העמוד היומי מסכת עירובין דף עא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עא עמוד ב

דף א עמוד ב מפאים לראות לפעמים זה בולט כשאנחנו לומדים הראייה הלכתית של החכמים של התנאים של האמוראים עד כמה לפעמים היא מנותקת מהראייה הבשרית הגשמית יש להם ראייה הלכתית ראייה אחרת זאת אומרת לדוגמה כאן בעמוד שלנו רואים את זה פעמיים פעם אחת יש מחלוקת האם שמן על גבי לגבי יין זה נחשב כמחובר או לא לעניין טומא תשאל פיזיקאי מה פירוש זה נחשב כמחובר או לא זה עניין מדעי זה עניין עובדתי אומרים אומרת התורה לא לחכמים יש ראייה אחרת מרוממת יותר גבוהה יותר הלכתית ולכן הם נחלקים בסברות הסברה בעצם היא לא משנה מה קורה במציאות האם זה מחובר או לא המציאות היא על פי ההלכה ולא להפך אותו דבר אנחנו רואים כשאחד שותף עם חברו לדוגמה ביין או כל דבר אחר הוא שותף איתו שותפות עסקית יש להם חבית יין מה יכול להיות יותר טוב מזה לשיתוף מבואות? הרי כל עניין השיתוף הוא להיות אחד. אז מה רע בשותפות עסקית כשיש להם חבית יין? בכל אופן אומרת הגמרא ממש לא שלקחו חבית. יש בזה מחלוקת. רבי אלעזר בן תדי לדוגמה אומר זה לא מועיל. למה? כי הראייה בשרית הגשמית לא תמיד משחקת לראייה ההלכתית. וזה יסוד שחשוב לדעת אותו. החכמים לפעמים יש להם דברים אחרים. הם רואים אותו דבר כמונו אבל מסתכלים על זה בעיניים אחרות. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף עמוד ב ורבי יוסף אמר ממש במילה הראשונה של העמוד ראינו אתמול את שיטת רבי שמעון בעצם מה קורה אם בן אדם יש לו שותפות עסקית ראינו במשנה אם יש לו לזה ביין ולזה בשמן זאת אומרת יש לו לחצר אחת הוא נמצא חצר אחת במבוי חצר לידו הוא שותף איתו ביין חצר השנייה הוא שותף איתו בשמן האם זה יכול לערב ולהיות כשיתוף מבואות אמרה הגמרא שכן בעצם רבי שמעון אמר שכן תנקמה אמר שלא רבי שמעון אמר כן ואתמול הבאנו הסבר אחד להסביר את דבריו של רבי שמעון רבי יוסף אמר רבי שמעון ורבנן בפלוגדה ורבי יוחנן בן נורי ורבנן כמפלגה שהאם יין ושמן יכולים להכשב כאחד או לא דתנען שמן שצף על גבי יין יש לי בתוכה יש יין וכמובן טבע השמן לצוף מעליו ונגע טבול יום בשמן טבול יום כשהוא נוגע בשמן של תרומה הוא גורם לו באותו רגע להיות טמא אבל שימו לב לזה קוראים פסוק פסול השמן הזה עצמו טמא אבל הוא לא מטמא אחרים אם הוא יהיה טמא אחרים אני אקרא לו טמא כשהוא לא מטמא אחרים אני קורא לו פסול ברגע שהוא נגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן בלבד למה כי סוברים חכמים ששמן ויין לא נחשבים כמעורבים על אף שהם עומדים זה על גבי זה רבי יוחנן בן הורי אומר שניהם חיבורים זה לזה וברגע שהוא יגע ביין זה לא יטמא את השמן כי אמרנו אין לו כוח לטמות אבל זה נחשב כאילו נגע בשניהם כמו שבתוך השמן אני לא יש שתי שכבות עליונה ותחתונה. אותו דבר גם ביין על גבי שמן הם נחשבים כאחד הם מחוברים. ולפי זה הוא אומר רבי יוחנן רבנן כרבנן חכמים שאומרים כאן שזה לא נחשב כחיבור זה אותו דבר כמו חכמים במשנתנו שאומרים שאם הוא ירב לזה ביין ולזה בשמן זה לא נחשב כשיתוף ואילו ואילו רבי יוחנן בן ואילו ואילו רבי שמעון כרבי יוחנן בן אורי רבי שמעון שמר במשנתנו שיין ושמן כן נחשבים כחיבור זאת אומרת כן נחשבים לעניין שיתוף כאחד וכמו רבי יוחנן בן ורי שסובר פה שהם נחשבים אחד וזה סברתו של רבי שמעון מביאה הגמרא שיטה שלישית ראינו בעצם במשנה שיטה הראשונה יין ויין כן יין ושמן לא שיטה השנייה אפילו יין ושמן כן ועכשיו מגיע רבי אלעזר בן תדאי עם שיטה השלישית תניה רבי אלעזר בן תדאי אומר אחד זה ואחד זה צריכים לערב ואפילו לזה ביין ולזה ביין גם אם הוא שותף להוא ביין ולהוא ביין כן אותו בעל הבית בכל אופן צריכים לערב שואלת הגמרא איך ייתכן בעצם רגע רבי אלעזר בן תדי אומר אחד זה ואחד זה צריכים להר כאן זה כבר שאלה שואלת הגמרא ואפילו לזה ביין ולזה ביין אמר רבא תקשיב טוב זה בא בלגינו ושפח וזה בא בלגינו ושפח כולל מלו פליג דאה ועירוב במקרה שיש לנו בעל הבית הגיע שכן שלו מהחצר מצד שמאל ושפח לתוכו לתוך חבית יין והגיע השכן מצד ימין ושפח לתוך חבית יין ברור שזה נחשב כעירוב אין שום ספק כי פליגי כגון שלקחו חבית של יין בשותפות הם לקחו קנו ביחד חבית של יין רבי אליעזר בן תדאי סבר אין ברירה. זאת אומרת רש"י מסביר זה לא אין ברירה הרגיל הקלאסי של הש"ס שלמדנו אלא אין ברירה. הוא אומר יש להם שותפות כספית ולא שותפות ביין כי אי אפשר לברר פה מה של כל אחד ולכן זה לא נחשב כעירוב. ואילו רבנן סברי יש ברירה וזה בסדר גמור. ברגע שיש ברירה ואני חוזר שוב זה לא הברירה הרגילה של עוברה הדבר למפריע אלא ברירה שכביכול אני יודע ומבורר פה מה חלק היין לכל אחד וזה לא שותפות כספית אלא שותפות ביין ולכן באמת הם יכולים לערב בכזו צורה אז זה הסבר אחד במה חולקים רבי אליעזר בן תדי וחכמים רבי יוסף אמר מה פתאום רבי אליעזר בן תדאי ורבנן בסומכין על שיתוף במקום עירוב כמפלגה זאת אומרת כך אומר רבי יוסף רבי אליעזר בן תדאי מודה שברגע שיש יין ויין זה נחשב כעירוב למבוי זה נחשב כשיתוף השאלה אם אפשר לסמוך על זה גם בשביל עירוב חצרות במקרה שאסור רק שיתוף מבואות ולא עשו עירוב חצרות מחלוקת יסודית בעצם בזה הם חולקים דמר סבר רבי אליעזר בן תדאי סבר אין סומכין ומה סבר סומכין זאת אומרת כך כמו שאמרנו ברור שלגבי השיתוף מבואות זה קיים השאלה אם אפשר לסמוך על השיתוף הזה גם לגבי כל החצרות אם לא ערבו בחצרות לא היה עירוב חצרות בין הבתים באותו חצר וכן היה שיתוף מבואות אם אפשר לסמוך על השיתוף גם בשביל עירובי חצרות חכמים אומרים שכן רבי אליעזר בן תדי אומר שלא בעצם מחלוקת חדשה לחלוטין רבי יוסף מביא את המקורות שלו מאיפה הוא יודע שזה המחלוקת אמר רבי יוסף מינה מינלה מאיפה אני יודע שבכך מחלוקתם דמר רבי יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר יש מחלוקת נראה את זה במשנה בהמשך האם סומכין על עירוב סומכים שיש לך עירוב שיש לך שיתוף סליחה סומכים גם על עירוב או רבי מאיר אומר שכן רבי מאיר אומר שלא וכך פוסק רב וגם ואמר רונה אמר רב הלכה כרבי אליעזר בן תדי שמה שביין ויין לא נקרא עירוב מה הייתמלו משום דחד תמה הוא מסיק פה בעצם רבי יוסף כנראה אם רב פוסק פעמיים כיחידה וכביכול להחמיר כנראה שזה מגיע מאותו שורש מגיע מאותו טעם לא סתם הוא פוסק גם כרב מאיר שהוא יחידה להחמיר שלא סומכים על אירוב במקום שיתוף וגם כאן על רבי אליעזר בן תדי להחמיר שיין ויין לא נחשב עירוב כנראה שזה פשוט אותו רעיון מה שרבי לזר בן תדי מגיע להגיד כאן לא שזה לא נחשב כשיתוף למבואי לבבוי זה בסדר אבל הוא מגיע להגיד כאן את אותו דבר מה שרבי מאיר אמר שזה טוב שזה טוב בשביל שיתוף מבואות אבל לא טוב בשביל כל החצרות ולכן הוא פוסק כשניהם כי שניהם אומרים את אותו דבר בדיוק אמר להביאי מה פתאום ואיך חדמה הותר תהילך אתלמה לי אם באמת אתה אומר שהם אומרים את אותו רעיון זאת אומרת שמה מה שמתכוון רבי אליעזר בן תדאי לומר זה בדיוק מה שאומר רבי מאיר שלא סומכים על השיתוף גם בשביל עירוב אז למה רב צריך לומר פעמיים הלכה כמותם שיגיד רק כאחד מהם ואני כבר אבין שזה הרעיון אומרת הגמרא כמהשמלן דלא אבדינן כתרי חומרי בעירובין כדי להבין את זה אנחנו צריכים לפתוח רגע ביתר בהירות את המחלוקת בין רבי מאיר לחכמים כדי לפתוח את המחלוקת בואו נקדים הקדמה קצרה עירובי חצרות שאני מערב את כל הבתים בחצר להיות אחד כדי להשתתף כדי שנוכל יוכל לטלטל בחצר זה דווקא בפת כי בית זה דבר חשוב וכדי להצמיד אותו כדי להיות כולם שותפים בו יחד חייבים לתת דווקא פת אבל כשאני עושה שיתופי מבואות זה פריך יותר זאת אומרת זה קל יותר כיוון שאני רק מערב את החצרות זה אפכ אני משתף את כל החצרות ביחד שיוכלו לטלטל במבוי זה אפשר לעשות אפילו ביין לא רק יין עוד מאכלים אבל זה הדוגמה הקלאסית עכשיו מה קורה שאני הלכתי ועשיתי שיתוף ביין ואני רוצה לסמוך על השיתוף הזה ולא לעשות עירוב חצרות. רבי מאיר מגיע ואומר ככה, דע לך, אין מושג של לסמוך על שיתוף. גם אם שיתפת בפת, שזה איכותי, זה מצוין גם לךצרות, אין מושג כזה. חכמים, אז יש לנו חכמים של המשנה וחכמים של הברייתא. אבל שימו לב, רבי מאיר הוא הסמן הקיצוני. רבי מאיר חולק פעמיים, הוא אומר גם, לא מעניין אותי אם זה פת או יין, גם אין מושג של לעשות בכלל שיתוף. הוא מחמיר גם במושג הזה שיין לא יכול לעזור לעירובי חצרות וגם שפת לא יכולה. זאת אומרת הוא תופס את הקטע הכי קיצוני. אומר אין מושג של לסמוך בכלל על שיתוף. עכשיו רב לא יכל להגיע ולהגיד הלכה כרבי מרי כי היו אומרים לו בוא הגזמת בוא תגיד אתה רוצה להחמיר תגיד שיין לא יכול לעזור. במקרה ששיתפת ביין זה לא יכול להועיל לחצרות אבל במקרה ששיתפת על פת שיועיל. למה אתה הולך על הקטע הכי קיצוני? לכן הגיע רעב ואמר דלא אבדינן כתר חומר באהובין הוא לא רוצה להגיד לנו כירבי מאיר שהוא כזה קיצוני אומר לנו דבר ראשון הלכה כרבי אליעזר בן תדי והלכה כרבי מאיר מכל אחד מהם אני מבין דבר אחר מרבי אליעזר בן תדיי אני מבין שיין לא יכול לעזור לחצרות ומרבי מאיר אני מבין את ההקצנה הנוספת שבכלל שיתוף גם בפת לא יכול לעזור לחצרות זאת אומרת הוא הולך בהדרגה אם הוא היה אומר רק הלכה כרבי מאיר היו אומרים לו תקשיב זה לא עובד ככה אתה לא יכול עד כדי כך להחמיר בעירובין ולכן הוא הולך בהדרגה. דבר ראשון אומר, דע לך יין אין מושג כזה. רבת ביין זה לא יכול לעזור כי יין שהוא בעצם קל יותר לא יכול להועיל לךצרות. ועל זה הוא בונה את המדרג הגבוה יותר ואומר הלכה כרבי מאיר שבכלל אין מושג לסמוך על שיתוף בשביל עירוב חצרות. ורגע נראה לי לא הדגשתי מספיק מה שעומד מאחורה. בעצם אין בעיה לפסוק חומרה בעירובין אבל לא לתפוס חומרה כל כך גדולה. שתי חומרות של תנא אחד זה אין סיבה. לכן רב מפצל ואומר דבר ראשון הלכה כרבי אליעזר בן תדי שהוא מחמיר חומרה פשוטה יותר שיין לא יכול לעזור כי יין בעצם לא מתאים לחצרות ואחרי זה שנחלקים רבי מאיר וחכמים במקום אחר ושמה רבי מאיר הוא קיצוני ואומר אין מושג בכלל לסמוך על שיתוף בשביל אירובי חצרות הוא פוסק הלכה כרבי מאיר יפה מאוד עכשיו כמו שאמרנו הגמרא תביא את המחלוקת מה רבי מאיר ומה רבנן דתניה מערבים בחצרות בפת חצר זה פת ואם רצלו לערב ביין אין מערבין כמו שאמרנו חצר צריך דווקא פת והלאה משתתפין במבוי ביין כמובן אפילו ביין ואם רצלו להשתתף בפת משתתפין פת זה הכי טוב אבל יין אפשר אגב תוספות כותב שאולי יש מצווה מיוחדת ביין כדי להראות שבמבואי גם יין עוזר אבל הרעיון הוא ברור שאפשר אפילו ביין וגם בפת אפשר מערבין בחצרות מדגישה פה זה בעצם שיטת רבי מאיר גם מערבין בחצרות וגם משתתפין במבוי שלא לשכח תורת אהוב מן התינוקות שמרו אבות ותנו לא ערבו. אם תסמוך רק על אחד מהם יבוא מכשול יאמרו לא ערבו או לא עשו שיתוף ולכן חייבים את שתיהם דברי רבי מאיר ואילו חכמים אומרים או מערבין או משתתפין לא צריך את שניהם כמו שאמרנו אומרת הגמרא פלי פליגי ברב נחומי ורבא אגב רבנחומי ורבא זה שמות של המוראים סבוראים בעצם לאחר תקופת המוראים הם היו זה לא רבא מוכר לנו אז רב נחומי ורבא נחלקו בעצם במה חולקים רב רבי מאיר וחכמים אחד אמר אחד מהמוראים אמר בפת דכול פליגי דבחד הסגי ברור שאם השתתפת בפת זה מועיל גם לחצרות כי פליגי ביין השאלה אם השתתפת ביין אם זה יכול להועיל לחצרות או לא רבי מאיר אומר ברור שזה לא יכול להועיל לחצרות ולמה כיוון שיין לא יכול לעשות עירוב חצרות ואילו חכמים אומרים ברגע שבמקומו הוא בסדר כן עשית בו שיתוף ושיתוף אפשר ביין הוא יכול להשפיע גם על החצרות ואילו חד אמר האמור השני אמר מה פתאום ביין דכולמה לא פליגה דבין טרתה יין לא יכול לעזור לחצרות ברור שצריך לעשות בנפרד כי פליגי בפת ברגע שעשית שיתופי מבואות בפת השאלה אם זה יכול להועיל גם לחצר חכמים אומרים שכן ורבי מאיר אומר לא זאת אומרת לפי התנא הזה יוצא שלפי רבי מאיר אין מושג בכלל של שיתוף שיו וחייבים לעשות את שניהם מחר נראה מתי ועל אותו תנא נמשיך קצת בעניין הזה בסיעתא דשמיא בואו נסתכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את שיטת רבי שמעון שאומר שלזה ביין ולזה בשמן זה בסדר בסדר גמור ורבי יוסף הסביר שזה אותה מחלוקת ש רבי יוחנן בן אורי וחכמים לגבי שמן שנמצא מעל יין ונגע בו טבול יום שלפי חכמים זה לא נחשב כחיבור והוא לא פסל את היין שמתחתיו ולכן גם לגבי עירוב זה לא נחשב כמעורבים ואילו רבי יוחנן בןורי זה רבי שמעון שסובר שזה מעורב יחדיו ולכן גם שיתוף אפשר לעשות בכזה צורה הבאנו את שיטת רבי אליעזר בן תדי שאומר אחד זה ואחד זה צריכים לערב ורבא הסביר רבא הגיע ואמר זה בא בלגינו וזה בא בלגינו ברור שזה טוב השאלה אם קנו חבית יין בשותפות האם אפשר לברר החלק של מי מה החלק של מי או שזה נחשב כשותפות כספית וזה לא בסדר רבי יוסף מגיע פה עם חידוש ואומר הם חולקים בדבר אחר לחלוטין בעצם ברור שזה נחשב כשיתוף מבואות השאלה אם זה עוזר גם לעירוב או לא מאיפה הוא יודע את זה מזה שרב פוסק הלכה גם כרבי רבי אלעזר בן תדי וגם כרבי מאיר לגבי זה שלא סומכים על שיתוף במקום עירוב וחייב להיות שזה הרציונל שעומד מאחורה אחרת הוא לא היה פוסק סתם כשתי יחידים לחומרה שאל אותו רבא אם כך שאל אותו הבאי אם כך למה אומר בשניהם הלכה ואז הסברנו שהוא לא יכול ללכת לכי קיצוני לכן הוא מתחיל עם רבי אליעזר בן תדי זה הקצנה אחת שבעצם יין לא יכול לעזור לחצרות ואז הקצנה שנייה שבכלל שיתוף לא יעיל הבאנו את שיטת רבי מאיר ואת שיטת חכמים דבר ראשון הדגשנו שבחצאות זה פת ובמבואות זה אפילו יין ואז אז רבי מאיר אמר חייבים את שניהם וחכמים אמרו שמספיק אחד הבאנו על כך מחלוקת המור המוראים שהסברנו כמובן זה המוראי סבורי של רב נחומי ורבא שאחד מהם אומר שבפת ברור שכן אפשר וביין המחלוקת ואילו השני אומר שביין ברור שאי אפשר ובפת המחלוקת בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: