העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד ב

[מוזיקה] הובן דף ל וד ב נתחיל בשורה השנייה בעמוד ודומה רב יודה ראינו בעמוד א את המחלוקת בין רב יודה לחומים שחומים זה רבי וסי כפי שגמור בירה האם רש השונה שני המים של רש השונה נחשבים לקדושה אחת או ל בס קדושו רביד סובר שזה נחשב לשני קדושות למרות שרביד סובר בשב ויום טב במחלוקת הקודמת שזה נחשב לקדושה אחת בראש השונה הוא מודה שזה נחשב לשתי קדושות ומילה אומר רב יהודה חוץ נפק מינה שתהיה לעניין ר תחומין יהיו עוד שני נפק מינ אומר רב יהוד במשנה א' לגבי קלקולו שהוא רוצה להסר אותה ובת לגבי ביצ שנולדו וכעת הגמרא תבאר למה רבד צריך לפרט את שלושת הנפק מיניס צריכ יש מנין ראש השונה אם היינו מביאים את המקרה של ראש השונה דהיינו שלרוב ון וקמ רב יהוד משוד קבד מידי הייתי אומר דווקא שם רב יהודה אומר שנחשב לשתי קדושות וממילא הוא יכול להערב בשני ימים כל יום לכיוון אחר כיוון דלא יקוד מידי סוף סוף ביום השני הוא לא עושה איזשהו פעולה וזה לא דומה למה שנראה כעת לגבי כלכלה שהוא בא ועושה איסור של הפרשת רומות ומעשרות אבל גלקו דז מתקן טיב אמודו רבון מה שאין כן קלקולו שעל הצד שזה נחשב לקדושה אחת אז ממילא אסור להפריש ומות ומעסות אז הייתי אומר שזה יחשב שגם זה נאסור מדין מך זה שזה נראה כמתקן טבל ביום טב ומילא אולי מודלו רבון נודה לאסור ולא לעשות את התנאי וש מנן אני תרתי ם הייתי אומר את שתי הנפק מנס הראשונות לעניין עירוב תחומין ולעניין הפרשת וסו מס רוס שבשניהם הוא לא מודה לחומים לרבי וסי והוא מתיר אותם הייתי אומר דק למגזר עליו דווקא שם אין מקום לגזור אבל בדק למגזר בו משום פושרין ומשום משקין שובו כפי שמבואר בתחילת מסכת בביצה שבצ של נולד ביום טוב יש כמה טעמים לאסור אותה או משום פירות הנושרים שגוזרים ם נתיר ביצה ששרת מהתרנגולת יבואו להתיר גם פירות שנשרו בש בסו ביום טב שזה בעיה של לא היה ראוי בן השמו שזה היה צריך לקטוף את זה וממילא זה הוקצה ואסור להשתמש בזה בשבס או משהו משק שזו הו ש יבוא לשחות כמו שביצה שיצאה מהתרנגולת מותר יבואו להגיד שגם משקים שזו מתוך הפירות יהיו מותרים הם דלו לרבנן אז הייתי אומר כיוון שיש שם חששות נוספות אז אולי רבי יהודה יודע שבור ששונה לא נתיר את זה צריכ תניה אומרת הברס כיצ אומר רב יהוד ונראה כעת בעצם את הנפק מינה השנייה שרב ודבי במשנה בקצרה הברס מעריכה ומב איך התר מתנ אדם על הקלקול ביום טוב ראשון ואכלו בשני יכול לעשות תנאי על הקלקול ביום טוב ראשון ואכלו בשני היו לפניו שתי כלכלות של תבל אמר אם היוםם חול ח קודש ת זו תרו מעל זו אם היום זה חול ולא יום טב אז ממילא אני מפריש עכשיו את התרומות של הכלכלה הזאת על הכלכלה הזאת של הסל הזה על הסל הזה ואם היום קודש חול אם היום זה קודש ואסור לי להפריש אז אין בדבור כלום אני לא רוצה חלל יום טב וממילא אני מה שאני אומר אז לא יכול ולא יהיה הפרשת ומות ומעסות וכ עולה השם הוא מניחו והוא קורא על זה שם דהיינו מעכשיו זה נהייה לזה דין של תרומה ומייסר על הצד שזה יום חול ולמוח הוא אמר אם היים חול ת זו תרומה על זו ואם הם קודש אין בדבור כלום ק השם כלו למחורת הוא עושה את אותו תנאי להפך אם היום חול ביום השני אז עכשיו אני מפריש ומותו מעשות ואם אתמול היה חול אז מה שאמרתי אתמול חל רבי וסי יוסה בח רבי יוסי יוס שתים של גול יוס הברייה מסיימת משפט מאוד מכריע שרבי יוסי וסר לא רק בשני יומים טובים של וש השונה אלא גם בשני יומים טובים של גוליס דהיינו המנהג היה בפסח שבוס וסוס יומט כיוון שהיו אנשים שהיו גרים רחוק מירושלים ולא ידוע אם ברו את החודש שלו את של חודש תשרי לקח י יותר משבועיים שליחים לצאת ולהגיע ממילא הם לא ידעו אם עיברו את החודש של תשרי ושל ניסן אז לכן היו נוהגים יומיים יום תם מסופק אומר רבי וסי למרות ששם זה לכאורה סופק אחד חול ואחד קודש בכל אופן אנחנו נוהגים שם כמו בקדוש החס ויהיה אסור ביום טוב של גוליס וזה חידוש יותר גדול בעצם יש פה שלוש דרגות יש דרגה של שראיינו לגבי שבס ויום טב ש קו האם זה קדושה אחת או לא רבי ליזר סובר שגם זה שני קדושות חוים שזה גם רבי יהודה סורים שזה קדושה אחת יש דרגה קלה יותר שזה שני יומים של ראש השונה שבעצם זה לא ממש כמו שב שבס ויום טוב שכל אחד הוא קודש בפני עצמו כל אחד הוא באמת קודש אלא ברא ששונה נחלקו האם זה נחשב לאחד חול ואחד קודש אוו וממילא לכן גם רבי יהודה שסובר ששבש וקודש זה שני זה קדוש חס הוא מודה בראש שונה ש שתי קדושות אבל המקרה הקל יותר זה לגבי יומים טובים של גוליס שזה אנחנו אומרים פה בברייס שרבי יוסי סבור שאפילו יתים של גוליס ייה אסור וזה כעת נראה בגמרא האם כך צריך לגרוס הובר טבייה דוס לרש גלוסי היה צייד שהגיע לרש גלו דיצי ביום טוב ראשון של גוליס היה איזשהו בר תויה שזה צבי שניצוד ביום טוב ראשון של גלויות נשחט ביום טוב שני כמובן הוא ניצוד לצורך גויים ושחטו אותו ביום טוב שני כעת השאלה אם מותר באכילה או לא מצד השחיטה מותר לשחות ביום טוב אכל נפש אבל צידה זה לא מלאכה שהותרה לצך כ נפש שיכלו לעשות את זה מערב יום טוב אז אם אנחנו אומרים שכמו שתי קדו שוס וממילא ממון פשוך כיוון שביום הראשון זה ניצוד אז ו שאתמול זה ניצוד היה חול אז ה ניצות בחול ואם לא אז היום זה חול אז לכאורה זה מותר רב נחמן ורב חסדה אוכלו רב שס לא כל אומר רב נחמ מה אבי לרב ש דלא אכל בסר תויה מה אני אעשה לרב ש זה נראה שהוא לא אוהב ר צבי איזה סברה יש לו לאסור בשני טבים של גולוס הרי וודאי שאחד חול ואחד קודש ממילא ודאי שלמחרת יהיה מותר לשחות אומר לר ש ך אכול איך אני יכול לאכול מעצבי דתני איסי שהרי יש את הברייה של איסי ואמרי לו איסי תני ויש אומרים שזה בלשון שאלה הרי איסי תני וכן רבי וסיס בשני טובים של גוליס בכל אופן שרואים שרבי יוסי סובר לאסו ממילא למה לי להכניס את עצמי לתוך מחלוקת של תנעים ולבוא לאכול בשר כזה שהוא מוטל במחלוקת אומר רובה ומהי קושה וכעת אנחנו מנסים להעמיד את דברי רבי יוסי בצורה שהוא לא וסר כיוון שזה חידוש גדול מאוד לבוא ולומר שהוא יאסור בכזה מקרה וחשיב את זה לקדושה אחת הרי ודאי ש אחד חול ואחד קודש ונוהגים את זה קודש רק מסופק אז דיל מאחיקו אומר וכנו רבי יוסי אוס בשניים של רשה שונה בגוי לו דהיינו יתכן שרבי יוסי בא לומר שלא רק בראש השונה של ירושלים ששמה באמת היסוד של רבי יוסי לאסור כיוון ששם נהוג לפעמים שמגיעים היידים אחרי תומת שלבנו הבים אחישר של יים אז אומרים אותו היום קודש שלמוח קודש אלא גם בגוי לו שעושים את זה מדין סופק גם שמה הוא יאסור את זה כיוון שחד הגזר הו אז זה זה אפשר לומר שבור ששונה סובר רבי יסי שגם בגלוס גם בגלויות גם מחוץ לארץ ישראל אז גם כן יש לזה דין של קדוש החס כמו בירושלים אבל אבל אנו אנמי לגבי יומ תובים אחרים פסח שבוס צרס רבי יוסי לא דיבר וכי אומרת הגמור אם ככה הלשון לא נכון של גולי ויס בגוי לא מבו אלי אתה אומר שכל העניין הוא שזה בגוי לו היה צריך לגוז בגוי לו ולא יומים טובים של גולי אומר רב אסי ומה קושה אז רב אסי בא ומנסה ליישב את דברי רבי יוסי שוב בצורה כזאת שהוא לא בא לאסור ביומים טובים של גוליס דיל מויק אומר וכנו רבי וסי אוס אסור שני יומים טובים של גוליס כ שני יומים טובים של ראש לשון אל רבון דורו פה הוא מוסיף לרבו דהיינו ייתכן שעדיף לנו לבוא ולדחוק את הלשון של רבי סי ולומר שכוונתו לומר שהוא עשה את ותים של גוליס כמו רש השונה לא כמו שהוא סובר בראש השונה שזה אסור אלא כמו שרבו סוברים שבראש השונה זה מותר ככה גם הוא סובר שבימים טובים של גוליס זה מותר שמה הוא מודה וממילא הנכונה מתים של גוליס יהיה מותר לכול אשכח רב ששת לרב בר שמואל אומר לי תני מר מידי בגדו שויס האם הרב אמר משהו בעניין של גדו שויס איך זה עובד ביומ טובים אומר תננה יש כן למדנו מוד רבז יש יומים טובים של גוויס אז אם ככה רואים שהוא אמר שמוד רבי יוסי ושניים של גוליס ולא כמו שאמרנו וכן רבי יוסי אוסר אז אם כן רב ששז בעצם חזר בו ככ אומר רשי שלכאורה כל מה שהוא לא אכל זה היה בגלל שהוא למד כמו הברס שהבנו כנו רבי יסי וסר אבל רב שמואל אמר לו שהוא לימד שמוד רבי יוסי ושני של גולי בכח צריך לומר כמו שגמור ניסתה לטרס ולדחוק ו דברי רב אסי אומר לי אם אש כחס לו אומר רב שיס אם הש כחס לו אם תמצא את התלמידי חומים לאית מלו ולא ימד אל תאמר להם כיוון שלא נעים לי שאני לא אכלתי בגלל שחשבתי שזה רבי עיסי וסר אתה עכשיו אומר שרבי עסי לא עוסר אז לכן אני לא רוצה להתבייש אומר רב אשי לדידי אומר לי המר לי אמר הממ הובר תל וציד אלא מחוץ לתחום עושה זה בכלל הגיע צבי מחוץ לתחום מדוח סובב בשביל רול זהמ לישראל אחר רבון אוסי ממילא זה מחלוק אחרת האם אני מחשיב כשמביאים בשר וצדים לצורך הרש גלוס הם מתכוונים לכל המסבים אצלו או רק לרש גלוס בעצמו שואלת הגמ ואשר שמואל ואומר דורו רב ש רבי בר שמואל הרי הבנו שרב שש שאל את רבי בר שמואל לעניין דוס והוא אמר לו אל תספר את מה שאמרת לי עכשיו שרבי מודה מה שמה שהסיפור שמה היה מצד יומים טובים של גוליס שהם זה קדושה אחזו שתי קדושו וז זה אמר לו שמוד רבי יוסי אז איך אתה אומר שהבעיה היייתה מצד סידה וכל הבעייה כל המחלוקת ביניהם היייתה האם הוא שחת האם זה שצד צד גם בשביל המסבים או רק בשביל הגלוס אומרת ה לא י דברים ב אמ לא לפי הגרסה הזאת לפי מה ששמענו שזה עניין של צד מחוץ לתחום אז אנו חנמ לא היה את המיסה הזה עם רב שש סרבר שמואל אז ראינו כאן את המקרה של רב יודה אמרנו צר חוסה על השלוש הלכות שרב יודה הביא נפק מינס אם זה אם זה אנחנו אומרים ששתי קדוש ושני מתים של רש שונה אמר הבנו את ה ברייסה עצמה שאומרת שמת מודם על קלקולו ו ביארנו ברייסה הריחה איך עובד התנאי וסיימה ברייס וכ רבי סיי שני יתים של גולי ויס שרבי יוסי יספור שגם ביום תים של גולי ויס למרות שאחד שזה רק מסופק ואחד חול ואחד קודש בכל אופן דינם כקדושה חס ויהיה אסור בשלושת ההלכות הבנו את המיסה עם הצבי ש ניצות ברא יום טוב הראשון ונאכל בשני ורב נחמן ורב חסדה אכלו ורב ש לא אכל ולמה רב שס לא אכל בגלל ש רבי יסי שאוסר אבל למעשה הוא פגש את הרב שמואל ואמר לו שרבי יסי מודה שיהיה מותר ולכן הוא היה צריך כן לאכול ו רבשי אומר שהסיפור שמה כלל לא היה לעניין שנית של גוליס אלא לעניין צידה והמחלוקת ביניהם בין הרב לרב נחמן ורב חסדה האם כשהוא צד לצורך הרש גוסי האם הוא צד בשביל המסבים אצלו גם או רק בשביל עצמו אז אם כן שיטת רבי ויסי לפי מה שאנחנו רוצים לומר שרבי יוסי אומר שאין חנ משני של גוליס זה לא אסור אלא זה כמו שרבי בר שמואל אמר לו שהוא מותר מה שכתוב וכן צריך לומר וכן עשה אותו כמו יום ם טובים של ראש השונה עלי בד רבון שהם התירו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: