העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כו עמוד א

[מוזיקה] דף כו עמוד א' בעמוד שלנו דבר מדהים חזקיה המלך עולה ישעיה הוא הנביא היחיד שיודע מה קורה מאחורי הקלים והוא זה שמגיע ונותן לו את הבשורה הקשה מת אתה ולא תחיה הוא על ארס דוי הכל חסר סיכוי ובדיוק אותו ישעיה הוא הנביא שיודע שכל הסיכויים לרעתו הוא זה שמגיע ומושיב ישיבה על פתחו הוא מביא תלמידים שילמדו שם תורה רגע ישעיהו אין סיכוי אתה עצמך אומר זה נבואה מהקדוש ברוך הוא אבל תורה מגינה ומצילה גם כשאין סיכוי תורה זה ההגנה ההרמטית ביותר לכן הוא הביא שם תלמידים שיישבו ואומרת הגמרא מכאן שכל תלמיד חכם שחלה תושב ישיבה על פתחו כי לתורה לתורה יש כוח נגד כל הסיכויים התורה יכולה תמיד להגן זה בהיבט הסגולי או הפרקטי אבל שמעתי הסבר נפלא שאומר כך כל חולה אתה דואג לו לכלל מיני מרקחות כל מיני עשבים כל מיני ויטמינים שיחזקו אותותו את גדולי ישראל את גדולה התורה מה מחזק ישיבה על פתחו שתביא ישיבה על פתחו אוטומטי זה יביא לו אנרגיות זה יביא לו חיות זה יגרום לו לקום ממיטתו להצטרף אל הלומדים מישהו אמר לי באירוניה אתה יודע אולי לי אם יביאו ישיבה על פתחו זה יגרום לי לישון טוב יותר אני שומע ככה את כל התורה אני ארדם ושינה טובה לחולה אבל יהי רצון שנזכה להיות מאלה גדולי עולם שהתורה הייא זה שנותנת להם כוח לסיפורים מפליאים על גדולי עולם שהיו בזקנותו בחול ים כבר בקושי שמעו בקושי ראו ובכל אופן כשמישהו דיבר על איזה דבר תורה באזור שלהם הם נדלקו הם הם נדרכת השתתפו במסע ומתן התורני זה מה שאנחנו רואים כאן הישיבה על פתחו חוץ מההיבט ההגנתי בדבר אז באמת התורה מגינה זה גם יבריא את הבן אדם זה יגרום לו לחיות יגרום לו לאנרגיה למרץ לחדש כנשר נעוריו יהיי רצון שנזכה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו כמו שהבטחנו אתמול אתמול ככה בכפי עמוד ב את הסוף ככה קצת מרחנו אז היום בעזרת השם בסיעתא דשמיא מה נלמד היום א' על אותו הבי ורניקה שהיה לרש גלות ה בבוסתן שלו את הדיון ההלכתי מה בדיוק מה נכון מה לא נכון למה כן למה לא ומה בדיוק היה שם ואחרי זה עוד עניין ש של רבי לי עד כמה מטלטלים בקרפ שלא הוקף לדירה עד כמה מטלטלים זה מה שנראה בעזרת השם היום נדבר קצת על חזקיה ישעיהו כל מיני דרשות באותו הקשר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף חפה עמוד ב' היי אב ורנקה דאבל לרש גלותא בוסטני רש גלותא היה לו הרמון יפה ככל הנראה היה לו חצר מפוארת מטופחת בתוך החצר היה לו עץ העץ הזה היה מוקף ככה מוקף איזשהו מחיצה שם היו נמצאים לנחת לנחת פירושו להניח שם כל מיני חפצים או לצניעות להיות שם ככה בפרטיות לשאוף אוויר צח וכדומה עכשיו אותו בוסטן אותו פרדס שבתוכו היה אותו הבור נקה הוא היה יותר מבת שעתיים והוא גם לא הוקף לדירה אמר ל רבונא בר חננה לאביד מר תקנת בבקשה אתה רב אונה תעשה איזשהו תקנה תטייר פה את הטלטול בשבת למחר ניחו נע מטם אני רוצה בשבת לאכול שמה סעודת שבת בוא תעזור לי תמצא לי איזה פטנט תמצא לי איזה פתרון הלכתי מה אפשר לעשות אזל הלך רבונה בר חיננא עבד קנה וקנה פחות משלושה מפתח הבית כן שימו לב זה לא הוקף לדירה למה יתכן שקודם היה את ההיקף ואחרי זה שמו בית לא משנה מה אבל מהפתח עד אותו ארנקה הוא פשוט עשה שביל קנה קנה פחות משלושה טפחים פחות משלושה טפחים עוד כנה ככה משתי הכיוונים הוא לא רצה לעשות מחיצות קבועות כנראה הוא לא רצה לשנות שם מי יודע מה לעשות איזשהו בנייה חזקה יותר ולכן זה היה המחיצה שהוא עשה אז על רבה רבה ראה את רבונה ברחי ככה עובד לתקן הגיע רב ה שלפנו הוא סבר מה פתאום מותר לטלטל בו בפרדס ועוד רגע ניכנס לדיון ההלכתי למה וכמה בעצם על פניו הוא סבר ברגע שיש פה את הב ורנקה הזה ששם אתה נמצא ואנשים נמצאים שם ושואפים אוויר זה כן נקרא הוקף לדירה יפה אז הוא שלף את כל הקנים האלה אז על רב פבא ורב הונא בריד רב יהושע הם היו תלמידים של רבה וכינו לקנת רבם נקטנו אבטי אספו את הקנים האלה שרבה זרק דומן על פני האדמה תפסו אותם וזרקו אותם כדי שלא יאכל לבוא מישהו ו חדש חזרה את מה שעשה את מה שעשה רבונה בר חיננא למחר אתי רבינא לרבה רבינא הגיע והקשה על רבה כתוב כך עיר חדשה לגבי אנחנו יודעים שלכל בן אדם יש 2000 אמה מאיפה שהוא שובט בשבת אבל אם אני נמצא בתוך עיר אני יכול להגיע עד קצה העיר ומשם יש לי 2000 ממה עיר חדשה היא מוקפת חומה אבל לא כל הבתים בעצם מהחומה עד הבית הראשון יש איזה טווח יש איזה הבדל אז עיר חדשה מודדים לה ישיבתה וישנה מחמתה עיר ישנה אני מסתכל חומה לא מעניין אותי גם אם בין החומה לבית הכי קרוב לחומה יש הבדל גדול 2000 ממש אני מודד למ החומה אבל עיר חדשה אני כן מודד למ מקום יישוב ולא מהחומה החומה לא אקטואלית לא דרכה לא יחסית אליה אני מודד מה ההגדרה של חדשה מה ההגדרה של ישנה איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה מפרטת הגמרא חדשה הוקפה ולבסוף ישבה חדשה פירושה שכפתה בחומה ורק לאחר מכן התיישבו אנשים בתוכה היא זו שנקראת חדשה והשנה נקראת ישבה לבסוף וקפה אתה רואה שמיצה שקודם עשית את המחיצה ואחרי זה השבת שם בני אדם אחרי זה עשית שם דיורין היא לא נחשבת כמחיצה ואם כן הוא אומר לרבה עי נמי הפרדס הזה הפרדס הזה הוקף עוד לפני שהיה בתוכו את העבר נקה לקח לו זמן להתפתח לגדול לצמוח ואם כך וי נמי כי הוקפה ולבסוף ישווה דמי ולכן באור שזה לא הוקף לדירה ורב הונה ברכינה ששם את הקנים צדק כי אסור לטלטל בו רבה מקבל את הדברים ואז התלמידים שלו רב פפא ורב הונא בר חינן מגיעים ועוד אומרים לו אמר לרב פפא לרב הרגע בעצם אני חושב ואמר הוסי מחיצות של אדריכלין בנאים אדם שבונה הוא משפץ עכשיו הוא עושה לו איזה מחיצה לא בשביל דיורין רק בשביל צניעות לא שמע מחיצה למה עלמה כוונ ד לצניעות ה אביד לה לא אביה מחיצה זה לא נחשב כמחיצה של דירה אולי זה נחשב כמחיצה ראית וכדומה אבל ברגע שזה לא שימוש קבוע זה רק הקראי כרגע אני צריך איזה מקום שיהיה לי מקום פרטיות וכדומה זה לא נחשב כמחיצה ואם כן אומר התלמיד רב פפה זה שאתמול קינה את קינת רבו ואסף את הקנים והחביא אותם זרק אותם אומר לו רגע אך הנה מי כיוון ד לצניעות האבידה האבא ורנקה הזה בפרדס הוא משמש הוא לא משמש לדירה הוא משמש לפרטיות לצניעות אם כך לא אביה מחיצה ואם כך ברור שאסור לטלטל בפרדס הזה בלי תיקון טעות מה שעשיתי אתמול אז בעצם יש לנו כבר שתי קושיות על רבה ועכשיו מגיע התלמיד השלישי ואומר ואמ אבון ברדב יהושע לרבה רגע ואמר אבון מחיצה עשוייה לנחת מחיצה שהיעוד שלה זה לשמור על החפצים שאתה מניח בתוכה היא לא מיועדת בשביל האנשים שבתוכה או להייות ב דיו וכדומה לא שמה מחיצה וכבר נראה שגם אותו אבא ורנקה המחיצה שם לא נועדה לאנשים המחיצה נועדה כדי לשמור על הדברים שאתה מניח שם ואם כך לא שמע מחיצה והוא מביא ראייה דרבא ברבוע מערב לה לכול ה מחוזה ארסית ארסית העיר מחוזה היייתה עיר קטנה ובעיקר היא הייתה בנוייה בצורה כזו כל העיר יצאר רצף בעצם הבתים החיצוניים של העיר יצאו רצף של קוטל אחד רוך שסגר את העיר מכל הכיוונים ויכלו לערב כל בני העיר בעירוב אחד היא הייתה עיר קטנה בכל אופן הוא ערב אות השכונות שכונות ולא ערב כולם ביחד אתה יודע למה כי היה שם מבואות מפולשים בין שכונה לשכונה מבואי מפולש זאת אומרת שחתך את העיר מכיוון לכיוון ולכן הוא לא ערב ועל אף שלאותם מבואות מפולשים היה מחיצות היה במבואות האלה מחיצות ואם כן שוב העיר הזאת חוזרת להיות אחת ויחידה ואפשר להערב את כולה והוא לא עשה את זה אתה יודע למה משום פירה דבי ורה הוא אומר במבות המפולשת למאכל שברים היה שם גריני תמרים בשביל שהשבר יאכלו ומחיצות נועדו כדי לשמור על אותם על האוכל הזה של השברים וברגע שהמחיר דבי ורי כמחיצה עשוייה לנחת דמיה המחיצה לא נחשבה לעניין עירוב למה כי הי מחיצה שנועדה כדי לשמור על הדברים ולא מחיצה שנועדה לצורך דיורין אם כן אנחנו רואים שמחיה שעשויה לנחת לא נקראת מחיצה ואם כן מסיים רבונה ברד רבי יהושע את שאלתו ואומר גם בונקה הזה המחיצה עשוייה להניח דברים לא שמע מחיצה ועשויה בטלטול אם כן כוח שלושת השאלות האלה באמת אסור לטלטל באותו מקום בשבת עכשיו הבעייה המרכזית היייתה ששלושתם כל השאלות הללו הגיעו בשבת עצמה ואז רבה בעצם קולט את הטעות ההלכתית שהייתה לו ועכשיו כבר אי אפשר לעשות כלום אתמול רב אונה ברכינה הוא זה שהגיע ותיקן אבל לאחר שרבא שלף את הקנים בפרט שהם כבר לא פה אין מה לעשות אסור לטלטל אי אפשר לאכול בחוץ קרי לירוא אש גלותה על רב פפא ורב הונה חכמים אימה להרה ולהטיב לא ידעו אתמול הם ידעו בדיוק מה צריך לעשות ולשמוע בכל רבם והכל וזה נפלא אבל חכמים הם לרה כביכול להטיב לא ידעו פתאום בשבת עצמה הם מגיעים ומעוררים שאלות מילא רב לא הוא זה שעורר את השאלה הגיע רב ינה והקשה עליו אבל רב פפא ורב ונ ברד רב יהושע אתמול יכלתם להגיד את הסברה הזאת היום אתם מגיעים עם אותה סברה ואוסרים לכן הוא קרא להם את אותו הפסוק חוזרת הגמרא למשנה אמר רבי אלאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו בת קור זאת אומרת קרפף על אף שהוא לא הוקף לדירה עד בית קור מותר לטלטל בו זה שטח עצום הוא חול ק על כל התנאים שרואים במשנה שמדברים על בית שעתיים וגם שם הם מדברים על דיורים או לא דיורים או ראוי לדיור וכדומה אבל הוא אומר אפילו בלי דיורים עד בית קור אומרת המשנה יש עוד שיטה מקלה יותר ממנו בית קור זה 30 שעה מתניתין דלאו כ חנניה ד תניה חנניה אומר ואפילו הי 40 שעה כ אסטרדה של מלך כמו חצר של מלכים לאף אחד אין כזה היקף של חצר כל כך הרבה שטח בכל אופן גם אם זה לא מוקף לדירה זה מוקף מותר לטלטל בכזה גודל כך אומר חנניה בעצם הוא עוד הוא אומר יותר לא רק כמו רבי אליי כשאומר רבי אליי שהוא שמע מרבי אליעזר עד 30 שה בית קור אלא עד 40 שעה אמר רבי יוחנן אתה צודק הם חולקים ושניהם קרא אחד דרשו רבי אליי וחנניה שניהם מגיעים מאותו מקור שנאמר וה ישעיהו לא יצא לחצר התיכונה כתוב שישעיהו לא יצא לחצר התיכונה זאת אומרת עד שהוא היה אצל כמו שנראה עוד רגע הוא היה אצל חזקיהו המלך הגיע לבקר אותו הוא היה חולה הגיע לתת לו את הנביאות שלו וכשהוא יוצא הוא עוד לא מספיק לצאת אל החצר וכבר מחזירים אותו חזרה למלך עכשיו כתוב אל חצר התיכונה כתיב במקור תסתכל בנביא כתוב העיר וקרינן על פי המסורת אנחנו קוראים חצר מכאן לאסטרה של מלך שהיו עיירות בינוניות הגודל שם היה כמו עיירה בינונית וכמו שראינו גם רבי אליי וגם חנניה מתיירים בקר פף אפילו אם הוא בגודל של מלך בגודל של חצר של מלך השאלה מה הגודל של הערות בינוניות ומה ק המפלגה מהשב הערות בינוניות אבין בית קור ולכן עד 30 שעה מותר לטלטל בקרפ שהו קף שלא לשם דירה אומר סב 40 שעה א ולכן עד 40 שעה מותר עכשיו מתמקדת הגמרא בפסוק מה בדיוק היה שם למה ישעיהו היה שם מה היה בחצר מה היה עם חזקיהו המלך וישעיה ומי באיתם למה הוא היה שם ביציאה האחורית לך ביציאה הקדמית אמר רב ברחן אמר רבי יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיה הו להושיב ישיבה על פתחו ולכן שמה הוא בנה שם איזה כולל בנה שם איזה מקום לימודים שיכלו ללמוד שם מכאן התלמיד חכם שחלש ש מושיבים ישיבה על פתחו וכך מלאך המוות לא יכול לבוא ולהזיק אבל אומרת הגמרא ולו מ דיל מתי גו ב שטן החשש שהשטן יראה שככה מתגרים בו ומביאים את הנשק הכי כבד מולו את התורה הקדושה הוא ימקד את כל הכוח שלו או שהוא יגרום להם בתחבולות להפסיק ללמוד או כל דבר אחר ואז הוא יגיע ויתנם בהם ובחול ולכן לא לעשות את זה מה שחזקיהו עשה או שבאמת כיוון שזה היה מלך ישראל והכל נדחה מפניו או כיוון שהוא ידע שבן קו נגזרה הגזרה ולהזיק יותר הי אפשר אלא להועיל מה שבאמת אכן בסוף קרה בסיעתא דשמיא בוא נסכם מה ראינו היום דבר ראשון דיברנו על הפרדס של לבר נקה של רש גלוה הוא רצה שיתקנו את זה כמו שאמרנו זה לא הוקף לדירה ולכן הלך רבונה ברכינה שם שם קנה קנה פחות משלושה שיהיה מסלול בעצם אנחנו השתמשנו כל הזמן בפירוש השני של רשי שהוא העיקרי חייבים להדגיש יש גם פירוש קודם של רשי שבא שבזה לא נגענו הוא סידר את השביל והכל הגיע רב הטל ש את זה אמר מה פתאום לא צריך זה נחשב כהו קף לדירה הגיעו תלמידיו רב פפה ורבו בריד רב יהושע וגם לקחו את הקנים שלא יהיו שם ולא יכלו לשים אותם בחזרה חד הגיע רב ינה ואמר רגע עיר חדשה ראינו כן לגבי תחום שבת עיר ישנה אני בודק מהחומה עיר חדשה אני בודק מהבית ולא מהחומה ואומר ישנה ואומר חדשה פירושו שקודם הקפת ואחרי זה ואחרי זה השבת אותה בדיור ואם כן גם בשדה פה זה בדיוק אותו רעיון קודם הקפת ואחרי זהה עבר ניקה ובאמת שאלה קשה רב פפה מגיע ומקשה שוב שהמחיר האלה נועדו רק לצניעות ולא נחשבים כמחיצה רבונה מגיע ומקשה ואומר זה מחיצה שנעשה לשמור נעשתה לשמור על חפצים ולא נחשבת כמחיצה כמו שהיום לגבי מחוזה שהוא זה שכונות שכונות ולא הכל עלף שהקטנים יצרו חומה ובות ה מפולשים היו סגורים במחיצה כיוון שהמחיר שם היו סגורים נועדה לשמור על הפרה דסוף לעלה גריני תמרים שנועדו למאכל שברים הוא לא רצה לערב את כולת ורא ש מחיצה עשוייה לנחת לא נקראת מחיצה וקרה עליהם רש גלות החכמים הם על הערה להטיב לא ידעו ראינו במשנה הרבי אילאי אמר עד 30 קור ראינו את חנניה אומר עד 40 קור סטרטה של מלך מקרא אחד הרשו שניהם מביאים מאותו פסוק של חצר והעיר כן של מלכים השאלה זה קירות בינוניות והשאלה האם האם הירות בינוניות הם 30 שיה או 40 שיה מה ישיה הוא עשה שמה חזקיהו חל ושי ישיבה על פתחו כדי להציל אותו מהמחלה כדי שמלאך המוות לא יוכל לגעת בו וכך ראיה לכל תלמיד חכם שחלה שישוב וישיבה על פתחו ואומרת הגמרא לב מילת כי אולי השטן יבוא יתגרה בו מחר בעזרת השם ניפגש שוב בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: