העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא אירון דף לז עמוד ב נחזור על יקרי הדברים בתחילת העמוד ראינו בעמוד הקודם מביאה הגמרא משנה גבי אדם שקנה יין מנ הקוים והיין הזה כמובן הוא דמאי רוצה להפריש ממנו תרומות ומעשרות רק יש לו קושי מסוים אין לו כלים כדי להניח בתוכם את התרומה או את המעשר אז כתוב שהוא יכול לקרו שם עכשיו לחלל עכשיו לאכול עכשיו והתרומה תהיה תחול על מה שישאר בסופו של הקד ברגע שהקדימו אז מה שישאר יהיה החלק של התרומה והחלק של המעשר לכאורה אנחנו רואים פה עניין של ברירה כמ שהתרומה רכל עכשיו עובדה שאנחנו מאפשרים לו לאכול אלא מה בהמשך דהיינו זה יכול לקחת אפילו כמה ימים בהמשך אנחנו נדע על מה חלה התרומה על מה חלה מעשר ושמה ראינו מחלוק בין רב יודה לרב מאיר יש גרסה שאומרת שרבי סובר כפי רב מאיר שניהם סוברים שאפשר לעשות את הרעיון הזה למה כמה שיש ברירה בעתיד התברר על מה אחל התרומה עכשיו מה שאין כן רב יוסף ורב שימן ודאי חולקים על הדעה וסוברים שאין בריירה והגמרא שאלה אנחנו רואים מפה שרבי יוסי סובר שאין בריירה ומצינו בכמה מקומות שהוא סובר שכן יש בריירה אחד המקרים לגבי אדם ששלח את חברו לקנות בשוק אגודה של ירק הם הארץ שלח חבר וקיי בלנ הרי שחבר לא יכול לתת משל לם הארץ דבר שאינו מוסר אם הם הארץ החבר חזר מהשוק והביא לם הארץ אגודה של ירק הוא לא צריך להפריש קודם למה כמה שאני רואה את האגודה הזאת כי נקנתה מראש עבור העם הארץ ממילא זה לא נקרא שהחבר נתן משלו מה אנחנו רואים יש בריירה וזה אומר רבי יוסי לא זוכה הגמרא שמה היפוך שרבי יוסי סובר שאין בריירה ואי אפשר לעשות כן אלא החבר באמת צריך להפריש קודם תרומות ומעשרות ראינו בריתה שנייה שמדברת בקשר אדם שחילל מעשר שני שיש לו בבית על מה על מטבע שתעלה מן הכיס מעשר החילול חל עכשיו על מה איני יודע רק בבוא הזמן כש יוצאים מהכיס את המטבע אז אנחנו נדע שוב עניין של בריירה ושם רבי יוסי אומר שזה אפשרי לכאורה זה סותר למה שאמרנו מקודם שרבי יוסי אומר שאין בריירה דוחה הגמרא שוב מדובר פה בטעות וצריכים לגרוס שרבי ויסי אוסר את החילול באופן הזה שואלת הגמרא אם ככה למה אתה יש לך שתי משניות שלמדנו שרבי יוסי סובר שיש ברירה תיקנת אותם בגלל מה בגלל המשנה שרבי יש אומר שאין בריירה למה לא תתקן את המשנה בפני שתי הבריתות האלה אומרת הגמרא שהברית האחרונה שמדברת על החילול של המטבע ודאי שמה יש טעות בדעתו של רבי יוסי בדבריו של רב יוסי נראה את זה אולי אומרת הגמרא ומהי חזית שורה עשירית בערך ומ חזי דאכ תרתם מכם אחדה שתי ברייתות שינית הפכת את דעתו של רבי יוסי בגלל המשנה של העמוד הקודם אי פוחד מכם מתרת תהפוך את דברי רבי יוסיף במשנה בגלל שתי הברייתות האלה אומרת הגמרא הבריתה האחרונה אודי הפח תניה הבריתה הזאת ודאי שהיא נכתבה בצורה לא נכונה דקתני סיפה בהמשך הבריתה ומודה רבי סי ב אומר מעשר שיש לי בתוך ביתי יהיה מחולל על סל חדשה שתעלה בידי מן הכיס שחילל מדובר במקרה שונה מהרשע תכף נראה גם במה הוא שונה אבל שמה רבי וסי אומר כאן חילל מה ש שברבי רשע רבי ישע סובר שלא חילל ללמדך שהתיקון שתיקנת מקודם באמת הוא תיקון נכון שצריכים לגרוס ברשע רבי יש אומר לא חילל מדיקה מרכה שחילל מכלל דעתם לא חילל נשאר לנו רק להבין דבר אחד למה בראשה כשההוא אמר שאני מחלל על מטבע שתעלה מכיסי לא חילל על פי רבי יוסי לפי הגרסה המתוקנת ואילו בסיפא רבי יוסי אומר מטבע חדשה שתעלה כן מחוללת מה ההבדל האם בגלל זה מטבע חדשה הסל החדשה היחיד מי אדי קטר תלת אם יש לו בכיס שתיים שלוש כאלה ויש ברירה היינו כמתה אז למה רבי יוסי מחלק בין הרש ל הסיפה גם פה יש ענין של ברירה אלא דליקה אל חדש מי תעלה זה לא תעלה תעלה הכוונה היא שאני אבדע אז מה מדובר יש שם רק מטבע אחת אני כבר יודע עכשיו בעצם מה יקרה בהמשך א דתן רש תלה תנס נ מתעלה באמת שמה תלה זה עניין של איזשהו גורל איזשהו שאני לא יודע מה יעלה המשך אני הרי כן יודע יש לי רק מטבע אחד שמה ממילא הלשון תעלה לא שייך אומ לרבה לרב נחמן מן איתנה ד אפילו בד רבונו ליס לברירה הוא מביא לו הוכחה שאפילו בדברים של דרבון גם לא אמרינן בריירה תניה אמר לחמישה הריני מערב על איזה מכם שארצה היה לו חמישה בנים הריני מערב על איזה מכם שארצה ורציתי ילך אני אקבע בשבת בבוקר איזה עירוב יכול הוא עשה עירוב אחד ואני אקבע מחר למי העירוב הזה יכול רציתי אלך לא רציתי לא אלך הכלל הו רצה מי בעוד יום אם הוא קבע מבעוד יום איזה בן ילך עירובו עירוב משכ שכה הוא לא יכול להפוך הוא לא יכול עכשיו להחליט איזה עירוב יכול אין עירובו עירוב מה אני רואה שאיין דין ברירה אפילו בדיני עירוב שזה דרבון אשתיק ולא אמר ל ולא מידי ולימה אומרת הגמרא תנה דויו הרי למדנו בתחילת הסוגיה שיש תנה בשם שלומד בדעת רב יודה שאיין דין ברירה אפילו בעירוב שזה דרבון לא שמיע עלי הוא לא שמע על הבריתה הזאת רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמה זה תנאים מפורשים תנאי ד תניה הרי אני מערב לשבתות של כל השנה אדם שם עירוב במקום משומר שהעירו הזה ישאר למשך כל השנה הוא יכול לסמוך שהעירו נמצא שמה במשך כל שבתות השנה והוא אומר על עצמו ככה אני אחליט בשבת רציתי אלך לא רציתי לא אלך אז אם רצה מבעוד יום את ההחלטה הזאת אם אתה רוצה להשתמש בעירוב או להשאיר את מקומך במקום היישוב הרגיל והקבוע אתה צריך לקבל ביום שישי רצה מבד יום עירובו עירוב משח שכה רב שמעון אומר עירובו עירוב וחכמים אומרים אין עירוב או עירוב שמין בצורה מפורשת שיש מחלוקת ם אמרינן דין ברירה בעירוב ועירוב זה דין דרבון אז מה התפלא אותו המורה ואמר איפה שמענו שיש פסול של ברירה כלומר לא משתמשים בברירה בדינים דרבון הנה מחלוקת מפורשת ושמי לרב שימן דליס לברירה סתם שאלה צדדית אתה מביא פה את רב שמעון בתור תנא בברייתא וכתוב בפירוש שיש ברירה ואנחנו למדנו הרי בסיפור של הקד שקנו מהגוי שקוי שאין ברירה קשה דרב שמעון דרב שימן אלא היפוך אני צריך לבוא ולומר שתנה פה שחולק רב שיימן שחולק פה נגד חכמים צריך להפוך רב שימן אומר שאיין עירוב במקרה שהוא רצה לקבוע עירוב תמידי לכל השנה מה היקש אומרת הגמרא דילמה קליט לרב שמעון בריר בדוריס אבל בד רבון אייסלי מה הקושיה מהסיפור פה שת רואה שרב שימון אומר ברירה לגבי הסיפור של לקד שקנו קוים ששמה ראינו שרבי שמעון אומר אין ברירה שמה זה חשש דוריסה מעשר המעשר יכול לא יכול תרומת כול זה דינים דוריסה פה זה רק דרבון אולי שמה רבי שמעון אומר לא אמרינן ברירה ופה כן אמרינן ברי זה דרבון כסו הרב יוסף מ לא שנדור שנדרו איס ומס שנדור ושנ דרבו ס לכן רב יוסף תיקן שמה את הבריתה שכתוב רבי שמעון כביכול שאומר ברירה מצאנו שרבי שמעון אומר שאין ברירה ואין את הדין הזה לא בד רבונו לא בדורס וזה הסיבה שהוא שאל בהתחלה וזה מה שרב יוסף חיז הוא שאל מי אומר מי זה התנה שאומר שגם בדינים דרבון גם אין ברירה הנה מצינו זה רב שמעון בדעתו של רב יוסף שרב יוסף סובר שרב שמעון אין חילוק בין דוריס לדרבון לכן כשנשאלה השאלה מי הוא התנה הזה אפשר להביא כדוגמה את רב שמעון שרב שמעון אומר גם בדיני עירוב בדעתו של רב יוסי דרבון אין בריירה רבה אמר אין בכלל בעיה של בריירה בסיפור של קונה הקד מה הקוטי שיניתם דבעינן ראשית ששרה ניכרין התורה אמרה אתה צריך ראשית כלומר ראשית תרומתכם שהתרומה תהיה מוכחת שיירות התרומה מונחת זאת אומרת כשאתה מפריש את התרומה וקורא לשם התרומה תהיה מונחת בצד אחד ושאר הפירות יהיו בצד שני ושמה ברגע שזה ממשיך להיות מרבב בתוך הכלי זה חיסרון שאין שרין יקרים אומר לה הביה לפי ה לפי ההלכה הזאת שאתה קובע עכשיו יצא מצב אבסורדי אלא מתה היו לפניו שני רימונים של תבל ואמר אם מרדו גשמים היום יהיה זה תרומה על זה ואם לא ירדו גשמים היום יהיה זה תרומה על זה אין שארן יקרים אתה הרי לא יודע מה תרומה הימני או השמאלי החינמי בין ירדו בין לא ירדו דין בדבריו כלום בין ירדו לכאורה ה אומ להגיד אם ירדו יכול זה אם לא ירדו יכול זה לפי מה שאתה אומר שצריך שיהיה שרה נקרים דהיינו אני צריך בשעת ההפרשה לדעת מי התרומה ומי החולין לכאורה במצב כזה זה לא יכול ולכאורה זה נראה מוזר על הרעיון של רבה שרב אמר שצריך שתרומה כמפרש אותה שרי היו ניכרים זאת אומרת בשעת ההפרשה צריך להבחין מה התרומה ומה לא התרומה אז זה שואלת הגמרא שאלה וכי תימה אחי נמי וזה כל זה כמובן בדעתו של רב שימן שעשר את צורת ההפרשה כפי שראינו בקונה כד יין קוטי וחתימה חינמי ואנן תרומת הכרי הזה הו מעשרותיו בתוכו ותרומת מעשר זה בתוכו מדובר בשני מקרים שונים אדם נכנס לקרי רואה שמה ערימה תבואה הוא רוצה להפריש ממנה תרומה הוא קובע שבמרכזה של הערמה יכול התרומה יכול לעשות כן אותו דבר אם יש לו קרא של מעשר לוי שיש לו קרא של מעשר אבל הוא זקוק להפריש ממנה תרומת מעשר הוא בא ואומר במעשר הזה במרכזה יכול דין תרומת מעשר מה היהיה הדין אם אדם יאכל מהתרומות מעשר הזאת קודם כל הוא עובר על איסור תרומה עד שהוא לא הפריש את תרומת מעשר זה איסור של טבל מעשה ראשון שהוא הוא תבל ללכל דבר אבל ברגע שהוא הפריש כל המעשה ראשון כן הוא הוא לא תבל אבל תרומת מעשר ש באמצאה היא נקראת תבל ואם הוא יוכל היא נקראת תרומה וממילא הוא יוכל אם היא תמת הי אסור באכילה ואם זר אוכל אותה יהיה חייב בדיני תרומה מה אנחנו רואים על אף שהוא קבע תרומה במרכזה של הרמה הוא קבע תרומת מעשר במרכזה של הרמת מעשר למרות שאין שרי נקרים רב שמעון אומר השם שנתם בדיקה סביביו כשההוא קובע את זה במרכז זה נקרא כן מוכח יש את המרכז יש את סביבותיו ממילא רואים ניכר השיירים ניכר ההבדל בין התרומה לבין סביבותיה מה שאיין כן בקד של יין שהוא קנה קוים שמה הרי היין ממשיך להיות מעורב יחד היין שאמור להיות תרומה ממשיך להיות מורב חד עם כל היין לכן איין שרין ניכרים ובס כל ההסבר ברב שיימן וברב יוסי שאסרו את ההפרשה המדוברת בקל של קוטי זה בגלל סיבה אחרת כדקתני תמה אמרו לו לרב מאיר אי אתה מודה שמה הבקה הנוד ונמצא זה שוטה טבלים למפריע כל האפשרות של רב מאיר ורב מאיר בעצם מסכים איתם כפי שנראה בהמשך כל האפשרות עכשיו להפריש תרומות ומעשרות לקרוא שם ולבנות על העתיד על הראיה העתידית שאנחנו נראה על מהחל התרומה ועל מהחל מעשר זה רק אם תהיה ראייה עתידית אבל ברגע שקדי בקה ולא ישאר לי בשביל תרומה או מעשר אני לא יכול אם אני הפרשתי את התרומה שמתי בצד גם אם התרומה נאבדה זה לא פוגם בחולין אבל כאן כל ההפרשה שלך היא על סמך הראיה עתידית שאתה עתיד לדעת בהמשך מה התרומה ומה המעשר אם לא תראה ממילא לא אכל התרומה כבר עכשיו ונמצא ד שטט לם למפריע אמר להן אתם צודקים ברעיון אבל כשהיא אני לא מרד אני לא חושב שקד בקה שואלת הגמרא ראשי שר קרים מקודם אמרנו חב אמר שהסיבה שרב שמעון פוסל את ההפרשה הזאת כמו שצריכים שר ניכרין אנחנו רואים בבריטה שטעם הוא אחר מקמרי אחיק לדידן בן ראשי שר קרים אנחנו סים שהסיבה שאי אפשר לעשות את ההפרשה הזאת מגוי מנוכי בגלל שר קרים לדידך שאתה לא אין לך את הפסול הזה אתה מודה אבל תחשוש מה הסיבה שמה בקנות ונמצא שוטט תלים למפריע אמר להן רב מאיר אתם צודקים בעצם הרעיון זה נכון אם היא בקה הנוד תהיה פה בעיה כמה שגם מה שהוא אכל מקודם התברר כתבלב לחשוש שמה הי בקה והפרשה תתבטל למפרע זה אני לא חושש השני טעמים ראינו בסופה של סוגיה מה הסיבה שרב שמעון ורבי אוסי אוסרים להפריש מיין של הקוטי ב שאין לך איפה להכיל איפה לשים את התרומה אות המעשרות או מך שהשם בקנות ותבטל ההברשה למפרע או מהסיבה שצריך אשית ששיריה ניכרים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: