העמוד היומי מסכת עירובין דף פ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פ עמוד ב

[מוזיקה] דף פ עמוד ב הרבה פעמים אדם יכול לעמוד באיזה זמן טוב באיזה חג אחרי שהוא עשה איזה מצווה סתם שיש לו תחושה טובה שהיום מאיר לו וכדומה והוא אומר וואו עכשיו זה הזמן לקבל על עצמי איזה קבלה טובה להנציח את ההרגעים האלה להפוך אותם לחפץ להפוך אותם לכלי מחזיק ברכה אבל אז היצר הרע מיד מגיע ואומר לו אדוני היקר, על מה אתה מדבר? סתכל חודש קדימה, תראה איך הקבלה שלך תראה. אז אתה בטוח תצלע, זה יהיה לך קשה. עכשיו זה נראה לך שזה יזרום. אבל כמו כל הקבלות שהיו לך, עבר חודש, עבר חודשיים, ההתלהבות פגע, הכל נשחק וזה נעלם. בשביל מה? היום אנחנו נראה במשנה שלנו דבר מדהים. לעירוב יש שיעור. כשאתה מניח אותו אתה חייב לשים שיעור, מזון שתי סעודות, גורגרת לכל אחד. נדבר היום בדיוק על השיעור. אבל אומר רבי יוסי שיר עירוב וכלשהו הנחת עירוב כשיעור שמת אותו בפינה גם אם הוא מתמעט גם אם הוא נשחק עובר זמן עוד שבת ועוד שבת והוא נשחק לאט לאט מתבלא ונעלם עדיין בכלשהו כל עוד ונשאר קצת אני מחשיב אותו כעירוב כי ההתחלה שלו הייתה טובה אולי אפשר לומר אותו דבר על קבלה טובה אם אתה תקבל אותה באוזות העצומות בשיא ההתלהבות תיקח אותה באמת תוסיף אותה לחיים שלך תעשה אותה חלק מהאישיות שלך גם אם באמת יעבור כל זמן ומטבע הדברים היצר הרע עובד חזק, ההרגל עושה את שלו, באמת השגרה שוחקת והכל וזה יתמעט ויעלם ויהיה עוד יותר קטן ויצטמצם אבל כל עוד ונותר כלשהו יש לו חשיבות. אומרת הגמרא הקדושה, אומרת המשנה דף פ עמוד ב, סליחה לא המשנה, אנחנו מתחילים בשורה העליונה איתמר, רבי חיא ברשי אמר רב, אנחנו הולכים לדבר כאן דין בהלכות לחי ואשרה שבאמת אין לי מושג איך זה נכנס בדיוק כאן. הוא לא קשור לכאן. הוא היה הרבה יותר מתאים בדף ב' עמוד א' בעירובין או מקסימום ב' עמוד ב'. אבל בכל אופן, כבר דיברנו מספר פעמים שאנחנו נתקלים במסכת עירובין בכל מיני חידושים מפתיעים גם לאחר עשרות דפים. פה אומרת הגמרא אתמ רב חיא ברשי אמר רב עושין לכי אשר ורבי שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשרה הרי כידוע לנו ואת זה כן הזכרנו אתמול ככה בסוף ה ממש בסוף העמוד כדי להתיר מבוי בטלטול חוץ מהשיתופי מבואות חוץ מכל האירוע חייבים לשים בו לחי וקורע או לחי או קורה ראינו מחלוקת מה בדיוק צריך אבל שיהיה או לחי בצד או קורה למעלה חובה לשים אותם בפתח המבוי גוי מה הדין אם אני עושה אותם מעץ השרה דיברנו לא מזמן על עצי השירה דיברנו לגבי סולם לכותל וכדומה השרה יש לה בעיה זה עבודה זרה שחייב שריפה אסור להשתמש באשרה בשום פנים ואופן רשי אומר כיוון דביה השריפה דכתיב ואשריהם תשרפון באש רב חיא אומר לכי אפשר לעשות מאשרה רב שמעון בן לקיש אומר קורה אפשר לעשות מאשרה אומרת הגמרא מנד אמר קורה כל שכן לכי מי שאומר קורה קורה חייבים שיהיה לה שיעור טפח בריאה כדי לקבל הריח ואם הוא מתיר חייב להיות שבטח לכי שלא צריך שיעור הוא מתיר ומנד אמר לכי מי שמתיר לכי יגיד לך דווקא לכי אבל קורה לא כתמכת שיעורי לקורה חובה שיהיה שיעור ולכן אין לה אין לה שיעור כיוון שזה עומד לשרפה כשרוף דמי זה כאילו נשרף אבל לכי לכי לא צריך שיעור לכי שיעור בכלו וכרגע יש כאן כלשהו נכון שזה עומד לשריפה שזה אמור להישרף וכל הדבר הזה אבל יש כאן את הדבר הזה הוא לא צריך שיהיו שיעור אי אפשר להגיד עליו נדמה כאילו ואין פה שיעור כי הוא לא צריך שיעור ולכן לכי יהיה מותר אומרת הגמרא הקדושה נתמע את האוכל הרי אנחנו יודעים ונראה בהמשך את השיעור מזון שתי סעודות או גרוגרת וכדומה מה קורה אם נתמעט את האוכל מוסיף הוא מזכה ואין צריך להודיע כמובן מדובר שהוא מזכה משלו מוסיף מזכה להם הוא לא צריך להודיע שהוא הוסיף נתווספו עליהן ברגע שהגיעו פה אנשים חדשים מוסיף ומזכה וצריך להודיע רש"י אומר שמדובר פה כמובן אם מי ש זאת אומרת רש"י אומר שזה מחולק לשני דינים במידה והוא מוסיף משלו הוא לא צריך להודיע במידה והוא מוסיף משלאחרים יש לו שליטה עליהם וכדומה הוא כן צריך להודיע ככה רש"י כותב טרתקטני מוסיף ומזכה אם מי שלא מערב וצריך להודיע אם מי שלהן מערב זאת אומרת חלק את הדין לשתיים זה לא קשור אם נתווספו דיורים או שהאוכל נתמעד בכל מקרה אם הוא מוסיף משלו הוא לא צריך להעדכן אם הוא מוסיף משלהם הוא צריך להודיע כמה הוא שיעורן אומרת הגמרא אתה מדבר לי פה על נתמאט האוכל אומרת המשנה מה השיעור של עירוב תחומין בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם מספיק בזמן שהם מועטין המינימום כגרוגרת לכל אחד ואחד בגמרא נסביר מה זה אומר מועטין מה זה אומר מרובין והאם זה חומרה או כולה נדבר על זה בגמרא אמר רבי יוסי רבי יוסי מגיע ואומר במ דברים אמורים כל העניין הזה של להוסיף או אני לא יודע מה כזה בתחילת עירוב אבל בשרי עירוב הוא חולק על תנקמה לא צריך אף פעם להוסיף כלשהו ברגע ששמתי מזון שתי סעודות וזה התמעט והצטמצם וכדומה לא צריך להוסיף והוא אומר את הטעם ולא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות דיברנו על זה כבר מספר פעמים ברגע שעשו עירובי חצרות הכל בסדר כל העניין של שיתופי מבואות זה שלא תשתכח תורתורה תורת עירוב תורת שיתוף מהתינוקות ולכן הוא אומר כיוון שזה לא כזה חמור מקילים בזה ובהתחלה באמת צריך שכולם ידעו למה ישמעו ויראו ויזכרו את זה לתמיד שמים איזון שתי סעודות, אבל כשזה מתמעט ומצטמצם זה בסדר, אפשר להמשיך הלאה גם כשבקושי נשאר. אומרת הגמרא הקדושה, ורגע לפני שנתחיל, אני רוצה לחדד את הדין הראשון, כי נראה לי במשנה התמקדנו יותר בשני ושכחנו את הראשון. הדין הראשון מדבר בעצם על בני חצר שכולם מכירים את כולם והם רבו יחד. בכזה מקרה, שימו לב, בין אם נתמעט, בין אם אני אהיה בעל הבית שבמקום שלי העירוב, בין אם אני מוסיף משלי, ובין אם אני מוסיף משלהם, אני לוקח אוכל שלהם, אני לא צריך להודיע. כיוון שהם הסכימו ממשיכים הלאה להסכים. רש"י אומר שהרי כולם נתרצו בתחילה. כולם מסכימים וכולם מבינים את החשיבות של עירוב ומסכימים להקדיש בשביל זה את האוכל. מה שחילקנו קודם אמרנו צריך להודיע אם זה משלהם. זה רק במקרה שהם דיורים חדשים. זה הדין השני כי אני עדיין לא יודע האם הם נתרצו. אומרת הגמרא הקדושה ומדברת הגמרא על הדין הראשון במקרה ואני לוקח משלהם במה יסקינן אליימה במין אחד. אם הם הסכימו ואמרו תשמע קח לחם חיטים תשתמש בו בשביל העירוב ועכשיו אני ממשיך ולוקח לחם חיטים מהיה נתמעד במשנה כתוב דווקא נתמעד אפילו כלנמי גם אם זה נגמר לחלוטין גם כן אמור להיות הדין בדיוק אותו דבר אני יכול להמשיך ולקחת כי הם התרצו אלא תאמר לי בשני מינים אלא מדובר שאני לוקח מין אחר אפילו נתמעט נמי לא למה שיהיה מותר לי אם לקחת מין אחר גם במקרה שנתמט דתניה קלה אוכל ממין אחד אין צריך להודיע מבית מינים צריך צריך להודיע וכאן מבינה הגמרא שאני לא שם דגש על המילה קלה האירוע כאן זה ממין אחד או משני מינים ואם כך על מה מדובר במשנה אונה הגמרא היא בתימה ממין אחד ואי בהתמה משני מינים היא בתימה ממין אחד ומה היא נתמעת נתמת פירושו יסתיים לחלוטין נכון אתה צודק במקדש ואתה לוקח מין אחד גם אם זה נגמר לחלוטין ברור שמותר לך הלאה ללכת ולהמשיך לערב כי הם הסכימו קודם בשביל עירובים בשביל העירוב לתת את המין הזה ברור שהם מסכימים הלאה ואם הטמא מדובר משני מינים קלה שאני בשני מינים כשקלה אז אני עושה אבל ברגע שהוא לא קלה לחלוטין או שקלה לחלוטין וממין אחד אתה יכול הלאה להמשיך בעצם לפי התירוץ הזה מה שיוצא שאם אני הבעל הבית שבמקום שלי שמו את העירוב אם זה לא התמעט לחלוטין אני יכול לקחת אפילו ממין אחר אם זה התמעט לחלוטין אני יכול לקחת דווקא מאותו מין כך זה לפי התירוץ הזה מצטטת הגמרא את הדין השני מהמשנה במקרה שנתופו עליהם דיורין מוסיף ומזכה וצריך להודיע מהמילים הללו לומד רב שיזבי שיזבי רב חיזדה זאת אומרת מזה שאני רואה שצריך להודיע חלוקין עליו חבר רבי יהודה דתנען אמר רבי יהודה במ דברים אמורים שצריך דעת צריך להעדכן דווקא בעירובי תחומין בעירובי תחומין כמו שאמרנו אתמול אם אתה עושה לו עירוב תחומין אתה מזכה לו לרוח מסוימת אתה מפסיד אותו לרוח האחרת אם יש לו 2000 ממש חדשות זאת אומרת במרחק רק 2 1999 אמה לצד מזרח. שמת לו עירוב? נכון שהוא קנה עוד 2000 אמה לצד מזרח, אבל יש לו אפס אמות לצד מערב. עד צריך דעת. אבל בעירובי חצאות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת. וכאן אנחנו רואים במפורש שלא כדברי רבי יהודה שצריך להודיע גם בעירובי חצרות. אומרת הגמרא פשיטה דחלוקין. ברור שרואים מכאן מדובר פה על אירובי חצרות במשנה וכתוב במפואש צריך להודיע. ברור שהם חולקים. אומרת הגמרא מהו דתימהנמילה בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבואי אחד אימה לא הייתי חושב בחצר של שני מבואות שבאמת אתה יכול לנוע לחצר הזו ולחצר הזו אז צריך להודיע כדי שאני לא אחייב אותך כביכול להיות כפוף אלינו אבל במקרה של חצר במבוא אחת שברור זה עוזר לו אם אתה עושה לו עירוב הייתי חושב שלא צריך להודיע שיפסקו כמו רבי יהודה כמשמלן לא גם בכזה מקרה של חצר במבואי אחד שזה רק זכות כביכול בכל אופן אני אומר אם אתה עושה לו והוא לא יודע הוא חדש פה צריך להודיע כאן אנחנו רואים שהם חולקים באופן מלא על רבי יהודה ראינו במשנה כמה הוא שיעורו והתחלנו לומר שני סעודות בזמן שהם מרובים בזמן שהם מועטין שואלת הגמרא כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל 18 בני אדם 18 זה נקרא מרובין שואלת הגמרא 18 וטול לא משמע שאתה אומר דווקא 18 כאילו יש לך פה איזה משהו אומרת הגמרא לאמא מ-18 ואילך מ-18 ומ זה נקרא מרובים ומספיק מזון שתי סעודות ומה היא 18 דנקת שואלת הגמרא מה זה בדיוק המספר הזה 18 בוא תבאר לי מה הרציונל שעומד מאחורה אמר רבי יצחק בדרב יהודה לדידי מפרמיני דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהם ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד אין אן מרובין וסגי במזון שתי סעודות זאת אומרת במידה ואני אקח את הכיכרות הללו את מזון שתי סעודות ויתחיל לחלק לכל אחד ואחד גרוגרת ויגמר לי השתי סעודות ואנשים עדיין לא יגמרו. זאת אומרת אין כאן גוגרת לכל אחד ואחד. זה נקרא מרובין ומספיק מזון שתי סעודות ואי לא איןן מועטינינו וצריכים כל אחד להביא כגרוגרת. ובעצם זה מה שמגיע לומר לנו. דע לך מועטין אני מצריך גרוגרת. ברגע שזה מגיע למזון שתי סעודות כל הגרוגרות שאני אוסף מהם זה כבר מספיק לכמה אנשים שיהיו פה. זה בסדר. ואגב אורכי קמשמלן דשתי סעודותין 18 גרוגרות. ולכן אני אומר לך כל עוד ויש 18 אנשים שכל אחד מהם יביא גרוגרת. 19 אנשים כבר הכל בסדר. האותיו 18 גרוגות שזה מזון שתי סעודות מספיק גם ל-19 אנשים וגם ל-100 ולכן הלאה. לכן הוא אומר לך 18 כדי להשמיע לך מזון שתי סעודות זה 18 גרוגרות ובעצם תמיד ילכו לכולה. כל פעם אני אבדוק תיתן גרוגרת או מזון שתי סעודות לכולם המועט מביניהם. אומרת המשנה הקדושה, בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר בעצם משמע בכל סוגי המאכלים חוץ ממים ומלח כך אומר רבי אליעזר רבי יהושע אומר כיכר הוא עירוב כיכר זאת אומרת רבי יהושע אומר דווקא כיכר והוא אומר כך אפילו מאפסע והוא פוסה אין מערבין בה כיכר כעיסה והוא שלם מערבין בו זאת אומרת יכול להיות חלת חתן ענקית אבל היא פרוסה היא לא שלמה אסור לערב בה וכיכר קטן בגודל שלר לחמניית ביס כל עוד והיא שלמה מערבין בה כך אומר רבי יהושע הוא לא נכנס כאן בעצם לעניין של במה מערבין אבל מה שמע מדבריו דווקא כיכר ודבר אחר לא ושימו לב גם בכיכר דווקא כשהוא שלם בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון לגבי אשר ראינו מחלוקת אחד אומר עושים לכי אשרה ומי שאומר לכי זה דווקא לכי ולא קורה כי ללכי אין שיעור ומי שאומר קורה שקורה מותר שיש לה שיעור בטח שגם לכי מותר עכשיו ראינו שני דינים בתחילת המשנה הדין דין הראשון זה אם אני מכיר את כולם תמיד אני יכול להוסיף ובעצם הגמרא קצת פיתחה את זה ואמרה אם ממין אחד או משני מינים והיה שני תשובות לומר או שממין אחד תמיד מותר ואפילו כלה לחלוטין ונתמעט פירושו נתמת או שמשתי מינים כל עוד ולא יסתיים מותר וכשיסתיים מותר רק ממין אחד זה היה התירוץ השני במידה והגיעו פה חדשים אני יכול להוסיף משלי לקחת משלהם אבל תמיד לעדכן אותם וראינו שהדברים חלוקים על רבי יהודה והחידוש שאפילו בחצר אחד במבואי אחד הם גם עדיין חלוקים עליו כמה השיעור בזמן שהם מרובים מזון שתי סעודות לכולם שאין מועטין גרוגרת ואמרנו 18 ומעלה וזאת אומרת שעד 18 חייבים גרוגרת כי זה מזון שתי סעודות ויותר מכך כבר לא חייבים גרוגרת אלא שתי סעודות מספיק לכולם היה לנו במשנה בוא לא נשכח גם את שיטת רבי יוסי שאמר ששיר עירוב זה אפילו בכלנה הבאה ראינו שרבי אליענז אומר בכל מעבינו משתתפין משמע כרגע שהכל פירושו בכל מכל ק כל כל חוץ ממים ומלח ורבי יהושע אמר דווקא כיכר שלם. זאת אומרת כיכר ענקית והיא פרוסה, לא כיכר קטנטן והוא שלם. כן, זה מה שראינו היום. מחר נרחיב בעזרת השם בעניין זה. בהצלחה רבה ולהתראות מחר. [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים: