העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד א

[מוזיקה] ערוב דף חף ג עמוד א נתחיל בחוף ב עמוד ב בסוף העמוד במשנה ראינו שהתירו על ידי דיום דין פסן סביב הבאר להוציא מים להשקות את הבהמות כעת נראה באיזה מקרה התירו יש בור ויש באר בור זה מי גשמים מכונסים ובהר זה מים חיים שנובעים מעצמם כיון שאם יפסקו המים ב אמצ השבת נאסר לטלטל בתוך הדומ דין כיוון שכל היתר היה מיוחד כדי להשקות אגב זה התירו כבר לתת לזה שם של מחיצות אבל אם אין את עיקר הסיבה אין מים ממילא אין היתר של מחיצות לכן השאלה מתי נחשוש ומתי נתיר כמובן שאצל רבים יש יותר מקום להתיר כיוון שרבים ברגע שיפסק המים אז יהיה מי שיזכיר אחד לשני אה אסור פה זה לא בן אדם פרטי שבתוך השטח שלו הוא הולך ומטלטל ואין מי שיזכיר לו שכיוון שנפסקו המים יהיה אסור לטלטל אומר רבי עקיבה אחד בור הרבים הוא באר ורבים התירו גם בבור שזה מים מגשמים מכונסים של רבים ובאר ו רבים באר זה מים חיים נובים של רבים ובאר היחיד עושים להם פסים באר למרות שזה של יוחד כיוון שמים חיים שנובעים בדרך כלל על פי רוב זה לא מפסיק ממילא לא חוששים שיפסק המים מותר על ידי פסים ולא חוששים ולכן יהיה מותר אבל לבורר היחיד ברגע שיש טרטי לרוסה שני סיבות גרועות דהיינו גם זה בור שלמי גשמים מכונסים שיתכן מאוד שיפסקו וגם של וחיד שאין מי שיזכיר לו שברגע שנפסק אסור לטלטל אז בזה לא התירו פסי יום דין אלא עושים לו מחיצה גבוהה סורות פוכים כאן יצטרכו מחיצה מלכתחילה גבוהה ושלמה של עשור פוכים דיו רבי עקיבה ורק אז יהיה לשטח שסביב הבור דין של רשס יוכי רבי ידן בוב אומר אין עוסים פסן אלא לבאר ורבים בלבד מצד אחד רבודה בן בובה בא להחמיר שמתי התירו פסי דיום דין דווקא טרט לטווס ש שני סיבות לקל אז אני אומר שיהיה מותר עדי פסת יהודית גם שזה באר שזה בדרך כלל לא מפסיק ולא בור וגם זה של רבים וממילא גם אם קרה ונפסק יהיה מי שיזכיר אחד לשני שאסור בטלטול אבל בשאר המקרים אומר רבי בו ולשער ן חגורה גבוהה סוב תפוחים בכל שאר המקרים כולל מקרה שיש טרטל לרוסה דהיינו שזה בור וזה של יוחד עושים ח חגורה גבוהה סוות פוכים אומר רשי חגורה מחבלים לא יצטרכו מחיצה שלמה כדין מחיצה רגילה אלא אפשר להתיר גם במחיצה גרוהה מא שראינו לה שאין פה שתי וערב אלא רק על ידי חבלים שזה עובד מדין לאובד אז מצד אחד רבי יהוד בובה מחמיר על רבי עקיבא שרק בבור רב התירו יום דין מצד שני הוא מקל יותר כיוון שרבי עקיבא בב הוכ ששרת לרוסה אמר רבי קיו שטחו מחיצה שלמה וב בו סובר שבכל המקרים האחרים חוץ מהמקרה שהתירו דיום דין מספיק מחיצה גרועה של ערב בלבד דינו מחיצה של חבלת אומרת הגמר אב יסף אמרבי אמר שמואל הלכה כרב יה בן בוב ומר רב יוסף אמר רב דמר שמואל לא הותרו פסי בירו אלא לבהר מים חיים בלבד ולכאורה נראה שה ממרס די זהות כיוון שאנחנו ומרים עוד בן בובה זה אומר שהתירו בבאר ושל רבים כשבא שמואל ואומר לא התירו לי באר מים חיים לכאורה הינו אך וכלול אחד בשני אומרת הגמר צרי צריך את שני המר אחת משלימה את השניה דש חבו דרבים ואפילו מכוסי הייתי אומר רבי ד בןו העיקר שיהיה אצלו לקובה זה שהה של רבים שאחד יוכל להזכיר לשני שאם פסקו המים אסור לטלטל ואז אם זה של רבים אז גם בבוא הוא יתיר וי דקתני באר ורבים אי במשנה כתוב לא התירו אלא לבאר ורבים בלבד אז איך אתה אומר שרק שגם בבור הרבים הוא יתיר הייתי אומר שכוונת רבי ד בוב במשנה להפוך ד רבי עקיבה ואומר רשי כוונת רבין בוב דיינו הייתי מסביר כך את המשנה אן וסין פסין אפילו לבאר אלא של רבים דהיינו גם אם זה באר שזה מים נובן מותר רק בשל רבים אבל אנוח נמי גם בבורו יתיר כומה שמנו דלא טרו פסי בירוס אלא לבאר מים חיים לכן צריך את הממרה השניה של שמואל שלא תירו אלא לבאר מים חיים ובור תמיד יהיה אסור גם בשל רבי ושמי מים חימה ומ לא ישנ דרבי ולא ישנ ד יוכי כמובן הממ השנייה לא חילקה בין יוחד לרבים אז הייתי אומר אם זה בהר מותר גם בשל יוחד כומה שקר בו ש צריך שיהיה טרט לטוסה גם באר וגם רבים ורק אז יהיה מותר פס דיומד אומרת המשנה וכעת אנחנו חוזרים לנושא שראיינו במשנה הראשונה בפרק בדף יחס עמוד א' סיום המשנה היה בכמה המקסימום שטח שהתירו לעשות פסי דיום דין חכמים אמרו אפשר גם בסוסים אפשר גם כור וכורים כמה שרוצים ולמה כיוון שנחשב מחיצה שעשויה לדירה כיוון שהבאר הוא בעצם שימוש להשקיית בהמות וגם במקרים מסוימים גם להשקיית בני אדם בזה נחשב תשמישי דירה באופן שהמחיר עשוייה להקיף שטח שמיועד לשימוש דירה מותר בכל שטח שהוא ואיין חשש שיבואו לטעות ברשו ורבים אבל רבי יוד שם אמר שלא התירו אלא עד ביסוסים בלבד ולמה שם לא מבואר האם זה בגלל שה סובר שהבאר ההשקיה הזאת לא נחשבת לשימוש של דירה או בגלל שהוא סובר שתמיד מה שאני מתיר זה רק עד ביסר סים גם כאשר יש שימוש לדירה כאן נראה מהיא שיטו סוי ונבין לפי זה את השיטה שלו מה הוא סבר לא שהוא הגביל את זה עד בסס לפני כן נראה את שיטת רבי יהודה בן בובה ווידו רב יהודה בן בובה הגינה והרף שאן שב מבו ושירים על שבים מבו ושירים גינה זה מיועד לזרוע זירעונים והקרב להניח עצים לאחסון אם הם עד ש0 ממה ושירים על 70 ממה ושירים שזה שיעור של ביסוסים ושיעור מרובע והשיעור של ביסוסים זה בעצם השיעור של חצר המשכן שמצינו שהיה 50 אמה על 100 אמה אם זה עד השיעור הזה המוקף סגוד גב עשור פוחים מטלטלים בסוכו בלבד אבל אומר אביד בן בובה התנאי הוא שיהיה בש רו דינו שיש שם איזשהו ביטן של שומר או ביס דירו או שתי סמוכה לעיר סמוכה לעיר זה מתיר גם כן מדין שכיוון שהיא סמוכה לו אז ממילא הוא רגיל לצאת ולהיכנס שם ליטול דברים אז ממילא בקיצור אומר אביד מבובה אני צריך שיהיו שני תנאים א' שיהיה שמה מחיצה שמיועדת לשימוש הי דירו וב שזה יהיה רק עד 7 רק עד 70 ושירים על שים אמור ושירי רבי יהודה אמר אפילו אין בעיה לבור ושיח ומערה מתלים סך רביד סובר שלא צריך ממש שימוש הדירו כדי להתיר את השיעור של 70 על 70 אלא גם בור ושיח ומערה ולמרות שזה לא יהיה מלא במים כיוון שלמראית עין זה נראה מקום שמיועד להשקת בהמות ממילא זה כבר מספיק כדי לתת לזה שם של מוקף לדירה אבל רבי יהוד הולך בשיטת רבי יוד מן בובה שאנחנו מתירים רק עד בי שסיים מה קורה יותר מבי סוסיים גם אם זה מוקף לדירה אין היתר של יותר מבי סוסיים ד לא יקה ח החומים שאמרו לאיל שיותר מבי סוסיים אם זה מוקף לדירה מותר אפילו קור ואפילו קורים אז אם כן זו שיטת רבי יהודה לאיל שחלק על דיום דין והתיר רק עד בסס כיוון שהוא סובר נכון זה באמת שימושי דירו אבל גם בשימושי דירו לא התירו יותר הסיבה לכך נחלקים מתי גזרו חזל שזה חשב שאדם יכול לבוא ליטות ולטלטל ברשות ורבים כאשר הוא רואה שטחים גדולים פתוחים ו למרות שזה מוקף מחיצות אבל הוא יכול למר רגע איך מוותר לי לטלטל פה ממקום למקום כנראה הוא יבוא לטות ולהחליף את זה עם רשי ורבים והשאלה עד כמה הרחיקו שיהיה הבדל וניכר מרשו סורבי ברגע ש שם שימוש הדירו אז זה רחוק מזה וכן כל אחד בשיטה שלו רב עקיב אומר אפילו אין בא החס מכל אלו תלתל מסך בלבד שיהיה בו שבמה ושירים על אמו ושיר רבי קיו כן הוא בעצם כשיטת חומים לאל שסוברים שעד ביסוסים מותר גם אם אין כלל שימוש הדירו רק רב קיבה מביא לא בסים אלא ששרים והגמרא תב שבזה המחלוקת בין רבי עקיבא לחומים זה החילוק ביניהם כיוון שיש מעט שינוי בשיעור בין 70 אמו ושירים 7ו ושירים לבין אם אני אומר בסוסים רגיל בכל אופן אומר רבי עקיבה אם זה שימוש הי דירו אפשר גם יותר מבססים אם זה לא ללא שימוש הדיר או כלל אז עד בס מותר אבל אזה רמתה ארוכה כעת אנחנו נראה באיזה צורה ההיקף צריך להיות האם יש צורה מסויימת אומר הב לזר אם היייתה רוקה יתר על רוכבה אפילו עמה אחת אין מטלים בתוכה הגמרא תבאר למה אבל אומר הב לזר שצריך שיהיה צורה מרובעת אבל אם יש אפילו עמה אחת פחות מעמ לא מתייחסים לזה אבל אם יש עמה אחת ומעלה שיהיה הבדל בין האורך לרוחב זה כבר לא מרובע ואיין שמה את היתר של של היקף למרות שזה שימוש דירו רבי סי אפילו הורקה פי שניים ברובה הביסי סובר שעד פי שניים זה בסדר הוא לומד את זה מחצר המשכן ששם ביסו ש היה במידה של מלבנית 50 על 100 תלתלים סחו ולכן עד פ ש זה בסדר וכעת נראה שיטה מחודשת ומתירה יותר מכולם אומר רבי אלוי שמעתי מרב לוזו ואפילו כביס קורר שמעתי שרב ליזר סובר שגם ביקור יהיה מותר גם בלי שימוש הדירו דהיינו שיטה מכלה יותר מכולם אומר רבי לוי עוד שתי הלכות שהוא שמע מרבי לוזו וכן שמעתי ממנו אנשי חוצ ויש הלוכ ונראה את זה בעזרת השם לקמן בעריכות גדולה ערו וחצ רוס כאשר ישנם כמה בעלי בתים שגרים באותו חצר כיוון שהבית הוא מיוחד לאדם אחד והחצר מיוחד לכמה אנשים יחד גזרו חזל שאסור לטלטל מרשות של אחד לרשות של החצר שהיא שייכת לכמה שהיא רשות אחרת אבל מתי כן יהיה מותר אם יעשו עירוב חצרות יקחו פת מכל אחד ויחד יקבעו את הפת בבית אחד ואז כביכול כל הבתים נהפכו לבית אחד עם חדרים חדרים וכביכול זה רשות אחת וא יהיה מותר מהבתים לחצר מה קורה אם אחד מאנשי החצר שכח דילגו עליו הוא לא היה בבית והוא לא ירב איתם כעת האם הוא אסר עליהם האם הוא יכול לטלטל האם הם יכולים לטלטל שמעתי מרבלי זה אומר רבי לוי אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא ירב בסוי אסור מלהכניס ולהוציא לוי אבל להם מותר הבית שלו ספציפי אסור להכניס ולהוציא לא דהיינו רשי מסביר בשבילו להוציא ולהכניס לצורך בעל הבית אסור אבל להם מותר כמובן מדובר שהאדם הזה בא וביטל את רשותו הוא אומר ואפילו באמצע שבת למסקנה מותר לאדם לבטל את רשותו הוא אומר אני מבטל לכם את רשותי ואז כביכול הוא אין לו רשות בחצר אין לו בעלות שמה וממילא הוא כאיל הוא לא קיים ולכן הוא לא עוסר עליהם ולכן יהיה מותר כיוון שנשאר להם רק הבעלות היחידה שלהם שהם ירבו יחד אבל אם הוא יתחיל להוציא מהבית שלו הלו זור או שיוציאו בשבילו זה בעצם ייצור מצב שהוא חוזר ומחזיק ברשות שלו הנה הוא מוציא מהבית שלו לחצר וחזור אז לכן לצורכו אסור להוציא גם להם וגם לא אבל להם מותר אם הם רוצים להוציא לצורך עצמם מהבית שלו אין שום בעיה כי הוא ביטל את רשותו להם ממילא אצלהם זה מוגדר כחלק מהחוסר ונוח נמה אומרים הפוסקים שגם הוא יוכל להוציא בשבילם לצרכים מהבית שלו כל העניין הוא לצורכו שהוא לא יבוא ויוצא וכן שמעתי ממנו עוד הלכה שלישית ששמע רבי לוי מרב לוזו שיוצאים באר קבלין בפסח ישנה משנה במסכת סוכים מה זה מורר מביאים שמה חמישה מיני רקות מוסיפה הגמרא עוד כמה מינים אומר רבי לוי יש עוד סוג שאפשר לצאת בזה שזה סוג של עסב מר הר קבלין וחיזרו כל תלמידו ניסיתי לבקש וביקשתי לחובר עוד מישהו ששמע מרבי ללא זות ההלכות האלו ולא מצאתי אומרת הגמור תנ דקטו ווי המשנה פותחת ווי דומ רב יהודה בן בובה לא מצינו הרבה פעמים בשס את הלשון הזאת למה כאן המשנה כן פתחה ככה מהתנ דקטו ווד מה כתבת קודם שעכשיו אתהה כותב על זה וויד כביכול המשך ממה שהיה קודם אמ שתן אחד לחומה וקטוס אולי נאמר כי במשנה האחרונה ב כב עמוד ב ראינו שרבי יהודה בן בוב מחמיר ואומר שפס התיר רק לבאר ורבים וכעת ב רבי בוב ומחמיר שוב ואומר ש70 משירים לשירים זה המקסימום וגם רק לשימוש הדירו אז אם נאמר שלכן כתוב ו ועוד יש עוד חומרה שהוא אמר קטוני אחרי משוו קטוני וויד האם משום זה זה סיבה לכתוב ווד ו רבי יהודה תנ לחד לחו תוני אריס ולא קטוני ווד רבי יהודה בעצמו לגבי פס דיום דין מה שהזכרנו המשנה בדף יח עמוד א' שם אומר רבי יהודה שלא התיר פס אלא עד בסים וכאן שוב ב רבי יהודה ואומר גם כן חומרה שצריך שיהיה שימוש הדירו וגם ז רק עד בסוסים הוא מתיר גם בור ושיח ומערה אבל שוב הוא אומר רק עד בסים ולא קטני וו אז אם ככה אתה רואה שזה לא הסיבה לכתוב ועוד זה שיש שתי חומרות אחת אחרי השנייה אונה גמורה זה לא דומה אוס מפסק רבון או סקור רבו שם במשנה בדף יח אומרו לו חומים חומים מונים לרבי יהודה אומרים יש שימושי דירו ושאינם שימושי דירו נכון אתה צודק שבמקום שאין שימושי דירו אז עד בסוסים אבל אם יש שמוש דירו התירו יותם מ בסוסים כיוון שרבונו ענו לו ממילא הם הפסיקו פה זה לא ברצף לכן לא כתוב ווד על דברי רבי יהודה אומרת הגמורה אם אתה אומר שזה החילוק ולכן אצל רבי יהודה לא כתוב וד אבל אצר רבי יהודה בן בוב שאין הפסק של חומים כן כתוב בהוד זה לא נכון כין שמציע במקום אחר שחחו מים מפסיקים ו בכל אופן כתוב ד וכל פסקו רבון תוני ווד רבי אליעזר סוק פסקו רבון תוני ווד שם יש משנה במסכת סוק דף ז רבי לזר אמר יד סעודות חייב ודום לאכול בסוק וחכים אומרים אין לה דובר קיצו זאת אומרת אחרי שהבנו את שיטת רבי ליזר הבנו את שיטת חומים שאין לה דור קצו כמה שהוא יוכל הוא מקיים מצווה אבל אין קצווה כמה הוא צריך ודו מרב אלעזר מי שלא אכל לי יום טוב הראשון ישלים לי יום טוב הח אז שם רואים שלמרות שיש את שיטת חומים ש מפסיק באמצע כתוב ועוד אז אם כן זו לא הסיבה שלא כתבו ועוד אצל רבי יהודה בהכרח שלא כותבים ווד גם אצל רביד בובה ולמה כתבו כן אצל רביד בן בובה אונה הגמרא אס במיל סיוד סקור אוכב במס חיס הסקו יש הבדל שמה שכתוב אצל רב לזר וויד כיוון שחומים שהבנו באמצע הם חומים שמדברים על אותו עניין וחומים מן דובר קיצו הם עונים על אותו עניין של י סעודות הם אומרים לא צריך י סעודות לכן זה לא נחשב להפסק ולכן כתוב ווד על רב ליזר אבל חנמ אצלנו זה שונה חומים אמרו ל חומים שם הם כבר נכנסים לגדר של תשמיש דירו ולא ולכן זה כבר נכשיו נושא אחר לכן זה כן עכשיו להפסקה אז אם כן יצא כאן שמתי אני כותב ועוד צריך בשביל זה שני תנאים צריך בשביל זה שיהיה חומרה אחר חומרה וצריך בשביל זה שיהיה בלי הפסקה של נושא אחר שמישהו אחד התנו מובא באמצע ולכן כאן רבי ד בובה כתוב ו שתי חומרות זו אחר זו בלי הפסקה ב לגבי רב יודה יש הפסקה של רחומי בנושא אחר לגבי רב ליזר סוקה זה לא נחשב להפסקה כיוון שזה באותו עניין אז דווקא הפסקה בנושא אחר נחשב להפסקה אומרת אז אם כן ראינו כאן בגמרא ראינו את המשנה מחלוקת רבי עקיבא רב בוב מתי התירו לפי רבי עקיבא התירו תמיד חוץ מבואר היכת שטרת לרוסה שהיה צריך מחיצה שלמה לפי רביבו התירו רק בבאר ורבים התרת לטוסה וכל השער מספיק מחיצה של חבלים אמרנו שלח כבד בובה והריחו גם אמרנו צריכו ש למה צריך גם לומר לחר כבד בובה וגם שב מים חיים כי בלי זה לא הייתי יודע בדיוק מה ה שיטת רבי בובה הבאנו את המשנה ושם ראינו בעצם בסך הכל חמש שיטות מתי התירו לט ל ובאיזה שטח התירו רבי ודן בובה סובר שהתירו גם ב שהתירו עד ביסו ששיר ושירים ודווקא אם יש שם ביס דירו רבי יהודה הביא ש גם בור שיח ומערה אפילו בלי מים גם כן משמש כבס דירו אבל אין לו חנמ רק עד ביסים יותר מבססים לא יועיל גם בסדיר רב עקיבה אומר עד בסס מותר בלי בסדיר יותר מבססים רק אם יש בס דירו וזה לא בדיוק בסוסים רבי עקיבא אומר שיב ושירים ש ושירים חכמים שיברו בדף יח עמוד א הם כן מתבטאים בשיעור של בסורס רב לזר וזה בעצם שיטה רביעית רבי אליעזר והבנו שרבי לואי זה שיטה חמישית שהוא מתיר בלי הגבלה ובלי בש דירו וזה השיטה המכלה ועוד הבאנו בשמו שמותר לאנשי חצר שאחד מהם לא ירב שהוא יבטל את רשותו והם מותר להם להכניס ולהוציא אבל חכמי אבל הוא אסור להם מה הסברו חכמים לגבי זה אומר רשי שגם להם אסור ביתו דהיינו שהבית שלו הוא אסור גם לשאר אנשי החוצ אבל מבתיהן לחוצה מודים חכמים שמותר ועוד דבר שאר קבלין אפשר לצאת בזה ידי מורל אבל לא מצאתי אומר אומר הב ליזה לא מצאתי אומר רבי לוי חבר ששמע את זה גם מרבלי זה למה כתוב פה והוי כיוון ש יש פה שתי חומרות בזו אחר זו ואין הפסקה של חומים בנושא אחר מה שים כ במקומות אחרים לגבי רבי יהודי ה הפסקה של חומים בנושה אחר ואילו לגבי רב לזר בסוכה מצינו הפסקה של י סעודות אמנם זה לא בדווקא שזה חומרה אבל מצאנו הפסקה שהפסקה הזאת של חום לא נחשבת הפסקה כי זה לא בנושא אחר לכן לכן אנחנו מביאים שמה כן ווד למרות ששת חומים באמצע ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: