העמוד היומי מסכת עירובין דף ע עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ע עמוד ב

[מוזיקה] דף עמוד ב תראו עד כמה חשוב העניין הזה של התחלה היום בעמוד שלנו אנחנו נראה שעיקר הדגש ששמים זה על ההתחלה אם התחלת בצורה טובה גם אם אחר כך קרה קצת בעיות הכל בסדר תמשיך הלאה אם החצר הייתה מותרת בטלטול בתחילת השבת כיוון שהרבת עם החצר שלידך מותר לשניכם לטלטל יחדיו. גם אם לאחר מכן קרה מה שקרה והפתח ביניכם נסתם או החלון שהיה ביניכם נסתם וכבר אי אפשר לערב יחדיו עדיין מותר לכם לטלטל מחצר לחצר ולמה כי ההתחלה הייתה בצורה טובה כמה מוסכן זה נותן לנו על כל דבר שאנחנו מתחילים הרי תמיד יש לנו את החששות של ההתחלה האם זה יצליח ובאיזה צורה כאן אנחנו רואים אל תשים לב מה יקרה הלאה אל תחשוב כל הזמן על הפחדים האם אני אצליח להתמיד התחלת טוב נפלא מה קורה אחר כך זה כבר פחות עניין שלך כמו שרואים אצלנו כשהתחלה טובה גם אם לאחר מכן יש בעיות יש אתגרים אנחנו נתגבר עליהם בסיעתא דשמיא אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו לומדים היום דף עמוד ב ומתחילים למטה בדף עמוד א שורה ראשונה שורה אחרונה בעמוד בא מני רבה מרב נחמן אנחנו כל הזמן עסוקים בדין של ביטול כן במקרה שמספר אנשים בחצר ערבו ואחד לא ערב לדוגמה הוא צריך לבטל את רשותו לאחרים שואל רבא מרב נחמן בא מני רבא מרב נחמן יורש מה הוא שיבטל רשות? אבא שלו היה גר כאן ואבא שלו לא ערב עם כולם ועכשיו הוא מת ובעצם היורש נכנס ממקום אביו הוא ירש את הקרקע הוא ירש את הבית ואת החצר של אביו השאלה אם הוא מותר לו לבטל במהלך השבת לבני שער החצר או לא והוא מסביר את השאלה הוא מסביר את צדדי הספק איך האם דווקא איך די באי לאהוב ומאתמול מציימרב ולכן בטולנ ממצי מבטל לדוגמה אבא שלו נכון שהוא לא ערב עם כולם אבל הוא היה יכול מאתמול לערב אז לכן לכן גם כן בשבת כיוון שאתמול הייתה לו את האפשרות בשבת הוא יכול בפועל לבטל אבל אי אותו יורש כיוון די בא אליו הוא ומאתמול לא מצי מערב הוא לא יכל לערב מאתמול לא היה לא היה לו חלק בחצר זה היה של אביו אז גם הוא לא יכול לבטל לא מצי מבטל הודילמה יורש קרדבוה הוא יורש הוא כמו רגל אביו הוא נכנס במקום אביו וכשם שאביו היה יכול לבטל במהלך השבת כך גם הוא עצמו יכול לבטל במהלך השבת כך שואל רבא את רב נחמן אמר ליוני רב נחמן אני אומר מבטל והנדבי שמואל תנו אין מבטל אני לכשע עצמי אומר שמותר הנדבי שמואל חולקים עליי ואומרים שיורש לא היה יכול לבטל כל אחד בעצם נוקט אחד מהצדדים שהבאנו רב נחמן אומר מבטל כיוון שהוא קרדי אבואה ואילו הנד ושמואל אומרים לא כיוון שהוא לא יכל לערב מאתמול כי לא היה לו חלק בחצר במהלך השבת הוא לא יכול לבטל בשונה מאביו שיכל לערב מאתמול ולכן הוא יכול לבטל שואלת הגמרא שאלה על רב נחמן וזה זה הכלל. מביאה הגמרא ברייתה מעניינת שממנה נראה שאלה על רב נחמן. אתיובי זה הכלל. כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת. כל מה שהתחיל בצורה טובה התחיל על רגל ימין והיה מותר במהלך השבת מותר בשבת. וכל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת. חוץ ממבטל רשות. ראינו את הברייתא אני יודע שחלקינו כולנו אפילו לא הבנו אותה במלואה. אז בסדר הגמרא מגיעה מתחילה לפרק אותה לגורמים לפרט אותה. וכמובן כבר נראה גם את השאלה על רב נחמן. מתחילה הגמרא עם הפסקה הראשונה. כל שותר למקצת שבת מותר לכל השבת. כגון ערב דרך הפתח ונסתם הפתח. ערב דרך חלון ונסתם חלון. יש שתי חצרות האחת ליד השנייה. כל אחת יחצר לעצמה. יש לה פתח לרשות הרבים למבואי לא משנה לאן. ובין שני החצרות גם כן יש פתח. הם ערבו יחד. ברגע שיש פתח ביניהם שמחבר אותם מותר להם לערב יחדיו. ואז מותר לטלטל בשתי החצרות כאילו הם חצרה אחת של בן אדם אחד. הכל בסדר. מותר לטלטל בכולם. אבל זה דווקא שיש פתח ביניהם. אם לא היה פתח ביניהם מערב שבת הם לא היו יכולים לערב יחדיו. הפתח זה מה שעושה אותם חיבור. או חלון ביניהם. אם יש חלון הוא גם כן גורם להם להיחשב כאחד והם יכולים לערב. זאת אומרת הם לא ממש כאחד. כל אחד יכול גם להשתמש בנפרד אבל הם יכולים. מותר להם לערב. אומרת הברייתא, כיוון שהתחילו בצורה טובה, גם אם במהלך השבת נפ נסתם אותו חלון או נסתם אותו פתח, עדיין אני מחשיב אותם כשתי חצרות שיש פתח או חלון ביניהם ויכולים להמשיך ולטלטל כי העירוב שהם עשו בערב שבת והועיל את תחילת השבת עדיין מועיל. זה בעצם אנחנו לומדים ממה שכתוב כאן שברגע שהתחילה השבת בהיתר מותר הלאה להמשיך ולהשתמש בהיתר. עכשיו אנחנו לא טירונים, אנחנו כבר יודעים שכשהגמרא מביאה ברייתה בלשון זה הכלל, אנחנו נבוא ונרבה עוד משהו. כי זה הכלל. מגיע לומר כל מה שנכנס תחת הכלל הזה, תחת ההגדרה הזו. שואלת הגמרא, זה הכלל להתווי, זה הכלל. מה בא לומר לי? אומרת הגמרא, להתווי אבוי שניטלו קורותיו ולחייו. גם אבוי שכידוע מכל מסכת עירובין שכבר למדנו בפרקים הראשונים, בבואי יש לו בעצם שלוש קירות. זה לא מספיק. ואמרו חכמים, תשים לחי או קורה. מה קורה אם שמתי לכי או קורה? ועל ידי זה המבוי נהיה מותר בטלטול אבל במהלך השבת ניטלו קורותיו ולחייו גם כן זה אני רואה מפה שמותר להמשיך ולטלטל בו למה זה צריך בעצם כלל מיוחד מסביר רש"י לא הייתי לומד את זה משני החצרות שביניהם יש חלון למה כי בשתי החצרות שביניהם יש חלון או פתח נכון שהפתח הוא החלון היא סתם אבל המחיצות עדיין נשארו קיימות אז הייתי אומר בכזה מקרה אני מחשיב את תחילת השבת בהתר שתמשיך הלאה אבל בכזה מקרה של מבוי שהמחיצות כבר לא קיימות הייתי אומר רגע המחיצות לא קיימות, הכל מתבטל. לכן אני מחדש ואומר לך לא. השבת התחילה בצורה טובה. בין לגבי שתי חצרות ובין לגבי מבוי שניטלו קורותיו לחייו מותר לטלטל בהם. אגב, אני חושב שחייבים להדגיש דבר נוסף שרשי אומר כששתי חצרות שיש ביניהם פתח או חלון הם נסתמו. אז איך אז אני אומר לך שמותר להמשיך ולטלטל. איך הם מטלטלים? רש"י אומר או בפתחים קטנטנים שהם לא פחות מדי לטפחים שהם לא נחשבים כפתח לעניין לחבר אותם או דרך זריקה מעל הכותל. זה שני הדרכים שהם יכולים לטלטל. עוברת הגמרא לחלק השני של הברייתא, כל שנעשה למקצת שבת נעשה לכל השבת כולה. מביאה הגמרא דוגמה, כגון שני בתים ושני צידי ישות הרבים והקיפו נוכרים מחיצה בשבת. יש שני בתים, הגיעו נוכרים, הקיפו אותם בשבת במחיצה. רש"י אומר, אם היה בית אחד והיו מקיפים אותו במחיצה, זה היה נפלא ביותר. הרשות הזאת הייתה הופכת להיות רשות היחיד כי מחיצה שעשו אותה בשבת לא רק גויים אפילו יהודי אפילו במזיד לא משנה מה יכול להיות שאסור לעשות את זה אבל היא נחשבת כמחיצה פה שאותם גויים הקיפו את שני הבתים הם גרמו לבעיה כי אז כל אחד עוסר על השני אז גם כן דע לך במצב הזה הם לא יכולים לבטל שני צי שני בתים ושני צידי רשות הרבים וקיפו נוכרים מחיצה הם לא יכולים כיוון שאתמול הם לא היו יכולים לערב כי הם ברשות הרבים גם עכשיו הם לא יכולים לטלטל ביחד וכמובן זה הכלל שמופיע גם לגבי העניין הזה שכשהתחיל באיסור ממשיך באיסור מה הוא בא לרבות זה הכלל להטוי מי להתווימת נוכרי בשבת נוכרי שכוע אוסר על היהודים כל עוד והוא לא הזכיר להם את רשותו אם הוא מת בשבת עדיין נותר אסור ואני לא אומר ברגע שהנוכרי מת אפשר לטלטל כאן אלא ברגע שהשבת התחילה באיסור היא ממשיכה באיסור וקטן לי ובעצם בסוף הבריתה מיד כתוב חוץ ממבטל רשות הדבר היחיד שאפשר לשנות את ההגדרה בשבת שהשבת התחילה באיסור ולאחר מכן היא מותרת. זה רק במקרה שמבטל רשות שיש יהודים בחצר. בוא נאמר חמישה יהודים אחד מהם שכח ולא ערב. הוא עוסר על כולם ומותר לו במהלך השבת לבטל. ואם ככה מדייקת הגמרא כתוב דווקא חוץ מבטל רשות אינ יורש לו. דווקא בן אדם עצמו ששכח ולא ערב הוא כיוון שהוא יכל לערב מאתמול יכול גם עכשיו לבטל. אבל משמע שיורש כיוון שהוא לא היה כאן הוא לא נחשב כקרדבואה ויכול לבטל. אם כך קשה לרב נחמן שאמר במפורש שיורש מבטל בגלל שהוא קרי דאב שהוא כמו רגל של אביו אונה הגמרא אימה חוץ מתורת ביטול רשות אומרת הגמרא פשוט מאוד רב נחמן מסתדר נהדר תגרוס פה חוץ מתורת ביטול רשות אומר רש"י ויורש בכלל ויורש בכלל למה דקר דאבוה הוא ותורת ביטול נוהגת בו ואם כן דווקא אני מכניס בתוך המילים של הבריתא גם את יורה שהוא נכנס בהגדרה הזו וגם הוא יכול לבטל רשות ובדיוק כמו שאמר רב נחמן מביאה הגמרא שאלה נוספת על רב נחמן אחד מבני חצר שמת לא עלינו אחד מבני החצר מת והניח רשותו לאחד מן השוק הוא הוריש את הרשות את הבית שלו את החצר שלו לאחד מן השוק שלא גר שם בחצר אז הדין הוא כזה אם זה מבעוד יום עוד לפני שש עוד לפני שנכנסה השבת עוסר אם הוא הוריש את זה לאותו אחד וההוא לא ערב איתם הוא עוסר רש"י מדגיש ואף על פי שאינו דר כאן עליו שהוא אינו דר כיוון שיש לו כאן דירה שיש לו חצר אם הוא לא ערב הוא עוסר עליהם אבל משחשעה אם הוא נפטר רק לאחר שנכנסה השבת אינו עוסר למה כי השבת התחילה בהיתר וכפי שאמרנו ומה קורה להפך ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר אחד מהשוק מת והניח את הרשות שלו לאחד מהחצר הזו בעצם יש כאן אחד מבני החצר שהופך ליורש כאן הדין הוא כזה מבעוד יום אינו עוסר אם זה מבעוד יום הוא לא עוסר ואותו אחד שיגיע בעצם ברגע שהוא שהוא קיבל את זה הוא יערב עם כולם לכן לא עוסר מי שחשכך עוסר אם היורש קיבל את זה מי שחשכך הוא עוסר על בני המבוי שואלת הגמרא לפי רב נחמן מה יוסר לבטל הרי אתה אומר שיורה שיכול לבטל הוא ירש את זה מאחד שלא גר פה הוא ירש את זה כרגע אחד מבני החצר נהדר מה הבעיה שכרגע יעמוד ויבטל למה הוא עושה הרי רב נחמן אומר שיורש קר דאבוע או כל אחד אחר שהוריש לו לא משנה ויכול לבטל ואם כך רואים שלא כדברי רב נחמן אונה הגמרא ממה שלו היוסף נמיד דקטני עד שיבטל הוא עוסר עד שיבטל ובאמת לאחר שביטל יהיה מותר זה מגיע לומר לך שהוא נכנס בעצם לנעליים של הבעלים הקודמים וכמו שהוא עשר גם הוא עסר אבל עד שבטל ובאמת יכול לבטל בואו נסכם ראינו דף נפלא ראינו שאלה מה קורה עם יורה שיכול לבטל או לא צדדי השאלה אם דווקא מי שהיה לו אפשרות לערב מאתמול יכול לבטל אבל יורש לו שיורש כרדי אבואה אמר אב נחמן נשיתי מבטל לאן נדבי שמואל אינו מבטל הביאה הגמרא ברייתא בברייטה הראשונה רואים בעצם שני דברים שהתחילה השבת בהתר ממשיכה בהיתר ושתי דברים שהתחילה השבת באיסור ממשיכה באיסור האלה של התר דבר ראשון ראינו לגבי דבר ראשון ראינו לגבי שתי חצאות שרבו יחדיו דרך פתח וניסתם הפתח או החלון יכולים להמשיך ולטלטל על ידי זריקה או בפתחים קטנים דבר שני ראינו לגבי מבוי שגם זה חידוש גדול יותר כיוון שלא הייתי יודע כי במקרה הראשון עוד נוטרו המחיצות במבוי נעלמו הלחייים נעלמו הקורות ובכל אופן עדיין מותר ולג לגבי שתי המקומות שהתחילו באיסור בשבת ולכן הם עדיין אסורים. הראשון שבהם זה לגבי שני בתים משני צידי רשות הרבים שהקיפו נוכרים וכיוון שלא יכלו לערב מאתמול והשבת התחילה באיסור הם עדיין לא יכולים לערב והם עושים זה על זה והמקום השני זה לגבי גוי שהיה בחצר במהלך השבת ולאחר מכן הוא מת שבעצם היה בחצר ועשהו ומת במהלך השבת שהוא עדיין עוסר אגב שכחנו להדגיש רש"י מדגיש שהחידוש פה זה שעל אף שהיה להם אפשרות להינצל היה להם אפשרות להיות מותרים הם היו סוכרים את רשותו גם כן כל עוד והם לא עשו את זה הם התחילו באיסור ולכן הם עדיין נוסרים וראינו חוץ ממבטל רשות וניסתה הגמרא לומר מבטל רשות ולא יורש והכנסנו גם את יורש אמרנו חוץ מתורת ביטול ביטול רשות הבאנו ביתה נוספת שם כתוב שאחד מבני חצר שמת הניח רשותו לאחד מן השוק אז מבעוד יום עוסר רשי מדגיש עליו שהוא לא גר שם מי שחשכך אינו עוסר כי השבת התחילה בצורה טובה ואחד מהשוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר אז אמרנו שם בעוד יום אינו עוסר כי הוא יערב איתם ומי שחשכה בהתחלה אמרנו רגע עוסר למה עוסר ואז הסברנו שעוסר עד שבטל וכדברי רב נחמן בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: