העמוד היומי מסכת עירובין דף פא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פא עמוד א

[מוזיקה] דף פא עמוד א לפעמים אדם מרגיש שיש לו תחושה עמוקה שחסר לו משהו בחיים חסר לו בזוגיות בפרנסה בחינוך ילדים חסר לו משהו והוא מתפלל על זה ובוכה ומבקה ומרגיש שיש לו חסר היום אנחנו נלמד מהדף שלנו החסר הזה ייתכן שזה התיקון הגדול ביותר הקדוש ברוך הוא נתן לך דף דווקא את החסר הזה כי זה מה שמתקן אותך וזה מה שיוביל אותך למקום טוב יותר. היום אנחנו נראה שראינו אתמול דיברנו על זה לערב דווקא בכיכר שלם. אם יש לי כיכר לחם כיכר שלמה אבל לקחו ממנה חלק את החלה שצריך להוריד לכהן. כן מכל עיסה נותנים חלה. אם הפעית ועדיין לא נתת מהבצק תיתן מהכיכר עצמו. אדם שלקח את הכיכר והוריד חלה אפשר לערב בזה. אומר רש"י אתה יודע למה? שזהו תיקונה. החיסרון הזה. כביכול אתה מסתכל על הכיכר ואומר רגע הוא חסר אבל טיפש תסתכל בעיניים אחרות אם היה את אם זה היה מושלם לא היו יכולים לאכול היה איסור לאכול חובה להוריד את החלה ולתת לכהן ואם כן אותו חסר זה הוא תיקונו אותו דבר יהודי בחיים שלך כל דבר שאתה מרגיש חסר זה הוא תיקונך זה התיקון האמיתי שלך זה יוביל אותך למקום הטוב הקדוש ברוך הוא לא שכח לא נאבדת לו הוא לא התבלבל הוא נתן לך את החסר הזה במדויק תתפלל תשקיע תתאמץ הכל בסדר בסדר, אבל תדע, דבר אחד, החסר הזה הוא מתאים לי, הוא מיועד בשבילי והוא נועד בשביל לתקן, הוא נועד להביא אותי למקום טוב יותר. אומרת הגמרא הקדושה דף פא עמוד א', אנחנו אוזים למעלה בגמרא, אבל כן, בואו נחזור על דברי המשנה. לא יקרה כלום על המשנה אתמול, 4 וחצי שורות, בוא נראה את המשנה. אומרת המשנה, בכל מערבין ומשתתפין עירובי חצרות, שיתופי מבואות. אומר רבי אליעזר, בקול חוץ מן המים ומן המלח. דברי רבי אליעזר רבי יה רבי יהושע אומר כיכר הוא עירוב דווקא כיכר והוא אומר כך אפילו מאפסיה והוא פרוסה אין מערבין בה כמו שאמרנו אתמול חלת חתן מטר וחצי אבל היא חתוכה היא פרוסה היא לא שלמה אין מערבין בה כי קר כיסר והוא שלם גודל של יסר לחמניה קטנה והיא שלמה מערבין בו שואלת הגמרא מיד רגע תנין אחד הזמנה את אותה משנה במפורש את אותו דין במדויק כבר למדנו במסכת עירובין 60 דף אחורה חשבת שאני אשכ שכח אני אולי שכחתי הגמרא לא שכחה אותה משנה במפורש בכל מהבינו ומשתתפין חוץ מן המים והמלח למה צריך לומר זאת שוב אומרת הגמרא אמר אבא להפוקמד רבי יהושע דמר כיכר אין מי דאחר לו כמהשמלן בכל שמה הפרק פרק שלישי עוסק בעיקר בדיני שיתופי מבואות ושמה מופיעה המשנה הזו ועל כך רבי יהושע לא חולק אבל כאן לגבי עירובי חצרות רבי יהושע מגיע ואומר דווקא כיכר ויש לו סיבה יש לו טעם כיוון שבעירובי חצות עלולים להגיע לשנאה יתחיל מדד מחירים לצרכן כל אחד יגיד מה אתה מביא סך הכל את זה אני הבאתי יותר יקר אני הבאתי יותר זול ולכן אומר רבי יהושע דווקא פת הייתי חושב שגם רבי אליעזר יסבור כך לכן אני חייב להדגיש ולומר במשנתינו גם עירובים גם שיתופים גם חצרות גם מבואות אומר רבי אליעזר אפשר בהכל שואלת הגמרא הייתי והבי הבגיע ומערער קצת את ההבנה הפשוטה שלנו במחלוקת אומר רגע בוא נחשוב על זה מבט נוסף כתוב כך בברייתא בכל מערבין עירובי חצרות שים לב למילה בכל בהכל מערבין עירובי חצרות ובכל משתתפין שיתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד מה שמת ליד אמר פת אין מי דאחרלו מי זה אותו אחד שאומר שמערבים עירובי חצרות דווקא בפת רבי יהושע וקטני בכל והוא פותח ואומר בכל מערבין למה כי הוא מתכוון לומר בכל מיני הפת בכל הסוגים של לחם אפשר לערב ואם ככה הוא שואל יתכן שגם במשנה שלנו מגיע רבי אליעזר ואומר בכל מערבין והוא מתכוון בכל מיני פת אלא אומרת הגמרא אתה יודע מה המחלוקת ביניהם באמת משנה הגמרא את ההבנה הראשונית שלנו ואומרת יש ביניהם מחלוקת אחרת לגמרי דקה אלא דקה אני מתכוון לא מחלוקת רחבה אלא מחלוקת צרה מחלוקת דקה שמה אלא אמר רבבר חנה להפוקמד רבי יהושע דאמר שלמה אין פרוסה לו כמהשמלן בכל רבי יהושע אומר פשוט מאוד תערב בלחם ודווקא בלחם שלם רבי אלי אליעזר שאומר בקול מערבין מתכוון לומר בקול אתה יודע מה זה בקול גם בשלם וגם בפרוסה אבל כמובן דווקא בלחם ופרוסה מה הייתה אמלא למה באמת רבי יהושע לא מתיר לערב בפרוסה אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום איבה כיוון שיגיעו באמת לכעס אני הבאתי שלם אתה הבאת חצוי אני הבאתי יותר אתה הבאת פחות ולכן הוא תיקן להביא דווקא שלם אמר לרבחברי דרבא לפי זה הוא שאל את רבשי הרבו כולן בפרוסות מה הוא אם כולם כולם מערבים בלחם פרוס, בפרוסת לחם, לא יכול להיות תיבה. כולם בעסירון התחתון, כולם מביאים את המינימום. אמר לידיין, אסור שמה יחזור דבר לקלקולו. אני חושב שאחד כן יתחיל להביא שלם ובהתחלה הוא יעשה את זה בטובת עין ואחרי זה לא יהיה לו נעים לרדת מהעץ והוא ישאר עם השלם וזה יגיע לאיבה ומחלוקת. ולכן אומרים ממש לא. נותנים לעירובי חצרות לחם ודווקא לחם שלם. אומרת הגמרא הקדושה מה רבי יוחנן בן שאול דיברת על לחם שלם נטלה אמנה כדי חלטה וכדי דימוה מהרבין לא בא אם יש לך לחם שלם אבל הורידו מזה חלל הכהן אז עכשיו בעצם זה פרוס זה לא שלם זה פרוסה או כדי דיימואה כדי דימוה זה בעצם במקרה שמתערב תרומה שתרומה זה קדוש זה של הכהן וכולין מתערבין יחד יש דין של ביטול כולנו מכירים ביטול אם נופל לך חלב לתוך בשר בטל ב-60 כולם מכירים תרומה זה בטל ב-100 זאת אומרת צריך שיהיה 101 כנגד התרומה שנפלה לתוך החולין ועדיין עליו שיש 101 וזה מותר באכילה תקנו שיורידו מהחולין כנגד התרומה זאת אומרת לדוגמה יש לי 100 פירות תרומה 100 פירות חולין לתוכו 101 פירות חולין נפל לתוכו פרי אחד של תרומה מותר לאכול הכל אבל תיקנו שתיקח פרי אחד אתה לא יודע אם הוא תרומה או לא ותיתן אותו לכהן כך תקנו זה נקרא נטלה ממנקדי דיימה נפל פה הרבה לחמניות יש כאן הרבה לחמניות יות חולין אחד מהם זה של תרומה או האמת היא יותר נכון לעשות את זה בעיסה יש לי עיסה נכנס כאן גם תרומה חיטים של תרומה לא משנה איך כרגע מעורב כאן תרומה אבל יש יותר חולין ברמה של 100 פלוס מעל התרומה מותר באכילה אבל לוקחים חתיכה ונותנים לכהן אז אם הורדת מהלחם כדי חלטה או כדי דיימה מערבין לא בה וכמו שהזכרנו רשי אומר פשוט אינו חיסרון שזה הוא תיקונה זה נראה לך חסר רק ככה מותר לאכול את זה יפה יפה מאוד שואלת הגמרא והתניה כדי דימוה מערבין לא בא אבל כדי חלטה אין מערבין לא בא דמועה זה ממש קטן זה אחד מ-100 חלל הוקחים אחד מ-24 או אחד מ-48 כפי שכבר נראה זה יותר ואם כך כתוב כדי חלטה לא מורידים זאת אומרת כשמורידים אני אומר נחסר כאן מדי הרבה ואי אפשר לערב אומרת הגמרא לא קשיה אבחלת נחתום אבחלת בעל הבית מהתורה אין שיעור לחלה אפשר לתת חיטה אבל הגיעו חכמים ותיקנו שיעור והם אמרו בוא ניתן לכהן מתנה חשובה עכשיו לבית שמכין יסאות קטנות אמרו תיתן יותר כי תשמע אחרת לא יהיה מתנה חשובה אבל זאת אומרת ברגע שאתה עושה את זה באחוזים בעל הבית בקושי מכין חלות לשבת אומרים תן מתנה חשובה לכהן אבל נחתום שכל הזמן נופה נותן פחות באחוזים כי בתכלס זה עדיין יוצא מתנה חשובה עד תנן שיעור חלה אחד מ-24 זה שיעור של העושה עיסא לעצמו וישא למשתה בנו זה עדיין גם אם הוא עושה למשתה בנו שזה הרבה זה אחד מ-24 אומרים לו תן תן חלק חלק יפה כדי שיהיה חשוב לכהן. נחתום שהוא עושה למכור בשוק. וכן האישה שעשתה למכור בשוק, זאת אומרת עליו שזה אישה, זה מצומצם, זה עסק ביתי, אבל ברגע שזה נעשה למכור בשוק, אחד מ-48, כי אני אומר עדיין יהיה פה מתנה חשובה לכהן, עליו שבאחוזים זה פחות. אז אותו דבר כאן. אם אתה בא לבית ולקח את חלק גדול, באמת אני אומר בזה כבר אי אפשר לערב. אבל נחתום או אישה שעושה למכור בשוק וכדומה שלוקחים חלק קטן יותר, אפשר עדיין. וזה באמת ההבדל בין הברייטות. מה הדין לגבי חלטה בדימוה שזה אחד מ100 ברור שאפשר להמשיך ולערב אמר אברסדה ממשיכה לדבר הגמרא על זה שאמרנו שדווקא כיכר שלם תפרה בקיסם הוא היה לו הרבה פרוסות שם שיפוד חיבר הכל זה נראה טוב מערבין לו בא שואלת הגמרא והתניה אין מערבין לא בא כי זה לא שלם אונה הגמרא לו קשיה עד ידיע תפרה עד לא ידיע תפרע אם זה בולט כולם רואים שזה כמה לטס הוא לקח תלאים תלאים כמה פרוסות לחם לא תואמות ושם על שיפוד באמת אנשים יכסו האיבה רק תגדל. אבל אם הוא עושה את זה בצורה טובה, יש כאן כמות של כיכר שלם, זה גם נראה טוב. זה לא יגיע לידי איבה. ולכן באמת מותר. אמר אבזיר אמר שמואל מהרבין בפת אורז ובפת דוחן עליו שזה לא מחמשת מיני דגן מותר לערב בהם כנשים אוכלים אותם בתור לחם. אמר מרקבה לדידי מפרמיני דמר שמואל בפת אורז מערבין כי באמת אנשים נוהגים לאכול אותה. ואילו בפת דוחן שזה סוג קטנית אחר אין מערבין. מזה אנשים לא עושים לחם. וגם אם עשית לחם הוא לא יחשב כלחם לגבי עירוב אמר רבי חיא ברבין אמרב מערבין בפת עדשים פת שעשויה מהקטנית הזו שנקראת עדשים מערבין בה שואלת הגמרא מה פתאום איני והיידוי בשן דמר שמואל בשני בשנים של מר שמואל היה איזה מקרה הביאו לו פת עדשים והוא ניסה לראות האם זה אכיל או לא ושדיה לקלבי ולא אכלה אפילו הכלב שלו לא אכלב זה אחד שאוכל מה שזפילו הוא לא הסכים לאכול את הפת עדשים אם כן ברור שאי אפשר לערב בה אומרת הגמרא הידשאר מינים אביה שמה זה היה פת של שער מינים ולא רק של עדשים פת של עדשים אפשר לאכול ביחד עם שר מינים זה כבר אי אפשר לאכול רש"י אומר שזה אותה לחם שכתוב לגביצל יחזקאל כתוב שאחד מהשמלים של הנבואה הקדוש ברוך הוא אמר לו תראה לאנשים שלא יהיה לחם לאכול בזמן החורבן תכין לעצמך לחם שאי אפשר לאוכלו איזה לחם הוא הכין הוא אומר זה היה כזה לחם כמו ששמואל בדק לחם ישאר מינים דכתיב ואתה קח לך חיטים טין וסעורין ופול ועדשים ודוחן וקולסמים וכל אלה לכן לא יכלו לאכול אותה. זאת אומרת שמואל אז כנראה עשה איזה סימולציה, איזה בדיקה מה היה אותו לחם שאכל יחזקאל. זה לא היה לחם עדשים, זה היה לחם מהרבה מינים וזה באמת לא ראוי לאכילה. ואומרת הגמרא, רב פפה אמר, האי אותה אחת של יחזקאל, אותה אחת של שמואל שהוא בדק שכמו שהיה ליחזקאל צלויה בצועת האדם הבי. זה היה אולי רק של עדשים אבל זה היה צלוי בצועת אדם בגללים של צועת אדם ולכן היא לא הייתה ראויה לאכילה דכתיב אצל יחזקל ואי בגללי צועת האדם תאגן על עיניהם ולכן לכן רק בכזה מקרה זה לא ראוי לאכילה אבל לחם עדשים רגיל ראוי לאכילה ומערבין בו ממשיכה הגמרא את הפסוק מי ועוגת סהורים תאכלנה הרי אמרת שזה יהיה מכל המינים אותו לחם של יחזקאל ממשיכים לדבר אז למה שעורים המאבחיז לשיעורים תאכל את זה כמו אדם שאין לו באמת לחם תמחיש ליהודים שיהיה רעב כל כך גדול עד שאפילו הלחם הזה יאכלו קצת קצת כי לא יהיה אותו ולכן כתוב שעורים זה זאת אומרת כתוב שעורים אבל דורשים לשיעורים רב פפאה אמר הריבתה כערבת שעורים ולא כערבת חיטים זאת אומרת התיקון כשאתה בונה לחם מחיטים אתה שומר על היופי שלו על הנראות שלו כדי שהוא ימחר לחם שעורים תמיד עניים קונים אותו בשביל בהמות אז אתה לא מקפיד על הנראות שלו אומר גם שם זה יהיה כמו עוגת צהורים כמו לחם שעורים שלא תקפיד על הנראות. כך היה אותו לחם של יחזקאל. בואו נסכם מה ראינו היום. ראינו דעה ראשונה במשנה בקול מערבין שיטת רבי יהושע כיכר ודווקא שלמה. תנין אחד אזנ הגמר ניסתה הגמרא לומר להפוקד רבי יהושע הבאנו מתי ואתה רואה בכל שם הלכנו לכאן לכאן. תכלס מה שנשארנו מחלוקת שרבי יהושע אומר גם בפרוסה דווקא בשלמה. ואילו רבי אליעזר שאומר בכל מתכוון גם בפרוסה ובכל סוגי הלחמים. זה מה שהוא מתכוון. למה לא בפרוסה משום איבה? כולם בפרוסות עדיין אני חושש שיחזרו לקלקולים ויבואו לידי איבה. נטלה כדי דימוה ברור שמערבין כדי חלתה חילקנו בין חלתו של בעל הבית שלא מערבים כי זה גדול לבין חלתו של נחתום שמערבין כי זה כבר באחוזים קטן יותר. תפרה בכיסם תלוי אם ידיע תפרע או לא. אורז ודוחן. אורז ברור שכן. ודוחן ראינו מחלוקת האם בכזה לחם שאין דרך לאוכלו. האם מערבין או לא. פת עדשים ראינו שמערבין מה שהיה בשנה דמר שמואל זה היה או משאר מינים או צלויה בגללי אדם ולכן היא לא הייתה ראויה לאכילה אותו לחם של יחזקאל כתוב עליו שהוא היה מכל המינים אבל כתוב לשעורים אמרנו או לשיעורים או לומר לך כן שיעורים בעצם שתאכל אותו מעט מעט או כדי לומר לך שיהיה ארוך כמו שעורים שלא תקפיד על העריכה שלא תקפיד על הנירות בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: