העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לב עמוד א

[מוזיקה] דף לב עמוד א' אין לנו השגה בנפש של יהודי לאן הוא יכול להגיע היום אנחנו נדבר על ענייני שליחות כחלק מענייני שליחות נראה שאישה שחייבת בקורבן יכולה להגיע לבית המקדש לשים את הכסף בתוך קופה מיוחדת והיא סומכת על הכהנים שיקיבו את הקורבן לקופה הזו קוראים שופר למה קוראים לה שופר כתוב במסכת שכלים כיוון שהיא הייתה נראית כמו שופר צרה מלמעלה ורחבה מלמטה מה המטרה כדי שלא יהיה מישהו שיוכל לגנוב למטה זה היה סתום נעול אם היה פתח גדול להכניס את המטבעות דרך אותו פתח בן אדם היה חומד וגונב כסף ולכן אמרו תעשה את זה בצורה כזו שיהיה צר כדי שזה יהיה נעול ואטום ולא יכלו לגנוב ואני כשלמדתי את זה שאלתי את אחד מהחברים תגיד לי אני רוצה לשאול אותך שאלה עומד כאן בן אדם במקום בטל טלפיות המקום הכי קדוש לעם היהודי הוא כבר התאמץ הוא הגיע הוא נמצא בבית המקדש מקום הכי קדוש כל כך מרגש הכל מלא בקדושה אוויר טהור איך הוא יכול בכלל לעלות על דעתו לקחת כסף שהוא לא שלו שאלתי את השני חברים ותקשיבו את התשובות ששניהם ענו לי באמת מפתיע אחד מהם ענה לי תראה יכול בן אדם להיות הבן אדם במקום הכי קדוש בזמן הכי קדוש ועדיין הוא צריך להכיר את עצמו יש יצר הרע אפשר ברגע אחד ליפול וזה כל כך נכון ואילו השני הנע לי שימו לב הוא אמר לי תראה מה זה אפילו הבן אדם הכי מרוחק הוא גנב כנראה זה ה מקצוע שלו ביום יום אבל הנה הוא הגיע לבית המקדש הוא רוצה להטהר הוא רוצה להתקדש אומנם יש לו עדיין את היצרים שלו אבל המטרה שלו היא מטרה טובה הנה תראה ראייה הוא נמצא בבית המקדש והגישות הללו הם שניהם אמת וצריך תמיד לזכור אותם האדם תמיד צריך לדעת הוא יכול להגיע למקומות הכי גבוהים ולמקומות הכי נמוכים ותמיד צריך להיות ערני בית המקדש או ענייני רוחניות בימינו אין לנו בית המקדש אז כל ענייני הקדושה מצד אחד זה שייך גם לבן אדם הכי רחוק הכי נמוך בדיאטה הכי תחתונה אפשר להגיע ולהתעלות וגם הבן אדם הכי גבוה צריך תמיד להיות עירני צריך תמיד להיזהר חלילה לא למעוד ועכשיו בואו נתחיל וסקירה קצרה היום אנחנו הולכים לדבר על ענייני שליחות סיימנו אתמול בעניין הזה האם סומכים על שליח שייעשה שליחותו או לא היום אנחנו הולכים להיכנס למחלוקת הזאת להביא ראיות לכל כיוון עד בעזרת השם המשנה בעמוד הבא אנחנו לא נגיע ממש עד המשנה אבל נגיע סמוך ונראה בואו נתחיל אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף ל עמוד ב למטה אמר רב נחמן בשל תורה לעניין דין תורה הם מותר לעשות משהו מדאורייתא האם מותר לי לשלוח שליח אומר אבי נחמן אין חזקה שליח עושה שליחותו זאת אומרת בתורה אני מחמיר אני אומר כנראה השליח לא עשה ועד שלא תדע בבירור שהוא עשה זה לא נחשב שקיימת זה לא נחשב שעשית אתה לא יכול לסמוך על זה להתיר לא משנה מה כל כל מה ששלחת השליח כדי להתיר כדי לקיים מצווה דאורייתא אני לא מחשיב את זה כאילו זה קוים אבל בשל סופרים לעניין דינים דרבנן כמו שראיינו פה למעלה לגבי עירוב לדוגמה כשאני צריך להניח עירוב זה מדרבנן אני סומך חזקה שליח עושה שליחות אותו אני סומך זה יותר קל ולכן אני כן סומך על דבר שהוא אני לא יודע אותו בבירור אבל הוא מסתבר שהשליח עשה את שליחותו זה שיטת רב נחמן ואילו רב ששת אמר אחד זה ואחד זה בין לעניין תורה וביין דרבנן חזקה שליח עושה שליחותו אני סומך על השליח מביא רב ששט ראייה לדבריו אמר רב ששט מינה מינל מאיפה אני יודע שאפשר לסמוך על שליח גם בדברי תורה דתנן מי שקרב העומר הותר החדש מיד יש איסור שנקרא איסור חדש מקור האיסור כתוב בתורה ו ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קורבן השם זאת אומרת כך אסור לאכול מהתבואה החדשה כבר נסביר מה פירוש תבועה חדשה עד הקרבת העומר מביאים עומר שעורים יחד עם קורבן מקריבים אותו בבית המקדש יום למחורת יום טוב ראשון של פסח ואז מותרת כל התבואה החדשה באכילה עד אז אנחנו מסתפקים מהתבואה הישנה מה נקרא תבואה חדשה מה שנזרע מיום אחרי פסח ועד פסח הבא זאת אומרת זה נזרע אחרי פסח קוצרים את זה במהלך החורף זה אסור באכילה צריך להסתפק מהתבואה הישנה עד הקרבת קורבן העומר זה נקרא איסור חדש דתנן בוא נראה מי שקרב העומר העומר זה הקורבן שמתיר את אכילת החדש הותר החדש מיד והרחוקים מותרים מחצות היום וילך זאת אומרת האלו שלא נמצאים בירושלים אין טלפונים אין פקס אין איך לעדכן אותם ולכן בחצות היום המותרים כי ברור לי שעד חצות לא התעצלו הכהנים וכבר הקריבו את הקורבן ואומר רב ששט סתכל והחדש דאורייתא הוא זה איסור דאורייתא כמו שהזכרנו את הפסוק וקטן ות רים מחצות היום ולך ועלו שהם לא יודעים בבוש שזה קרב למה כי הם סומכים עליהם משום חזקה שליח עושה שליחותו מדוע לרחוקים מותר לאכול מהחדש כי הם סומכים על הכהנים שעשו את השליחות שלהם זאת אומרת ש של הבני ישראל שאמורים לאכול את החדש ובינתיים אסור להם כנראה שהם עשו את השליחות הקריבו את העומר כמצוותו ומותר להם לאכול אם כן אנחנו רואים שגם בדאורייתא בדיני תורה סומכים על החזקה ששליח עושה שליחותו אומר רב נחמן תודה רבה ורב נחמן אתם כד קטנית לפי שיודעים שאין בית דין מתעצלים בו בית דין עומדים על ראשם של הכהנים ומוודאים שבאמת הם יעשו יוצאו את הקרבת העומר ולכן אפשר לסמוך עליהם כי יש בית דין יש בעצם מישהו ששם לב ומפקח אבל במקרה רגיל שאתה שלחת שליח ואני לא יודע מה קרה ברור שלא ולכן גם רב נחמן וגם רב ששט כל אחד רואה כאן ראיה לשיטתו ויכ דאמרי יש כאלה שאמרו שהדיון כאן היה בצורה שונה רב נחמן הוא זה שהביא את הראה לשיטתו ומדיום כמו שאמרנו עכשיו אמר רב נחמן מנ מןל מאיפה אני יודע שלא סומכים על חזקה בדיני תורה דקתני תמה כתוב במפורש לגבי הקרבת קורבן העומר שזה דאורייתא כל הטעם שרחוקים יכולים לסמוך על כך שהוקרב על קורבן העומר ולאכול מחצות והלך מהתבואה החדשה לפי שיודעים שאין בית דין מתעצלים בו כיוון שיודעים שבית דין עומדים על ראשם של הכהנים ודואגים שהם יקריבו אבל דווקא שיש בית דין בית דין הו דלא מתעצלים בו השליח מתעצל בו על בית דין זה באמת גוף רשמי שאפשר לסמוך עליו ולכן הם יכולים לאכול את את החדש גם אם הם לא יודעים אבל לא בגלל חזקה שליח עושה שליחותו כי דווקא כאן משמע ששליח רגיל כן מתעצל ולא עושה שליחותו ואי אפשר לסמוך ועל כך רב ששת אומר ורב ששת יענה ויאמר לך אמר לך מה פתאום באמת שליח רגיל כבר עושה שליחותו אם כך למה כאן צריך את הבית דין בית דין עד פלג ד יומה שליח כולי יומה כשאתה שולח שליח אתה לא יכול לדעת בדיוק מתי הוא יעשה את זה אם הוא יזדרז בזה אם הוא באמת יהיה לו אינטרס יהיה לו דחף לעשות את זה מיד יכול להיות שהוא יידחה את זה ביקשת ממנו שיעשה את זה ביום שני יש לו זמן עד השקיע אבל ברגע שזה בית דין ובית דין באמת היו דואגים לציבור לכן היו יכולים לאכול כבר בפל גד יומה אז אומר רב ששת זה שיש בית דין זה לא נותן לי את האפשרות לסמוך ובמקרה אחר אני לא סומך תמיד אני סומך על שליח אבל כשיש בית דין אני יודע שכבר בפלג ד יומה כבר בחצות היום כבר הקריבו אותה אומר כי בי דין דאגו לכך שזה יעשה בזריזות ובמהירות כדי להתיר את איסור החדש ולכן אין מכאן ראייה אם סומכים או לא סומכים על שליח בגרון סומכים ומה שכתוב בית דין זה בשביל לומר לי שכבר מפעל גדי יומה מותר לאכול מביא רב ששת ראיה אחרת אמר רב ששת מינה מינלה אני אומר שסומכים על שליח גם בדיני תורה נתניה האישה שיש עליה לידה או זיבה קורבן לידה כל אישה שילדה זכר או נקבה צריכה להביא אחר 40 יום או אחר 80 יום קורבן לידה או זיוה היא רואה דם שופע ממנה דם אבל לא בימי עדותה אם שלוש פעמים היא רואה את זה היא הופכת לזבה וצריכה להביא קורבן מביאה מאות ונותנת בשופר אם היא רוצה להביא כסף שממנו יקנו את הכינים את היונים את התורים בני יונה שהיא צריכה להביא היא מגיעה לבית המקדש יש שם קופה אמרנו שופר זה היה בצורת שופר כדי שהרמת לא יוכלו לגנוב ושמה היא משלשלת את זה והיא יכולה לסמוך על כך שהכהנים לקחו כמובן היא שמה את זה בתוך שקית צרורה כדי שלא יתערב עם כסף של אחרים והכהנים לוקחים את זה ומקריבים מזה את הקורבן שהיא צריכה להקריב וטובלת היא טובלת במקווה ואז אוכלת בקודש לערב זאת אומרת היא בונה על זה היא סומכת על זה שכבר הוקרב קורבנותיה כי לפני שהוקרבו קורבנותיה היא עשורה לאכול בקודש אבל ברגע שה בשופר הייא נותנת שליחות לכהנים ויכולה לסמוך עליהם שהם ביצעו את השליחות תובלת ואוכלת בקודש לערב מה הטעמה אומר רב ששת לאב משום דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אתה רואה כאן שהיא שלחה את הכהנים בשליחות והם באמת קיימו את השליחות אפשר לסמוך עליהם ואילו רב נחמן אומר אתם כד רב שמיה שמה גם יש דין מיוחד זה לא בדיוק לסמוך על שליח רגיל דמה רב שמיה חזקה אין בי דין של כהנים עומדים משם עד שיכלו כל מאות ש בשופר אומנם לא בית דין שהוא גוף רשמי אבל בתוך ה כת של הכהנים היה איזה גוף פיקודי שמפקח על העניין הזה שלא עוזבים את בית המקדש עד שכל המות ש בשופר נגמרו והקריבו עליהם את כל הקורבנות ברגע שיש מישהו שדואג מישהו שמפקח בברור שאפשר לסמוך על שליחות אבל כשאתה בן אדם פרטי שלחת שליח רגיל אומר רב נחמן בתורה אני חושש ומחמיר ואומר חזקה אין שליח לא אומרים חזקה שליח עושה שליחותו שומע את זה רב ששט ומביא ראיה אחרת לשיטתו אמר רב ששת מנמן לה בוא אני אתן לך ראה נוספת שסומכים גם על דיני תורה על שליח תניה כך האומר לחברו צא ולקט לך תאני מתאנה צא תאכל תאני מהעץ תאנה שלי בכבוד בשמחה הוא לא אומר לו כמה הוא לא אומר לו כמות צות לקט אוכל מהן הרי מותר ל מלקט לאכול מהם אכילת הרי כמו דין של כל דבר שאתה אוכל ממנו אכילת הריי לפני שנגמרה מלאכתו אתה לא חייב במעשר אבל ברגע שהוא רוצה לאכול ם אכילת תקבה מסרן ודאי למה משרן ודאי כי המשלח לא יודע כמה תאנים לקחת אם הוא היה יודע כמות הייתי יכול לתלות ולומר הוא אסר על כך ממקום א מתאנים שיש לו בבית הוא יסר על אותם תאנים כן אני יודע שלמדנו ממש בימים האחרונים שלא מאסרים שלא מן המוקף אבל חכו עם זה הגמרא תטפל סבלנות בכל אופן מסרן ודאי כי אני אומר הוא לא יודע אותו בן אדם כמה תאנים יש ברור שהוא לא יסר ולכן אתה כשאתה אוכל תאסר אותם בוודאות אבל אם חבר חבר שלך אומר לך מלא לך כלכל כלכלה זה תאני מטענת הוא נותן לך סל של נפח מסוים מידה מסוימת ואומר קח תמלא לעצמך תאני אז אוכל ן הראי מותר לאכול אכילת הראי כמו כל דין אכילת הראי שאוכלים בלי מעשר אבל משרן דמאי אם אתה רוצה לעשר אותם תעשר אותם רק מספק דמי זה דם מי כמו שאמרנו אני לא יודע למה כי יתכן שהחבר כבר יסר עליך הוא לא רוצה להכשיל אותך הוא יודע שאתה הולך לקחת תאנים הוא כבר עשה עליך מעשר מביתו הוא יודע גם איזה כמות זה ויודע כמה מעשר צריך ממשיכה הבריתה ואומרת במה דברים אמורים בעם הארץ דווקא שההוא שמלקה תאנים הוא שאמר לך סליחה במשלח בבעל לתאנה שאמר לך לך לקן תאנים הוא עם הארץ אז אולי הוא לא יסר ותאשר דמאי אבל בחבר ברגע שהמשלחת מיד חכם אוכל ואינו צריך להסר ברור שהחבר הזה יסר עליך אין שום ספק כל הספק זה המרץ אני אומר לא יודע אולי הוא יסר אולי לא הוא לא אוחז ראש אבל אם מדובר בתלמיד חכם ברור שהוא יסר עליך ואתה לא צריך לחזור וסר דברי רבי אבל רבן שמעון בן גמליאל שזה אבא של רבי חולק עליו אומר במה דברים אמורים בעם הארץ מתי אני אומר שצריך להשר דמאי בעם הארץ אבל בחבר אינו אוכל עד שיאשר תאסר אותם כמו טבל ודעי אתה מחוייב לאסר אותם שימו לב הפוך 180 מעלות מרבי רבי אומר בהמ הארץ ספק בחבר בכלל הו כי ברור הוא יסר עליך מגיע אביב ואומר מה פתאום אתה צודק בהמ הארץ ספק אבל בחבר ודאי שתר אין סיכוי שהוא יסר עליך ולמה כמו שאמרנו לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף הרי כמו שאמרנו יש בעיה לתרום ממקום אחר על מקום אחר זאת אומרת מפירות שאצלי בבית על פירות שאצל חברי וכדומה המעשה הטוב מוצלח זה כשהכל נמצא מוקף סמוך אחד לשני אבל כאן זה לא סמוך ואסור לעשות את זה ואמנם אם עשית אולי זה נקרא מעשר אבל אסור לעשות את זה ולכן הוא אומר ברגע שזה חבר לא נחשדו חברים לתרום מן המוקף לתרום שלאו מן המוקף סליחה זאת אומרת כך ם הארץ יתכן שהוא עבר ויסר בשבילך וייתכן שלא ייתכן שהוא עבר ועבר על איסור לא לטרום מן המוקף יתכן שהוא בכלל ע זכר מהאירוע של מעשר תעשר דמאי אבל אבל חבר אומר רבי שמעון בן גמליאל ברור שהוא לא יעשר עלי ך כדי לא לעבור על לתרום שלא מן המוקף אמר רבי רבי שומע את דבריו של אבי ואומר נכון הסברה היא סברה נכונה אבל בסוף בתכלס במבחן התוצאה אני צודק החבר באו יאסר ולמה נראים דבריי מדברי אבא מוטב יחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף ולא יאכילו לעמי הארץ טבלים כמו שנראה בהמשך להסר שלו מן המוקף זה איסור קל להכשיל את חברו באכילת תבל זה איסור חמור ולכן הוא אומר נכון חבר לא רוצה להשר שלו מן המוקף אבל אין לו בריירה כשההוא שלח את חברו הוא לא יכשיל אותו הוא אומר פה שזה עם הארץ כבר נראה ולא יאכילו לעמי הארץ כבלים הוא לא יכשיל אותו באכילת אבל שזה חמור ולכן אותו חבר יעבור על איסור קל ולא יעבור על איסור חמור ולכן אומר רבי נראים דבריי שאם לקחת מהארץ שאם המשלח הוא המרץ תאסר דמי ואם זה חבר אתה לא צריך לאסר כלל מאשר דבריו של אבא שאמר שבהם הארץ ספק אבל בחבר תעשר ודאי הדברים שלי יותר נכונים ועד כאן הברייתא מגיע רב ששט ומדייק ואומר כך עד כאן לא פליגי כל המחלוקת בין רבי לאביו לרבן שמעון אל דמה סבר נחשדו הומר סבר לא נחשדו השאלה אם חבר ילך ויעשה את המעשה הלא נפלא הזה בוא נקרא לזה כך שהוא לא גלט הוא לא לכתחילה ויסר שלו מן המוקף או לא אבל בוא נאמר במקרה שהיה לו את האפשרות במקרה שזה היה בלי שום איסור הוא היה יכול לכתחילה שלכתחילה לתקן את זה כול אומרים חזקה שליח עושה שליחותו זאת אומרת במקרה שלא היה לי בעיה שלא מן המוקף ברור שאותו אחד שרד ללקות תאנים יכל לסמוך על השליח ששלח אותו לאכול שימו לב הרי כל הבעייה כאן כמו שאנחנו רואים האם חבר יעבור על האיסור הקליל הזה של לתרום שלום מן המוקף או לא בסדר רבי ורבן שמעון חולקים אבל ברור שאם לא היה את המניעה הזאת אני אוריד את החסם הזה בברור שהוא יעשר אם כך אתה רואה חזקה שליח עושה שליחותו כך אומר רב ששט ואילו רב נחמן אומר לא אתם כדי אב חנינה חוזה דמה אב חנינה חוזה חזקה הוא על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו זה לא חזקה של שליח עושה שליחותו לא שליח עושה שליחותו לא אומרים בדברי תורה רק כאן יש לי חזקה אחרת חבר מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן וברגע שהוא אמר לך לך תלכו תאנים והוא נותן לך מידה ברור שהוא יעשר עליהם רק מה יש כאן שאלה אחרת האם הוא יעבור על איסור אחר או לא אבל ברור שחבר לא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן יותר מזה במקרה שלנו כש משלח שהחבר הזה משלח את השני את אותו אחד לרדת ולכותל תאנים ברור שהוא לא יביא את אותו בן אדם לידי מכשול לידי תקלה שהוא יאכל תבל ולכן ברור שהחבר יתקן יאסר כי חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אבל יומר רב נחמן במקרה רגיל כשבן אדם שולח שליח אותו שליח יכול להתרשל רשי אפילו מביא פלפול יותר למדני כזה שהשליח יאמר לעצמו אולי הוא לא סומך עליי מי אמר שהוא סומך עליי אולי הוא עושה את זה לבד והוא רק אמר לי ליתר ביטחון וכדומה והוא התרשל ולא יעשה לא יבצע את הפעולה ולכן אומר רב נחמן בשל תורה אני לא סומך על שליח בעצם ראינו כאן צרור ראיות לדברי רב ששט לדברי רב נחמן אבל כל אחד הסתדר איתם מכיסה את עצמו באופן מושלם חוזרת הגמרא ומדקדק את בדברי הברייתא אמר מה ראי רנו במקרה כך במ דברים אמורים כן אם אתה רוצה לאכול כבע תאסר אותם דמאי כך ראינו ואז הגיעה הגיעה הברייתא ופרשה באמת דברים אמורים בעם הארץ אם הבעלים הוא עם הארץ יכול להיות שהוא לא איסר אז אומרים לך תאסר ד מאי אבל בחבר אוכל ואינו צריך לאסר ברגע שהמשלחת להסר כי אותו חבר תיקן אותם דברי רבי שואלת הגמרא מה מדובר במקרה של ם הארץ שאתה אומר שהמשלחת ואותו אחד שנמצא שמה אתה אומר לו תעשר דמאי כי אתה לא לא יודע אם העם הארץ אסר או לא העם הארץ דקאמר לי למן תאמר לי את מי הוא שלח ללקה תאנים אמה דקאמר לעם הארץ חברי הוא שלח את חבר שלו עמארץ גם כן ללקה תאנים אומרת הגמרא סנד מאי מצייד מה הוא יצייד לפסק דין שאומר שלא סומכים על חבר שלו הוא באותו סירה איתו שניהם המרצות אתה אומר לא סומכים עליו וכן סומכים עליו הוא לא יבוא ויעשה בכלל זה לא מעניין אותו הוא גם יגיד החבר שלי הוא צדיק גדול ברור הוא יסר הוא לא יבוא כאן לחששות אלא חייב להיות בעם הארץ לקמר לחבר המשלח עם הארץ אמר לחבר לך תשלח החבר עושה חשבון האם אני מאסר או לא אנחנו אומרים לו תאסר דמיי כי ההוא עם הארץ אני לא יודע אם יסר או לא יפה אז חייב להיות שמדובר שהמלכות זה זה חבר אם כך אומרת הגמרא עם הסיפה רד לסוף הבריתה ראינו את זה נראים דבריי מדברי אבא מגיע רבי ואומר אני הסברה שלי יותר טובה ממה שאבא אמר שחברים לא נחשדו לתרום שלא מן המוקף למה כי מותב אני מסכים לסברה הזאת אבל מוטב יחשדו חברים לטרום שלא מן המוקף והיה לי יחילו למי הארץ תבלין לאמי הארץ עמי הארץ מהי בעייתם הרי אמרת לי שההוא שירד ללקות זה חבר אז אתה אומר עדיף מאשר שיכיל לאמי הארץ טבלן אין כאן שום עם הארץ אמר אבינרי שע מדובר בעם הארץ שאמר לחבר כמו שאמרנו עם הארץ שאומר לחבר ללקות ולחבר אני אומר עסר אותם דמאי סיפה המקרה שאתה אומר אבל אם המשלח חבר חבר שאמר להם הארץ וחבר אחר שומעו המשלח הוא חבר הוא אומר לעם הארץ לך תלכו והדיון הוא האם אותו עם הארץ צריך להסר או לא כמובן אני לא אומר שם את המקרה של מהסרת מי כי הוא לא צייט לי אבל אני מדבר למישהו שלישי חבר אחר שומעו יש כאן עוד איזה חבר עוד איזה תלמיד חכם ששמע את החבר אומר לעם הארץ שילקו עם הארץ לא צייט לי הוא בכלל לא בתמונה תוציא אותו מהסיפור השאלה אותו חבר רוצה לאכול מהפירות אותו חבר שלישי בעצם התלמיד חכם ששמע את הדברים רוצה לאכול ממה שאותו עם הארץ ליקט לעצמו ואז רבי בר אותו חבר אוכל וינו צריך לאסר למה כי הוא סומך על החבר הראשון על המשלח שהוא איסר דוד האיסור מאס רוא חבר כמה ילוי ואילו הבן שמעון גמליאל אומר לא יוכל עד שיאשר לפי שלא נחשדו חברים לתרום שלו מן המוקף והם לא ילכו לתרום שלו מן המוקף לצורך הם הארץ בטח שלא לצורך חבר בעם הארץ עוד אני יכול לחשוש שאולי הוא לא יאסר בכל אופן אומר רבן שמעון החבר לא יעשר כדי לא לעבור על האיסור בטח שלא יצו חבר אחר ועל זה אמר לרבי מוב שיחשדו חברים לתרום שלא מין ה מוקף ועל יחילו מהארץ טבלים כי בסוף שלחת מהארץ ללקות ואתה לא יכול להכשיל אותו באיסור תבל אמנם הייתי מאוד שמח להמשיך את ה במייק המפלגה אבל שמעתי פעם שהתמנה וקביעות זה אומר לללמוד כל יום את העמוד שלו ולכן אנחנו לא נתקדם את הקצת הזה אנחנו נשמור את זה למחר תישארו מרוכזים בואו נסכם מה ראינו היום בעצם פתחנו במחלוקת רב ששט אומר אני תמיד סומך על בן אדם על שליח בין בתורה בין בדברי סופרים רב נחמן אומר רק בדברי תורה ולא בדברי סופרים רב ששט הגיע עם הגיע עם ראייה מאיסור חדש שהרי חוקים יכולים לאכול והם סומכים על הכהנים שמקריבים את זה עד חצות היום אמר לו רב נחמן מה אתה רוצה שם יש בדן וזה משהו אחר או ראינו את זה מכיוון שני שרב נחמן מגיע ואומר רק כיש בית דין אני סומך אבל כשאין בת דין לא ורב ששת ונלו כשיש בית דין אני סומך כבר על חצות היום שהם מזדרזים בו ואילו אם אין בית דין זה באמת עד סוף היום רב ששת הביא ראייה נוספת מהקורבנות של האישה ש יכולה לאכול קודשים בערב חצ לתה והיא סומכת שהכהנים הקריבו ורב נחמן אמר גם שם יש איזשהו גוף שמפקח ולכן מותר בשליח רגיל אין את זה מביא רב ששת ברייתא אני רוצה קודם להביא את הראיה של רב ששת ואחרי זה נסכם את הברייתא דבר דברור על אופנו הראיה הי פשוט מאוד רואים כאן שיש דיון האם חבר ששלח בן אדם אחר לאסר ללקט מהתנ שלו האם הוא מאסר או לא וכל הדיון זה האם הוא יכול מבחינה הלכתית אבל אם הוא היה יכול ברור שהוא היה תורם אתה רואה ששליח עושה שליחותו ועל זה אמר רב נחמן ממש לא חברים יש להם חזקה שלא מוצאים מתחת ידם דבר שאינו מתוכן יפה אז הראייה רב נחמן מסתדר מצויין בואו נדבר על הבריתה אדם שאומר צבל הק תאני מ טענתי ברגע שאתה אוכל מהם הראי זה בסדר גמור אתה אוכל מהם כבר תעשר ודאי למה כי אותו משלח לא יודע כמה תאנים אכלת אם הוא נותן לך מידה ואומר תמלא את הכלכלה הזו אז מסרן דמאי תעשר אותם דמאי עכשיו אמרנו כל זה דווקא כש המשלח הוא עם הארץ כש המשלח עם הארץ אולי הוא יעשר עליך במקום אחר אולי לא אבל אם המרח אם המשלח תלמיד חכם רבי אומר ברגע שהוא תלמיד חכם ברור הוא יאסר עליך ואם ואילו הבן שמעון אביו אומר אם הוא תלמיד חכם בטוח שהוא לא יאסר עליך ות תאסר אותם ודאי למה אז רבי אומר יה סברה פשוטה לפני עבר לא תיתן מכשול הם לא יתנו לחברים שאינו מתוקן נפלא אבל רבן שמעון אומר לא יש כאן בעיה אי אפשר לשר שלא מינה מוקף ולכן ברור שהם לא יעשו רבי אומר שהדעה שלו טובה יותר כי לא ייתכן שחכמים יפלו להכיל טבלים למי הארץ בכל אופן למ זה כל הוויכוח ביניהם וכמו שאמרנו רייה לרב ששט ורב נחמן מסתדר איתה עכשיו הגמרא פרטה ואמרה רגע מצד אחד כתוב שם סרנד מי סרנד מי לא יכול להיות שמדובר ל הארץ כי הוא לא יצייד אלא חייב להיות חבר מצד שני כתוב בספה חבר לא יאכיל ככה רבי אומר לאביו חבר לא הכי קבלים לאמי הארץ לכן ענתה הגמרא שמדובר כאן במקרה מעניין במקרה הראשון זה באמת ם הארץ שאומר לתלמיד חכם ויפה הדיון ה מסר סליחה המקרה הראשון זה חבר שאומר לעם הארץ ואז אני מדיין האם צריך ליסר או לא המקרה השני הסיפה שעליה אמרנו שמדובר שה לוקט הוא עם הארץ ואתה אומר סרנד מ מדובר שהחבר אמר לם הארץ תלקט חבר אחר שמע את זה ורוצה להנות מהפירות שעם הארץ ליקט השאלה אם מותר לו או אסור לו נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: