה היה המחיצות שאז מתחיל רשיו הרבים טוענים שזה היה קצת יותר פנימה והשטח הראשון שייך להם ובעל השדה או בעל החצר טוען שלו ועל זה רבי לזה אומר שזה מקבל תוקף של רשות רבים כשאין שם מחיץ ואי בואו יסמה תירוץ נוסף המחלוקת בין רביעזר לחכומים איך ייתכן שרביעזר נותן לזה טוב תוקף של רשות רבים בצידר רשו רבים כמפג זה המחלוקת הידועה של רב ליזר וחומים בצידר רשוס רבים האם מקום כזה שהוא לא רשותו רבים ממש הוא בצדיו אבל רבים כשיש עומס רשו רבים עוברים שם ומשתמשים שם האם יש דין של רשוסורו רבים לרב ליעזר סבצרסורמים כרשוס רבים דומוס ציד רשוסים כרשסור רבים דמו ממילא כאן בחצר ברגע שנפלה המחיצה אז רבים מתחילים ללכת גם החלק הפנימי יותר בחלק של החצר כשיש עומס ברשותו רבים ועל זה המחלוקת ורב לזר סובר שנותנים לזה תוקף של רשותו רבים שואלת הגמרא ולפלג בציד רשוסו רבים בעלמה למה שלא נחלוק בצידי רשות רבים למה אנחנו חולקים דווקא במקרה כזה מביאים את המקרה במקרה מאוד א מאוד שהוא פחות שכיח שזה מקרה כמו שאמרנו שנפלה מחיצה בוא נביא מחלוקת במקרה רגיל ציד רשו רבים האם זה כרשו רבים או לא אונה גמורי פלגו בציד בעלמה אבנה כיפלי דרבזר מיךד חיפופי אבל כחיפוף מודולי יש מצבים יש מקומות שיש איזשהו כמו ברזלים איזשהו דברים שמונים את העגלות מלהתקרב לבתים שנמצאים בצד רשוס רבים ולכן הייתי אומר כל מה שרבוננון אומרים שצידי רשות רבים זה לא כרשותו רבים זה דווקא במקרה שיש את ההפסקה הזאת שהיא בעצם מפרידה אמנם זה לא מחיצה גמורה אבל היא יוצרת איזשהו חלוקה בין רשות רבים לשטח של ציד רשוסורבים ולכן מכאן מה שיש היום במדרכות ברזלים כאלו שרוצים שלא יחנו זה אז עושים ברזלים זה משהו שמבדיל את ציד רשוור רבים אז הייתי אומר דווקא אז רבונן אומרים הציד רשסורבים אין לזה דין של רשסור רבים אבל איך דלי כחיפי ממוידולי הייתי אומר במקרה שאין את החיפי הזה זה חלק אז שמה רבונו יודעו שהציד רשסורים כרשסורים קומש מלון לכן הבאנו דוגמה כזאת שהמחיצה נפלה וכעת אין שום מחיצה המקום חלק ובכל אופן סוברים רבונון שיש דין של קרמליס ולא של ראשו רבים קומש מלו שואלת הגמורה והוא מתויחוקו אמר איך ייתכן לומר שכשאנחנו מדברים על מחלוקת של רב לזכורים אצלנו אנחנו מדברים על ציד רשסור רבים הרי הלשון של המשנה מתוויכו לרשוס היוחיד מהשמע שכר רשוסו רבים אנחנו מדברים מתוויכו של החצר לא מדברים בשטח מסוים דדמו רבונו מתוויכו אומריונמ מתוויכו כיוון שרבונון שאמרו שזה קר מליס דיברו על כל החצר אז הם אמרו שמי שיעביר מתוכה עלרש סיוכי פטור אז גם רב ליזר נקט את הלשון הזאת אבל נכונה מלא לא על כל החצר אמר רב ליזר שחייב אלא רק על השטח שקרוב לרשסור רבים שעליו יש לו דין של צידרשו רבים ורבונון אומר רבז ציד רשוסורבים ומהדר לאינו מתוויכו שתגמורה למה רבונון בעצם דיברו על כל החצר הרי אנחנו אומרים כעת שרב לזר מודה בכל החצר שזה מוק פטור זה קרמליס ויהיה פטור כשהוא יעביר מזה לרשו סיוכים אז למה רבנים באים ומדברים על כל החצר שידברו רק על החלק שקרוב לרשסור רבים שיש לו דין שציד רשסור רבים אונה גמכיקו אמרי לרבוננו לרב לזר מי לא יקומו דיסלון איך תטל מתוך סור סור לתוך דפטו הרי אתה מודה לנו בכל החצר חוץ מהשטח של ציד שסור רבים כל החלק הפנימי אתה מודה לנו שפטור מפני שיקר מליס צידי נמי לא ישנה ממילא גם בציר שלסורבים זה גם אין הבדל ולכן יהיה פטור ככה אומרים הבנו לרב ליעזר כי אנחנו סוברים שצידרשו רבים לו כשסו רבים ורב ליזר או שום לכודע שלו רבים אוקיי שלו רבים אונה רב לזר לחום אם לא נכון שבת בתוך החצר זה קרמליז כי לא דורסים שם רבים לא נכנסים שם גם כשיש עומס בראשסור רבים עצמם לא יכנסו לשם אבל החלק שקרוב לשלסור רבים זה כן יהיה לזה דין של רשו רבים מדין ציד רשו רבים כי כן דורסים את זה רבים והולכים שמה ולכן הוא חולק על רבונון בחלק של צידר שסורבים אומרת המשנה חצר שנפצע לשורבים משתרוחוס וכן בית שנפרץ משתרוחוס וכן מוב שניתלו קוריסוב אוילכו מותורים ביסו שבז ספרים לאסידוב דבר באמצע השבת נפרצה המחיצה לא מצד אחד אלא משתי הצדדים אומר רבי יהודה כיוון שהשבת הזאת התחילה בהיתר היא נשארת בהתר שבת הבאה אם לא מתקנים את זה היא אסורה אבל כעת לא אוסרים באמצע שבת רבי יוסי אומר אם מותורן לא שבס מותורן לא עשיד לבוי ואם אסורים לא עוסד לובוי אסורים לא שבס רבי יוסי סובר שאין כזה דבר אויל ואוטרו הוטרו ואם זה בעייתי אז ממילא גם באותו שבת זה נעס באמצע השבת שואלת הגמרא במה סכינה מה מדובר במשנה שאנחנו מדברים חצר שנפרצה משתי רוחותיה זה אילמה ב10 מה ישהם רוח אחד אמרים פתחהו משתי רוחנ מפתחה אם מדובר שהיא נפרצה ב10 ולא יותר מ-10 שיש לה דין של פתח אז אם כן כמו שבצד אחד שנפרצה אנחנו אומרים שהמחיצה לא מתבטלת אלא זה כאין פתח במחיצה גם שתי צדדים נאמר שזה כין פתח אלא ביויסר מר אלא חייב להיות שכשאנחנו אומרים שזה פרוץ ואין לזה דין של פתח מדובר שזה פתח של יותר מ10 יוכי אפילו מורחתנמי אז אם ככה גם מצד אחד נאמר שאפילו ביותר מ-10 זה כבר נחשב פרוץ למה המשנה מדברת דווקא על חצר שנפרצה משתה וחותיה ונראה בעזרת השם את שני התירוצים בגמורה בעמוד הבא אז אם כן ראינו כאן מחלוקת ראשונה לעניין קוטל שבין שתי חצרות שנפל מחלוקת האם אומרים שבת אויל וותרה הוררה אמרנו שרב לא אמר מפורש שזה נאסר באמצע השבת אלא ראינו את זה רק ממיסה שלא הניחלה במה ששמואל התיר וחצר המשנה הביאה שחצר שנפרצה לרשו סוור רבים לפי רב ליזר יש לחצר דין של רשוורבים ולפי חומים יש דין של מוקים קרמליס וממילא יהיה פטור ולא חייב הגמרא הסבירה מה הסבורה של רביזר שני הסברים או בגלל שמדובר שעבדה דרך לרשוס רבים נפלו המחיצות ואנחנו לא יודעים בדיוק איפה היה הדרך של הרבים ולכן סובר רב לזר שברגע שמה שביררו ביררו כיוון שהם טוענים שזה הדרך שלהם אז הם מקבלים את זה ויש בתוקף שלסבים אבל לא מדובר על כל המחיצה כל החצר או שמדובר שכשנפלו המחיצות אז יש פה דין של ציד רשוסורבים ורבי לזר סובר שזה כרשו סורבים רבים ואינו חנמה לא מדובר על כל החצר מה שהלשון מתויכו שהמשמעות היא על כל החצר זה רק כי רבונון דיברו על כל החצר ואמרו שיש לדין של קרמליס אז הוא ענה להם אבל אין חכנמ הוא מדבר רק על חלק שקרוב לרשואים המשנה הביא שחצר שנפרצה משתה רוחותיה או בית שנפרץ משתי רוחותיו מחלוקת לרבי יהודה אז כיוון שבערב שבת זה היה מותר זה נשאר מותר לוות השבת לפי רבי יוסי זה נאסר גם באמצ באמצע השבת ולא אומרים אויל ואותרו הותרו הגמרא הביאה במה מדובר אם מדובר ביותר מ-10 אז לכאורה גם מצד אחד זה בעייתי ואם פחות מ-10 אז גם בשני צדדים נאמר שזה פתח המחיצה תשאר עם שם של מחיצה ונראה בעזרת השם בעמוד הבא שני תירוצים הרב ושמואל איך ליישב מה מדובר כאן במשנה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: