העמוד היומי מסכת עירובין דף עה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עה עמוד א

[מוזיקה] דף העני עמוד א'. אני חושב שכבר דיברנו על זה פעם, אבל לא נראה לי שיכול לצאת נזק אם נחזור על זה שוב, אולי להפך. ידוע שבעבודת השם הדרך היא לא יותר, היא לא פחות חשובה, אולי אפילו יותר חשובה מאשר התוצאה. הדרך באה פסעת, מאמורות עליהם דילגת, אתגרים בהם נתקלת, כל הדברים הללו הם חשובים לא פחות מהתוצאה. ומכאן מגיע המשפט המפורסם אין הקדוש ברוך הוא מונה דפים אלא שעות או משפט נוסף ידוע שאנחנו לא קבלנים של הישגים, אנחנו פשוט עובדים ומגיעים וההשקעה שלנו היא זו שנמדדת. באמת זו האמת. בסוף הדרך, התהליך שאותו אתה עובר כשאתה לומד את דברי הגמרא הקדושה או כל דבר אחר בעבודת השם הוא הדבר הגדול. הוא הדבר המרכזי. היום אנחנו נראה את זה בעמוד שלנו גם כן ביתר סאט. אנחנו נראה משנה. משנה די מורכבת, קצת מסובכת. רואים מכל דין מהדין הזה מהשמ כך ומהדין הזה משמע אחרת. הגמרא מגיעה ומסבכת עוד יותר את העניינים. כשבסופו של תהליך למרבה הפלא אנחנו נפטע לראות שחסר לנו איזה רכיב משמעותי בהבנת המשנה. חסרה לנו איזה פרט מרכזי שברגע שאתה מבין אותו הכל מסתדר לך. ככה. כל השתלשלות העניינים מסתדרת ומתייצבת ברגע אחד. ואם כן אני לא מבין ישאלה שואל לא כדאי להביא את זה מיד לאחר דברי המשנה תביא את הגמרא ותסביר את זה מיד ובוא נאמר זה היה התהליך שהיה בבית המדרש עדיין בסופו של דבר אתה כבר יודע מה היה אתם מסדרי הגמרא כבר יודעים את המסקנה תביא את המסקנה ותפתור אותנו מכל הבלאגן אבל השאלה הזו זה מראה שלא מי ששואל את השאלה הזו מראה על עצמו שהוא לא הבין את עצם מושג לימוד הגמרא לימוד הגמרא זה לא משהו שבסופו של דבר אתה מגיע להגדרות 1 2 3 אני יודע את מה שלמדתי ממש שלו לימוד הגמרא נועד להתחבר, נועד להיות חלק ולהיות חלק ולהתחבר זה רק עם תהליך, רק עם דרך כשהדרך קשה זה עוד יותר מכך החיבור הוא הרבה יותר כשאדם משקיע הוא הופך למחובר כשאדם נותן משל עצמו הוא מתחבר לדבר האמיתי הוא מתחבר לתורה ולן התורה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף עני עמוד א' אומרת המשנה הקדושה וגם זה דבר שכבר דיברנו הרבה פעמים והנה כאן מגיעה המשנה כאן המקור כאן הבסיס לכל מה שלמדנו אומרת המשנה שתי חצאות זו לפני מזו יש חצר חיצונית חצר רגילה שהיא פתוחה לרשות הרבים ויש חצר פנימית זאת אומרת שוב חצר עם בתים בתוכה שיוצאים ממנה ממנה אין דרך יציאה ישירה לרשות הרבים אלא רק דרך החצר שהיא חיצונית לה אז היא נחשבת כפנימית ממנה אי אפשר לצאת לרשות הרבים ויש את החיצונית שרק דרכה יוצאים כיוון שהם גרים יחד הם נחשבים כאחד לכל מיני דברים חלק כן חלק לא בוא נראה במשנה אומרת המשנה הקדושה שתי חצות זו לא לפני פנימי זו ערבה הפנימית ולא ערבה. עכשיו רגע לפני שאני מתחיל את המשנה אני רוצה כיוון שאני יודע שאנחנו לא חדשים לא נראה לי שבדף העני עמוד א' התחלנו ללמוד חלקנו או רובנו כבר מכירים את העניין הזה ולכן אני רוצה להקדים הקדמה יש מושג של רגל המותרת במקומה ויש מושג של רגל האסורה במקומה זאת אומרת כך בני הפנימית על החיצונה נחשבים כדורסים בחצרם האלה שגרים בחיצונית יש להם בעיה מה הבעיה שלהם הפנימית עוברים דרכם לרשות הרבים המעבר הזה נקרא בלשון הגמרא דריסת הרגל. זאת אומרת שבני הפנימית נקראים רגל אצל החיצונה. הרגל שלהם עוברת שם. עכשיו יש מושג האם הרגל הזו הפנימית היא רגל מותרת או רגל או רגל אסורה. זאת אומרת האם הפנימית רבה לעצמה? שימו לב, לא רבה עם החיצונה. הרבה לעצמה ואז היא הופכת להיות מותרת במקומה ויש מושג שהיא לא רבה במקומה ואז היא אסורה במקומה. ויש הבדל. אנחנו נראה שיש מחלוקת מה קורה, מתי היא עוסרת על החיצונה. דווקא כשהיא אסורה, גם כשהיא מותרת זה המשנה שלנו. אחרי ההקדמה הזאת אני חושב שאפשר לצאת לדרך. אומרת המשנה הקדושה, אני מתחיל מתחילה, שתי חצות זו לפני מזו, ערבה הפנימית ולא ערבה החיצונה. הפנימית עשתה עירוב. החיצונה לא עשתה עירוב. הפנימית מותרת. למה הפנימית מותרת? אין שום סיבה שלא. בני החיצונה אף פעם לא נכנסים לפנימית. רק החיצונית עוברים דרך הפנימה, דרך החיצונה. אז הפנימית מותרת כי ערבה. והחיצונה אסורה. למה החיצונה אסורה? כי בעצם בסופו של דבר הפנימיים עוברים דרכם לרשות הרבים. כאן אני רואה שרגל המותרת במקומה, הפנימית היא מותרת במקומה, היא עשתה עירוב. בכל אופן עוסרת שלא במקומה, היא עוסרת על בני החיצונה. יפה. ולכן הפנימית מותרת והחיצונה אסורה. מה הדין החיצונה ולא הפנימית? רק החיצונה ערבה והפנימית לא ערבה. שתיהן אסורות. למה שתיהן אסורות? פשוט מאוד. החיצונית אסורה כי נכון שהיא ערבה אבל יש לה את הבעיה של הפנימית שדורסת והפנימית היא רגל שאסורה שלא במקומה הפנימית היא רגל שלא ערוה כלל רגל שאפילו זאת אומרת מקודם אמרנו שאפילו רגל המותרת במקומה עוסרת פה זה עוד בראשיתי יותר זה עוד מובן יותר היא רגל שאסורה במקומה כיוון שהפנימית לא ערבה וברור שהיא תאסור על החיצונה אז הפנימית לעצמה אסורה כי היא לא ערבה והחיצונית אסורה כי הפנימית שלא ערבה עוסרת עליה זה הדין השני של המשנה יפה הפנימית ברגע שהחיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות דין שלישי ערבה זו לעצמה וזו לעצמה פנימית ערבה עם בניה פנימית חיצונית רבה עם בניה חיצונית זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה למה כי רגל המותרת הפנימית מותרת למה מובן מאוד כי היא ערבה החיצונית מותרת כי הפנימית מותרת והיא הופכת להיות רגל המותרת וכאן אנחנו רואים שימו לב לפליק פלק מהרשע מהדין הראשון לדין השלישי פה אנחנו רואים שרגל המותרת במקומה לא עוסרת שלא במקום קומה זה שיטת חכמים זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה רבי עקיבא מגיע וחולק על כך רבי עקיבא עוסר החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרתה כאן יש לנו בעצם את המחלוקת במפורט האם דריסת הרגל עוסרת או לא רבי עקיבא אומר לא מעניין אותי אם היא מותרת במקומה או אסורה במקומה זאת אומרת לא אכפת לי אם הפנימית עשתה עוב תמיד היא תאסור על החיצונה חכמים פה משמע כרגע אנחנו נראה בעזרת השם את הגמרא בהמשך אבל כרגע משמע שבאמת יש להם חיל חילוק האם הפנימית הזו היא מותרת במקומה או אסורה במקומה מביאה המשנה ד נוסף שכח מן החיצונה ולא ערב מדובר ששתי החצרות ערבו הפנימית והחיצונה ואחד מן החיצונה שכח ולא ערב אז הפנימית מותרת והחיצונה אסורה הפנימית אין שום סיבה שתהיה אסורה כאילצמה היא אוטונומיה נפרדת אבל החיצונה אסורה כי אחד מהם לא ערב ואם זה להפך אם מן הפנימית ולא ערב אחד מהפנימית שכח שתיהן אסורות הפנימית אסורה מסיבה מאוד פשוטה כי אחד מהם הם לא ערב והחיצונה אסורה כי הפנימית אסורה וברגע שהיא אסורה היא עוסרת גם עליה מביאה המשנה דין נוסף נתנו עירובן במקום אחד פה מדובר שימו לב עד כאן דיברנו שכל אחד הוא אוטונומיה לעצמו כביכול והשאלה מה מידת ההשפעה של הפנימית על החיצונה אבל מדובר שכל אחד רב לעצמו כאן עוברת המשנה לדיין נוסף מה קורה שהם ערבו יחדיו אשו עירוב ביחד זה לכאורה פנטסטי הכל בסדר אבל כאן שימו לב הם שמו את העירוב בחיצונה ואז שכח אחד ולא ערב נתנו עירובן במקום אחד ורשי מדגיש על פי הגמרא שנראה מחר בעזרת השם שפירושו בחיצונה ושכח בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא ערב שתיהן אסורות ברגע שאחד מהם שכח הכל מתפרק וכולם אסורים למה מובן מאוד אם שכח מהפנימית ולא ערב זה הכי מובן בעולם כי ברגע שהפנימית מסובכת החיצונית גם מסתבכת שהם אסור אם הם עוסרים גם על החיצונית וכששכר אחד מהחיצונית אומרת הגמרא אין פתרון הפנימית לא יכולים להגיד אנחנו לבד כי העירוב לא אצלכם. לו עירוב היה אצלכם הייתם יכולים אולי לעטום את הדלת ביניכם לחיצונה ולהגיד תתמודדו לבד אנחנו אוטונומיה נפרדת אבל העירוב לא אצלכם הוא אצל החיצונה אתם נמשכים אחריה ולכן בכל מצב ברגע ששמתם שהערבתם יחד ושמתם בחיצונה לא משנה מי מביניכם שכח תמיד יהיו אסורות מסיימת המשנה ואם היו של יחידים אין צריכים לערב אם גר בפנימי בן אדם אחד בחיצוני בן אדם אחד הם לא צריכים לערב למה כי כל אחד מהם מותר בנפרד וזה הופך להיות רגל המותרת במקומה שימו לב כאן משמע שלא כמו רבי עקיבא שוב כי פה כתוב במפורש שרגל המותרת במקומה לא עוסרת את שלו במקומה הפנימי שמותר לא משפיע על החיצון ולכן ברגע שהם יחידים אין צריכים לערב רש"י מדגיש סתם כרבנן אם היו שניים בחיצונה גם זה בעיקרון לא אמור להשפיע עליי כי העיקר ההסתכלות שלי זה בפנימית גם את זה מדגיש רש"י אבל בכל אופן ברגע שזה שתיים אני גוזר אתו מקרה שיש שניים בפנימית בכל אופן מה כתוב במשנה ברור וזה כמו רבנן כמו שהדגשנו אחד בחיצונה, אחד בפנימית לא צריכים לערב. אומרת הגמרא הקדושה, עד כאן המשנה. ראינו מפ ראינו מכאן פעם כך ופעם כך בעצם משמע שיש לנו את שיטת רבי עקיבא שהוא אומר תמיד רגל עוסרת, לא משנה אם היא מותרת או אסורה, הפנימית תעשור על החיצונה. ואת שיטת חכמים שמבדילים מה קורה האם היא אסורה או מותרת. כך הבנו בפשטות במשנה. אבל הגמרא לא מבינה כך כי את הרב דמימה רבי עני זו דברי רבי עקיבא דמה אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלו במקומה כשהבאנו את רבי עקיבא שכותב שדריסת הרגל אוסרתה הוא אומר זהו דברי רבי עקיבא שתמיד באמת אוסר לא משנה אם זה רגל המותרת או אסורה זה לא דברי רבי עקיבא דמה אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה אבל חכמים אומר לך רב דימי בשם רבי ינא חכמים חולקים עליו בצורה כותבית קיצונית לחלוטין חכמים אומרים כשם שהגל המותרת אינה עוסרת כך רגל האסורה אינה עוסרת. לפי חכמים לא מעניין אותי מה קורה עם הפנימית בכלל אסורה מותרת. הדריסת הרגל שלהם בכלל לא משפיעה עליי. וכמובן כמו שכולכם מזדהקים מיד נביא את כל מה שראינו במשנה שדווקא משם משמע שכן יש חילוק בין כזאת המותרת לכזו שאסורה. אומרת הגמרא הקדושה התנען ערבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות. אם הרוה רק החיצונה והפנימית לא ערבה, זאת אומרת אמרנו ששתיהם אסורות והסברנו פשוט החיצונה הפנימית אסורה כי היא לא ערבה והחיצונית אסורה כי הפנימית אוסרת עליה ושימו לב משמע רק בגלל שהיא לא ערבה שהיא אסורה הפנימית אבל אם הפנימית הייתה מותרת זה היה בסדר אם כך אנחנו כן רואים כאן מישהו שמחלק בין רגל המותרת לרגל אסורה בוא נראה את בוא נראה את השאלה הזאת בגמרא תנען הרווח חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות מה אני אילמה רבי עקיבא מה הרגל אסורה אתה אומר לי שהפנימית לא ערבה תן לי חידוש גדול יותר מדובר שהפנימית ערבה אפילו רגל מותרת נמי ובכל אופן אסור כי הרגל עוסרת תמיד אלא לו רבנן ואתה רואה שיש חילוק בין רגל המותרת לרגל האסורה עונה הגמרא ותשובה אני לא רוצה לומר מפתיעה כי היא תשובה שדי משתמשים בה אבל תשובה פשוטה לעולם רבי עקיבא ולא זו אף זו קטעני אתה צודק זה כשיטת רבי עקיבא אין בזה שום חידוש מדובר כאן על רגל האסורה הוא סובר שגם ברגל המותרת אבל כך עובדת המשנה בהדרגה לא רק שרגל האסורה הוא אומר שמשפיעה אלא גם רגל המותרת ולכן הוא מתחיל בכזאת צורה בהדרגה מתחיל לומר לך גם רגל אסורה אני עושה ולאחר מכן גם רגל המותרת שואלת הגמרא תנען רבה זו לעצמה וזו לעצמה ברגע שכל אחד מהחצרות ערב לעצמו הפנימית והחיצונאה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה מדייקת הגמרא דיוק פשוט תעמה דערבה אלו ערבה שתיהן אסורות כל הסיבה שמותרת בגלל שערבה מהשמע שרק בגלל שזאת כמובן זה בניגוד לדבריו של רבי עקיבא הוא סובר שתמיד יש בעיה אבל אתה מוצא פה טענה שאומר שדווקא אם הפנימית ערבה אז היא לא עוסרת על החיצונה אבל במידה והיא לא תערב היא תאסור אתה רואה שרגל שהעה פנימית שהיא הרגל שהיא אסורה היא עוסרת וכשהיא מותרת היא לא עוסרת אלוהשתיהן אסורות והייתנא דאמר רגל המותרת אינה עוסרת רגל האסורה עוסרת מה אני אותו תנא שאנחנו מוצאים אותו פה שהוא מחלק בין רגל אסורה למותרת מי הוא הנה אמר רבי עקיבא אמרת אפילו רגל המוות מותרת נמי אליו רבנני. ואם כך אתה רואה במפורש שיש כאלו חכמים שמחלקים בין רגל המותרת לרגל האסורה ולא כמו שאמרת שחכמים באופן גורף אומרים שרגל בכלל לא משפיע. ועוד שאלה נוספת מדי סיפ רבי עקיבא הרי יש עליו רבי עקיבא הרי פתאום מופיע לך במשנה שרב עקיבא אומר משמע שהוא בא לחלוק ועד כאן זה לא היה דבריו של רבי עקיבא לפי מה שאתה אומר משמע שהכל זה רבי עקיבא כי הוא היחיד שמדבר על עניין רגל לפי חכמים רגל אף פעם לא משפיעה אונה הגמרא כולה רבי עקיבא היא אומרת הגמרא באמת לא מובנת המשנה וחייבים קצת לשנות אותה בואו נכניס מילים נוספות במשנה כולה רבי עקיבאי וחסו מכס ואחי קטני בוא אני אוסיף לך מילה במשנה שתשפוך לך אור על כל הבנת המשנה ואחי קטני ערוה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה רגע ולמה באמת במה דברים אמורים שעשתה דקה שהפנימית עשתה דקה דלת מחיצה קטנטנה נמוכה או דקה דקה מלשון דקה או דקה מלשון נמוך פתח נמוך שכאילו מגלה בדעתו אני הפנימית לא קשורה אליכם בכלל במקרה שעשתה דקה גם רבי עקיבא יודע שהיא מסתלקת מהחיצונה ובאמת היא לא תשפיע עליה אבל דווקא ש עשתה דקה אבל לא עשתה דקה חיצונה אסורה דברי רבי עקיבא שרבי עקיבא עוסרת החיצונה מפני שדריסת הרגל עוסרת תמיד אלא אם כן עשתה דקה שאז היא מסלקת את עצמה חכמים אומרים אין דריסת הרגל או לא סרת כאן בעצם אחרי התיקון הזה אנחנו מגיעים למקום שבעצם זה מחלוקת כותבית רבי עקיבא אומר תמיד מפריעה דריסת הרגל חכמים אומרים תמיד לא ומה שכתוב שתלו אם ערבו או לא ערבו זה רבי עקיבא שסובר שברגע שהערבו וגם שמו דקה מחיצה, זאת אומרת סימן סמל שאנחנו מסתלקים מפו לחלוטין אז זה באמת יעיל אפשר לעשות את הדבר הזה אבל הגמרא עדיין לא נרגעת בעצם לפי זה אפשר לסדר כמו שאמרנו מחלוקת כותבית וזה הכל שואלת הגמרא מה תרבי ברביה כתוב בסוף המשנה ואם היו של יחידים אין צריכים לערב אם יש לנו חצר פנימית וחיצונה שבכל אחד מהם דר אדם יחיד לא צריכים להערב כמו שהסברנו במשנה מדייק ואומר אשר לרבים צריכים לערב על מה הרגל המותרת במקומה אינה עוסרת רגל האשורה עוסרת אתה רואה במפורש שברגע שהם רבים הם צריכים לערב אתה רואה שיש חילוק בין רגל המותרת לרגל האסורה בין יחיד שהוא רגל המותרת שהוא לא עוסר לבין רבים שהם רגל האסורה שהם כן יעשו ועוד שאלה ועוד מטיב רבינה עוד מקרה מהמשנה שלנו שכח מן החיצונה ולא ערב הפנימית מותרת וחיצונה אסורה כן כמו שהסברנו אם שכח מהחיצונה ולא עירב אז הפנימית מותרת כי היא אוטונומיה נפרדת והיא לו החיצונה אסורה שכח מן הפנימית ולא ערב שתיהן אסורות מדייק רבינה תמדשכח אלא שכח שתיהן מותרות למה כי יש ערוב לכל אחד בנפרד וזה נפלא ואם כך עלמה ואתה רואה שברגע שערבו זה בסדר עלמה רגל המותרת אינה עוסרת רגל האסורה עוסרת אתה רואה שבמקרה והכל היה קלאסי והכל היה בצורה טובה ועירבו ואף אחד לא שכח זה בסדר ולמה כי הם מותרים במקומם במקרה שאחד שכח הם עושים גם לחיצונה אתה רואה שיש דעה כזו שרגל המותרת תוסרת והגל אסורה היא זו שהגל המותרת אינה אוסרת והגל האסורה רק היא זו שאוסרת אלא באמת אומרת הגמרא עזוב את התירוץ הקודם לא חסומסה לא אחי קטני אלא כעת הרב אמר רבי ינ ג מחלוקות בדבר בתוך המשנה שלנו יש ג' שיטות שתי הדעות שהזכרנו ודעה נוספת ג' מחלוקות בדבר תנקמה סבר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת וכשיטתו אנחנו רואים את כל העניין הזה של ערבו ושלבו ששכח ושלא שכח כי באמת לשיטתו יש חילוק בין רגל המותרת לרגל האסורה רב עקיבא סבר רב עקיבא קיצוני לצד השני אפילו רגל המותרת אוסרת רבי עקיבא אומר כל רגל עוסרת ולכן הוא בכלל הוא נכנס לעניינים אומר רבי עקיבא אוסרה חיצונה שדריסת הרגל אוסרתה תמיד ואילו חכמים שמופיעים מיד לאחר רבי עקיבא ורבנן בתורה סבר שרגל האוסרת שרגל מותרת כשם שרגל מותרת אינה עוסרת כך רגל האסורה אינה עוסרת זו שיטת חכמים והכל בא על מקומו בשלום. יש תנקמה שהוא באמת השיטה הפרווה הזאת שתלוי אם זה עוסרת אסורה או לא אסורה. רבי עקיבא קיצוני תמיד הורס, תמיד בעייתי. וחכבים קיצוני תמיד דריסת הרגל. כלל לא מעניינת אותי. בעצם בואו נסכם. אם אנחנו רוצים לסכם את העמוד הזה בצורה פשוטה בלי להיכנס לכל הבלאגן, זה הכי קל בעולם. שלוש דעות לגבי חצר פנימית וחיצונה. מה שלושת הדעות? דעתנקמה שאנחנו תמיד מסתכלים האם החצר הזו האם החצרה פנימית אסורה אומותרת אם היא אסורה במקומה למה כי היא לא ערבה כאחד שכח בלאגנים אני עוסר גם על החיצונה אבל אם היא מותרת אז החיצונה גם כן מותרת הם לא משפיעים על דיסת רגליהם רבי עקיבא אומר תמיד רגל עוסרת חכמים תנקה חכמים שאחריו במשנה אומרים תמיד רגל כלל לא משפיעה וכמו שהגל אסורה מותרת א כמו שרגל כמו שהמותרים במקומם לא עוסרים כך גם האסורים במקום מקומם לא עוסרים. זה בעצם בגדול ניסינו קצת לשחק עם הדברים כי לא הכרנו בהתחלה את שיטת האמצע ולכן ניסינו לומר אולי שרב עקיבא חסור מחסר והוא כן מבדיל בין ערבו ללא ערבו במקרה שעשה דקה ניסינו עוד כל מיני דברים שלא כל כך צלחו תכלס זה בגדול הסיכום אני חושב שאם לא נסכם בצורה כזאת זה יהיה חבל אפשר את כל הדרך אבל כמו שאמרנו אמנם ברוחניות העיקר זה הדרך אבל בסופו של דבר יש לנו את התוצאה ביד וזה התוצאה של העמוד הזה ככה נוכל לזכור אותו לאורך ימים עוד נקודה חשוב תשובה שברגע שהם של יחידים לא צריכים להערב כמובן כשיטת כשיטת חכמים או כשיטת הנקמה יותר נכון שכשהם יחידים הם לא צריכים לערב וברגע שיש שניים אפילו אם זה רק בחיצונה אני כבר גוזר מחשש שיהיה בפנימית בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: