העמוד היומי מסכת עירובין דף נח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף נח עמוד א

[מוזיקה] דף עמוד א כולנו ככאלו שכבר עברנו את השיעורים האחרונים אנחנו אדריכלים מנוסים ישבנו כבר במשרד סרטטנו כל מיני צורות הנדסיות לדעת בדיוק איך מרבעים את העיר איך מודדים 2000 ממה ישבנו ע עם העיפרון לעסנו את הקצה שלו סרטטנו אנחנו יודעים מצוין היום זה היום של האקשן היום זה היום שיורדים לשטח לראות את כל הידע שלמדנו איך הוא מתממש בפועל היום אנחנו הולכים לדבר על בן אדם שבפרקטיקה יורד לשטח מתחיל למדוד 2000 אמה מהעיר ובפרקטיקה כמו בחיים עצמם יש הרבה הפתעות כל רגע אתה יוצא מהעיר בעצם כשלמדת את זה על הנייר 2000 אמה מה הבעיה 2000 אמה נפלא אבל כשאתה יוצא מהעיר לפעמים אתה נפגש בהר אתה נפגש בעמק אתה נפגש במדרון אתה נפגש בכותל כל מיני הפתעות לא צפויות או שמה כן צפויות מחכים לך במהלך הדרך את זה אנחנו נראה בעזרת השם היום ומחר את הפרקטיקה נצטעד ניקח איתנו ציוד מתאים ונצא מחוץ לעיר נתחיל למדוד אגב מוסר השכל נפלא שאנחנו רואים כאן שבכל פעם שתצא לפרקטיקה תתקל באתגרים שלא חשבת עליהם גם אם יש לך איזה דרך מסוימת בתורה בעבודת השם או בכל דבר אחר בעולם סרטטת את זה במוח ערכת סימולציות למדת על זה המון קראת על זה בלי סוף כשתגיע למעשה עצמו תמיד תכווה אתגרים בלתי צפויים והפתרון הוא להערך לכך בהתאם להערך לכך שאתה לא יודע בדיוק למה אתה נערך לכל צרה שלא תבוא לכל אתגר תכין איזשהו תוכנית מגרה תכין איזשהו משהו שתוכל להתגבר כנגדו והיום באמת אנחנו מלאים בפרקטיקות העמוד שלנו היום יהיה עמוס בפרקטיקה מה אתה עושה אתה נתקל בכזה דבר כזה דבר כזה דבר וזה גם מלמד אותנו דבר נפלא אין דבר שאין לו פתרון כל דבר עם קצת קצת מחשבה עם קצת יצירתיות תוכל להגיע לפתרון שמצוי בהישג ידך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף נז עמוד א במשנה למטה וכמו שאמרנו יוצאים חוץ לעיר ומתחילים למדוד דבר ראשון פותחת המשנה ואומרת אין מודדים אלא בחבל של 50 אמה לא פחות ולא יותר יש יחידת חבל שאיתם מודדים אתה לא יכול לקחת כל אחד מבין חבל של 2000 אמה לשים אותו בקצה העיר ממש איך שנגמר העיר נגמר את העיר ומשם למתוח 2000 אמה למה כי המרחק הוא כל כך גדול אתה יכול מדי הרבה למתוח את החבל קצת להרפות אותו זה לא יצא במידה שווה ולכן אומרת הגמרא אתה מחלק את זה ל-40 יחידות של 50 אמה וככה אתה מודד כל חבל 50 אמה אני עומד בצד אחד בוא נאמר צמוד לעיר חבר שלי הולך כנגדי ומח מותח את החבל שגודלו 50 אמה עד שהוא נעצר סימן הוא ככה אנחנו מתקדמים 50 100 150 700 כך עד 2000 אמה ומציינת הגמרא כדי שזה יהיה במידה שווה לא ימדוד אלא כנגד ליבו כיוון אני חייב לתת מקום אחיד אם אני אומר זה אחוז בראש זה אחוז ברגל יהיה שיפוע השיפוע בעצם יקצר את התחום הוא יוריד אותו וגם אם תגיד לי אוחזים כנגד ראשו או כנגד רגלו זה הרבה פחות נוח ולכן אמרה התורה קובעת הגמרא כנגד ליבו ברגע שאתה אוחז את זה כנגד ליבו זה בערך יש טווח סתייה של סנטימטרים בודדים כי באנשים בינונים אנחנו עוסקים שרובם הלב שלהם קיים באותו מקום ולכן אומרים כנגד ליבו זה המדד שם תאחוז את החבל ומשם תמתח 50 אמה אתה אוחז מותח כמו שאמרנו למעלה מ-50 אמה זה יהיה מדי רפוי פחות מ-50 אמה זה מדי מתוח 50 אמה זה השיעור במדויק עכשיו בגדול אנחנו מודדים כל תלם ותלם מהקרקע כל פשייה אנחנו מודדים באופן מלא זה נקרא מדידה יפה אבל אומרת הגמרא יש קולות מסוימות לדוגמה אומרת המשנה היה מודד והגיע לגאי או לגדר מביואו לא יש לי באמצע גדר שחוסמת אותי או גאי עמק מסוים האם אני צריך למדוד ככה באופן רציף לתוך הגאי למדוד אותו במלו אומרת הגמרא לא כאן יש פתרון מאוד מעניין מבליאול זאת אומרת כך ברגע שהוא נכנס בתוך הטווח של 50 אמה הוא פחות מרוחב 50 אמה אני מכניס אותו בתוך חבל המדידה זאת אומרת אם יש איזה עמק אני עומד על שפתו מצד אחד חברי עומד על שפתו מצד שני ומוותחים את החבל העמק נבלא בעיניהם הגי נבלא ביניהם ועל אף שבעצם אם נדמיין בן אדם שהולך הוא לא יכול לדלג מעל זה מספיק רחב בשביל שאדם יאלץ לרדת לבתוכו להלך אותו ולעלות מלמעלה אני לא מחשב את המדרון שלו כחלק מהשטח אני פשוט מבליע אותו באופן מלא ונעלם הוא כביכול נעלם בתוך ה-50 אמה של הטווח הרגיל של הקרקע אני לא מחשב את המדרון אותו דבר אם הגיע אותו דבר אם הגעתי לכותל יש לי אר או גדר כמו שכתוב כאן אני כביכול מעלה יש לי איזשהו מוט כזה שאותו אני מעלה ומשם מותח 50 אמה ולמקום הבא עד שנגמר 50 אמה שמה אני מוריד אותו חזרה וממשיך הלאה את המדידה אומרת הגמרא ממשיכה המשנה ואומרת וחוזר למידתו בעצם חוזר למידתו כאן יש איזשהו מילה לא מובנת על מה מדובר בגמרא אנחנו נסביר חוזר למידתו זה אומר כך בוא נאמר שיש לי כאן אני יוצא מהער מתחיל למדוד יש לי גי עמק שח שרחב למעלה מ-50 אמה קשה לי מאוד אין לי גם איך למדוד אותו הרי החבל הוא יחידות של 50 אמה אומרת הגמרא אני אלך מעבר לתחום העיר לצד שמאל או לצד ימין כן במקום להמשיך ישר אני אלך לצד שמאל או ימין יחפש מקום ששמה הגאי הוא פחות מ-50 אמה הוא מצטמצם שמה אני אמדוד אותו בצורה האמורה כאן בצורה של אבלה ויחזור חזרה למקומי ובעצם כך אני ארוויח ששטח העיר ה-2000 אמה הוא גדול יותר הוא אמנם לא גדול יותר אבל אני לא יחשיב בו את אותו עמק עליו שהוא רחב ולכן אומרת הגמרא מה אתה מוד המשנה אומרת אתה מודד ואם אתה צריך אתה גם סותה מהדרך הרגילה מדרך הישר ימינה או שמאלה ולאחר מכן חוזר למידתו אותו דבר אומרת הגמרא אם מגיע להר מבלה אותו דין בדיוק וחוזר למידתו הגמרא מדברת בנפרד על הר כי בהר יש דינים נוספים לכן היא מפרידה אבל בעיקרון במשנה אנחנו רואים הגעת לגי כותל או הר אתה פשוט מבליע אותו בתוך ה בתוך החבלים הללו או אם זה עמק זה הכי פשוט צד וצד אם זה ארו קוותל אתה צריך כביכול להרים את זה כלפי מעלה וככה אתה מבליע אותו ובלבד שימו לב שלא יצא חוץ לתחום כמו שאמרנו מותר לך לצאת ימינה או שמאלה לחפש מקום ששמה העמק ההר או הכותל לא משנה מה יותר צר כדי לדלג עליו אבל בלבד שלא תצא 2000 אמה חוץ לתחום ואז תחזור חזרה אם לכל אורך ה-2000 אמה מחוץ לעיר גם לצד שמאל ולצד ימין העמק נשאר ברוכבו שלמעלה מ-50 אמה פה כבר אין לנו פתרון ולכן כאן אני אומר לך דווקא אם זה בתוך הוא מצטמצם בתוך הטווח של 2000 ממה אז אתה יכול להבליע אותו ואם אינו יכול להבליאו כמו שאמרנו ברגע שאתה צריך לצאת מחוץ לתחום וזו אמרבדוסברינא משום רבי מאיר שימו לב כ כאן אנחנו מדברים דווקא על אר לגבי גאי שאתה לא יכול להבליע אותו ולגבי כותל נראה בגמרא כאן לגבי אר מגיע רבי מאיר ואומר שמעתי שמקדרים בהרים יש שיטה שנקראת קידור השיטה הזו בעצם שימו לב למדנו כאן על מדידה רגילה למדנו על הבלאה עכשיו אנחנו הולכים ללמוד על קידור ויש עוד כל מיני מדידות שנראה בגמרא בעזרת השם קידור היא מדידה מאוד מעניינת קידור בוא נדמיין לעצמנו אר יש אר ואני רוצה למדוד אותו אבל לא את כל אורך מדרונו כי אז בעצם זה צמצם לי מאוד הרבה את ה-2000 המראו לכם הוא ככה עולה עולה בעצם אם הייתי מודד אותו בקו אוירי הוא היה הרבה פחות מאותו מהסכום שכרגע אני מודד על מדרון להבליע אותו אני לא יכול כמו שאמרנו הוא 50 אמה והוא לכל רוכבו למעלה מ-50 אמה אין לי מקום שאני יכול ללכת בתוך תחום העיר והוא יהיה פחות מ-50 אמה לכן אני עובד בצורה של קידור זה בעצם צורה שמקלה עליי אני לוקח חבלים של ארבע עמות ולא יותר אני לוקח את החבל אוחז אותו כנגד ליבי בעצם וברגע שאני אוחז אותו כנגד ליבי ברגע שהוא מגיע לקיר שבעצם מזדכף ההר מתחיל לעלות אני אוחז את החבל כנגד ליבי כשהוא מגיע לקיר שמה עומד בן אדם הבן אדם עומד ואז כביכול אני מעלה את החבל לליבו וממשיך עד שהוא מגיע לקיר שוב מעלה את החבל לליבו ממשיך עד שהוא מגיע לכותל ההר וכן הלאה במידה במדידה הזו יש לי בעצם איזשהו טווח שמצטמצם אני לא מודד את כל המדרון אני אמנם לא מבליע אבל יש כאן איזשהו עיקולה זה הפירוש מקדרים בערים אני כביכול נוקב אותו מקדר לשון עושה חור אני כביכול מגיע מהלב עד ההר משמה מעלה אותו כלפי מעלה וממשיך את המדידה זאת צורת המדידה יפה מאוד אז במשנה למדנו כמו שאמרנו גם על עניין אבלה גם על עניין מדידה יפה וגם על עניין קידור שואלת הגמרא דבר ראשון מנענמי בוא תן לי השמחת מאיפה קבעת שדווקא חבל של 50 אמה אמר יהודה אמר רב דאמר קרא כתוב לגבי חצר המשכן אורך החצר 100 באמה ורכב 50 ב50 הרוחב 50 ב50 אמרה תורה בחבר של 50 אמה מדוד הכוונה של הפסוק 50 ב50 לומר שמדידת קרקע תעשה בחבל של 50 אמה שואלת הגמרא מה פתאום האם היא באלי ליטול 50 ולסבב 50 הרי מידות המשכן המציאותיות העובדתיות מה שהיה בשטח הם היו 100 על 50 זאת אומרת שתי קוביות של 50 על 50 אבל בסופו של דבר המידות שלהם לא היו כמו שאנחנו אומרים כאן 50 גם לא כמו שאמרנו אתמול 70 אמה ושיריים אלא 100 על 50 ואם כך כדי להגיע לקרפ 70 אמה ושיריים שאם אתם זוכרים אמרנו שהמקור שלו חצר המשכן אמרנו טול 50 וסבב 50 זאת אומרת קח ריבוע אחד של 50 על 50 קח את הריבוע השני ותסובב אותו זאת אומרת תחלק את כל הריבועים הללו את ה-50 הללו תחלק סביב אותם 50 מה שיוצא לנו בסוף 70 ממה ושיריים על 70 ממה ושיריים בכל אופן שואלת הגמרא אז הפסוק הזה כבר נצרך לטעול 50 ולסבב 50 אומרת הגמרא לא אני יכול ללמוד מזה שני דברים אם כן למקרה 5050 כן אתה לא צריך לשנות לי את המילה תאמר 50 אני מבין מכך שחילקת את זה לפעמיים שתור 50 וסבב 50 מה היא 50 בא 50 האות ב מגיע ולומר לי מגיע לומר לי שם את מיני טרט שאפשר ללמוד כאן גם את העניין של הקרפ של סבב 50 ו50 ותיצור ריבוע של 70 אמה ושיריים וגםכשאתה מודד קרקע אתה מודד אותה בחבל של 50 אמה ראינו במשנה שהמדידה נעשת בחפל של 50 אמה לא פחות ולא יותר תנא אומרת הגמרא מה הסיבה לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט פחות הוא מרבה את התחום כמו שאמרנו חבל קצר אני מותח אותו יותר מדי חבל ארוך יותר אני מרפא אותו הוא נהיה רפוי יש לו בטן הוא לא נמתח בצורה טובה ולכן 50 אמה זה באמת המדד האמיתי כך קבעו חכמים שמודדים את הקרקע אמר רב אסי כשאתה מגיע למדוד בוא אני אומר לך באיזה חבל אתה מודד אמר הבסי אין מודד דין אלא בחבר של הפסקימה חבל של הפסקימה שעשוי מהצמח הזה הוא החבר שבו מודדים את הקרקע שואלת הגמרא מה הפסקימה אמר רבי אבא נרגילה ומה היא נרגילה אמר רבי יעקב דיקלד אחד נברה דקל שעליו גדל צמח שנקרא נברה אחד חד אחד חד נברה נברה בודד זה הצמח שעליו אנחנו מדברים זה הפסקים ובו מודדים זה החבל זה הסוג חבל שבו מודדים את הקרקע קד אמרה מה יפסקימה רבי אבא אמר נרגילה ואילו רבי יעקב אמר דיקלד אחד נברה זאת אומרת כך שלא נרגילה שזה דיקלד אחד נברה אלא הם פשוט נחלקו האם זה נרגילה שהוא אנחנו לא בדיוק יודעים מה זה או שזה דיקלד אחד נברה שזה הדקל שבו צומח אחד בודד נבר צמח כזה בודד תניה אמר רבי יהושע בן חנניה אין לך שיפה למדידה יותר משל שאלות של ברזל אתה מדבר איתי על 50 על פחות מ-50 יותר זה תמתח זה יתרפא כך שלשאות של ברזל הם יציבות הם לא מושפעות משום מתיחה וזה יהיה באמת המדידה המדויקת ביותר אבל מה נעשה אומר רבי יהושע בן חנניה ש אמרה תורה ובידו חבל מידה המדידה היא בחבל וכפי שאמרנו חבל של הפסקימה שבאמת מחלוקת את שתי פירושים מה זה שואלת הגמרא והכתיבו ביד האיש קנה המידה ואם כן אנחנו רואים שגם יש מושג של למדוד בקנה במקל אולי נמדוד כאן במקל אומרת הגמרא ולטרה כמו שכתוב שמה מדובר שם על שערים וכדומה אותם באמת אפשר למדוד במקל כיוון שזה דבר קטן אתה לוקח מקל שאתה יודע את שיעורו ומודד בו אבל ברגע שאתה מגיע למדידה ארוכה יותר למדוד את תחום שבת אם תמדוד במקלות תצטרך המון מקלות קטנטנים כשאתה מודד 50 אמה אתה חייב חבל אומנם של שאלות של ברזל היו יעילות יותר אבל כמו שכתוב בתורה להשתמש דווקא בידו חבל מידה ולכן ברגע שאני צריך למדוד מרח גדול אני משתמש דווקא בחבלים תני רבי יוסף מביאה הגמרא ברייתא שבה נראה שיש דעה נוספת באיזה מין חבל מודדים את התחומין תני רב יוסף שלושה חבלים הם יש שלושה סוגי חבלים שמוזכרים במשניות ולכל אחד שימוש ספציפי ומיוחד הראשון של מגג מגג זה עשוי מקנה סוף עושים מזה חבל השני של נצר נצרים זה ענפים של ערבה כלופים גם כן מפיקים מזה חבל והשלישי של פשתן מפרטת הבריתה ואומרת של מגג לפרה הפרה אדומה ששורפים שוחטים אותה שורפים אותה ומשתמשים באפר שלה מארבים אותו עם מים ומזים אותו על אדם או על כלים שנטמאו ממת ועל ידי כך זה טהרתם לוקחים את הפרה האדומה וקודם שחיטתה קופטים אותה לאחר מכן שוחטים אותה ושורפים אותה כותבת המשנה דתנן כפתוה בחבל המגעג ונתנו על גב מערכתה למה דווקא חבל המגה עשו הרבה הרבה הרחקות שלא יגיעו לידי טומא כיוון שזה פרה שהיא טהרתן של ישראל היה כל מיני דינים שנועדו להרחיק שלא יוכלו להגיע לידי טומאה ולכן כיוון שכני סוף עצמם לא מקבלים טומאה לכן לקחו ועשו חבל מהם כדי שהחבל עצמו גם כן לא יקבל טומא לא רק שהוא לא יהיה טמא אלא שלא יהיה לו את האפשרות לקבל טומאה ובו שתמשו לפרה אדומה אגב כל חבל לא יכול לקבל טומא כי הוא לא נחשב לכלי אבל חבר לדוגמה שעשויים מפשתן או מעצים אחרים כשהוא היה כשיעשו ממנו משהו אחר הוא יקבל טומאה מה שאין כן כניסוף הם אף פעם לא מקבלים טומאה ולכן כדי להחמיר כדי להרחיק היו משתמשים דווקא בחבל הזה של נצרים שימש אותנו לסוטה סותטה זה בעצם אישה שהתייחדה עם מישה אחר ואני לא יודע אם היא חטאה או לא הבעל את רבא ואמר לה "אל תסתרי עם פלוני" והיא כן הסתרה מביאים אותה לבית המקדש ואז הכהן משביע אותה עם סתית אם לא סתית הוא משביע אותה בעצם ואומר לה "תקשיבי טוב אם באמת עברת עבירה חבל תודיע עכשיו כי אחרת יהיה לא נעים אם לא עברת עבירה תמשיכי יאלה." ואז הוא כותב את פרשת סותטה את כל הפסוקים שנאמרו בתורה על גבי קלף מוחק אותו לתוך מים המים המרים המעררים כך הם נקראים ונותן לה לשתות ולאחר מכן אם באמת היא לא חטאה כתוב ונקטה ונזרה זרע ובאמת היא זוכה להרבה דברים טובים אבל אם חס וחלילה אכן היה שם חטא זה נגמר מאוד מאוד לא טוב לצבות בטן ולהנפיל ירך היא פשוט מתפוצצת שם והופכת לאבק מול כולם אומרת הגמרא חלק מהתקס שם דתנן ואחר כך אחרי שהכורה קורע את הבגד של הסותה מביא חבל המצרי חבל המצרי פירושו של נצרים כך מסבירה כאן הגמרא וכושו למעלה מדדיה הכהן לוקח את החבל וקורח סביב הבגד למעלה מדדיה של האישה כדי שהבגד הקרוע לא ישמת ובזה הוא היה משתמש באותו חבל של נצרים שעשוי מענפי ערבה ואילו של פשתן החבל השלישי שעליו דיברנו הוא למדידה הוא נועד למדוד את התחומים 2000 עמד תחום שבת מודדים בחבל של פשתן אם כן אנחנו רואים במפורש שהברייתא בניגוד לדעתו של רבי יוסי שאמר קודם שהחבל מין החבל שבו מודדים הוא הפסקימה פה אנחנו רואים במפורש שהמין של החבל הוא דווקא פשתן חוזרת הגמרא ומצטדטדת את המשנה אדם היה מודד יוצא מהעיר ישר והגיע לגיו לגדר מה אמרנו מדלג עליו מבליאו וחוזר למידתו בעצם בעצם חוזר למידתו אנחנו כבר הסברנו במשנה שבמקרה שזה רחב הוא הולך ימינה שמאלה מליע אותו וחוזר למידתו את כל זה אני המצאתי אבל לא סתם המצאתי זה פשוט כתוב בגמרא אומרת הגמרא מידתני חוזר למידתו מכלל מזה אני מבין דאם אינו יכול להבליאו הולך למקום שיכול להבליאו הוא הולך בעצם אפילו למקום שהוא לא ממש מול העיר גולש ימינה גולש שמאלה ואז באמת מבליאו וצופה כנגד מידתו בעצם הוא מסתכל כדי לראות איפה באמת מגיע 50 אמר יתכן לכן שזה בתוך העמק אז הוא צופה הוא מסתכל ורואה איפה זה באמת נגמר וחוזר ואז הוא ממשיך למדוד הלאה חוזר בעצם לקו של העיר ומשם ממשיך למדוד הלאה בעצם מה שהוא עשה הוא פירק את הבעיה לגורמים היה לו פה למעלה מ-50 אמה הלך ימינה או שמאלה מצא מקום צר יותר דילג על זה המשיך הלאה למדוד עד שהוא ראה באמת שהעמק יסתיים שאותו חלל שאותו מדרון נגמר חזר חזרה למול פני העיר כשהוא מחשב כמובן את אותם מטרים את אותם ממות שהוא מדד בלי ליד דרך הלוך וחזור אבל את הדרך שהוא עבר שהוא התקדם ואז הוא מצמיד את זה ל-2000 אמה תנינה ליד אתנו רבנן בעצם במשנה אנחנו מבינים את זה מהמשמעות של המילים חוזר למידתו אומרת הגמרא יש בעייתה מפורשת שכך כתוב תנינה ליד אתנו רבנן היה מודד והגיע מידה לגאי אם יכול להבלי בחבר של 50 אמבלי כמו שהסברנו בעצם מדלג עליו ואם לו אם זה יותר רחב הולך למקום שיכול להבליאו ומבליאו וצופה הוא מסתכל לראות איפה באמת העמק מסתיים וחוזר אתמידתו מחשבת אותה מטרים וממשיך עלה למדוד ממשיכה הברייתה ואומרת אם היה גאי מאוכם זאת אומרת אני יוצא מהעיר ונפגש בגי בוא נמר שיצאתי לרוח מזרחית אני נפגש בגי שכולו גודל מכובד אין לי איפה להבליע אותו מה שגם הוא מקיף פשוט את העיר והולך לי ממש ממשיך לי מהמזרח מזרח מזרח והולך לרוח הצפונית ברוח הצפונית כן יש מקום שהוא מצטמצם ואני יכול להבליע אותו אבל אומרת הגמרא זה ממש לא עוזר אתה צריך מאותו רוח שאתה נמצא שמה אם אין לך מקום להבליע כאן תשתמש בפתרון שדיברנו על ההרים מקדיר ועולה מקדיר ויורד בעצם כמו שעשינו כמו שבדקנו כמו שמדדנו את הערים בצורה של מקדר ועולה כן אמרנו מהלב ולרגליים עולה חזרה ללב לרגליים עולה חזרה ללב לרגליים אותו דבר מה שאני אעשה פה רק בהפוך עושה את זה במדרון ככה יורד מתחיל מהרגליים בום שזה נגמר אני יורד ושוב לרגל כך מודד את זה כלפי מטה את את המדרון הזה אני מחשב אני לא יכול להבליע בעצם אני מפסיד פה שטח 2000 המיו יותר קרובים לעיר אבל זה הדין הגיע לכותל מה קורה עכשיו ממשיכה הברייתה ואומרת הגעתי לכותל אין אומרים מקובע כותל אלא עומדו והולך לו כאן לא צריך בעצם לדלג עליו אפילו לא להגביע מעליו שום דבר עומדו והולך לו תמוד בערך כמה העובי של הכותל תוסיף את זה לחשבון אני סומך עליך לא סתם קיבלת תעודת מודד מול סמך תעמוד את זה בעין ותמשיך הלאה שואלת הגמרא באמת וענן תנען מבליאו וחוזר למידתו במשנה כתוב במפורש גם על כותל הגיע לגדר מבלות צריך לחשב את זה בעצם בהבלה להכניס את זה בתוך החבר של 50 אמר למה פה כתוב עומד והולך לו אונה הגמרא פשוט מאוד את תמניך תשמישתא שמה במשנה מדובר על גדר שנוח ללכת עליה היא קצת מדורגת היא קצת מדרונית אפשר ללכת עליה ולכן אני אומר לך תמדוד אותו בהבלאה אבל אחלוניך תשמישת כאן מדובר בכותל ממש טלול קיר הוא בכלל לא נוח להילוך אי אפשר למדוד אותו בשום צורה כאן אני מקל ברגע שהוא כזה טלול הוא כזה מקום שאני לא יכול בכלל ללכת עליו בשום קונסטלציה שהיא אני מקל עליך ואומר מספיק לי עומד ועליו שהוא בעצם לא צר אפילו אם הוא טיפה מתרחב אבל בצורה שלא ניחתשמישי לא נוח ללכת עליו אני אומר אני מקל תסמוך על העומד שלך ותשאר את הרוחב של הקוותל לבד ותמשיך הלאה בוא נהיה עוד נקודה קטנה ראינו בעצם שבמקרה ראינו בברייטה עכשיו אם אני לא יכול להבליע את העמק אני לא מצליח למה כי עוגי מאוכם הוא מגיע לי גם מרוח מזרחית וגם הולך לצפון מה אני עושה אני מודד אותו על ידי קידור אמרב יהודה אמר שמואל לא שנו מתי אני מצריך למדוד אותו על ידי קידור שכמו שאמרנו אני כביכול מפסיד שטח אלא שאין חוט המשכולת יורד כנגדו אבל במקרה אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה שימו לב בעצם אומר שמואל כך חוט משקולת הוא אופציית מדידה לדבר ישר בניאי היה בונה קיר לא היה לו פלס שהוא היה יכול להשתמש בו ולראות אם הבואת מים נמצאת במקום היה חוט משקולת בעצם החוט משקולת היה נראה סוג של איזה מקל שבסופו של דבר משקולת ישר רה הוא היה לוקח שם אותו על הקיר ובודק האם זה יורד בצורה ישרה לכל אורך הקיר או שיש איזה פר ואז הוא ידע שהוא בנה את הכותל הקום אומר שמואל אתה לוקח את זה לאותו גאי שם את זה על שפתו אם הוא מגיע דוך ישר לקרקע סימן שברגע שאתה מניח אותו כן הוא רוחב ארבע עמות כבר נראה זה העניין של חוט המשקולת אם הוא מגיע לקרקע אותה משקולת שיורדת מהחוט מהמקל יש חוט של משקולת הוא מגיע עד הקרקע זה אומר שהקטלים פה של הגאי הם מאוד מאוד מאוד תלולים ברגע שהם כל כך תלולים אומר שמואל אני לא צריך לקדר ועולה לקדר ויורד אלא פשוט אני יורד לתוך העמק מדלג בעצם על כל המדרון עליו שיש איזשהו מדרון אבל ברגע שחוט המשקולת יורד עד הסוף זה אומר שהמדרון מאוד טלול אני לא מחשב אותו אני גולש את המדרון ומשמה אני ממשיך מדידה יפה טכנית בתוך המדרון ממש ממשיך את המדידה הרגילה שלי ולאחר מכן אני הולך חזרה וממשיך את המדידה אבל מה שאמרנו מקדר ועולה מקדר ויורד זה שזה לא תלול עד כדי כך יש כאן איזשהו מדרון איך אני יודע מה המדד אני מניח את חוט המשקולת וזה נתקע בחצי הדרך זה לא מגיע עד למטה זה סימן שיש כאן מדרון גם אם הוא תלול עדיין אני יכול להלך עליו ואז אני בעצם כן אשתמש בכולה אמנם זה כולה מקדר ועולה וכן יחשיב את המדרון שימו לב כמו שאני מדגיש זה אמנם כולה אבל לא עד כדי כך כמו לדלג את כל המדרון ולעשות מדידה יפה שזה כולה הרבה יותר גדולה וזה מה שמגיע שמואל ואומר כל מה שאמרנו שמודדים שמקדרים בגי זה דווקא שהשוליים שלו שהמדרון שלו הוא לא כל כך תלול אבל אם הוא מאוד תלול מדלגים בעצם מדלגים על כל המדרון וממשיכים את המדידה בפועל למטה מה המדד איך אני יודע אם הוא תלול או לא חוט המשקולת אותו חוט של ארבע עמות אנחנו נראה בהמשך שזה שיעורו אם הוא מגיע עד למטה בדוך נוגע למטה זה אומר שזה טלול אני מוותר על כל המדרון מדלג עליו אם זה עדיין נתקע באמצע הדרך סימן שזה לא כל כך טלול שאפשר לרדת עליו ואז באמת כפי שאמרנו אנחנו נקדר כי מדומני שעל פי פשט הבנו פה את העמוד בצורה ברורה ומלאה ברוך השם הכל בחסדי שמיים בואו נסכם בעצם התחלנו עם המשנה במשנה ראינו דבר ראשון מודדים בחבר של 50 אמה אני עובר לגמרא מאיפה יודעים את זה 50 מהאות פ דבר ראשון אני לומד מ-50 ב50 סבב את ה50 ויהיה לי כופף של 70 אמה ושירה זה לעניין אחר שכבר דיברנו עליו קודם ומזה שכתוב ב50 שזה לא נצרך מזה אני לומד שאני שאני מודד בחבלים של 50 אמה כמו שאמרנו לא פחות ולא יותר כדי שלא יהיה יותר יפה או יותר מתוח ומניחים את זה כנגד הלב גם את זה ראינו במשנה דבר נוסף עד עכשיו דיברנו על פרקטיקה פשוטה מעכשיו אנחנו מדברים על זה שאנחנו נתקלים בבעיות ברגע שאני מגיע לגי יש לי גי או שיש לי גדר או שיש לי הר במשנה ראינו מבליאו מבליאו זה פשוט ממשיך את ה-50 אמה מדלג עליו וחוזר למידתו כמו שראינו בעצם חוזר למידתו העניין הוא כמו שראינו בגמרא ובברייתה מפורשת אני יכול לגלוש ימינה או שמאלה הוא בלבד שלא יוצא מחוץ לתחום בעצם יש שני פירושים ברשי מה אומר הוא בלבד שלא יוצא מחוץ לתחום רשי אומר אם אדם יצא לפי הפירוש השני שהוא הפירוש השליט שעל פיו אנחנו נסביר ברגע שאדם יוצא מחוץ לתחום ימינה או שמאלה ועוסק שם במדידה יגיע בן אדם שלא מבין ויגיד אופ כאן זה גם תחום העיר אני ראיתי בן אדם עוסק פה במדידה אחד המודדים הרשמיים של העיר ולכן אנחנו אומרים ממש לא אל תגלוש מעבר ל2000 אמה מן העיר אבל כל עוד וזה בתוך הטווח 2000 אמה אני הולך למקום שהוא נהיה יותר צר שמה אני מבליע אותו צופה חזרה איפה הוא מסתיים וחוזר ומחשב ראינו שבער במקרה שאני לא יכול להבליע אותו כן אני חייב לתת זאת אומרת בתוך התחום אני לא יכול להבליע אותו יש שיטה של מקדרין בערים אני הולך ומקדר ומקדר ומקדר כמו שהסברנו לב וישיר עד הכותל עד בעצם קיר ההר משמה אני עולה שוב פעם קופץ ללב וכן הלאה זה אומר מקדרין דבר נוסף שראינו מה זה חבל איזה חבל היה לנו את רבסי שמה הפסקימה ואו שזה נרגילה שזה דיקלד אחד נברה או שזה מחלוקת האם זה א האם זה נרגילה או שזה דיקלד אחד נברה רבי יהושע בן חנני אומר הכי טוב שלאות של ברזל אבל כתוב במפורש חבל מידה ומה שכתוב קנה זה לגבי שערים או מדידות הרבה יותר קטנות שאז באמת אפשר להשתמש בקנה רב יוסף מביא בייתה חולקת שלושה מיני חבלים לפרה אדומה אני משתמש במג שזה כנ סוף ראינו בגלל המעלות שעשו בה בטהרה לסותה אני משתמש בחבל נצרים אגב בירושלמי מוזכר שזה חבל המצרי לא מלשון נצרים אלא בא ממצרים ששם היה הרבה תואבות וחטאים וזה זה מה שרומזים לסותטה ושת פשתן משמש למדידה בשונה ממה שרב אסי אמר אצלנו מודד והגיע לגי זה כבר הזכרנו חוזר למידתו גי מאוכם ברגע שהגאי מקיף הכל ואין בו מקום שהוא מצטמצם אז גם כן כפי שאמרנו מקדיר ועולה מקדיר ויורד כותל חילקנו בניחה תשמיש תהיללו ברגע שתשמישתו שנוח להשתמש עליו אז אני מבליע אותו אם לא נוח להשתמש עליו יש כאן דין מיוחד של עומד אני עומד אותו בראש וזה מספיק וגם לגבי גאי מוכ שמואל מגיע ואומר תלוי עד כמה המדרון שלו תלול אם הוא תלול מאוד אני בכלל מדלג על כל המדרון ומודד מלמטה בקרקעית מדידה יפה ורק אם הוא לא כל כך טלול איך אני יודע שחוט המשכולת לא יורד כנגדו אלא נתקע בקטלים שמה אני באמת אומר מקדר ועולה סליחה לא מקדר ועולה אלא מקדר ויורד כדין קידור בגי בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה] เ
לצפיה בתכנים נוספים: