העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מו עמוד ב

[מוזיקה] סיעת דשמיא עירובין דף מו עמוד ב למעלה בעמוד הקודם נשאלה שאלה שראינו שתי ממרות של רבי ישוע בן לוי ממרה אחת הוא אמר שהלכה כרבי יוחנן בן נורי בנושא של אדם ישן שקונה לעצמו מקום שביטה בנוסף עוד כלל שרבי יוחנן בן אמר הלכה כדברי המקל בעירוב ונשאלה השאלה בעצם למה יש צורך בשתי המימרות ברגע שאני יודע שהלכה כמותו כדברי המקל אם ככה זה בעצם כולל גם את ההלכה הספציפית הזאת של אדם ישן שקונה לעצמו במקום שביטה למה בעצם יש צורך מטעם רבי יהושע בן לוי לבוא ולומר ממר חדשה שהלכה כמותו בדין המפורש הזה מביאה הגמרא מרישוב חדש ורפה פרמבר איצריך סר כבדתחמינה הייתה אבמינה לבוא ולומר שכל הכלל הקובע שהלכה כדברי המקל בעירוב אנימי לבירובי חצרות שעירובי חצרות הם קלים יותר כמו שנראה לקמן אבל בעירובי תחומין אימה לא עירובי אימה לא צריכה ממילא היות שהייתה אבא מנה לבוא ולומר שהכלל הגדול כלל גדול יותר שאומר שהלכה כדברי המקל בעירוב קיים רק בירובי חצרות אבל בירובי תחומין כגון לגבי אדם ישן הכלל לא קיים מאיפה אנחנו יודעים באמת שההתייחסות לעירובי תחומין חמורה יותר מאשר להיכסות לעירובי חצרות ומנת תמרה דשן בין עירובי חצרות לירובי תחומין דתנן אומר רבי יהודה במי דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת שזכין לאדם שלא בפניו ואין חוין לאדם שלא אלא בפניו ישנה שאלה האם אדם יכול לערב תחומין עבור מישהו ללא ידיעתו של אותו אחד שהוא מערב עבורו או שאלה מקבילה האם אדם יכול לעשות עירובי חצרות עבור מישהו אז קיימן בעירובי חצרות הוא יכול לעשות כיוון שבגדול עירובי חצרות זה לטובתו של הזוכב הזה שהוא יוכל לטלטל אחרת הוא לא יכול להוציא מביתו לתוך החצר בשונה מירובי תחומין עירובי תחומין אמנם הוא נותן לו את האפשרות לצעוד בשבת בבוקר 2000 ממה מעבר לעיר גם מעבר ל2000 ממה אם הוא עשה לו עירוב לצד מסוים אבל ייתכן שאותו אדם כוונתו דווקא לך את הצד השני ובזה דווקא הוא גורע את כוחו לכן בעירובי תחומין אני קובע שאין אדם יכול לעשות לשני ללא ידיעתו לעומת אירובי חצרות שכן ו ממשיך טיסוס ואומר זה עדיין לא מספק לא מראה לי הוכחה שירובי תחומין חמורים יותר מאשר עירובי חצרות כמו שראינו סיבה מפורשת אלא הכוונה היא כזאת גם בעירובי תחומין הרבה פעמים יוצא לטובתו לזכותו ועם כל זה אני לא מאפשר לעשות עירובי תחומין ללא ידיעתו של הזוכה בזה למה כמו שההסתכלות על עירובי תחומין היא הסתכלות מחמירה יותר אני יותר אבדוק ואני אחכה לבדוק אם יש פה זכות ממש או אין זכות ממש מה שאין כן בעירובי חצרות לפעמים עירוב חצרות זה גם משהו שלא לטובתו של הזוכה למה כמו שהוא לא יכול להשתמש בפת הזאת אותו פת שלקחו ממנו כדי שיזכה דרכיו בירובי חצרות ממילא בשני המקומות יש בעצם שחייה ויש מצד אחד גם חובה אבל בעירובי חצרות אני יותר נוטה להקל ולעשות מחמת הסיבה שההסתכלות שלי יותר מקילה בעניין לעומת צירובי תחומין ההסתכלות היא חמורה יותר וממילא מביאה הגמרא הוכחה מהברייתא הזאת שארובי צרות חמ קלים יותר מאשר עירובי תחומים לכן אם הייתי מסתפק רק בכלל אם רבי יהושע בן לוי היה מסתפק רק בכלל של כל מקל בעירובין הלכה כמותו הייתי משייך את זה דווקא לירובי חצירות ולא לירובי תחומין לכן נצרך רבי שעה בן לוי לבוא ולפסוק עוד פעם לגבי עירובי תחומין באדם ישן שהלכה כרבי יהושע בן לוי בגלל שהוא מיקכן רבשי אמר הסבר אחר איצטריך סר קדתחמינמלה בשיעורי עירוב עירוב כשמניחים אותו לכתחילה צריך כמות מסוימת כמו שאמרנו שתי סעודות אבל אם העירוב מאפשר אנחנו משתמשים בו לכמה וכמה שבתות במשך הזמן העירוב חלקו נאכל חלקו נאבד אפשר להשתמש בו לשבתות הבאות על אף שלא נשתערה בו הכמות הראשונית דהיינו הוא פח אחת מהשיעור המינימלי הייתי אומר למה כמו שמסתכלים על שיעורי עירוב בצורה קלה יותר אני מילה בשיעורי עירוב אבל בתחילת עירוב לקבוע את העירוב בהתחלה לא בתור שבת שנייה ושלישית וכן הלאה אלא בשבת הראשונה שקובעים את העירוב וכמו באדם ישן שזה נקבע עבורו לאותה שבת הייתי אומר ששם לא נאמר הכלל שהולכים כמותו להקל אימה לא ומנת דשנין בין שיעורי עירוב לתחילת עירוב דתנן אומר רבי יויסי שבאמת דברים אמורים בתחילת עירוב אז יש צורך בשיעור מינימלי של שתי סעודות אבל בשיעורי עירוב אפילו כלשהו גם יכול לשמש כעירוב עבור השבתות הבאות ולא אמרו לערב חצרות שוב אינדיקציה לכולה שיש לנו כלפי דין עירוב חצרות ולמרו עירוב לערב חצרות אלא כדי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות זאת אומרת כל הצורך היום בעירובי חצרות ואנחנו נראה את זה בהמשך המסכת זה רק בעצם מאין איזשהו מנהג תקנה כדי שלא נשכח את תורת עירוב אבל שוב יש בהחלט צד לומר מההוכחה שראינו עכשיו שכשבא רבי שעה בן לוי וקבע שהלכה כמקל ודברי עירוב יש צד לומר שמדובר דווקא בעירוב חצרות או מדובר דווקא בשיעורי עירוב ולא בתחילת עירוב לכן היה צורך נוסף של רבי שוע בן לוי לבוא ולפסוק הלכה כ רבי שעה בן לוי לגבי אדם ישן לפסוק זאת בצורה מפורשת רבי יעקב ורב זריקה אמרו הלכה כרב עקיבא מחברו שרב עקיבא חולק על תנא אחד הלכה כמותו וכרב יויסי מחבריו הלכה כרבי יויסי אפילו שהוא חולק על רבים וכרבי מחברו למה היא הלכתה האם הפסיקה הזאת הקבי ביעה הזאת הכלל הזה שהם אמרו הלכה כמותו הלכה כמותו האם זה כלל קובע לחלוטין האם הכלל הזה רק נוטה כפקשים כפי שמסבירה הגמרא למה הלכתה רבסי אמר הלכה ככה באמת הלכה כפי הכללים שאמרנו ורבחי ברבא אמר מתין זאת אומרת אם אדם בא לשאול את הרב כפי מי להתנהג כפי מי לפסוק הוא יורה לו כפי הכלל שראינו אבל לדרוש דוש ברבים זה לא הכלל הזה הוא לא מספיק חזק כדי לדרוש ברבים שהלכה כרבי עקיבא למשל מחברו רבי יוסף רב חנינא אמר נראין אפילו להגיד לכתחיל אנחנו לא אומרים אבל אם מישהו נקט על פי הכלל הזה אנחנו לא נחזיר את הדין נראין כלשון הזה אומר רבי יעקב ברידי אמר רבי יוחנן אותו רעיון אותה מחלוקת משולשת האם הקביעה היא קביעה החליטית מלאה או רק קביעה חלקית אותו דבר זה קיים גם לגבי כלל אחר כמו שראינו אומר רבי יעקב ברידי אומר רבי יוחנן רב מאיר ורב יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורב יוסי הלכה כרבי יוסי ואם אני אומר שרמר ברבי יהודה הלכה כרבי יהודה ורב יהודה ברבי יוסי הלכה כרבי יויסי אז ודאי ואין צריך לומר מר ברבי ויסע לו חרבי יויסי למה אשתא במקום רב יהודה ליתא אם רב מאיר במקום רבי יהודה הוא נחלש לאומתו במקום רבי יויסי וביה זה הכלל של רב יעקב ברע אידי שאליו אנחנו גם נתייחס בהמשך אומר רב אומר רב אסי אף אני לומד רבי יוסי ורב שמעון אלו חיכה רבי יוסי רבי יוסי ראינו מקודם שהלכה כמותו נגד הרבה תנאים ורב שימן גם רבי יוסי ורב שימן הלכה כרבי יויסי לא אומר רבי אבו אמר רבי יוחנן מאיפה אני לוקח את זה רבי יהודה ברב שמעון הלכה כרבי יהודה אז אשתה במקום רבי יהודה רבי יויסי שהוא גובר על רבי יהודה כמו שלמרנו אז אם הוא גובר על רבי יהודה ורבי יהודה גובר על רב שימן אשתי במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסים יבא אלו מה שנשאל לנו רק לברר רב מאיר ורב שמעון מי טיקו רבי יהודה כמו שאמרנו מקודם גובר גם על רב מאיר וגם על רב שימן מה הלכה שהם שניהם חולקים אחד על השני כפי מי תהיה הלכה שמה תיקו אומר הבשרי ליתנו להן כללולי הכללים שראינו מקודם בשם רבי יעקב ברידי ובשם המוראים אחרים כללים הקובים הלכה כרב שימן כנגד רבי יהודה כנגד רב שמן רבי יויסי כנגד רבי יהודה את כל הכללים האלה אין זה נכון אלא צריכים לקבוע כל דבר ודבר בכל מקרה ומקרה לגופו הכללים האלה אינם נכונים שואלת הגמרא מנלי לרב משר שה איילי ממדתנן ראינו במשנה שלנו רב שמעון אומר למה הדבר דומה לג חצרות במשנה זה מובא בתור משל למקרה אחר אבל כאן מצטטים רק את המשל עצמו רבי שמעון אומר למה הדבר דומה לג חצרות הפתוחות זו לזו יש שלוש חצרות הם שלושתם פתוחות לרשות הרבים וכל אחת פתוחה לשנייה דהיינו הראשונה לשנייה והשנייה לשלישית ערבו שתיים החיצונות עם האמצעית הראשונה עם השנייה והשלישית עם השנייה היא מותרת עם הן ואין מותרות עם ושתיים החיצונות אבל הראשונה עם השלישית אסורות זו עם זו ורבונון חולקים רבונון שם סוברים שגם הראשונה השלישית גם נאסרת ואומר אף רמבם ברגורי אומר הלכה כרב שימן ומן פליגלי רבי יהודה או כמה שסתם בר פלוקטתו של רבי שמעון זה רבי יהודה או גם בגלל שבמשנה הזאת שהזכרנו לפניים שניים שלושה דפים רבי יהודה הוא התנא שמדבר בנושא אחר אומנם אבל מדבר קודם במשנה ואמרי את רבי יהודה ברב שמעון הלוכה כרבי יהודה למה נפסק פה הלכה כרב שמעון אלא לו שמ מנליטנו הכלל שאמרנו מקודם רבי יהודה ברור רבי שמעון הלוח כרבי יהודה אינו נכון ומיקושיה דילמה איך דיתמר איתמר איך דלא יתמר לא יתמר הכלל שריר וקיים רק מקומות מסוימים אדרבה הוצרך אחד המוראים לבוא ולפסוק הלכה כרב שימן כמו שכאן הכלל הזה באמת לא נכון אבל בכללותו במקום שאין לנוורה מפורשת שחולקת כן הכלל הזה יקבע אלא מה דתנן עיר של יחיד בן נעשה של רבים עיר שנאפך להיות עיר שיש בה 60 ריבו ירשוס הרבים ואי אפשר לערב אותה מערבין את כולה למה כמו שאני חזר לקמן בהמשך המסכת היא הייתה מקודם של יחיד יש צורך בעירוב מסוים מערבים את כולה אבל של רבים אה של רבים ונעשת של יחיד אין מערבין את כולם אנחנו חוששים אולי זה יחזור חזרה להיות של רבים אין מערבין את כל העיר אלא אם כן עושה סימן היקר מה הסימן עושה לחוץ לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה 50 דיורים דברי רב יהודה הוא שם שכונה אחת בצד של 50 דיורים ואותה הוא לא מכניס לתוך העירוב כדי שאנשים יבחינו תמיד שהעירוב של העיר הזאת הוא עירוב בעייתי ולכן עשו איזשהו סימן חיצוני מה הסימן 50 דיורים רב שימן אומר לא צריך 50 דיורים אלא שלוש חצרות של שני בתים ואומר רב חמאבר ברגור יאום הרב הלכה כרב שמל ומן פה לגלי רבי יהודה מי חולק עליו זה רבי יהודה כתוב בפירוש ואמר את רבי יהודה ברב שמעון לו כרב יהודה מכאן רב משאר שלמד שאין הלכה כפי הכלל שאמרנו מקודם שרבי יהודה ורבי שמעון הלוח כ רבי יהודה ההוכחה מפה שהריה לא נכונה ומיקושיה דילמא חנה מאחדית תמר יתמר ואחד לא יתמר לא יתמר הכלל ייתכן שהוא כן קיים המשאר שלא יכול לבוא ולומר שהכלל לא נכון לחלוטין הוא קיים הוא קיים במקומות שאין לו רעה מפורשת אחרת אבל כאן שיש הוראה מפורשת אחרת באמת הכלל הזה פה במקרה שלנו לא יכול אבל כרגע אין לנו עדיין הנוכחה כנגד הממרה של רבי יעקב ברידי לאל שרב יהודה ורב שמלוך כרבי יהודה וכן שר כל הכללים שהוא הביא שם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: