העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כט עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא הרובין דף כט עמוד א' שורה חמישיית אומ רב חסדה תבשיל של תרדין סוג ירק מסוים יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעיים אומר הבה בוטי תבי תפי ואבי תוך תוך זאת אומרת שבישלתי את הטרדן בצורה כל כך ממושכת שהוא הגיע לרקות שכשהוא מתבשל שומעים ממנו כאין אוויר שיוצא ממנו טוך טוך מעין נפיחות כאלה שיוצאים מתוך הפרי תוך הירק כמו שהוא מבושל ורך מאוד רק אז הוא נחשב כמאכל בריא אומר רבא הריני כ בנזה בשוקת טבריה בנזה התבטא פעם ואמר כל חכמי ישראל דומים עליה כקליפת השום חוץ מהכרח הזה נזה היה ידען גדול ולא רק בתורה אלא בשאר דברים בא רבה ביום אחד ביום שד דעתו היייתה בדוחה עליו הריני כבן עז בשוקת וריה אמ להומר רבונו לרבה תפוחים בכמה כמה צריכים בשביל לערב לשים תפוחים במקום העירוב המחודש אמר לבי כ מערבים בתפוחים האם בכלל אפשר להערב בתפוחים שואלת הגמרא ולא ואנן כל האוכלים מצטרפים לפסול את הגביה בחצי פרס מהזה הכוונה לפסול את הגבייה כידוע אוכל לא מטמ אדם ולא מטמא כלים אבל אם אדם אכל והכניס לתוך גופו כמות מסוימת של אוכל טמא הוא נטמע זה טומא דרבנו נגזרה של יוח דבר יש טומאה שנכנסת דרך אכילה כמה צריך להיות שיעור האכילה צריך שיהיה חצי פרס מה הכוונה פרס משמעותו של המילה פרס זה חצי חצי פרס הכוונה היא רבע רבע ממה רבע מכיכר אנחנו נראה בהמשך המסכת כיכר חזל קרו שמדובר בשמונה ביצים רבע של זה דהיינו שני ביצים של מאכל טמא מטמא את האדם חצי פרס פרס זה ארבע ביצים זה מה שאנחנו רגילים לבוא ולומר ש סעודה נחשבת כארבע ביצים אכילת פרס ארבע ביצים פרס מלשון חצי חצי של שמונה לגבי טומאת אוכלין שאוכל טמא בגלל האכילה אנחנו צריכים שני ביצים ובמזון שתי סעודות לעירוב אם יש לנו שני שתי דיינו שמונה ביצים אמרנו כל סעודה זה ארבע ביצים שמונה סעודות נחשב ככיכר ושתי סעודות זה מועיל לעירוב וכביצה דהיינו שמינית של כיכר לטמא טומאת אוכלין כידוע תומ אוכלים את הבק הביצה אבל מה הכותרת של המשנה הזאת כל האוכלים מצטרפים כל האוכלים מצטרפים בשביל להשלים את השיעור שנזקק כל דבר ודבר לדין שלו שואלת הגמרא ומפה מקשים על רבה שומר ש בתפוחים הוא הסתפק אם אפשר לערב ואמה תיובתא מה ההוכחה מפה אלמה משום בתני כל האוכלין ואני תפוחים גנם בני אכילה נינו ואומר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות ואפילו בם במקום שנאמר בחוץ גם אם כתוב פה כל האוכלים משמשים כאוכל שמתאים לעירוב זה לא קושיה על רבה כמ שן למדים מן הכללות אלא משום התנה התייחס פה לכל המאכלים בקשר לכמה וכמה דינים דקתני ובמזון שתי סעודות לעירוב ובמקביל כל האוכלים מתאימים וכביצה לתמה תומת אוכלין ממילא אותם אוכלים שמתאימים תאמת אוכלים הם גם האוכלים שמתאימים לשמש כרוב ואנ נמי תפוחים ודאי אנמי בני ו בני תמוי תומת אוכלי נו לכן מתפלת הגמרא על רבה שהסתפק אם תפוחים בכלל אפשר להערב אם תפוחים נחשבים כמאכל לגבי תומת אוכלין ודאי כל מה שנחשב כאוכל לגבי תומת או ן אמור גם להחשב כאוכל לגבי עירוב בתחומן וכמה כמה צריכים תפוחים כדי שישמשו עירוב אומר רב נחמן תפוחים בקו קו הכוונה היא ארבע לוגים ארבע לוגין זה נחשב כקו צריכים כמות די גדולה הכוונה היא בארבע לוגין מת ורב שמ בן אלזור אומר וקלה תבלין אוקלה זה שמינית של לוג שמינית של לוג נקרא אוקלה תבלין כמו שנראה בהמשך הוא משמש כמות קטנה יכולה להועיל להרבה דברים לכן הוא כתבלין או ליטרה ירק ליטרה הכוונה היא לוג ליטרה ירק וערה אגוזן וחמישה אפרסקים ושני רימונים ואתרוג אחד כל אחד לקשה עצמו ואומר גורסק בר דרי משמי דרב בן ארשי בר שנובל נובלי משמי דרב גובלי שמי דרב וכן לעירוב אז מה אני רואה אותם כמויות ש מוזכרות פה במשנה לגבי מה הם מוזכרות ש שם מוזכר בקשר למעשר עני עניים רבים שבאים לתוך השדה שלי ורוצים את המעשר עני אני צריך לקיים מצוות נתינה ואם אני נותן כמות קטנה מדי זה לא נקרא נתינה אם אין לי כמות מספקת לכל העניים אני מניח את הכל בפניהם ושהם יסתדרו בינם לבני עצמם אבל אם יש לי כמות כל אני חייב לקבל לפחות את המינימום הזה פחות מכאן זה לא נחשב כנתינה ובא רב א גורסק בר דרי ובא ואומר שאותם מידות שנאמרו גבי נתינה במעשר שעני הם המידות המתאימות גגם לעירוב אז מה אני רואה שאפר סקין למשל מספיק חמישה אפר סקין למה בתפוחים אתה דורש כמות הרבה יותר גדולה של כמות של של קו הכוונה היא ארבע לוגים ואנ נמי תפוחים לאבכ הפר סקין אומרת הגמרא את הכלל שלווה אותנו בכל הפרק אנה חשיבי ואנה לא חשיבי אפרסקים לא משמשים כסעודת בפני עצמה כמו תפוחים זה שאני מכשיר לשים במקום העירוב אפרסקים או תפוחים זה לא בגלל שהם לכשעצמם משמשים כסעודת לא מקובל להשתמש בהם כסעודת גמורה הם מצטרפים לסעודה קיימת אדם שסועד סעודה ורוצה לקנח בתפוחים או באפרסקים אז הוא משתמש בהם כקינוח חלק מרכזי או אפילו לא מרכזי בסעודה זה התפוחים כמה תפוחים נזקק כדם כמה אפרסקים נזקה כדם כדי שישמשו כקינוח בסעודה באפרסקים זה חמש תפוחים צריכים יותר ולכן אפרסקים יה מספיק חמישה אפרסקים כדי להחשב כמזון ראוי לשמש כעירבון לעומת זה בתפוחים אני אצטרך יותר לא בגלל שהתפוחים משמשים כסעודת לא כשאני רוצה לצרף תפוחים כחלק מהסעודה אני צריך להזדקק לכמות תפוחים גדולה יותר ולכן אפר סקין מספיק חמש ופה סלחו יותר אומר רב יוסף שרל מרה לרב מנשיה בר שגובל אלוקים יסלח לרב שרב מנשה בר שגוב שהוא אמר דבר בשמי ולא אמר אותו נכון אנא אמרית נילי ה מתניתין אני אמרתי שהתוספת הזאת וכן העירוב ההקבלה לעירוב נאמרה על המשנה שנראה לקמן והוא אמרה הברייתא איזה משנה דתנן אין פוחתין לעני בגורן כמו שאמרנו מדובר במעשר עני אני חייב לתת לו כמות מינימלית אחרת לא קימתי מצוות נתינה אין פה חטין לני בגורן מחצי קו חיטין וקו סורין רב מאיר אומר חצי קו סורין מספיק וקו וחצי כוסמין וקו גרוגרות אומנ דבלה דבלה הכוונה היא תאנים מדובק שמה אני כבר לא בודק אותם על פי גודל אלא על פי משקל או מנה דבלה רב עקיבא אומר פרס חצי מנה בדבלה וחצי לוג יין חצי לוג יין הכוונה היא מספיק לשמש כמנה מכובדת במ עני רב עקיבא אומר רביעית לא חצי לוג אלא חצי של חצי לוג דהיינו רביעית של לוג ורביעית שמן רבי עקיבא אומר שמינית ושאר כל הפירות כל הפירות שהם לא נחשבות כמחוות לא נחשבים אף פעם כדבר שבא כתוספת לסעודה או משהו כזה אומר רב שאול כדי שקרם ויקח בהן מזון שתי סעודות גם לגבי מעשר אני שאר הפירות שלא נחשבים כפירות שראויים לשמש קינוח בסעודה לא משתמשים בהם כקינוח סעודה איך אני נותן להם מימד של חשיבות אם אני נותן כמות גדלות של פירות שאפשר למוכרם ולקנות בהם מזון שתי סעודות ועל זה ואומר רב וכן לעירוב רב יוסף כעס על בר ש גובלי אתה אמרת שה ממרה של רב וחן לרוב הולכת על הבריתה לאל שמדברת בקשר לתפוחים ואפרסקים לא הממרה של רב נאמרה על המשנה הזאת ולא על שם אומרת הגמרא ומ מד מאך מה בעצם הפריע לרבי יוסף שהוא אמר את זה על הברייתא ולא על המשנה בעצם אין הברייתא ואיין המשנה מדברות כל אחת על מאכלים שונים אין סתירה ביניהם או משהו כזה אם ככה מה זה משנה אם הוא אמר את זה על הבייתה על המשנה אילמה משום דקתני באך תבלין אולי הוא לא רצה להגיד שהעירו מועיל כמה שבברית שמה כתוב תבלין הוקל תבלין ותבלין ל בני אכיל נינו אף אדם לא אוכל תבלין בקש עצמו אתו לקטני חיטין וסרין גם חיטין וסוערים שהם אינם אפוים הם לא נחשבים כמאכל ולו בני אכילה נינו אלא זה שהם לא בני אכילה זה לא מפריע לעשיית העירוב כמ שאפשר לאכול אותם אפשר לעשות אותם ממשהו אלא משום דקתני חצי לוג יין במשנה מוזכר הכמות של יין חצי לוג דיינו שתי רביעיות ואומ רב מערבין בשתי רביעיות של יין יוצא שרב אמר ממש מידה זהה במקום אחר מד בעינן כועי שמ מינה כי אמר רב וכן לעירוב א מתניתין כי אמר שמ מינה שתי רביעיות של יין זה כמות מכובדת זה חצי דלוג אז רב הזכיר את זה כממרח במקום אחד וגם בבריתה שמה מוזכר גם שצריכים חצי לוג אז מתאים לבוא ולומר שרב כש אמר את הממרה וכן עירוב מדיבר על המשנה כ שבמשנה כתוב באמת השיעור הזה של חצי לוג אבל בבריתה הראשונה לא שיש כושיה אבל יותר מתאים שרב אמר את הממרה שלו שהיא ממרה מחמירה שצריכים בשביל לרו צריכים שני שני רבעים שתי רביעיות דינו חצי לוג זה מתאים עם המשנה שגם כתוב שמה את אותו שיעור ולכן הוא כעס שרב שגוב אמר את הממרה שלו על הבריתה בזמן שזה יותר מתאים לומר את זה על המשנה אומר מר ובמזון שתי סעודות לעירוב למדנו בבריתה למעלה כל המאכלים מצטרפים לכדי שני ביצים לטמ ומת גביה חצי ובמזון כל המאכלים מצטרפים למזון שתי סעודות לארוב דיינו תערובת של מאכלים מצטרפים ביחד כדי להגיע למצב של לשיעור של שתי סעודות סוב רב יוסף למימר למשל אני מצרף למשל תפוחים ואגסים אוקל אני צריך שיהיה תפוחים בשיעור של סעודה כמו שאמרנו מקודם ואגסים בשיעור של סעודה אחרת הם לא מצטרפים אם יש לי למשל שלושה מאכלים או שני מאכלים שמאל אחד רק מספיק לי בשביל חצי סעודה והמאכל השני בשביל סעודה וחצי סבר רבי יוסף למי אמר שזה לא מצטרף עדיק סודה מי וסודה מי אומר לרבא אפילו למחצה לשליש ולרביע גם ארבעה סוגי מאכלים ביחד למרות שבאף אחד מהם אין כמות מספקת לסעודה אחת אני יכול לקחת מזה רבע סעודה מזה רבע סעודה וכן הלאה אני לא צריך שיהיה סעודה אחת מכל מאכל גופה או הרב מערבים בשתי רביעיות של יין הכמות המינימלית בשביל יין בשביל עירוב שתי רביעיות הכוונה היא חצי לוג יין ומבין כועי טניה רב שמעון בן לוזר אומר יין כדי לאכול בו כמה צריך להיות הכמות של יין כדי שתשמש כעירבון אלא כדי לאכול בו יש הרבה אנשים שמטבע שלהם ביין אני צריך כמות כזאת של יין שתספיק לי בשביל פת שאני אוכל בשתי סעודות שתי סעודות של פת היין יכול לשמש עירוב גם אם אין את הפת יש שמה רק את היין אבל היין הכמות אי מספיקה וזה הרבה פחות מאשר חצי לוג מספיקה כדי לשמש לי כפתן לפת של שתי סעודות חומץ כדי לטבל בו כדי לטבל בו זיתים ובצלים כדי לאכול בין שתי סעודות אנחנו נראה טת מה הכוונה שתי סעודות של זתים ובצלים בכל אופן מה אני רואה יין רב לקת מידה גדולה מאוד מידה קדושה חצי חצי קו חצי רביעי חצי לוג דהיינו שתי רביעיות זה כמות גדולה מאוד אדם לא זקוק לשתי רביות כדי לטבל בו פת של שתי סעודות אומר מר חומץ כדי לטבל בו ראינו בבריתה שכמה צריכה שתה כמות חומץ כדי שתשמש עירוב כדי לטבל בו מה הכוונה לטבל בו לטבל בפו ירק אומ הרב גידל ומרב כדי לטבל בו מזון שתי סעודות של ירק אדם שהחליט לקבוע סעודה על ירק כמובן מדובר בכמות די גדולה הוא צריך כמות מסויימת של חומץ שתספיק לו כדי לטבל כמות כזאת גדולה של ירקות איק דמרי לא צריך כות גדולות כמות גדולה של חומץ כמה שגם הירקות הם בשיעור קטן יותר אומר רב גידלו מרב ירק הנאכל בשתי סעודות אדם שקובע סעודה על פת וכל מיני מאכלים מקנח בסופה של סעודה בירק הכמות ירק שהוא צריך שמה לסוף הסעודה אם הוא רוצה להערב בחומץ צריך שתהיה כמות חומץ שמתאימה לכמות הירק הזאת שהיא ודאי יותר קטנה מאשר כמות ירק שמשמשת סעודה באופן עצמאי אומר מר זתים ובצלים כדי לאכול בהן מזון שתי סעודות זאת אומרת הם לא משמשים כסעודת בפני עצמם אלא מצטרפים לסעודה קיימת אז צריך שיעור שמתאים לשתי סיומות של שתי סעודות ו בבצלים מי מערבים בכלל ותניה אומר רב שמעון בן לוזו פעם אחת שבת רב מאיר באר דיסקה ובא אדם אחד לפניו אמר לו רבי הערבתי בבצלים לטבען אדם היה שבת במקום מסוים הוא רצה בשבת ללכת עד טבין אז הוא עשה עירוב ובתוך המרחק הזה מה העירוב שהוא שם שמה את העירוב משמה עירוב עד טבין זה פחות מ2000 ממה ולשם הוא רצה להגיע אבל באמצע הדרך הוא פגש ברבי עקיבא באר דיסקה הוא שאל את רב דיסקה שעכשיו הוא רוצה ללכת עד לטבען ושבו רב מאיר בארבע אמות שלו למה כמ שרב מר ראה אותו ש כאחד שלא עירב ממילא כל אחד שלא עריב יצא מחוץ ל2000 ממה אז אסור לו לצאת יותר מארבע אמות שלו אז באמת הוא יצא הרי ממקום השביתה שלו כממה שהוא כבר חרג ועבר את מקום העירוב ומאחר עירוב היה בבצלים רבי מ חש ש העירוב לא מועיל ממילה הוא אסר עליו לצאת מרבע אמות מה אנחנו ורים שבצל לא יכולים לשמש כעירבון א באמות אם מדובר בעלים באמת דבר שלא רואי למאכל אבל אמאות זה הגלדים של הבצלים נתניה אכל בצל ושקים ומת אין אומרים ממה מת לא צריכים לחפש סיבה למה מת עצם אכילת הבצלים הביאה למותו ואמר שמואל לא שנו אלא בעלים אבל בימאות ליתן באה באמהות עצמם אין קושי ואיין חוסר בריאות באכילת הבצל באמהות ובעלי נמי לא אמרן אלא דלא אציל זירת שאלין עדיין לא גדלו בצורה משמעותית ואז כל הארס שנמצא בבצל נמצא בתוך העלה הזה והכמות הארס הזאת היא מסוכנת אבל איב צל זרתה שהעלה כבר נהיה גדול ממילא הארס מתפזר בו ליתן בה אומר רב פפה לא אמרן עוד אלא דלא אישתי שירח אבל אישתי שירח טלן בה אם הוא שותה אחרי זה שחר זה מוריד את הארס של הבצל תנו רבונו לא אכל אדם בצל מפני נחש שבו הכוונה היא הארס בלשון מושאל משתמשים במילה נחש ומעשה ברב חנינה שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו וחלה ונתן למות וביקשו חבריו רחמים עליו וחיה מפני שהשעה צריכה לו לכן ביקשו עליו רחמים ולכן הוא נענד בתפילתם הוא חי למרות שהוא סיכן את עצמו שהוא אכל בצל עם הארס וכמו שאמרנו הארס נמצא במיוחד בעלים ואם עלה עדיין לא צמך לגודל מסוים הארס מאוד מרוכז בו ולכן זה מסוכן למסקנה בצלים אם מדובר באימות דהיינו בצל ירק הבצל עצמו יכול לשמש קירוב לעומת זה עלים אם הם עדיין לא גדלו וזה מאכל מסוכן לא יכול לשמש עירוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: