העמוד היומי מסכת עירובין דף מד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף מד עמוד ב

סיעתה דשמיא רובין דף מד עמוד ב בסוף העמוד הקודם הגמרא הביאה שתי ברייתות שיש ביניהם סתירה בריתה אחת אומרת אם נפל ופנה של סוכה אין היתר להביא אדם או בהמה וכלים כדי להעמיד במקום הדופן שנפל כדי להכשיר את הסוכה מה את זה מצינו בריתה שהברית אחת אומרת שאם אדם נפל דופן של סוכה והוא רוצה לאכול לשתות ולישן ולהכשיר את הסוכה יכול להעמיד שמה אדם בנוסף מסיימת שמה הבריתה ואומרת אם הוא חושש ש יהיה חמה ופריעה לכבוד המת או כאלה דברים מותר לזקוף מיטה דהיינו מותר לשים שמה כלים אז הגמרא חילקה בעצם את הסתירה אין גבי כלים ואין גבי אדם אז לגבי כלים הג רנת שהמשנה הראשונה שמדברת בקשר לדופן של סוכה מדובר בדופן שלישית כתוב דופנים הסוכה נפסלה הוא חייב עכשיו לשים את הדופן השלישית ולכן יהיה אסור לעשות את זה באמצעות כלים למה כם שזה נקרא בניית אוהל הרי אבל לכתחילה לעומת זה הבריתה השנייה שמדברת על לא על סוכה מדובר שמה שהוא עושה את הדופן כדי להציל את המת לא כדי להכשיר את הסוכה ממילא מדובר בדופן רביעיית שהיא באמת לא נצרכת לשם הכשר סוכה וממילא היא נחשבת כתוספת ולכן יהיה מותר ככה השבנו את הסתירה לגבי כלים בין שתי הברייתות אלא אבל יש גם סתירה בין אדם לאדם בבריתה הראשונה כתוב שאיין יתר למיד אדם בריתה השנייה כתוב שכן אלא אדם האדם קשיה אדם האדם נמי לא קשייה כאן לדעת כאן שלא לדעת אם האדם עומד שמה לדעת לשמש כמחיצה זה אסור אם הוא לא עומד על מנת לשמש כמחיצה זה מותר כיוון ש מיד אדם לעולם לא יחשב כ בניית אוהל אין דרכם של אנשים לשמש כתפות ממילא זה לא נחשב כאוהל מה שכן אם זה נעשה לדעת אנחנו לא מכשירים את הדופן או לא מתיירים באמצעות אדם לבנות את הדופן הזאת ואד רב נחמיה ברי דרב חנילאי איך הגענו לכל הסיפור על ידי רב נחמיה ר חנילאי ש משכת שמעתי הוא יצא מחוץ לתחומו ועלה הרעיון בבס מדרש לעשות מחיצה של אנשים מסביבו כדי לאפשר לו לחזור לתוך העיר אר אמרנו שכשאנשים יודעים זה אסור לדעתו אומרת הגמרא לדעת שלא מדעתו אומנם זה באמת מחיצה של אנשים אבל כמו שאמרנו מותר לבנות מחיצה של אנשים כשאנשים עצמם שמשמשים כמחיצה לא יודעים מזה רב חסדה מי ה לדעתו רב חיסדא שהוא אביא הרעיון לעשות את זה הוא ידע שהמטרה להעמיד את האנשים זה כדי לשמש כמחיצה הגמר חידה שלא מן המנין העב רב חסדה עצמו לא שימש כחלק מהחיה לכן אנחנו צריכים לדאוג שאלה שמשמשים כמחיצה יחשבו שהם עומדים שם לתומם ולא לשמש כמחיצה רב חסדה אמנם עמד בצל וידע שזה לשם מחיצה אבל הוא עצמו לא השתתף בבנית המחיצה אנהו בני גננה דילו מיה במחיצה של בני אדם היו צריכים מים והם הכניסו מים בשבת על ידי מחיצה שם בנו בשבת של בני אדם נגדינו שמואל אמר הכה אותם אמר אם אמרו שלא מדעת יאמרו לדעת נודע לשמואל שזה היה מדובר בדעת מתוכנן לכן הוא אסר ענהו זיקי דה ושין בריסטק ד מחוזה רבא שכח פעם חביות יין שלו בריסטק ד מחוזה בעדי דעת הרבא מפרקה בשבת ביום שרבא חזר מהשיעור וליבו אותו אנשים רבים העלינו ם יצרו סביבו מחיצה העלינו נעלי לשבטה אנילי לשבטה חית ב לינו רצו גם לעשות את הורו יון גם שבוע אחר כך ואסר לו דלדעת ואסור שבוע אחרי זה זה כבר נראה כמו לדעת כמו מתוכנן מראש ולכן הוא עשר לוי האילו לתונה הכניסו לו תבן שנשכח בעיר זעירי אס פסטה רב שמי ברחי מאיה שוב הכלל הקובע הוא לבנות מחיצה מהאדם לא נחשב כמחיצה לא אל ערי ולא אל קבוע זה לא נחשב כבני זה לא הדרך אבל יש איסור לבנות אם עושים את זה מדעת בני אדם אז אם אנשים לא יודעים מי האנשים שצריכים לא לדעת אלה שמשמשים כמחיצה אפשר אדם שכן יודע להעמיד אותם אבל הוא עצמו לא יכול לשמש כחלק מהמחילה משנה מי שיצא ברשות אדם שנתנו לו לצאת מחוץ לתחום ברשות כגון שבא גיס או חכמה ללכת כדי ליילד או בעדות החודש קיבל רשות מאת רבותינו ללכת מחוץ לתחום מחוץ ל2000 ואמרו לו כבר נעשה מעשה הוא אפילו לא הגיע עד המקום שהוא נצרך באמצע הדרך אמרו כבר העסק הסתדר ממילא אין צורך שתמשיך הלאה יש לו 2000 ממ לכל רוח בשונה מתחילת הפרק שיצא שלא ברשות אפילו שיצא לאונסו אבל יצא שלא ברשות כאן יצא ברשות לכן נתנו לו במקום החדש במקום השיטה החדש 2000 ממה לכל רוח אם היה בתוך התחום אם המקום החדש שהוא קיבל נמצא בתוך התחום הגמרא מסבירה מה הכוונה כאילו לא יצא אני מסתכל על זה כאילו לא יצא והגמרא מסבירה מה הכוונה כל היוצאים להציל חוזרים למקומן אנשים שיצאו להציל כנגד כנגד מלחמה אויבים או עוד כל מיני סוגי הצלות יכולים לחזור למקומן גם הגמרא מרחיבה בזה מהים היה בתוך התחום כאילו לא יצא פשוטם של מילים אם הוא יצא יצא מחוץ לתחום אבל מקבל 2פ ממה לו כל רוח אם הוא היה עדיין בתוך התחום דהיינו נגיד מקום שביתת זה בית הוא עדיין לא יצא ממקום 2000 ממה ממקום תחום שביתת מהבית הוא אמנם מתכוון לצאת אבל לא הספיק לצאת כאילו לא יצא אז מה אומר אבא אחי כ אמר אם היה בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מתוך ביתו דמי בעצם הוא לא מקבל את הזקה ל2000 ממה החדשים אלא אדרבה לטובתו הוא נשאר משויך לבית שממנו הוא התחיל לצאת אבל עדיין לא יצא מתוך התחום של הבית לכן הוא חוזר לביתו וחוזר למקום שביתת הישן פשיטה מה החידוש ודאי הוא לא יצא מתוך התחום ממילה הוא נשאר בתחום התחום הקדום מה ודתם הויל וקר הקר ה כוונתו היתה כן לצאת ועוד בהתר הייתי אומר שנלקחת ממנו השביתה בבית וניתנת לו השביתה חדשה של 2000 ממילא הוא ילך רק מהמקום שהודיעו לו שהוא יכול להפסיק ללכת באותו מקום יש לו 2000 ממ לכל רוח והוא מאבד בעצם היייתה אבה מן האבד את המקום השביתה הקדום כמש מלן שלו לא נלקחת ממנו מקום השביתה הקודמת וזה נשאר ומצד שני הוא לא מקבל את ה-2000 ממה החדשים רב שמי בחי אמר אחיק אמר אם היו תחומים שנתנו לו חכמים מובלים בתוך התחום שלו הוא יצא מתוך תחום בעיתו הוא עבר למעלה מ2000 ממה מתחום בעיתו אבל הוא עדיין לא עבר 4000 זאת אומרת התחום שהוא מקבל עכשיו כזכות מטעם רבותינו על זה שהוא יצא בהתר התחום הזה נכנס לתוך ה2000 למשל ניקח דוגמה אם היה 3000 ממה הוא הלך אז הוא מקבל 2000 ממה אז 500 מתוך ה 2000 שהוא מקבל נכנסים לתוך התחום הישן של ביתו במקרה דנן הוא מקבל את התחום של ביתו יש מושג שנקרא תחומים היות שהתחום החדש שהוא קיבל פה נכנס לתוך התחום של ביתו ממילה הוא יכול לחזור לביתו ונחשב כמשיח לתחום הישן אחיק אמר אם הייו תחומים שנתנו לו חכמים מובלים בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מתחומו דהיינו הוא חוזר לתחומו הישן ומיק מפלגי מר סב רבלה תחומין מלתי אומר סבר לו מלתי למה רבא לא אמר את ההסבר של רב שימי ברכיה כמ שרבא אח זבלה תחומים זה לא סיבה שבגלל זה אנחנו ניתן לו אפשרות להיות משוייך חזרה לבית לתחום הבית כמה שסך הכל הוא יצא מתחום הבית לכן הוא מסביר שהוא עדיין לא יצא מתחום הבית ואז מחזירים אותו לביתו לעומת זה רב שמי ברחי אמר גם אם הוא עבר למעלה מתחום הבית אבל הוא נמצא עדיין אודות תודות ל2000 המש שוא קיבל החדשים מרבותינו הוא יש לו נמצא עדיין משוייך לתחום הקודם כמ ש תחומים נבלים זה בזה ממילא הוא יכול לחזור ולהיות משויך לתחום הישן שלו מר סבר הבל תחומין מילתא ומר סבר ל מילטי אומר להבי לרבה ואת לא תסבר דבלה תחומין מילתה היא מה אילו שבת במערה שבתוכה 4000 ועל גגה פחות מ-4000 ממה לא נמצא מהלכת כולה בחוצה ל2000 ממה יש מערה שאורכה של המערה למטה ולמעלה מה 4000 מה ממילא כמובן כש כל המערה נחשבת עבורו כד דמות הוא שבל בתוך המערה כל המערה נחשבת עבורו כד דמות אבל כשההוא יוצא מהמערה והוא רוצה ללכת אל הצדדים אז אם הוא יצא בצד מזרח של המערה המערה יש לה שני פתחים בצד מזרח וצד מערב אם הוא יוצא בצד מזרח של המערה הוא יכול ללכת משמה לפנות 2000 ממה להתרחק מהמרה וכן יש לו 2000 ממה לכיוון הצד השני של המרה דהיינו על גגה של המערה יש לו 2000 ממה לכל צד מפתחה המזרחי של המערה וכן בדיוק אותו דבר גם מפתחה המערבי הוא יכול להתרחק 2000 ממה לצד ההוא וגם ללכת 2000 ממה על הגג מה הדין אם הגג הוא למעלה מ-4,000 ממה ממילא כשההוא הולך מה הוא לא יכול להגיע דרך הגג לצד השני של המערה למה כמ שיש לו רק 2000 ממה מכל צד מזרחי ומערבי ואם הוא הולך מפתחה של המערה לכיוון הגג ועדיין ישר לו יותר מ-2000 ממל לקצה השני של המערה כמובן הוא לא יוכל להגיע לשמה אבל אם המרה בנוייה בצורה של טרפז זאת אומרת טרפז הפוך דהיינו למעלה יש 4000 אבל למעלה בגג של המערה מפתח אחד לפתח שני אין 4000 ממילא למעלה התחומים שהוא מקבל בכל צד מזרחי ומערבי התחומים למעלה נבלים אחד בשני ברור אומר לו רבא ברור אומר לרבא ברור שהוא יכול ללכת מצד לצד למה כמה שה תחומים נבלים למעלה ומה אילו שבת במערה שבתוכה 4000 ועל גגה פחות מ-4000 ממה והוא יוצא נגיד מהפתח המזרחי ודאי שהוא יכול ללכת לכיוון מזרח כמו כן הוא יכול ללכת גם לכיוון מערב דהיינו לצעוד על גג המערה ולהגיע עד הצד השני תלוי אם יש גגה פחות מ-4,000 אמה ממילא התחום שיש לו מצד מזרח והתחום שיש לו מצד מערב יש מקום מסוים שהם חופפים נבלים זה בזה לכן ודאי שהוא יוכל ללכת לשמה לא נמצא לכת כולה וחוצה ל2000 אמה אבל אם באמת על הגג יהיה יותר מ-4,000 אמה הוא רוצה להגיע דרך הפתח המזרחי לצד המערבי הוא יהיה חייב להיכנס חזרה למערה לצעוד בתוכה שנחשב הכל כדי לדמות ולצאת מהצד המערבי הוא לא יוכל ללכת מצד מזרח למערב על גגה של המרק יש יותר מ-4,000 אבל מה אנחנו רואים אם יש פחות מ-4000 האבלה של התחומים זה בזה גורם שזה נחשב כי תחום אחד הוא יכול ללכת עד לצד השני אמר לי ולשני לך בניך דשבת באוויר מחיצות מבעוד יום ליך דלא שבת באוויר מחיצות מבעוד יום אין השוואה למקרה שלנו פה שאדם יצא במשנה שלנו שאדם יצא ברשות אנחנו אומרים שאם הוא יצא מעבר לתחום ביתו אבל עדיין נמצא תחום שהוא מקבל 2000 ממה התחום החדש שהוא קיבל במהלך השבת נכנס ו בתוך התחום הקודם אמרנו שהוא יכול לחזור לתחום הקודם ולקבל את התחום הקודם כתחום האמיתי שלו למה כמו שהייתה הלאה שמה הוא לא שבט בתחום השני בתחום השני הוא קיבל בשבת רק לכן שמה אני בא ואומר שככה סובר ר רבא הוא לא מסכים עם רב שימי ברכיה אין מושג שלב לתחומים כמ שתחום אחד הוא שבט בו תחום אחד הוא לא שבט אם הוא יצא ב שבת הוא היה בבית ובשבת בבוקר הוא יצא כדי להציל וקיבל רשות הוא יצא 3000 ממה דהיינו הוא הגיע למצב שהוא יצא מתחום ביתו אבל 2000 ממה שהוא מקבל עכשיו יכולים להכניס אותו לתוך התחום הישן שלו אבל באחד מהתחומים הוא לא שבט הוא שבט בכניסת השבת בתחום הישן או שהוא קיבל עכשיו זה תחום חדש הוא לא שבט בשניהם אבל כאן בסיפור של המערה הוא שוות הרי בשניהם כמ ש 4,000 ממש שנמצאים על גגה פחות מ 4000 על גגה של המערה בעצם משוייכים אין לצד המזרחי ואין לצד המערבי אין לפתח מזרחי אין לפתח מערבי ממילא והוא שבד בשניהם כמה שההוא שבד בתוך המערה עצמה ממילא שמה אני אומר את הדין של הבלת תחומין אבל בזמן שאיין שביטה בשתי המקומות אני לא אומר טבלת תחומים לכן אם הוא יצא מתחום השבת של הבית ועדיין הוא נשאר על ידי ה 2פ ומה שהוא מקבל פה עכשיו כמתנה עבור יציאת הרשות שלו ו 2000 האלה נכנסים בתוך 2000 הישנות אני לא אאפשר לו לחזור למקום הישן ולחשב כ משוייך למקום על הבית הקודם למה כמ שאין הבלא הוא צריך לקבל את ה-2000 החדשים ושמה היה מקום תחומו ולא המקום הישן של הבית למרות למרות שהוא יכול להיכנס לתוך התחום הישן עד שיגמרו לו 2פ של התחום החדש אבל מעבר לכך הוא לא יוכל ללכת ה
לצפיה בתכנים נוספים: