העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד ב

[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובין דף כט עמוד ב אומר רב זירה אומר שמואל שכר מערון בו שכר הכולה משקה שמיוצר ברובו ממים אבל שרו בו שעורים השלו וליד כח זה נהפך למשקי שחר זה לא מים רגילים אלא שחר מרוין בו נחשב כמשקה מזין מאכל הוא פוסל את המקווה בשלושת לוגים כמו כל מים שובים זה החידוש פה שלמרות שבעצם הוא איבד צורת מים וסר את המקווה כמו שלושת לוגים כמו כל מים שובים מתקף לרב קן לפשיטה וכי מה בין זה למי צבע ותן רבי וסי אומר מי צבע פוסלין את המקווה בשלושת לוגים בעצם זה מים שהשכר צבע אותם השעורים צבעו אותם אבל זה מים רגילים אמרי הם מ דצב מקרי שמה זה נקרא מים של צבע אבל זה נחשב כמי אחה שירח יקרי זה איבד שם של מים ונהפך לשם של שכר ממילא היייתה אב מינה שזה לא הפסול את המקווה כמו מים שובים אלא כמו מים ש לא כמו מים כמו ב פירות או כאלה דברים שלא פוסלים בשלושה לוגים כמש מלן שאם הכל זה נחשב עדיין כמים למרות ההפיכה של השם שלהם לשכר ובכמה מערבים כמה צריך כמות של שכר כדי שישמש כערובה ברי דרב יוסף קמ דרב יוסף לממר בטרין ריבע שחרה מה הכוונה בשני לוגים כידוע לוג זה רבע של קו בקו יש ארבעה לוגים אז אני צריך כדי שיהיה כמות של שיכר מספקת כדי שישמש קירוב אני צריך כשני לוגין של שיכר למה זה נקרא ריבה כמ שזה רובע של קו כדתנן המוציא יין כדי מזיגת לגבי הוצאה מרשות לרשות כמובן לא נחייב אדם באוצה מרשות רשות אלא אם כן הוציא דבר דבר חשוב דבר שיש לו ערך אבל אם הוא דבר שהוא לא חשוב זה לא נקרא שהוא הוציא כמה הכמות כדי להחשיב יין כדי מזיגת ככה נוקטת שם המשנה ני לה מה הכוונה כדי מזיגת יפה מה היא יפה של ברכה שמברכים עלי ברכת המזון שעושים עליה את שאר המצוות זה הכוונה של ברכה וכמה זה אומר רב נחמן לא אמר רב ברבוע של ברכה צריך שיהיה בו רובע רביעית בזמנם היו נוהגים את היין למזוג במים כמו שיין היה חזק מאוד אז אם יש לי בכוס רובע רביעית של יין נקי טהור ואני מוסיף עליו שלושה חלקים של מים אני מגיע ליין האופטימלי ליין הנכון ואז אני מגיע לגול של רביעית כמה שם יש לי רובע רביעית של יין נקי אז זה אני מוסיף שלושה חלקים של מים מגיע לרביעית וזה רבי רביעית לוג הכוונה הי ככה מס סביר רשי במקום אחר וגם הטיס פס הכוונה היא רביעית לוג אני צריך להגיע למצב הסופי שיהיה רביעיית איך אם אני שם שמה רוב רבע רביעית של יין תוספת שלושה חלקים של מים זאת תהיה התוצאה מאיפה אני לוקח את העניין שצריכים להוסיף שלושה חלקים מים וכדי רבה כושל ברכה צריך ש בור רביעית כדי שי מזגנו ועמוד על רביעית וכדי רבה ומה רבה כל חמר דלו דרי אם אני לא פתי על היין על חד על כל חלק אחד של יין תלת חלקים של מאיה לו חמרו אז רואים שיין השיעור המינימלי של חשיבות של יין זה בסופו של דבר רביעית רביעית הלוג אבל אני לא צריך לטלטל רביעית גמורה מספיק שאני אלטל רובע רבע רביעית כמה שמ רבע רביעית הזה באמצעות מים אני אהפוך אותה לרביעית של יין מכובד וקטניס עד כאן דיברנו על יין שר המשקים ושר כל המשקים ברביעיית זאת אומרת לא מסתפקים ברבע רביעית אלא ברביעית זאת אומרת וכן וכל השופכים ברביעית אז מה אני רואה שיין נחשב כחשוב מאוד ומספיק רבע משאר משקים ככה שכר צריך פי ארבע מיין כמה למדנו ביין בעמוד הקודם רב אמר בפירוש חצי לוג שתי רביעיות אז אם ביין צריכים חצי לוג בשכר שהוא כמו כל המשקים שצריך פ מיין הצטרכו שני לוגים ומד משקין ודעתם על חד ארבע החנם הי על חד ארבע ולא הדוחה הגמרא אתה מוד בצר מאחי וחשיב פחות מחצי לוג יין רב קובע שזה לא נחשב כחשוב אבל אחה אין צורך בכזאת כמות גדולה של שני לוגים דודי אינשי דשו קסה בצפרה וקס בפניה וסמי לוו יש אנשים שים כמות של שכר גם שינה כמות גדולה מספיק כמות כמ שזה מספק אותם את השתייה שהם רצו לשתות את השחר באותו יום מספיק גם כמות קטנה הרבה יותר לכן אין צורך בשני לוגים אלא מספיק כמות קטנה תמרים בכמה אדם שמערב על תמרים אומר רב יוסף תמרים בקו צריכים תמרים שיהיה קיעור של קו מנה לך אומר רב יוסף מנה מנלה נתניה אכל גרוגרות אדם שאכל אדם ישראלי זר שאכל גרוגרות והוא צריך לשלם את מה שהוא אכל להחזיר חזרה לכהן הדין הוא שהוא משלם והפירות שהוא נותן נהפכים ישר לתרומה אכל גרוגרות ושילם תמרים הוא אכל תמרים מיובשות ושילם תמרים תבוא עליו ברכה הוא נתן יותר ממה שהוא לקח איכי דמי אילמה לפי דמים שהוא לקח בהתחלה ואכל גרוגרות בשובי של זוזה כל מנה בזוזה וכם משלם ל בזוזה הוא החזיר תמרים בשובי של זוזה ממה תבוא עליו ברכה בזוזה בזוזה כמשל מה הכהן הרוויח מכל המהלך לקחו ממנו זוזה והחזירו זוזה אל ליו לפי מידה דכל מני גריבה דגרו גרות גריבה זה שיעור מידה שעה אכל שעה של גרוגרות ישב יזוז וגם בשלם גריבה תמרים דשוו ארבעה החזיר לו שובי פי ארבע וקתני תבוא עליו ברכה מה אני רואה על מתמרים דיפי תמרים חשובים הם יקרים וחשובים יותר מאשר גרוגרות אז מה אני אומר אז כמו שמרים למדנו כמו ש גרוגרות למדנו בעמוד הקודם בקו ככה למדנו שם בבריתה תמרים ודאי לא פחות כמו שבוא נאמר תמרים לא יותר לא צריכ תמרים יותר כמו שתרים יותר חשובים מגרו גרות אם גרוגרות מספיק על אחת כמה וכמה שתרים לא יצטרכו יותר עלמה אמר לי הבי לאולם דחל מינ בזוזה אין לך הוכחה משמה שמרים חשובים יותר מגרגרות לעולם דכל מינה בזוזה וקמ משלם בזוזה הוא אכל גרו גרות בשיעור בשווי של זוז והחזיר בשווי של זוז אם ככה ומה תבוא עליו ברכה כל מני מיד דלא קפיצ זבינה אומנם מכירם זהה הכמות שהוא אכל והכמות שהוא החזיר בגרוגרת ו בתמרים המכירות זה אה אבל זה דבר שקפץ עליו זבינה גרוגרות לא כל אחד רוצה וכם משלם למידי הוא אכל דבר שאין לו ביקוש גדול מידי דקפ צל זבינה לכן אני אומר א זה תבוא על הברכה למסקנה אין הוכחה שתמר חשובים מגרו גרות לכן אף שראינו שגרו גרות מספיק רובע הקו כדי להחשב כ עירוב אין מכאן הוכחה שתמר לא צריכים יותר יתכן שתמר יצטרכו יותר כבר שתמר לא הוכח שהם חשובים יותר מאשר גרוגרות שיטה שיטה זה סוג מאכל כליות מעורב עם דבש סוכר אומ רבח הבר פנחס קמה השיעור שלו טרי שר גושי שתי מידות מסויימות שמשתמשים בהם תרדין שמשתמשים בהם זה כמות שמספקת להחשב כשתי סעודות קיסני כיסני הכוונ קליות חיתים קלויות שנהפכו ל מתוקות אומר הבי טרי בוני ד פומבדיתא שני מידות שהיו נהגים בפומבדיתא אומר הביה אמרה לי אם כידוע הבי התייתם בגיל צעיר וגידלה אותו אם ומנת וה לימדה אותו הרבה דברים בחוכמת חיים אני קסני הכליות האלה מה עלו לליבה הם טובות ללב ומבט לי מחשבת מרוב המתיקות מרוב ההנאה שיש לאדם זה מבטל ממנו מחשבות רעות ומר הביה אמרה לי אם אמן לחולשה דליבה מי שמרגיש חולשה ליתי ביסרה שביא בשר דמה ימינה דדכה בשר של איל שהרגל הימנית שלו ולית קבו ראית דסן צפאי בקר הכוונה היא גללים של בקר ישמשו כמובן לא בתור המאכל אלא בתור לשמש כחומר בארה שעליו יבשלו את הדבר ההוא וליק קבו תסו דר שיביא כסמן של הרבה וניק בבי ויעשה את זה כמו לשון קבב דינו שיצ את זה על אותם דברים וחול את הבשר ושתי בטרי חמרה מרקה ושתה אחרי זה יין מזוג וזה פל לו ויביא לו כוח אומר אבדו אומר שמואל כל שהוא לפתן הוא נותן כלל כמה צריך להיות הכמות של כל מאכל ומאכל כדי לשמש מספיק כדי שישמש כרוב כל שהוא לפתן לפתן הכוונה היא שמלפנים בו טבת דהיינו כל מיני סוגי תבשילין שמצרפים אותם לסעודת פת כדי לאכול בו זאת אומרת רוב התבשילים נחשבים כחלק מסעודה של פת אז צריך שאם הוא לא שם פת הוא שם שמה את התבשיל הזה כמות שמספקת לסעודת פת כל שאינו לפתן כדי לאכול ממנו לאכול אותו ולחשב אותו כסעודת כמובן שהשיעור יהיה יותר גדול כמו שפה מדובר התבשיל הוא לא מצטרף לפת קיימת אלא התבשיל מגיע בפני עצמו כסעודת ממילא צריך שיעור גבוה יותר בשר חי בשר חי לא מלפטי בו את הפת כשאוכלים אותו אוכלים אותו בצורה עצמאית כדי לאכול ממנו בשר צלי רבא אמר כדי לאכול בו ו בשר צלי משמש הרבה פעמים ליפוט הפת רב יוסף אמר כדי לאכול ממנו אומר רב יוסף מנ מינ לה שאנשים אוכלים מלטים את זה שאוכלים את זה לבד לאכול אמנו כן דענה פרסיי אכלי טבקי הם היו אוכלים חתיכות בשר צלוי באופן עצמאי רואים שמקובל הוא לאכול את זה כדבר עצמאי ולא ליפוט לפת בלא נעמה אומר להבי ופרסה הי א ורובה עלמה האם בגלל שראית פרסים שככה נוהגים לכן זה קובע לכל העולם או אפילו לעצמם זה נקרא מאכל שבא באופן עצמאי ולכן צריכים כמות יותר גדולה ואנן בגדי עניים לעניים עניים מרוב עוניים מחשיבים כל בגד אפילו שגודלו רק שלוש אצבעות על שלוש אצבעות מחשיבים אותו כבר כבגד לכן הוא מקבל תומת מדרס בשלוש על שלוש אצבעות לעומת עשירים מרוב עשרם הם מזלזלים ב כמות הזאת של הבגד בגודל הזה לכן עד שיהיה להם שלוש שלושה טפחים על שלושה טפחים זה לא נחשב אצלם כבגד בגדי השירים לעשירים דהיינו בגדים ששייכים לעניים ייחשבו כבגד חשובים לגבי קבלת טומה מגודל שלוש אצבעות על שלוש אצבעות לעומת עשירים בגדים ששייכים לעשירים ייחשבו כחשובים רק אם יהיה להם גודל של שלושה טפחים על שלושה טפחים ומסיימת הבריתה ואומרת אבל בגדי עשירים לעניים לא עניים הבגדים שלהם יחשבו כחשובים ויקבלו טומ גם אם אין להם את הגודל של שלושה טפחים עעל שלושה טפחים מה אנחנו רואים כל אחד על פי השיעור שלו אז איך אתה קובע שעל פי הראייה שלך שראית אצל הפרסים שהם אכלו הפרסים נוהגים באמת לאכול צלי חי באופן עצמאי לכן אתה תדרוש בכל מקום בעירוב גם שיהיה צלי בגודל של מתאים לסעודה עצמאית הרי לא כולם עושים ככה פרס זה לא רוב העולם וכי תימה אח לחומרא ואכ לחומרא לגבי בגדי עניים אני מטמא אותם כבר אפילו אם יש להם שלוש צבעות ואני לא מחכה עד שיהיה להם גודל של שלושה טפחים להחמיר להטיל עליהם טומה לפני שהם מגיעים לגודל הזה מה שאין כן בעירוב אולי אני גם מחמיר אני דורש שהבשר הצלי יהיה בכמות שמספיק לסעודה בפני עצמה ולא לצלי שמצטרף לסעודה קיימת בכל מקום אני הולך לחומרה זה לא נכון בעירובין אני לא הולך לחומרה ואניה רב שמעון בן אלזור אומר מערבין לחולה ולזקן כדי מזונו חולה וזקן כמובן אוכלים פחות אז באמת כאני רוצה לקבוע עבורו עירוב שוכל ללכת אני לא צריך להתחשב בכמות מכלם של אנשים אחרים אלא כמה שהוא אוכל ואם אצלו סעודה נחשבת כפחות אז גם שיעור העירוב יהיה אצלו פחות ולעומת זה ול רבתן שאצלו שיעורי הסעודה הם הרבה יותר גדולים בסעודה בינונית של כל אדם מה אני רואה שהולכים לכולה הנה במקום שהיו צריכים להשאיר את הסעודה הרגילה לא אני מפחיד את הכמות כמ שאני מתאים את זה לסעודת של החולה הו הזקן לעומת זה אם היייתה הכוונה להרבות ולהגדיל את הסעודה כמו שמדובר באדם רעבתן אני לא הולך לחומרה אני משאיר את זה כמו קודל של סעודה שכל אדם רגיל ממילא אין אפשרות לבוא ולומר שאתה הולך לחומר בכל מקום ואם ככה נשארה הסתירה אתה אומר שהיות שראו בפרס שאנשים אוכלים צלי באופן עצמאי לכן אנחנו נזקקים בשביל לעשות עירוב בבשר צלי שיהיה גם כמות גדולה של סעודה עצמאית פרס זה לא כל העולם ולכן היה מנה ראוי בשאר המקומות שלא פרס באמת להסתפק בצלי שמשתמשים בו בכמות כדי ללפת את הפת שזה שיעור הרבה יותר קטן קשייה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: