הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף צ

[מוזיקה] שבס דף צדק אנחנו מתחילים פרק 14 שמונה שרצים האמורים בתורה שהמנועים שם שהתורה מונה את השרצים שמטמא אז הם החולד ועכבר והצב למינהו והענקה והכוח והלטאה והחומץ ונשמת התורה אומרת אלה הטמאים לכם בכל השרץ אז אומרת המשנה ש לנו הצד והחבל בהם חייו בדרך כלל כשמישהו צד את השמונה שרצים האלו זה נקרא שיש במינו ניצוד וממילא זה לצורך ולכן הוא חייב זה נקרא מלאכה שצריכה לגופה והחבל בהן חייו הכוונה שהוא חבל בהם עד שנצרך דם תחת לאור הוא חייב שתי טעמים למה הוא חייב או משום צובע או שום נטילת נשמה והנקודה היא שמכיוון שהשמנה שרצים האלה יש להם אור אז אני אומר אדם הזה צרר כיוון שקשה לו לפרוץ ולעבור את האור אבל בעצם הוא כבר יצא מגוף השרץ מה שאין כן שר שקצים ורמשים החובל בהם פטור כי כיוון שהאור שלהם מאוד דק הוא לא נחשב כאור אז אם באמת אדם היה יוצא מגוף השרץ הוא גם היה פור ץ את האור הוא לא היה מתקבץ מתחת ואם הוא מתקבץ שם סימן שהוא עוד לא ממש יצא והוא יספק בחזרה לכן הוא לא בעצם חבל ומה עם צידה הצד את שאר השקים או הרמס אז תלוי אם הוצל אותם לצורך הוא חייב אבל אם שלא לצורך הוא פטור כי אלה בדרך כלל אין במינן ניצוד חייב וף שברשותו של האדם אז הצד פטור כיוון שהם ברשות מישהו הם לא לא מחוסרים צידה וחובל בהם חייב כיוון שיש להם אור כמו שהסברנו בשמונה שרצים עד כאן המשנה כדי לפני שנתחיל את הגמרא נקדים בגמרא בחולין במסכת חולין מובא שם מחלוקת בין רבנן לרבן יוחנן בן לגבי טומאת השרצים זה ודאי שהשרת עצמו מטמא מים האור שלו גם לאור יש תומת שרץ כמו לשרץ כמו לבשר כמו לדם של השרץ אז כתוב שם שלגבי הנקה כוח והלטאה וחומת רבת השרצים האלה אנחנו אומרים שורותיהם מטמאים רם זאת אומרת שבגלל שהאור הוא לא כזה עווה אלא אור דק יותר אז אני אומר הוא לא ממש אור הוא יכול לחשב כבשר ואורות ההם כבשר ושמה הגמרא דורשת את זה מפסוקים אבל רבי יוחנן בןן הורי חולק רבי יוחנן בן הורי אומר לא כל השמונה השרצים יש להם אור והאור הוא לא כמו הבשר אם כן אומרת הגמרא רב זריק בשם רב אמי אומר שהתפלג רב יוחנן ורב שמעון בן לוקיש איך לבאר את המשנה שלנו חד אמר דברי הכל שהמשנה שלנו היא גם לפי רבנן שם שרבנים אומרים שארבעת הסוגי שרצים האלה שיש להם אור יותר דק שהוא לא כל כך נחשב אור ורותם כ בשרם לעניין שבת הם יסכימו שזה נחשב אור וחובל בהם חייו לעומת זה מישהו אמר בורנה אמר במחלוקת זאת אומרת שהמשנה שלנו היא רק כמו שיטת רבי יוחנן בן ורי אבל לפי רבנן רק ארבעה שרצים החובל בהם חייו אבל ארבעה האלה שהאור שלהם יותר דק הוא באמת יהיה פטור כמו שאר שרצים ולא ידעין אומר רב אמי רב זריק אומר בשם רב אמי בשם רב יוחנן אנחנו לא ודע בשם רבי אנחנו לא יודעים מה אמר דה ומהמר דה מה אמר רבי יוחנן ומה אמר איש לוקיש אמר רבי זירא לפרש מלאון דרבן ממיון דנין תמן אנחנו נלמד מה שהם חלקו במסכת חוליים שם כתוב ככה אלו שורותיהם כבשר אור האדם ואור חזיר של ישוב רבי יוסה אומר אף אור חזיר של בר ואמר על זה רב יוחנן רב יוחנן אמר לא שנו אלא לאיסור שיש איסור לאכול את אור האדם או אור חזיר של ישוב או אור חזיר של בר לטומאה יש טומה לאור שלו כמו לבשר שלו אבל ללקות מי שיאכל מהאור הזה של אדם שמת לגבי מלכות אור הוא ואין לוקים עליו משום נבלה אין דין נבלה לאור של חזיר של אישו רבי שמעון בן לוקיש אמר למה אתה מחלק משנה תמימה שנ רבי אם רבי אמר אורותיה כ בשרם אז זה לכל העניינים בין לאיסור בין ללכוד בין לתומה אז מה אתה רואה שרש לוקיש הוא זה שאומר אם אמרנו שזה נחשב כאור לעניין משהו זה כאור לכל העניינים גם למלכות אז אם כן הוא הדין גם כן לעניין שבת ורבי יוחנן הוא זה שבא ומחלק בין עצם הטומאה לבין מלכות אז הוא גם מחלק בין טומאה לבין איסור שבת אז אם כן רבי יוחנן הוא זה שיגיד שהמשנה שלנו כי כול עלמה כי למרות שרבנים אמרו שיש ארבעה שרצים שורותיהם כ בשרם זה לעניין תומ לא לעניין שבת ורש לוקיש אומר אם אמרנו אורותיה כ בשרם לעניין תומ הוא הדין לעניין שבת אז המשנה שלנו יארק כרבי יוחנן בן נורי מתנית מסייע לד מתנית מסייע ל מסייע לד מתנית מסייע לרבי יוחנן שהמשנה שלנו היא לעלמה שכתוב בברייתא שמונה שרצים יש להם אורות אמר רבי יוחנן בן ורי לפי כך אומר אני שמונה שרצים יש להם אורות זאת אומרת חכמים אומרים ששמונה שרצים יש להם אורות לעניין מה לעניין שבת בא רבי יוחנן בן אור אומר אה אתם לעניין שבת מסכימים שזה אור אז אני מוסיף ואומר שגם לעניין טומ זה כאור ולא כמו הבשר בזה חכמים לא הסכימו איתו אבל לעניין שבת מפורש ש הם הסכימו איתו מתניתא מסייע לרב שמעון בן החובל בשרצים את שיש להם הורות היינו ארבעת האלה שיש להם אורות חייב ואת שאין להם הורות פטור רבי יוחנן בן ורי אומר לפי כך אומר אני כל השרצים יש להם הורות והוא חייב בשבת אז אם כן המשנה שלנו היא רק כרבי יוחנן בן נורי כפי ההסבר של רש לוקש רבי יוסף ורבי בון בשם רב אור הוא ואיין לו קינ ן משום נבלה ומה שהוא אמר כאן את יקאי ד אמר רבי יוחנן שאיין מלכות על זה זהו עכשיו נושא חדש הצד זיזין זבובין חגז יתושי חייב רבי יהודה פותר למה רבי יהודה פותר וכן היה רבידה אומר אין חייבים אלא על דבר שדרכו לצוד הצה חגבים בטל בזמן שיורד טל חגבים לא רואים אז הם לא יכולים לברוח הוא פטור כיוון שהם ניצודים ועומדים לעומת זה בש רב חייב אלעזר בן דהבי אומר אף בשרו בשעה שמקלחים שהם באים בכמויות הוא גם פטור כי זה לא נחשב בחוסר צידה הצד צבי כשהוא חיגר סומך חולה קטן בפטור כיוון שהוא כבר נכשיו ניצוד הוא לא מסוגל לברוח אבל אם הוא ישן חייב למה כש איך הוא ישן דוק מיץ חדה הוא סוגר עין אחת הוא פתח דה אז אם כן הוא יכול מיד לברוח אמר רבי נ מותר להרוג את הצירה בשבת ותני כן חמישה נהרגים בשבת זבוב מצרי וצרעה שבנווה ועקרב שבכדי ונחש שבארץ ישראל וכלב שוטה בכל מקום אז צריך להגיד שאלה הם לא ממש סכנה גמורה אם הו סכנה גמורה אז פשיטה שמותר זה סכנת נפשות אן הכוונה זה שזה קצת סכנה יש בזה סכנה אבל זה לא סכנה מפורשת מעשה שנפל נחש בשבת ועמד נפתי אחד אחד ממקום שנקרא נפת והרגו אז רבי לא הסכים עם זה זה אמר רבי פגע בו כיוצא בו הוא כמוהו אז הגמרא שואלת למה ולא מן הדברים הנהרגים בשבת אנו למה רבי לא אהב את זה אונה הגמרא פתר לה בבאים להזיק אם הם באים להזיק אז אמרנו שאפשר להרוג אותם אבל סתם אם הוא רואה אותו נפל זה לא סיבה להרוג אותו בשבת תני רבי יעקב אומר הרואה נחש וקרא בתוך ארבע אמות ראוי היה שימות בהם אלא שרחמינינוב באמת דברים אמורים בזמן שלא הרגם אבל אם הרגם לא נראו לו אלא כדי אלא שיארגן זיקו אותו מהשמיים לסלק את הזק הזה חכמים אומרים בין כך ובין כך לא נראו לו אלא בזכות אבל לפעמים הוא לא הצליח להרוג אז הוא לא זכה לתפוס את הזכות הזאת כתיב שמעו זאת כל העמים הזינו כל יושבי חלד זאת אומרת הנביא מכנה את כל יושבי כדור הארץ יושבי חלד יושבי חולדה רב אחי אמר רבב ורבו אחד אמר למה הוא מושל כל באי העולם בחולדה למה למה ממשיים אותם לחולדה אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים הרבה מילים בים מה שאיין ביבשה ואיין חולדה בים זה הדבר היחיד שיש אותו רק ביבשה ולא בים לכן בני הכדור הארץ נמשלים לחולדה וקורנה אמר למה הוא מושל כל בעי העולם בחולדה אלא מה החולדה הזאת גוררת ומנחת ואיני לדעת למי הי מנחת כך אן כל באי העולם גוררים ומוספים ומכבשים ממון ומניחים גוררים ומניחן ואינן יודעים למי הן מניחים יצבור ולא ידע מי ספם ככה לשון הפסוק בתהילים חייו וף שברשותו אמרה המשנה הצד פטור וחובל בהם חייו לא אמרו אלא שברשות אדם המה אם אינן ברשות אדם אלא הם מרדו והם רוצים לברוח אז הוא כבר חייב עליהם אומר רבי יוסף דמרה שור שמרד צדו בשבת חייב כי הוא לא נחשב ניצוד רבנן דקיסרין בשם רב עבדן אור עוף מותר לכתוב עליו מזוזה מה החידוש אף על פי שיש בו נקבים אבל כיוון שהנקבות האלה לא מעכבים את דיו דבר כזה לא פסול ואפשר לכתוב עליו מזוזה עד כאן דף צ
לצפיה בתכנים נוספים: