העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיא רובין דף לט עמוד ב ראינו במשנה שנמצאת בעמוד הראשון את דעתו של רב יהודה שקובע בבירור ששני ימים של ראשי שונה אין בהם דין קדושה אחת אלא עם מחמת הספק שם האלול עובר או לא עובר ולכן אני קובע יומיים ששונה אבל הנקוטה שלחלוטין שתי קדושות ואיין זיכה בין שני העמים לגבי שלושה נושאים הוא אמר את זה גם לגבי עירוב שאפשר להכיל עירוב על כל יום בנפרד אמר את זה גם לגבי ביצה שנולדה ש נולדה ביום הראשון היא מותרת ביום השני כיוון שאיין זיכה בין שני הימים זה לא נחשב כיום אחד ארוך וכן לגבי הדין של תרומה כלכלה אם יש לו כלכלה של תבל שתי כלכלות של תבל הוא מפריש מאחת על השנייה הוא יכול לעשות את התנאי ביום הראשון להגיד אם היום זה יום טוב איני מפריש כרגע אם אין זה יום טוב חמת הספק אני מפריש וזה יכול ולמחר ביום השני אומר אם אתמול היה יום טוב עד עכשיו אני מפריש ואם אתמול לא היה יום טוב אלא ערב יום טוב אז ההפרשה של אתמול מועילה משום מה רבי יהודה הביא את זה לגבי שלושה דינים שואלת הגמרא למה צריכים את זה בשלושה נושאים וצריכה דש מינן ראש שונה באק אמר רבי יהודה משום דלא קבד מידי דהיינו אם הייתי מדבר דווקא בקשר לעירוב שתי אומר בעצם הוא לא עושה כלום הוא קובע עירוב אחד ליום הזה הוא לא נכנס פה לחשש של עבירה או כאלה דברים לכן רק שמה רבי יהודה אומר שהוא יכול לעשות כל אחד עירוב לבדל בין שני הימים אבל כלכלה ד מחזק מתקן טבלה כידוע יש איסור להפריש ומות ומעסות ביום טוב זה נקרא כמו מתקן תבל ואם הוא עושה הספק הזה יתכן שהוא עושה את ההפרשה הזאת בימים שזה יום טוב אם כמר אם לא נלך בצורה ודאית שזה במצב של ספק ורק אחד מהימים שם רבדה צריך לבוא ולחדש לנו חידוש יותר גדול שגם לגבי איסור של תבל הוא יכול לעשות בבירור את התנאי הזה ולא צריך לחשוש למצב שהוא לא יעשה עבירה אם המודול רבונו לחשוש שאולי זה נחשב כיום אחד ויש מנן נטרתי משום דלקה למגזר עליו אין סיבה ש מה לגזור אבל ביצה שנולדה ביום טוב יש הרי שתי סיבות לגזור או משום משקים שזו דהיינו ענבים שיצא מהם יין שאסור להשתמש בזה שם הסחת או פירות שנשרו מן האילן ביצה דיקה למגזר בה או משום פירות הנושרים או משום משכין שזב הו אי ממוד הו לרבנן אולי בביצה באמת הוא היה צריך לחשוש רבי יהודה הייתי אומר שרבי יהודה חושש אולי בכל אופן לדס רבון שזה נחשב כיום אחד ארוך צריכה בכל המקומות רבי יהודה מחדש לנו אין חשש וזה ודאי נחשב כשני עמים שאחד מהם נכון ואחד לא והכל מחמת הספק תניה כיצד אמר רב יהודה מתני אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואכלה בשני היו לפניו שתי כלכלות של תבל אומר אם היום חול ולמחר קודש אם היום זה ערב חג ומחר הרו ששונה אמיתי י תאה זו תרומה על זו מפריש מכלכלה אחת על השנייה ואם היום קודש ולמחר חול אין בדבריי כלום וקורא עליה השם מחמת הספק ומניחה ולמחר הוא אומר אם היום חול תה זו תרומה על זו אותה מה שפרשתי אתמול תהיה היום תרומה על זו ואם היום קודש אין בי דברי היום כלום וקורא עליה השם ואכלה זו דעתו של רבי יהודה שכל הסיבה לחגיגת ום ראש שונה יומיים זה ספק גמור שמה ברו את הלול או לא יברו ממילא יום אחד ודאי קודש יום אחד ודאי חול רב יוסי אוסר כמו שראיינו מקודם כמה שיש לפעמים אפשרות שרוש שונה גם בארץ ישראל יהיה יומיים ממילא זה נחשב לפי רב יוסי כקדושה אחת ארוכה וכן היה רבי יוסי אומר בשני ימים טובים של גלויות הלשון ימים טובים של גלויות לכאורה מדובר לא בראש השונה כמה שבראש השונה גם בארץ ישראל חגגו לפעמים יומיים אלא מדובר בפסח בשבס בסוק שזה רק בגולה חגגו יומיים כמה שעד אז לגולה לא הספיקו להודיע מתי חל ראש חודש תשרי עו ניסן אז ממילא לשון ימים טובים של גלויות לכאורה רבי יוסי בא ואומר לכאורה פשוטם של דברים שגם בחוץ לארץ לגבי פסח סוכות היום טוב שני של גלויות גם שניהם נחשבים כקדושה אחת ואין היתר להשתמש ברעיון שאחד מהמהם זה ספק אחד מהם קבוע ואחד ספק למה כמו שהוא אומר כמו שנהגו איסור לפי רבי יוסי בראש השונה ככה גם נהגו לכאורה מהדברים שלו משמע גם בחוץ לארץ בשאר הימים טובים ההו בר טביה צבי דעתא לבי רש גלותא דצד ביום טוב ראשון של גלויות הוא נשחט ביום ראשון של פסח נצוד ושחד ביום טוב שני רב נחמן ורב חסדה אכלו רב ששת לא אכל רב ששת מנה את עצמו מלאכול אמר רב נחמן מה י אביד לרב ששת דלא אכל ביסרה ד טבייה כמה חבל שרב ששת לא אכלת ביסרה ד טבייה אמר לרב ששת וכי איכול דתני איסי איסי אמר הכריז שדעתו של רב יוסי גם בימים טובים של גלויות אני רואה את שני הימים כיחידה אחת כ אסורה ממילא אם נוכרים צדו אותו ביום הראשון של שמה מדובר בחג סוכות או פסח הוא נאסר גם ביום השני מחמת שזה נחשב כיום אחד אם זה היה מחכמת הספק הייתי מתיר ביום השני למה כי ש זה שהנוכחים עשו בו עבירה ביום הראשון מותר בכדי שייעשה במוצאי החג אבל אם אתה רואה את שני הימים כקדושה אחת ארוכה כשבט אחת ארוכה ממילא זה לא נקרא שיצא החג של היום הראשון אז לכן זה הסיבה שהוא אסר ואמרי לה אי סטני הוא אמר את זה בלשון תמיה אחרי שאיסוף שרב יוסי סובר את הדין של קדושה אחת לשני ימים גם בימים טובים של גלויות איך אני יכול להרשות לעצמי לאכול וכן הה רבי יוסי אוסר שני מתים של גלויות אומר אבה ומה הי קושיה מה קשה לך מההודעה של איסי בשם רב יוסי דילמה אחי כ אמר וכן היה רב יוסי וסר בשני ימים טובים של ראש השונה בגולה לא בשני ימים טובים של פסח או של סוכות ששמה בודאי זה מחמת הספק אלא דווקא בראש השונה שיש את הסיפור של שני ימים ראש השונה גם בארץ ישראל יחי של גלויות לא מתאים המילה יום טוב של גלויות בגולה מי בא אלי יום טוב של גלויות משמע שזה יום טוב שחוגגים רק בגולה וזה נאמר על פסח וסוכות אבל אתה רושה להגיד לי שרבי יוסי דיבר רק על ראש השונה הלשון לא מתאימה אומר רב אסי ומה הי כושיה דילמה אחיק אמר אולי לא הבנו טוב את דעתו של רבי יוסי אחיק אמר רבי יוסי וכן היה רבי יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גלויות דהיינו שני ימים של פסח כי שני ימים טובים של ראש שונה לרבנן דשרו רבי יוסי היה מודע לדעתם של רבון שהתירו גם בראש השונה אולי הכוונה במשפט הסיומת מה במשנה של רבי יוסי שהוא בא ואמר דעו לכם כל מה שאני חולק על רבנן זה רק רוש שונה אבל בימים טובים של גלויות דהיינו בפסח בסוכות אני סובר בשני הימים האלה שגם פה אני מודה לרבו כמו שרבונו בראש השונה מפצלים את זה לשני עמים הם לא טונים שזה קדושה אחת ושאר הימים טובים דהיינו בפסח בסוכות אני מסכים איתם שזה גם נחשב כקדושה אחת מחמת הספק ולא כקדוש כ כשתי קדושות מחמת הספק ולא כקדושה אחת אשכח רב ששת לרבא בר שמואל רב ששת חיפש צידוק לטענתו שהוא לא אכל מהבשר אמר לתני מר מידי בקדוש אמר לנינה מודה רב יוסי בשני ימים טובים של גלויות זאת אומרת רב יוסי שאוסר בראש שונה אבל בפסח ובסוס הוא מודה שזה נחשב כשתי קדושות זאת אומרת כל הסיבה לחגיגה של שני הימים בסוק אותו בפסח בגולה זה מחמת הספק ואין שום סיבה לאסור את הצבי שניצוד ביום הראשון להשתמש בו ביום השני שכן גם אם נעשה איסור ביום הראשון אותר ביום השני בכדי שיעשו אמר לה אם משכחת לו לא תימה ולא מידי אל תספר את זה כיוון שבעצם לא צדקתי בטענת שלא אכלתי את הבשר אומר רבשי לדידי אמר לי הממריא הבאנו אותו כאן הוא לא מדויק ההו בר טביה לצוד איצי זה לא שהוא ניצוד ביום הראשו רשון אלא מחוץ לתחום מטה זה בא מחוץ לתחום ונוכרים הביא אותו מחוץ לתחום והשאלה הייתה לא לגבי היום המחרת אלא באותו יום עצמו מנד אכל בר הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחור אחר גוי שהביא מזון עבור ישראל אחד מותר לאחר כל שכן אם גוי הביא את זה עבור גוי שמותר לישראל אחר ומנדי לא אכל סבר הרי זובה לבית רש גלותא כל דעתי לבי רש גלותא דתא דקולו רבו עתי זאת אומרת גם אם הגוי הביא את זה באמת גם עבורו גם עבור אולי אחרים אבל ודאי ג מנתו היייתה עבור כל התלמיד חכמים שמתארחים בביתו של רש גלוה ולכן זובה עבורם ולכן רב ששט נמנע מלאכול ושקר רב ששט לרבא בר שמואל הרי למדנו לאל שרב ששט פגש את רבא בר שמואל ושאל אותו אם הוא למד משהו בקשר קדושות ניסה לצדק להצדיק את טענתו אמר ל לא היו דברים מעולם הסיפור הזה שהוא פגש ושאל הסיפור הזה לא נכון כמה שכל כל הבעיה הייתה שמה עניין של הבה מחוץ לתחום ללא שום קשר לשתי קדושות בכלל לא היה מדובר בשני ימים אלא ביום הראשון לגבי לאסור בגלל שזה הובא מחוץ לתחום [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: