העמוד היומי מסכת עירובין דף פ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פ עמוד ב

[מוזיקה] עירובין דף פ עמוד בס שורה שישית מלמעלה אומרת המשנה נתמאט האוכל אנחנו נוסחים כאן באדם שהניח מזון עבור כל בני החצר לעירוב חצרויס או עבור כל בני המבוי לשיתוף מבויוס וכעת כיוון שהוא השאיר את זה לצורך כמה וכמה שבתות ואכלו מזה חלק או שזה הלך וצמח כעת אין פה את השיעור הנדרש אז נתמא האוכל מוזיף ומזקה כיוון שכבר נתנו הסכמה כל דרי החצר או בני המבוי ממילא יכול להוסיף מעצמו ולזכות בשביל כולם ואין צורך לא ידיע הוא לא צריך את ההסכמה שלהם כיוון שהוא יודע שהם מעוניינים בכך ניתיספו עליהן מו ישיפו מזכה אם הגיעו דערים חדשים אז מישיף מזכה אם הוא מביא משלו אז הוא מזכה אומר רש"י ופה לא צריך להודיע להם כיוון שזה זכות זוכים ללאודום וצורך להודיע זה כבר במקרה שהוא בא וגובה מהם אז אם זה משלהם הוא צריך להודיע להם ולקבל את הסכמתם של הדערים החדשים שגם הם יהיו מעוניינים לערב פה מחלקם כמה הוא שיעורון כמה השיעור שעליו אנחנו אומרים נתמעט כמה השיעור שנדר שיהיה בתחילה בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודס לכולם אם הם הרבה דיירים אז צריך שמספיק שיהיה מזון שתי סעוד נקודות וזה מספיק לכל הדיירים כולם בזמן שאין מועטין אם הם מועטים הדיירים הגמרא תבר כמה זה מרובין וכמה זה מועטין אז אם הם מועטים כגויגרס לכל אחד ואחות מספיק לכל דייר ודייר שיעור של גויגרס אומר רבי יויסי במדמור מתחיל לעשה עירוב השיעור הזה שהבאנו זה דווקא שהוא בא לעשות עירוב או שיתוף זה השיעור שהוא צריך אבל בשיעור העירוב כלשהו דהיינו אם נשאר אם נשאר שיתמעד משיעורו אז מספיק כלשהו והוא לא צריך להוסיף על זה ולא יאמרו לערב בחצר כן אז כמובן שרבי יוסי חולק את ה תנקמה תנקמה התחיל עם זה שנתמאט האוכל מוזיף לפי רבי יוסי אין צורך להוסיף מספיק אפילו שהוא כלשהו ולא יאמרו מסיים את המשנה ולא ימרו לארב חצי רויס אלא כדי שלא לשקר את הדינוקס ולכן בירוב חצי רויס אנחנו מקלים יותר כיוון שכשעושים שיתוף עם מבואס זה בעצם מחבר את כל המבואות את כל החצרות לאחד כדי שיוכלו לטלטל מהחצר למבוי. אם כל החצרות, אם כל בני החצרות רבו יחד, עשו שיתוף מבואות יחד, בהכרח שגם כל הבתים שלהם יחד. בעיקרון זה היה אמור להספיק ולא היה צור ברוב חצרות. אבל כדי שלא לשכח את המושג של רוב חצרות מאטינויקויס, מהדורות העתידיים שישכחו שיש דבר כזה ולפעמים יש צורך בכך במקרה שאי אפשר לעשות שיתוף ממביויס, אז יש צורך רק לעשות עירוב חצי אויס. אז לכן גם במקרה שיש שיתוף מויס עושים מרוב חצי וויס אבל מקלים תמיד כמה שיותר אומרת הגמרא במי סקינה שכתוב בתחילת המשנה נתמא האוכל מוזיף ומזקה מה סקינן אילמינחוד מהעריו נתמט אפילו קולונמי אנחנו אומרים שאם הוא מוסיף אז הוא לא צריך להודיע להם אם מדובר באותו מין של מאכל אז מה העירן נתמע אפילו קולונמי גם במקרה שזה זה נגמר לגמרי. אם הוא לוקח את אותו מזון, כביכול הם שמו חבית של יין לשיתוף מבואות ונגמר היין. הוא רוצה לשים חבית חדשה. גם כן. מה הבעיה שהוא יזכה להם בלי הסכמה? אלא בשני מינים. אלא מה מדובר? שהוא שם להם חבית של יין ועל זה היה לו הסכמה והוא זיכה להם והחבית נגמרה. כעת הוא רוצה לשים חבית של שמן. אז שני מינים אפילו נתמטנה מילוי. אז אם ככה גם במקרה שהתמעט מהשיעור הנדרש והוא רוצה עכשיו במקום יין להוסיף מהחבית של השמן אז גם לא דתניה מצינו בבריסה כלו האוכל אם האוכל תקלה ממיני חוד אין צורך לא יודיע משני מינים צריך לו ידיעה משמע שגם בשני מיני צריך לו ידיעה ואנחנו מבינים כעת שכשכתוב קולו זה לא דווקא אם זה נגמר לגמרי אלא הוא הדין בנתמעט שיש לנו חסר לו בשיעור בכל אופן כתוב כתוב שאם זה בשני מינים צריך להודיע אז אם כך שואלת הגמורה מה מדובר איזה מקרה אנחנו מדברים במשנה שעליו כתוב שאם זה התמעט אבל נשאר ממנו חלק אז צריך אז אין צורך להודיע ויכול להוסיף ומהשמע מזה שאם זה נגמר לגמרי אז כן צריך להודיע אם הוא שם חדש הרי ממון נפשוך אם זה אותו מין אז גם בנתקא אם זה לא אותו מין אז גם בנתמאט לכאורה צטר צטרכו להודיע אומרת הגמרא אי ביסמינחוד ואי ביש משני מינים אפשר לתרץ כך ולתרץ כך א בוישמ ממינחוד מה נתמעט נתמת זאת אומרת כשכתוב במשנה נתמאט האוכל מדובר באמת על מקרה שיתקלה ומדובר שהוא שם את אותו מין אפילו תקלה לא נתמעט אנחנו אמרנו במשנה כתוב נתמעט מה שמע אבל קלה כן צריך להודיע לא המשנה דיברה על נתמת שזה אומר שזה נגמר לגמרי ועל זה הוא בא לעשות חדש עכשיו אומרים לו אם אתה שם ממין אחד לא צריך להודיע וזה כמו הברייסה שאם זה מינחוד לא צריך להודיע גם בקולו זה נגמר והיא בו יש ממש משני מינים תירוץ שני המשנה דיברה באמת אני תמעט אתמעט מהשיעור ומדובר בשני מינים למה אתה לא צריך להודיע כל או שאני אתה מבין מהבריסה שכשכתוב שני מינים צריך להודיע זה גם חוזר על מקרה שלא דיברנו בברייסה גם אם נתמעט ומסביר תוז אם כפי הבנתך זה גם נתמעט אז למה כתוב כלו האיכל בגלל הרש של מיניכוד שאפילו שזה קלה אז מיני לא צריך להודיע אבל אין חנם בשני מינין יצטרכו להודיע גם בנתמאט לא הבריסה דיברה דווקא על כל אבל ונתמעט אפילו בשני מינים לא צריך להודיע וזה מה שכתוב אצלנו במשנה שנתמאט דווקא אז אפילו בשני מינים אין צורך להודיע נתוספו עלינו סיפו מזקה אמר הגיעו דרים חדשים יכול לזכות להם אומר שזי אומר רב חיזמרס חלוקינול חבר רב יהודה דתנן כתוב במשנה לקמון אומר רב יהודה במבור אמורים ברוחמין אבל ברור בחצרס מארבין בין לד בין שלא לדעס ורב יהודה בדרך כלל שכתוב במים המורים הוא בא לפרש את דברי תנקמה כאן הוא לא בא לפרש הוא בא לחלוק כיוון שכאן במשנה אנחנו רואים שמויסף הוא מזכה וצורך לא ידיעה זאת אומרת שצריך את ההסכמה ששאר דר הרי החצר ואילו רב יהודה אמר שמערבים בין לדעת בין שלא לדעת כיוון שזוכין לא אודום אפשר לעשות את זה גם בלי דעתו אז רואים שיש מחלוקת בין תנקמה לרב יהודה והבמי דברים האמורים שכתוב במשנה לקמן זה לא לפרש אלא לחלוק שואלת הגמרא פשיט דחלוקין מה באים פה לבאר לנו פשט במשנה אני קורא דברי תנקמה אני רואה שצריך להודיע אני קורא דברי רב יהודה אני רואה שאפשר גם שלא ימדה איתו אז ודאי שיש מחלוקת מה עוד דת מיל בחוצב שני מבוס אבל חוצר שמבחודי מלויקומש מלו הייתי חושב שמה שכתוב שצורך להודיע מדובר בחצר שבין שני מבואות חצר כזאת שיש לה פתח גם למבוא הזה וגם למבואי השני וכעת בא מבוא אחד ורוצה לצרף אותו לשיתוף מבואה שלו צריך את ההסכמה שלו הייתי חושב שעל זה דיברה המשנה ועל זה כתוב צריך להודיע כשהגיעו דברים חדשים שלשמוע את ההסכמה שלהם אתם מעוניינים בכניסה הזאת דרך המבוי הזה דווקא ולא מהשני אבל אם יהיה רק מבואי אחד חצ מבואי אחד הייתי חושב ששמה אפשר גם שלא ימד איתוי ותנקה מפה שאמרו צורך לידי זרה בגלל שיש שני מבואות אבל מבוא אחד לא קומשמלון לכן זה מה שבא רב שיזבי בשם רב חיזדה לחדש שהמשנה כאן דיברה גם בחצר של מבוי אחד שגם שמה צריך להודיע וצריך את ההסכמה שלו והוא חולק על רב יודה שאמר שלא ימד זאת אומרת הילולי הילולי דבריו הייתי בא ואומר הוא לא חולק אלא תנקמה דיבר על שני מבואות חצר שפתוחה לשני מבואות ועל זה כתוב צריך להודיע ורב יהודה דיבר על חצר שפתוחה למבוא אחד כומשמלון לא שניהם דיברו על שניהם שני המקרים ואין חנם יש מחלוקת אומרת הגמרא כמה הוא שיעורי המשנה שנה הביאה כמה הוא שיעורי ואמרנו אם הם מרובין אז מזון שתי סעודות אם הם מועטין גוגרת לכל אחד שואלת הגמרא כמה הוא מרובין המשנה לא הסבירה כמה זה מרובים וכמה זה מועטין אומר רב יהודה שמואל 18 בני אודום אם יש ל 18 דיירים 18 דיירים אז הרי זה נקרא מרובין וכבר אמרנו שזה עובר לשיעור של מזון שתי סעודות הגמרא שואלת על הלשון 18 וטולוי את אומר לי 18 זהו ואם אם יהיה 19 יותר מזה אז זה לא מרובין הם מ-18 והילך לא כוונתי לומר מ-18 והילך ומה היא 18 דנוקת למה תפסנו דווקא את המספר 18 למה שמואל אומר דווקא 18 אומר רבי יצחק בדר רב יהודי דדי מפר שלי מני דעבו אני אסביר את הממר שהבי רב יהודי הביא בשם שמואל למה הוא אמר 18 בני אודום כל שילו מחלק כל למזון שתי סעודש ביניהן ואין מגז וגרש לכל אחד ואחוד אין אין מרובים זאת אומרת מתי זה מרובים אם אנחנו מגיעים בשיעור של גוגל לכל אחד למזון של שתי סעודות אז זה כבר נקרא שיעור של הרבה אנשים ואמילא מספיק מזון שתי וסג מזון שתי סעודוס מספיק לנו בואו מזון שתי סעודות ולא משנה כמה הם יהיו יותר מ-18 ומעלה ואילוי אבל אם הם פחות מ-18 בני אדם וכשנביא גוגרת לכל אחד אז זה פחות ממזון שתי סעודות אין אן מואותנינו הם פחות ממזון שתי סעודות וזה נחשב מואותין ואמילא יספיק לנו גורגרת לכל אחד ואחד ואגב אורכי קומש בלון רב יהודה בשם שמואל שבעצם מסביר מה זה מרובי מה זה מותינו אומר לנו 18 בני אדם בעצם הביאור של המשנה היא לא במספרים 18 בני אדם זה כבר תוצאה בעצם יוצא לפי הממרא כמו הממרה שרב יצחוק בנו מסביר שהכוונה היא גורגרת לכל אחד ואחד עד שיעור של שתי סעודות משיעור של שתי סעודות ומעלה שזה מגביל ל-18 בני אדם אז שמה יספיק מזון שתי סעודות לכולם אז אגב אורחקומשמלון אין כנ כשהוא מביא לנו 18 בני אדם למה הוא הולך על התוצאה שזה בעצם אומר לנו כמה אנשים צריך שתי סעודה סב 18 גויס כדי שמזה נידע כמה בעצם נכנסים כמה גורגות נכנסים במזון שתי סעודות 18 גורגורות אם הוא היה אומר לנו את החשבון הזה גורגרת לכל אחד ואחד אחד עד שיעור שמגיע למזון שתי סעודות ואז מספיק שתי סעודות לכולם לא היינו יודעים כמה אז הוא אומר לנו את התוצאה וממילא נידע כבר את החשבון אבל מה שאנחנו נבין מזה כמה זה מזון שתי סעודות שיעור של 18 גרוגרות ולכן 18 אנשים זה עדיין שיעור עד 18 זה שיעור שלא צריך מזון שתי סעודות אז אם כן ראינו כאן את המשנה שנתמאט האוכל אז מויסף ומזכה בלי להודיע אם התווספו דיירים מויסי ומזק צריך להודיע השיעור אמרנו מועטין כגוגרת לכל אחד ואחד מרובין שתי סעודות לכולם ורבי יוסי אמר שבשיעורי עירוב הוא חולק שלא צריך להוסיף אלא אפילו בכל שהוא ולא אמרו לאורב אלא כדי שלא לא לשכח את התינויכס הגמרא הביאה שמדובר כאן במשנה שנתמא את האוכל אין צריך להודיע או שמדובר במין אחד ומה שכתוב נתמאט הכוונה התקלה נתמתממת נגמר הכל ולכן צריך להודיע וכמו שכתוב בבריסה שאם זה אם זה ממין חוד אין צורך להודיע מה שכתוב כאן שאין צורך להודיע מדובר שמין חוד צריך להודיע או שמדובר בשני מינין ולמה לא צריך להודיע כי הבריסה שהביאה שבשני מינים צריך להודיע דיברה דווקא על כלה ולא על נתמעט אבל בנתמאט יצטרכו להודיע אמרנו שאם תבוספו עליהם מוסף ומזק צריך להודיע לדיירים החדשים וזה חולק על רב יהודה שהביא לקמן במשנה במים אמורים שגם שלא לדעס אפשר לערב כאן אנחנו רואים שכן צריך דעס ואל תתרץ מה החידוש שאל תתרץ שפה מדובר בחצר של שני מבואות לחצר דעס אלא גם פה מדובר בחצר שפתוחה למבוא אחד ובכל אופן הוא חולק תנקמה וסובר שצריך כאן דעס אמרנו מה זה מרובין, מה זה מועטין? 18 בני אדם. והסיבה לכך, כיוון שעד 18 גורגות זה עדיין לא מגיע למזון שתי סעודות. 18 ומעלה זה כבר מזון שתי סעודות. ולכן מספיק להביא רק כדי שתי סעודות [מוזיקה] לכולם. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: