העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא דף לב עמוד א' למעלה ראינו לאלה דעתו של רב נחמן שרב נחמן אומר שכל הכלל הזה שאומר חזקה שליח עושה שליחותו נאמר רק בדינים שקשורים לדרבון ולא בדיינים שקשורים לדוריס ששת אמר ששת חולק עליו אחד זה ואחד זה חזקה שליח עושה שליחותו גם בדין וריס אומר רב ששת מנה מנלה מאיפה המקור שלי שאני יכול לסמוך על החזקה ששליח עושה שליחותו גם בדינים דוריס ותנן מי שקרב העומר כידוע יש איסור חדש איסור חדש אומר שאסור לאכול מהתבואה החדשה שצמחה השנה עד שיקרב קורבן העומר כידוע מקריבים אותו בתז ניסן יום הראשון שחלמו את פסח עד שהוקרב העומר נאסרה התבואה החדשה באכילה אז אלה שנמצאים בירושלים קרובים לבית המקדש יודעים מתי הוקרב העומר ויכולים לצאת ולאכול תבועה חדשה אבל הרחוקים אז אומרת המשנה מי שקרא עומר הותר החדש מיד והרחוקים מה הם יעשו מותרים מחצות היום ואילך למה כ שהם סומכים על הכהנים שהכהנים נחשבים כשלוח את דידן שהכהנים עשו את מה שהם צריכים לעשות דנו להקריב את קורבן העומר ד חצות והחדש דוריס איסור החדש זה איסור דוריס וקתני הרחוקים מותרים מחצות היום ואילך לאו למה מותרים סומכים על הכהנים לאו בשום חזקה שאליך עושה שליחותו ורב נחמן שמה הדין שונה השליחות שמה היא לא לכהנים אני סומך על הבית הדין ובית הדין עליהם אני יכול לסמוך אתם כדקתני תם לפי שידין שאן בית דין מתעצלים בו על הכהנים השלוחים באמת בידין דוריס אני לא הייתי סומך כמו שחזקה שלך עושה שליחותו נאמר באמת לפי רב נחמן רק בדינים דרבונות אבל על בית הדין בית הדין הגדול עליו אני יכול לסמוך וקדמי אומר רב נחמן מנ מינלה אדרבה רב נחמן מביא מפה הוכחה לדעתו שאי אפשר לסמוך על שליחים בדינים דוריסה כי כתוב קת לפי שדין שאין בית דין מתעצלים בו בית דין דלא מתעצלים בו השליח משמה שכן מתעצל בו הוכחה שבדין דוריסה לא סומכים על חזקה שליח עושה שליחותו ורב ששמר לך ההלכה היא ככה בידין פלג ומה מה הסיבה שהמשנה נוקטת את הטעם שאני מסתמך על הבדין למה לא מסתמכים על הכהנים על הכהנים אני גם יכול להסתמך אבל לא עד חצות עד הלילה כמ שיודעים שצריכים להקריב אותו בט ז באייר אז וודאי שהכהנים לא יטעו ולא יכשילו את כולם ויקריבו אותו רק למחרת אלא ודאי יקריבו אותו באותו יום אבל לדאוג לכך ש מחצות ולך שזה לא באכר החובה להקריב אותו עד חצות לסמוך על הזמן על ה דמה של הקורבן שזה יהיה עד חצות זה אני זקוק להסתמכות שלי על בית הדין ולא מספיקה הסתמכות על השליחות אז זה מה שכתוב בידין בי דין את פלג דומה שליח אני כן מסתמך עליו אבל רק בקולי ומה ולא בת חצי היום אומ רב ששת מנ מינדלה שאפשר להסתמך על שליח גם בדינים דוריסה תניה האישה שיש עליה לידה או זיבה האישה כידוע אחרי שהיא קמה מתמת לידה היא צריכה י כן כן הכוונה היא ציפורים אחת חטאת אחת דולה היא לא הולכת וקונה ציפורים ומביאה אלא היה בבית המקדש שופרות זה מעין כאלה קופות צדקה ששמה היה פתח למעלה היו מכניסים שמה היא הייתה מכניסה מטבע והכהנים היו במשך היום אותו יום לוקחים את המטבעות וקונים באדם כינים דהיינו את הזוגות ציפורים האלה ומקריבים אז האישה שיש עלי לידה וזיבה מביאה מאות ונותנת בשופר וטובלת כמו שכל אישה כש הא מטארת ויכולה לאכול בטהרות היא צריכה בנוסף להבת הקן הזה גם לטבול ואוכלת בקודש לערב מה הטימה איך אתה מסתמך לב משום דמין החזקה שעליך עושה שליחותו אתה מסתמך על הכהנים שעשו את מה שה תתבקשו לעשות רב נחמן אתם כדי רב שמיה ומה רב שמיה חזקה אין בית דין של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל מאות שבשוק לכהנים היה הנהגה של בית דין הייתה הנהלה מלמעלה ועליהם אני יכול להסתמך על הכהנים לכשעצמם החזקה שלך עושה שליחותו לא מועילה על פי רב נחמד בדינים דוריסה אבל בית הדין שזה ה התפקיד שלהם דאוג עליהם אני מסתמך אומר רב ששת מנ מינלה עוד הוכחה ש לרב ששת שאפשר להסתמך על חזקה שליח עושה שליחותו גם בדינים דוריס תניה האומרת לחברות צבל לקט לך תאנים מתנת אדם אפשר לחבר שלו לקחת תאנים מהשדה שלו רק לא קבע לו כמות הוא גם לא יודע כמה תאנים אותו אדם מלכות ממילא אין א ומינה אין בכלל מחשבה לבוא ולומר שהבי כדי למנוע אכילת תבל מהלוק הלך והפריש לכן אוכל מהן הראי כמו כל תבל שאפשר לאכול ממנו הראי כמה שעדיין לא ראה פני הבית או כאלה דברים ו משרן ודאי בבוא הזמן אם הוא רוצה לאכול מהם בצורה לא ערה אלא בצורה של קבע הוא צריך לאסר אותו אדם שלקט מאסר עם ברכה ומעשר אותם ודאי דהיינו צריך להביא את התרומה ואת המעשר לחלק ללויים לכוהנים למה כמ ש ההפרשה היא הפרשה ודאית למה על מי אתה בעצם מסתמך על הבלים שאמר לך ללקות וודאי לא הפריש אבוך כמו שהוא לא יודע כמה לקחת איך הוא יכול להפריש אם הוא לא יודע את הכמות שלקחת אבל אם הוא אמר לו לאותו אדם לך כלכלה תיקח לקת כלכלה זה תעני מטענים א ק אוכל מר מלא לך כלכלה זה כלומר אם הוא אמר לו אבל נתן לו כמות אמר תיקח כלכלה ותמלא אותה זה תן אם נתי אוכל מהן ריי כמו שאמרנו מקודם אבל כשהוא יפריש אותם מעשרות הוא יפריש אותם בתור דמאי ו משרן ד מי למה בגלל שאנחנו חוששים שמה אותו אדם הבלים של התאנים שכיבד אותו בכלכלה הזאת עם התאנים הוא יודע את הכמות שהוא לקח הוא יודע כמה הגודל של הכלכלה ממילא יתכן שהוא הפריש אז המעשר שעכשיו הפרשת התרומות ומסכות שיעשה אותו אדם לוקט היא רק הפרשה של דמאי ולכן הוא לא נזקק להביא את התרומה לכהן הוא יכול לתת את זה לבן בתו כהן או למשל את המעשר מעשר ראשון שאין בו קדושה יכול לאכול לבד דהיינו אין לו צורך לתת את הצדדים הממוניים שיש בתוך זה למה כיון שאותו לוי שבוא ויגיד לו תביא לי את המעשר או מעשר אני הוא לא יכל לתת כמו שהוא יכול להגיד בסופו של דבר כל ההפרשה הייתה רק מחשש הספק ספק יכול להגיד קים לי אבל זה מוחזק אצלי אני לא אמור לתת לך כמו בכל דמאי כמו ש אנחנו עושים היום שגם אנחנו לא מחלקים את המעשר לא נותנים אותו ללויים כמה שזה ראוי לאכילה גם לנו ואיין כוח ללוי להפקיע מאיתנו למה כמו שמחמת הספק אני רואה את זה כ ממון שלי ואני לא אמור לתת אז גם פה היות שמדובר בחשש רציני שהבי שקיבל אותו בכלכלה של התאנים הפריש ללכן ההפרשה פה תהיה הפרשה של מי במה דברים אמורים בעם הארץ שהו שכיבד אותו בכלכלה זה שאמר לו הולך לקות מדובר בעם הארץ אבל בחבר אוכל לחלוטין ללא שום מגבלה ואינו צריך לאסר למה כמו שנראה לקמן שחבר ודאי איסר ולכן הוא יכול להפריש למות ומעשרות ולכן הוא יכול לאכול את זה ללא שום חשש דברי רבי רבן שמעון בן גביא אומר במת דברים אמורים בעם הארץ הוא אומר בדיוק הפוך אבל בחבר אינו אוכל עד שיאשר למה כמה שזה תבל ודאי לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מין המוקף בעצם אתה רוצה לבוא ולומר שאותו אדם הבלים של השדה אם מדובר בחבר שכידוע הוא עמון על הכלל שלא מפרישים אלא מן המוקף אתה רוצה לתלות בו שאולי הוא הפריש וכיבד את ההוא בפירות כבר מופרשים הרי אם הוא הפריש אז הוא הפריש שלא מינ המוקף בודאי שלא מנ המוקף אסור להפריש לכן היות שמדובר בחבר אדרבה אני לא טולה כלל שאולי הוא הפריש אפילו בכלכלה מלאה תאנים שהוא ידע את הכמות שיש שמה לא כמו שאמרנו מקודם שההפרשה עכשיו תהיה הפרשת ספק לא זה הפרשה וודאית כמה שוודאי אני לא טולה בחבר שהפריש בצורה שלא מינ מוקף אומר רבי נראין דבריי מדברי אבא רשבג היה אבא של רבי מוטב שיחשדו חברים לתרום שלא מין המוקף ולא יכילו לם הארץ טבלים דהיינו הרי אתה טולה מדובר בנותן המתנה מדובר בחבר אתה אומר שוודאי לפי רשבג ודאי הוא לא הפריש למה כמה שהוא לא יפריש מן המוקף אז בעצם מה היא תוצאה ההפוכה שההוא יאכיל אותו טבלים אם הוא לא הפריש והוא סומך עליו שהוא כן הפריש הוא יאכיל אותו טבלים הוא יכשיל אותו לפני עיבר וכל הדברים ם הארץ לא מטרד מהעבירה של לפני עיבר אבל חבר כן לכן אומר רבי אני כנראה צדקתי יותר מאבא באמת אמנם האבא החבר באמת יעבור הו לעל עבירה של הפרשה שלו מין המוקף אבל אני בטו בטוח וסמוך שההוא יעשה את זה כדי לא להכשיל את השני באכילת לים שזה נקרא ממש עבירה של לפני עיבר עד כאן לא פליג ילד אמר שבה נחשדו מר שבה לא נחשדו האם אני מעדיף להסתכל על החבר שנתן לו כי על מפריש ודעי לא מפריש ודאי מה הסיבה שלהגיד שהוא לא הפריש כמה שהוא לא רצה לעבור על אישו מין המוקף זה כל הויכוח ביניהם אבל כולה על מה חזקה שליח עושה שליחותו אני מסתמך על אותו חבר שברור לנו שהוא הפריש אם לולי היה החשש אלולי היייתה פה העבירה של החשש שלו מין המוקף ודאי שהייתי סומך עליו שהוא הפריד רואים שבדין דוריסה חזקה שליח עושה שליחותו ורב נחמן אל תדמה אותו לשליח רגיל אתם כד רב חנינה חוזה דומ רב חנינה חוזה חזקה הוא על חבר שאינו מוצא מתחת דבר שאינו מתוקן מתחת ידו שמה זה לא מדיני שליחות המשל זה החבר שנותן את המתנה פה של הכלכל תנים הוא לא מצד שליחות הוא מרגיש את עצמו מחוייב להפריש כדי לא להכשיל כ שחבר שיודע שהסתמכו עליו ממילא החבר ודאי מפריש עד כדי כך שרבי אומר אפילו יעקוף על העבירה של הפרשה מין המוקף כמה שהוא רואה את עצמו הכרח להפריש אבל מפה ללמוד לחזקה שליח עושה שליחותו הדברים לא דומים לחזקה לעומת זה בשליח שעושה שליחותו אומר רשי מה בעצם החילוק בחבר שנותן לשני מתנה תאנים מרוב החשש שהוא מכשיל אותו בהדרה בלפני עבר עובר הדרה בלפני חיל אותו בתבל אני ברור לי שהוא ילך ויפרי אבל בשליח למה באמת אני חושב שהשליח לא יפריש לכור השליח גם קיבל ורעה להפריש למה אני חושש שלא ושליח אני לא בטוח שהשליח בטוח בעצמו שסומכים עליו הוא יגיד אולי הוא לא סומך עליי וממילא הוא יפריש לעצמו ולכן הוא התייאש התעצל ולא יפריש זה החילוק בין אדם שנותן תרומות בין אדם שנותן פירות לאחרים לבין אדם שקיבל וראה להפריש תרומה אם מדובר בשליח אז בהחלט יתכן בדין דוריסה הוא אי אפשר לסמוך על ה חזקה למה כיוון שאולי הוא יתעצל למה הוא יתעצל כמ שכנס לו בראש מחשבה אולי לא סומכים עליי במעט האחוזים וממילא הוא הפריש לבד אבל אדם שנתן מתלה לשני שמה הוא בוודאי מכשיל אותו בוודאי מכשיל אותו אפשר לסמוך עליו על חבר שלא יוצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אומר מרמ דברים אמורים בעם הארץ ב ארץ אני בא ואני אומר שאם זה בנתן לו מתנה תאנים לא בכמות מוגבלת בכמות מסויימת ודאי שהוא לא הפריש כמה שהוא לא יודע כמה אבל אם נתן בכלכלה ההפרשה שייעשה אותו אדם בבוא הזמן היא תהיה הפרשה של דמאי כמה שיתכן שהוא הפריש אז אמרנו מדובר דווקא בעם הארץ אבל בחבר אם נותן הוא חבר אינו צריך לאסר דברי רבי אם הארץ דכ אמר למן אמרנו שהרי שם מדובר באמ ארץ שאמר למקבל את מה שהוא אמר לו לכות כלכלה או כאלה דברים למי הוא אמר אילה מדק מר לעם הארץ גם הארץ חבר לחבר שלו עם הארץ מעשר דמי אתה מורה לאותו אדם לוקט המקבל מתנה אתה מורה לו להסר דמאי הוא הרי אותו אדם אוחז מהמרצים שהם לא צריכים להפריש איך אומר רשי בלשונו הזהב הוא מחזיק מהמרצים יותר מאשר ממך ממילא ודאי לא תוכל לשכנע אותו להפריש תמות ומסכות מהתבואה הזאת כמה שהוא סמוך ה בטוח שזה שנתן לו הפריש הוא בונה על ישותו כשרותו אלא בעם הארץ כמר לי לחבר אמר חבר והחבר אני מורה לו לך תפריש פרשת דמאי כמה שאולי זה שנתן לך לא פריש א או שכן פריש אבל מחמת הספק תפריש אם הסיפה נראין דברי מדברי אבא מוב שיחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף דהיינו אותו חבר עדיף עדיף לו לעבור על עבירה שלא מן המוקף ואל יכילו למה הארץ תבלין עמי הארץ מה היא בעייתם אמרנו שמדובר בעם הארץ שנותן את זה לחבר אז מה הכוונה שחיל מהארץ לים אומר רבינא רישה מדובר בעם הארץ שאמר לחבר ולכן באמת אני מורה לותו חבר המקבל לוקט תפריש תרומת דמי הפרשת מי אל תפריש הפרשת דמי אבל הסיפה שמדובר בחבר שאמר מדובר בחבר שאמר לעם הארץ כמו שכתוב בבריתה אלא מה מה אתה אתה מצפה מהעם הארץ שיקשיב בקולך לשמוע את הדינים שתגיד לו וחבר אחר שומעו חבר אחר שמע איך החבר הזה אמר לם הארץ אחר אז רבי סבר אותו חבר אוכל ון לא צריך לעשר דוודאי יסור מאסר ההוא חבר כמה עלוי הנותן ודאי ייסר את זה כראוי כמ שחבר לא מוציא מתחת דו דבר שלא מתוכן אה הוא מסתבך עם איסור של מוקף עדיף לו להסתבך עם איסור של מוקף ולא להכשיל מישהו אכילה תבל מדאורי סה לומת זה ורבן שמעון בן גמליאל אומר לא יוכל עד שיאשר לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מינה מוקף אתה תולה בנותן שמדובר בחבר שהפריש אל תתלה כך כמה שבשביל להפריש הוא היה צריך לעבור עבירה של הפרשה שלו מין המוקף אני לא רוצה לראות אותו ככזה ולכן אני סמוך ובטוח שהוא לא הפריש הוא אמר לרבי מוב שיחשדו חברים לתרום שלם מוקף ואל יכילו עמי הארץ טבלים כמו שאמרנו במייק מיפלגי מה הסלע המחלוקת ביניהם אומרת הגמרא רבי סבר ניכ לחבר דלי דעו איסור הקלילה הפרשה שלאו מין עמוקה זה איסור אבל יותר קל מאשר להכיל מישהו בתבל ועבור לפני עבר ממש בהשלה בתבל שזה איסור חובה ח מיתה בד שמיים אז סבר ניח לחבר לה הוא איסור הקלילה ולא לידם הארץ איסור הרבה לומת זה ברבן שמעון בן גמליאל סבר ניח לחבר דלי בדם הארץ איסור הרבה אין זה מתפקידו של החבר לעבור איסור קל כדי להציל את החבר את עם הארץ מאיסור חמור ואי הוא אפילו איסור הקלילה לא עבד הוא צריך לעמוד על שלו ואפילו איסור קל לא יעבוד על אף שבגין זה בגלל זה הוא יכול או עלול להכשל את חברו באיסור של תבל [מוזיקה] חמור ‏h
לצפיה בתכנים נוספים: