העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מה עמוד ב

[מוזיקה] סיעתה דשמא עירובין דף מ עמוד ב מיד לאחר המשנה ראינו במשנה מחלוקת בעמוד הקודם מחלוקת בין רבי יוחנן בן ורי לבין חומים מה הדין אדם שישן בשעה שהשבת נכנסה חשכה כמובן לא קבע לעצמו מקום שביטה האם אני רואה אותו כאחד שקנה לעצמו מקום שביטה ויהיה רשי ללכת מכאן ולכל רוח 2000 אמה או שהוא נשאר ללא מקום שביטה ודינו יהיה ארבע אמות לכל צד או במרכזם כמו שראיינו לאל אבל מי שלא קנה לעצמו שביטה המלה מאבדת הזכות ללכת 2000 אמה לפי רבי יוחנן בן ורי אדם שיישן בשעה שחשה שנכנסה לשבת קנה לעצמו מקום שביטה וילו חומים אומרים לא קנה מסתפקת הגמרא מה הסיבה לדעתו של רב יוחנן בן ורי בי רבה בי כסו רב יוחנן בן ורי מסבר כסו חפצי הפקר קונים שביטה ובדי דפל בכלים ודק מפלג מאדם דיח כוכן דרבון האם ר יוחנן בן ורי זה שהוא מקנה שביטה לאדם שיישן זה כמ שבעיקרון אצ רבי יוחנן בן ורי לא צריכים דעת כדי לקנות שביטה כמו למשל שבאותו דבר במקרה מקביל דומה גבי כלי הפקר כלים שהם אינם הבקר אלא שייכים למישהו מסוים כמובן שאם כניסת השבת הם מקבלים שביטה כפי רגלי הבעלים מה שהבעלים יכולים ללכת ככה גם אפשר להוליך את הכלים אבל כלי הבקר שלא י משוייכים לאף אחד בשעה שהשבת נכנסה האם אני אומר שהם קיבלו מקום שביטה דהיינו זכו פה הנפק מינה כבר תהיה שונה מאשר באדם כ שאם הכלים האלה קנו מקום שביטה אפשר לטלטל אותם עד 2000 ממה ממקום שביתתם אבל אם הם לא קנו מקום שביטה הם בעצם נקראים ללא שביטה וברגע שיזכה בהם אדם במשך השבת הם יהיו משוייכים אליו ויקבלו את מקום השביתה שלו בשונה מאדם אדם שיש לו מקום שביטה יש לו 2פ מה לכל רוח אם אין לו מקום שביטה יש לו רק ארבע אמות אבל בכלים כמו שאמרנו אין איסור על הכלים עצמם לליכן אלא הם חיייבים לקבל איזשהו להיות משוייכים למשהו אז אם הם כלי הבקר הבינה הגמרא שבדעתו של רבי יוחנן בן אורי כלי הבקר קונים שביטה יש להם 2000 אמ לכל רוח מה שאין כן על פי חכמים כלי הבקר לא קונים שביטה למה כיוון שאיין דעת לכלים מצד עצמם לקנות לעצמם שביטה ממילא הם יהיו כרגע במצב ללא שום שביטה מי שיזכה בהם זה ילך אפשר יהיה לטלטל את הכלים כפי רגליו של הזוכה בהם לישון אבל כזכור המשנה מדברת על מקרה של אדם ישן דענה הגמרא האם רבי יוחנן בן ורי זה שהוא מקנה שביטה לאדם ישן זה בגלל שגם לכלי הפקר הוא מקנה וזה שהמשנה מדברת ומביאה ורבנן חולקים ואומרים שכלי הבקר לא קונים שביטה אם ככה למה המשנה נוקטת את המחלוקת באדם ישן להדיח כוחן דרבון כמ שבאדם ישן יש צד יותר לבוא ולהקנות לו שביטה למה כ שר אם הוא היה ניאור הוא היה קונה מקום שביטה זה שהוא ישן הוא לא אמור להפס בגלל בגלל השינה שלו לא אמורו להפסיד את מקום השביתה לעומת כלים שאין להם שום אפשרות לקנות לעצמם מקום שביטה לכן הצד הראשון בספק של הגמרא האם רבי יוחנן בןן ורי מקנה שביטה גם לכלי הבקר ובוודאי גם לאדם ישן שצד יש יותר צד להקנות לו שביטה כמו שהחיסרון של השינה לא אמור למנוע ממנו מקום שביטה זו דעתו של רבי יוחנן בן ורי לעומת זה חומים אומרים גם אדם ישן לא קונה שביטה כמו שכתוב במשנה ועל אחת כמה וכמה כלי הבקר אז זה הספק של הגמרא אז ב רבה מה יכסו רבי יוחנן בן נורי מסבר כסו חפצה הפקר קונים שביטה אין צורך בדעת של הכלי כדי לקנות לעצמו מקום שביטה ואין גם צורך בבעלות של מישהו שיקנה יקנה לכלי מקום שביטה דרך רגלי הבעלים עצמם ודינו ד לפלוג בכלים ודק המפלג באדם להדיח כוחן דרבונות לאף על גב שיש צד באדם ישן דיק לממה ויל וניור קנה ישנ מקנה כמש מלן דלא זה צד ראשון של הספק או דילמה כסבר רב יוחנן בן הורי בעלמה חצי הבקר אין קונים שביטה חצי הבקר לא קונים ואכה באדם ישן הינו תמה הויל וניור קנה ישן לה מקנה כמו שאמרנו מקודם יש צד גדול יותר לבוא ולתלות שביטה להקנות שביטה לאדם ישן מאשר לחפצי הבקר רב יוסף תושמע גשמים שירדו מערב יום טוב גשמים שכבר מערב יום טוב ירדו וכמובן הם הפקר אף אחד עדיין לא זכה בהם יש להם 2000 ממה לכל רוח על פניו זה כדעתו של רבי יוחנן בנורי שחצי הבקר קונים שביטה ואם ירדו ביום טוב אותם גשמים הרין כרגלי כל אדם כמה שאם כניסת היום טוב הם לא זכו ולא קנו לעצמם מקום שביטה כמ שהם עדיין לא היו פה בכלל ממילא הם חפץ ללא כל שביטה מי שיזכה בהם ראשון הם ישיחו אליו ילכו יוכלו לטלטל את הכלים האלה את הגשמים האלה על פי רגליו של הזוכה בהם וגם דרך אגב אם הזוכה הזה יתן אותם למישהו אחר זה ישאר הכלים האלה מהמגבלות של 2000 ממה של הזוכה ביום הראשון הי אמרת בשלמה כס רב יוחנן בן ורי חב צב קר קונים שביטה אמ ני רבי יוחנני תחילת הבריתה שאומרת בפירוש שגשם שירד מאתמול קנה לעצמו מקום שביטה אם רבי יוחנן בן נורי באמת סובר כך זה מתאים לדעתו אלא ימר את חב צב קרן קונים שביטה אמר ני לא רבי יוחנן ולא רבון אם אין אף תנה שסובר שחפצה הקר קונים שביטה שאפילו רבי יוחנן בן נורי לא מקנה שביטה לחב צ הבקר רק באדם ישן הוא מקנה אם ככה לפי מי המשנה הבריתה הזאת יטי בבי וק אמר לה לא שמייתר אמר לרב ספרה לביה ודיל מה בגשמים הסמוכים לעיר הסכינה אולי מדובר בגשמים שעמדו להגיע לעיר ואנשי העיר ראו את אותם עננים שהם מביאים את הגשמים ואנשי אותה העיר דעתם מילויו אמנם הם לא עשו בהם מעשה קניין של זכיה הגשמים עדיין לא ירדו הם ירדו אמנם בערב יום טוב אבל אנשי העיר לא הספיקו לזכות בהם לפני כניסת היום טוב אבל הגשמים האלה כבר ירדו ואנשי העיר ראו אותם ראו אותם קודם ראו אותם עכשיו והתכוונו לזכות בהם וממילא זה הולך על פי אנשי העיר אז מה שכתוב שיש להם 2000 ממה בעצם הכוונה כרגלי אנשי העיר אומר להי לאסל כ דעתך ובאמת ייתכן שרבי יוחנן בן נורי סובר שחפתי הבקר לא קונים שביטה רק כאן הגשמים האלה נקנים בגלל שאנשי העיר חשבו עליהם אמר לי לא סל כ דתך אין אפשרות לבוא ולמנוע מאיתנו למר שרבי יוחנן בן נורי לא מקנה הפקר לחפצי לא מקנה שביטה לחפצי הבקר תנם בור של יחיד כרגלי יחיד בור מים ששייך למישהו פרטי כמובן כמו כל חפץ ששייך לבייל ה טלטול השביתה של הכלים הם בהתאם לשביתה של הבעלים ושל אותה העיר אם זה בור ציבורי כרגלי אותה העיר בשל עולי בבל דהיינו בור הפקר שמשו לכל העולם דיינו ללא בייל כרגלי הממלא כמו שאמרנו מקודם מי שימלא ראשון המים שהוא ממלא הם יהיו שייכים יהיו יקבלו שביטה בהתאם לרגליו של אותם בעלים שמילאו ותניה זה בריתה אחת ותניה בור של שבטים דהיינו שוב בור הפקר יש להן 2000 אמ לכל רוח כשי מדדי הבריתה הראשונה אומרת שבור של שבטים אין להם לאף אחד שלא לבבל זה אותו דבר אין שייכות לאף אחד ממילא הבור לא קנה מקום שביטה ולכן המים יהו יקבלו את השיטה בהתאם למי שימלא אותם ראשון ובריתה השנייה כתוב שהבור כן קונה 2000 ממה לכאורה סתירה בין שני הברייתות אל ליו שמ מינה א רבי יוחנן בן נורי ו רבנד אז יש לנו בעצם הוכחה שיש מחלוקת בין רבי יוחנן בן נורי לחומים בנושא של חפצי הבקר אחרת לא נוכל להסביר את הסתירה פה בין שתי הברייתות כיתה לקמ דרב יוסף כשהגיעו לרב יוסף אמר אמרו לי אחי קמה רב ספרה ואחי אדרלי מישהו רב ספרא ניסה להביאו חכם מפה לגבי חפצי הבקר ודחו אותו מה דכו שייתכן שהגשמים שבערב יום טוב זכו ל2000 ממה זה בגלל שאנשי העיר חשבו עליהם אמרלי אפשר לדחות את את ההסבר הזה את ההסבר הדחוק הזה שהגשמים ניקנו זכו למקום שביטה בגלל מחשבתם של אנשי העיר בצורה אחרת מגופה של הבריתה המ לה מגופה איסל כדת הגשמים הסמוכים לעיר הס קינן ומדובר בגשמים שאנשי העיר ראו והתכוונו לזכות בהם הם עדיין לא זכו בהם לפני כניסת החג אבל התכוונו לזכות בהם א יש להן 2 אמר לו כל רוח א כרגלי אנשי אותה העיר מבא אלי הנוסח הוא לא מדויק זה לא שהם מקבלים 2000 ממה הם מקבלים כאנשי אותה העיר ואם אנשי העיר עשו עירוב זה בהתאם לעירוב שהם עשו ואם 2000 מה אז העירוב של אנשי העיר לא יועיל להם אלא ודאי שהסיבה שהגשמים שירדו בערב יום טוב זוכים ל2000 ממה ודאי שזה בגלל שזה הולך לדעה שחצי הפקר קונים שביטה וממילא מוכח שלפחות תנא אחד וכנראה זה רב יוחנן בן נורי סובר שחפצה הבקר קונים שביטה למדנו בבריתה אומר מר ביום טוב אם הגשמים ירדו ביום טוב הרין כרגלי כל אדם זאת אומרת הגשמים ודאי לא קנו מקום ש שביטה כמ שהם עדיין לא היו פה בכלל ממילא גם למנדה אמר שומר שחפצה הבקר קונים שביטה אין חפצי הבקר באם כניסת היום טוב שיקנו הם לא פה במאי ליקני שביטה באוקיינוס הרגשים האלה הגיעו פה לעיר על ידי שהם נשארו מאוקיינוס לימה דלו קרב ליעזר דיקרב ליעזר אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס הוא שותה העננים שואבים את המים מהאוקיינוס ומביאים אותם לעיר אז אם ככה כניסת היום טוב איפה היו העננים ה איפה היו הגשמים האלה הם היו עדיין באוקיינוס למה שלא יקנו שביטה באוקיינוס אומר רבי יצחק אחה בעבים שנתקשר מערב יום טוב הסכינה כאן מדובר באב שנתקשר עדיין שהעם כניסת החג הגשמים האלה טיפות הגשם האלה לא היו באוקיינוס אלא היו כבר בתוך העננים ושמה כפי שנראה לקמן אין אפשרות לקנות שביטה אבל אם באמת הם היו באוקיינוס היינו מקנים שביטה לאותם טיפות באוקיינוס ומסביר הטיס גם למנדה אמר שאומר שאיין תחומים למעלה מעשרה וכמובן הטיפות העליונות שכבת המים העליונה שבאוקיינוס היא למעלה מעשרה מ קרקעיתה של הים אבל היות שהכל זה מים זה נחשב כיחידה אחת גדולה וזה לא נחשב במקום למעלה מעשרה לכן אם המים האלה היו אכן באמת בזמן כניסת החג היו ב אוקיינוס הם היו קונים מקום שביטה שם אבל היות שהם היו בזמן כניסת הח כ בתוך האבים בעננים ממילא לא קנו לעצמם מקום שביטה ודיל מה אומרת הגמרא איך אפשר לדעת ולקבוע שבאמת אותם טיפות גשם לא היו משוייכים לאוקיינוס בזמן כניסת החג ודיל מה אנח אזלי ואנך אכי נינו אתה יכול לזהות שזה אותם טיפות שהיו מקודם או עכשיו אומרת הגמרא דתו סמנא בגבו הם מכירים בצורת העננים בצורה כלשהי שזה אותו ענן כבר היה נסע את טיפות הגשם האלה כבר אתמול עם כניסת החג סימה א וספק דבריהם וספק דבריהם להקל היות שאנחנו מסופקים מם הטיפות האלה עכשיו שאנחנו רוצים להוליך אותם בחג האם הם משוייכים האם הם טיפות שהיו בכניסת החג באוקיינוס או שהיו בעבים מחמת הספק אני אטיר ואני לא אחליט שזה מדו בטיפות של האוקיינוס וקנו מקום שביטה באוקיינוס אלא אני אטלה שזה טיפות מהבים ושמה הם לא קנו מקום שביטה ולקניה שביטה בבים לכאורה למה שהטיפות האלה לא יקנו לעצמם מקום שביטה בענן איפה שענן נמצא אומרת הגמרא טיפשות מנדן תחומי למעלה מיו היות שהעננים נמצאים כמובן בגובה רב הם לא קנו מקום שביטה דיש תחומין לקני שביטה בבים לעולם ממלך אומרת הגמרא יש תחומין ומיה באיבה מבלה בלי הענן במחלוקת המוראים הענן לא נחשב כמקום כינוס של טיפות קיימות כמ שאם כן באמת הטיפות היו אמורים לקנות לעצמם מקום שביטה בעבים אילולי אילולי היינו אומרים שאין תחומי למעלה מעשרה אבל אם היה תחומי למעלה מעשרה באמת היינו יכולים לקבוע אם מדובר בטיפות קיימות בתוך האבים שהטיפות האלה משוייכים למקומם של האבים וממילא חל להם באמת שביטה באותו מקום דהיינו מה שמתחת לאבים אבל היות שהטיפות האלה לא קיימות בתוך האבים הם בסך הכל הענן מורכב מדברים שעתידים להיות טיפות הם עדיין לא נחשבים כטיפות שמונחות שמה לכן אין מקום שביטה אומרת הגמרא כל שכן נולד אם ככה אז בכניסת החג עדיין לא היה גשם הגשם נוצר רק בהמשכו של החג יש לזה דין של מוקצה אומר תאסירי אלא מיה באב ממינה דניידי הטיפות נמצאות כן המים קיימים כן בכניסת החג אבל העננים עצמם הרי זזים עוד יותר המים בתוך האבים הם זזים ומילה אני בא ואני אומר שאין אפשרות לקנות מקום שביטה בדברים שזזים כמו שלמדנו לאל ואנחנו נראה את זה גם בלקמן אומרת הגמרא אשת דתית לאחי אוקיינוס נמי ללא ליק שו לך שאלנו מקודם למה שלא יקנה מקום שביטה באוקיינוס אפשר ליישב באותו ישוב שהיות שהמים שמה מתניידים לכן אין מקום שביטה שנקנה ואוקיינוס נ ממנ דניידי ותניה נהרות המושכים ומעיינות הנובים הערן כרגלי כל אדם מדגיש רשי גם אם מדובר במעיין או בנחל ששייך למישהו פרטי ממילא בעצם היה אמור להכנות שביטה לא אותו נחל על פי רגליו של האדם גם זה ה ה מעיין הזה לא קונה למה כמ שמים מעיין נחל שמים מתניידים וזזים המים האלה לא קונים לעצמם מקום שביטה לא רק שם הם לחלוטין לא יכולים לקנות מקום שביטה אפילו אם נרצה לשייך אותם במקום השביתה של הביינים אז לכן הגשמים שהיו אין אם היו באוקיינוס אין אם היו בעבים הם כמובן ניידים וזזים ממילא אין אפשרות לומר עליהם שהם קנו מקום שביטה מה יהיה דינם האבים האלה ברגע שהם יכנסו בתוך יום טוב הרין כרגלי ה ממלא אותם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה