העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כד עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמיא עירובין דף כד עמוד א' תשע שורות מלמעלה ראינו בעמוד הקודם ש קרפף שהיה יותר מבית עתיים אבל הוא כף לדירה השימוש בקרפ היה לדיור למגורים וביום מן הימים זרעו שמה גינה הגינה לא נחש כ מגורים אין אדם נוהג לדור בגינה הוא לא משתמש דיור קבוע ממילא המקום נהפך אותו מקום של הגינה נהפך למקום שאינו דיורי ם במקום שאינו דיורי כמ נכנסים לדין אם זה רוב קרפף חלק אם זה בית שעתיים כפי שראינו בעמוד הקודם אבל מסיימת שמה הבריתה ואומרת כל זה מדובר אם הוא נטה שמה זרעים שטל זרעים אבל אם הוא נטה שמה אילנות אילנות בהחלט יכולים לשמש כמקום דיורי כמו שרגילים אנשים להסתובב בין האילנות לכן אם היה מדובר בקרפ שיותר מבית שעתיים וזה היה מוקף לדיור הנטיעה של האילנות ביום מן הימים לא מפקיעה גם בשטח האילנות לא מפקיעה מהמהם שם דיורי כמ שבהחלט זה יכול להצטרף לכל הקרפ כולו ולהחשב כולו כמקום דיורי באה הגמרא ואומרת דף כד עמוד א' שורה תשיעית נתר רובו הרי הוא כחצר במותר זה לא מפקיע מקום הנטיעות של האילנות לא מפקיע מהמקום שם דיורים אומר רב יהוד אמ רבי מבו שעשוי צט בלאות דווקא בתנאי שהעלות עשויים בצורה מסודרת מקום מכובד מקום מקושט יכול לשמש כדיור כמקום שמסתובבים בו ונהנים בו ורב נחמן אמר אף על פי שאין עשויים להצט בלאות מר יהודה הקל רבונה בר יהודה חזן נהו דביד הצת בלאות הוא רא מקום העליונות היו נטועים שמה אבל לא בסדר לא מסודר וכ מטלטלי בגבו ואנשים מטלטלים ומחשיבים את המקום למקום שהוא דיורים אמר לי לו סבר למר לאד אבימי היום אתה לא אוחז כפי אבימי שאמר שהמקום האילנות צריכים דווקא להיות נטועים בצורה מסודרת ויפה אמר לאנה כרב נחמן סביר לי לא לא סביר ל כרב ימי אלא מסתבר לכ רב נחמן שאיין צורך בהקפדה באילנות שיהיו מסודרים בצורה של שורות שורות בצורה יפה אלא תמיד מקום ניט אילנות שנמצא בתוך קרפף שיותר מבת שעתיים והו קף לדירה האילנות ממשיכים הלאה לשמש כמקום דיורים אומר רב נחמן אומר שמואל קרפף יותר מבית שעתיים שלו הוקף לדירה המקום הוא בעייתי הי אפשר לטלטל בו כמו שמדובר בכפף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה למדנו במשנה על פי רב עקיבא וככ הלכה ברגע שזה יותר מבית שעתיים יש הקפדה שהמקום יהיה מקום דיורי אם המקום הוא לא מקום דיורי אסור לטלטל בו כיצד הוא עושה איך הוא רוצה להכשיר את המקום כן לטלטול האמת הוא יכל לעשות להוריד קיר ולבנות אותו מחדש חזל באים ונותנים לו פה פתרון יותר קל פורץ פה פרצה יותר מ-10 הוא לא צריך להוריד את כל המחיצה מספיק שמחיה אחת מתוך ארבע המחיצות הוא פורץ פרצה יותר מ-10 וכידוע כפי שלמדנו בתחילת המסכת פרצה יותר מ-10 לא נחשבת כפתח אלא פרצה ו נופל שם מחיצה מכל אורכה של המחיצה גם אם הא מחיצה ארוכה מאוד ברגע שיש לנו פרצה יותר מ-10 אמות כל המחיצה אינה נחשבת כמחיצה וגודלו ואחרי זה הוא לוקח את ה-10 אמות האלה וגוד אותם מחדש הוא מעמידו על 10 הוא אפילו לא צריך לגדור את כל ה-10 ברגע שהוא פרץ פרצה יותר מ-10 המחיצה ההיא שבה נמצאת הפרצה מתבטלת אחרי זה שהוא את הפרצה הזאת הוא מקטין ומעמיד אותה ל1 בעצם הוא כאילו מחיצה מחדש וזה כלל ידוע בשביל להתיר את המקום של למעלה מבית שעתיים שלא הוקף לדיור כדי להתיר את המקום לא צריכים לעשות שינוי בכל המחיצות אלא מספיק רק במחיצה אחת מבחינתנו זה נקרא כאילו שהוא לקח את המחיצה שבר אותה הרס אותה ובנה אותה מחדש במותר יבלו מה הדין פרץ מה וגדר מה הוא לא פרץ 10 אמות בבת אחת אלא הוא פרץ מה וגדר מה וגדר אותה אחרי זה ופרץ מה לידה לא ממש באותו מקום של העמה הקודמת אלא מה לידה וגדרה וכך הוא עשה כמה וכמה פעמים עד שישלמו ליותר מ-10 עד שבסופו של דבר הקיר המחודש היה באורך של יותר מ10 מהוא האם אני מסתכל פה כעל פרצה של 10 ממילא כל הדופן כאילו נעלמה ובנו אותה מחדש או שלא כל פעם הפרצה היייתה רק בגודל של המ המ לא נחשב כפרה המ נחשב כפתח ממילא לא חל שום שינוי במעמדו של הדופן אלא מה בסופו של דבר אם תיקח את כל החידושים את כל הסתירות ואת כל החידושים אתה מגיע לפה לאורך של 10 אמות האם במקרה דנן אני מסתכל על הפרצה כפרה חדשה או לא כל פעם הרי הפרצה לא היייתה בגודל של 10 ממילא הדופן לא נקרא דופן חדש מה הוא אמר ללב איינו דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כ רימונים אדם שמחזיק בבית כלי עץ ומקבל טומ כמו כל כלים ה צורך שלי בכלי נמדד אם יש בו חור שכבר מגיע לגודל של רימון אז אין אנשים רגילים רגילים להשתמש בכלי שיש בחור יותר מרימון כל מה שזה לא הגיע לרימון הם עדיין מנסים לעשות בוד איזשהו שימוש אם נפרץ בחור של קזיס אז הם מעבירים את זה לשימוש לכלים לפירות יותר גדולים אבל אם זה הגיע כבר לגודל חור בגודל של רימון ובמקום אחר חזל מוסיפים הכוונה היא שלושה רימונים לא הכוונה ביחד אלא לאחד אחרי השני תכלס בכל אופן כלי כזה כלי עץ שנוצר בחור בגודל של רימון מבחינתינו אינו הוא נחשב כלי והטומאה שהייתה עליו יורדת או הוא לא יכול לקבל טומאה חדשה ובאי חיזקיה מה הדין אם הוא לא ניקב כרימון בבת אחת אלא ניקב כמוציא זית וכמו שאמרנו מוציא זית עדיין לא פוסל את הכלי מלהיות כלי אבל וסתמו וחזר ונקב לידו ליד הסתימה עוד כמוציא זית סתמו וכך קרה כמה וכמה פעמים עד שישלמו למוציא רימון מאו בסופו של דבר לא היה פה אף נקודת זמן שבכלי היה חור של רימון לא כל פעם היה חור רק של קזיס אבל בסופו של דבר אם אתה מסתכל על הכלי בצירוף כל התיקונים אתה מגיע כן לגודל של רימון האם הכלי מעבד שם כלי וממילא הוא לא מקבל טומאה או שלא היות שמאחר ולא היה פה אף זמן כלשהו שהיה בכור של ון הוא לא איבד שם טומאה ו אמר לרבי יוחנן רבי שנית לנו אנחנו יכולים ללמוד את הסיפור שמה של הכלים ללמוד ממקום אחר סנדל בזמנם סנדל היה נקרא רצועת אור מלמטה שהיא מדרך כף הרגל ומשני צידי ה הרצועה הזאת יש שני אוזניים דהיינו מכל צד יש אוזן רצועות שמחזיקים את המנהל על הרגל אז אם סנדל שנפסקה אחת מאוזני הסנדל כשיש לו את שני האוזניים הוא נחשב ודאי טמי מדרס הוא כלי שעומד להליכה כלי שעומד לדריסה ממילא הוא מקבל טומאה שיכולה לטמא כלים אחרים גם ברגע שניתק רצועה אחת נתקה מהמקום הוא לא הבד שם כלי מדרס כמה שאפשר באיזשהו צורה מסויימת ללכת גם עם אוזן אחת מצד אחד אבל ותיקנה וא יקן את האוזן שנפלה שם אוזן אחרת במקומה טמא מדרס למה כ שכמו שאמרנו גם אם אולי מתקן את המדרס את האוזן של נפלה מספיק לי אוזן אחת שנשארה בצידו האחד של המדרך מספיק לי כדי להכריז עליו כל תמי מדרס כעל נעל אבל אחרי שהוא תיקן את צד אחד נפסקה גם השנייה ותיקנה טהור ושאלנו שמה מן המדרס אבל מה כן אבל טמ מגם מדרס זאת אומרת באותו רגע שנתקע האוזן השנייה באותו רגע הוא איבד שם של מדרס הוא איבד שם של נעל הוא יכול לשמש לתפקידים אחרים ממילא יש לו תומת כלים רגילים אבל לא תאומת מדרס באותו רגע כביכול הכלי החדש שנוצר בו כתוצאה מהניתוק של האוזן השנייה הכלי החדש באותה שנייה נגע כביכול בכלי המדרש של מקודם באותו רגע באותו רגע של הניתוק אני מסתכל על הכלי החדש כנגע בכלי הישן שהיה תמי מדרס וכפי שאמרנו טמי מדרס מטמא כלים לכן הכלי החדש טמא לא תומת מדרס אלא תמ רק תומת כלים כמו כל דבר ש מתמה רק אוכלים ומשקים כמו כל ראשון טומה שמטמן הכוכים ומשקים ואמרת לה ושם שאלנו מה ישנה ראשונה אם הראשונה נפלה אתה ממשיך להכריז על הנעל כעל מדרס כעל תמי מדרס למה כמה שאפשר להשתמש בתור נעל גם עם אוזן אחת ממילא דקה עם השנייה ברגע שנפלה שנייה נמי הקם הראשונה גם כשהשני נפלה למה המנהל יבת שם של מנעל הרי סך הכל שכש השנייה נפלה היייתה הראשונה מתוקנת היייתה הצ השני הייתה עם אוזן חדשה אם ככה לא היה שום רגע פה שהנעל היייתה בלי שני אוזניים אלא תמיד היייתה אוזן אחת אם ככה למה ענה ליבדה שם של טמא מדרס רק אתה רואה את זה כטמ ככלי טמא שנגע במדרס ואמרת ל אמרת לנה לה פנים חדשות באו לכאן אני מסתכל על זה כמו פנים חדשות היות שמנהל המקורית שקיבלה את הטומאה מ מדרס הנעל המקורית לא נשאר ממנה נקרא לזה זכר למה כמ שבסופו של יום שני שתי האוזניים נפלו ממילא ברגע ששתי האוזניים נפלו לא נשאר מהכלי המקורי שום דבר כמ שאם שתי האוזניים נופלות אגל כמו שאמרנו הוא לא נחשב תמי מדרס לכן על אף שתיקנת את הראשונה ואחרי זה נפלה השנייה ולא היייתה שום נקודת זמן שלא היה שתי אוזניים עם הכל הכלי הראשון נעלם הטומאה הראשונה נפלה ממנו וממילא הוא לא תמ מדרס כמובן אם עכשיו אחרי התיקון יגעו בנעל תמו אותו בטומאה ודאי שהוא מקמות במדרס אבל הטומאה ששרתה על הכלי בהתחלה התאומה הזאת נעלמה כיון שבסופו של דבר הדברים הבסיסיים של הנעל המקורית אינם נמצאים שתי האוזניים הלכו ממילא אני רואה את זה כדבר שהוא היה תמי מדרס לשעבר וכנער לא כנעלם מדרס קרילי על הרעיון הזה שמר פנים חדשות באו לכאן לידן בר אינש הוא מאוד החמי לו על התשובה הזאת החכמה הזאת אמר הוא לא נקרא אדם אלא נקרא כביכול מלאך אקד אמרי הפוך כגון דין ברנש זה בן אדם זה נקרא אדם הראוי לעומת אחרים שלא מגיעים לדרגה הזאת שהם פחות מאדם הראוי לדיני אנחנו דיברנו בקשר למחיצה שנפלה אז אם המחיצה נפלה עמה ותיקן עמה ותיקן בסופו של של יום יש פה 10 אמות מתוקנות זאת אומרת בדופן הראשוני המקורי שהייתה בה בעיה שהוא לא הוקף לשם דיורים באותו דופן מקורי נעלמו ה1 רמות נכון כל פעם החזירו חזרה אבל בסופו של יום חסרים 10 רמות מהדופן הראשונית המקורית לכן במקרה דנן אני אראה את המקום כ מגודר מחדש כדופן חדשה ממילא יהיה מותר להשתמש בו כדין גדר שהו קפה לשם מגורים אומר רב קנה רחבה שאחורי הבתים זה המקום שהיו מאחסנים שמה עצים או כאלה דברים זה לא מקום דיורים רחבה שאחורי הבתים בשונה מחסר שלפני הבתים שמשמש כן כמקום דיורי רחבה לא משמשת כמקום דיורי אין מטלטלים בו אלא בד' אמות אם מדובר ברכבה למעלה מב שעתיים מטלטלים רק בד' אמות ואומר רב נחמן אם פתח לו פתח אם הוא בנה בניין שמה ה מקום דיורי ופתח לו פתח לתוך אותו לתוך אותה רחבה הרחבה נהפכת למקום דיורי בגלל הפתח של הבניין המגורים שנמצא שמה ממילא הרחבה נהית מותרת בטלטול מותר לטלטל בכולו פתח מתיו כמו שאמרנו כל הצורך שלנו היה להכריז על המקום כמותרות יהיה מוקף לשם דיור אותו בניין שצרפת ופתחת לו פתח לתוך אותה רחבה מכשיר את המקום ומכריז עליו כאל מקום דיורי ולא אמרן אלא שפתח ו לבסוף הוקף דווקא שהוא פתח את הפתח לתוך המקום ואחרי זה הוא הקיף אבל הוקף לבסוף פתח לא כמ שהצורך הוא בעת בניית המחיצה שה מחיצה תיבנה לצורך מקום דיורי אבל אם המחיצה נבנתה לצורך מקום שאינו דיורי רק אחרי זה הפכת את המקום למקום דיורי לא תצליח המקום לא יהפך למותר למה כמה שיש לך בעיה בעצם בניית הגדר עצם בניית הדופן הדופן נעשתה שלא כראוי כמ שהיא נעשתה לשם מקום שאינו מגורים לכן אם אתה רוצה כמו שאמרנו מקודם צריכים להסיר מחיצה אחת מספיק מספיק להסיר מחיצה אחת ואז לבנות אותם מחדש לשם מגורים ככה אפשר להכשיר את הטלטול בו שואלת הגמרא פתחו לבסוף מוקף פשיטה אם הוא קודם כל שם שמה בית וזה מקניה מקום לדיור ואחרי זה הוא הקיף את המחיצות מה החידוש לא צריכה דית בי דרי בין הבית שהוא פתח לתוך הרחבה ועד תחילתה של רחבה יש שמה גם מגור מגורה מגור לתבואה לכאלה דברים הוא עושה שמה מכנס שמה את התבואה שלו מדתי מדית דבי דרי אבדי הייתי אומר שהפתח שהוא פתח זה לא לצורך שימוש ברחבה עצמה הפתח שהוא פתח מהבית לתוך הרחבה לא יכריז על הרכבה כעל מקום גורים למה כמ ש המטרה שלו בפתיחת בפתח בצד האחורי של הבניין כמו שאמרנו הצד הפתח הזה נעשה לשם לקיחת התבואה מהמקום ה הגורן שמה הייתי אומר שזה הסיבה כמש מלן שלא הפתח הזה נועד להפוך את המקום למקום מגורים גם מקום הגורן וגם את כל מקום הקרפה את כל הרחבה גם נהפכת למקום מגורים כמ שכמו שאמרנו הוא פתח ולבסוף הוקף קרפף יותר מבת שעתי ש הוקף לדירה יש לנו קרפף יותר מבית שעתיים אבל הוקף לדירה בעצם אין לנו פה שום בעיה מותר לטלטל ביום מן הימים ונתמלא מים נוצרה שמה שלולית גדולה סבו רבונו לממר כזרים דמי מים בעצם נחשב כמו זרעים זה לא מקום מגורים זה לא מקום דיורי אנשים לא נוהגים להסתובב באזור בשלולית הזאת של המים ואסיר זאת אומרת המקום עצמו של המים נהפך למקום שאינו דיורי הוא מקבל דין שונה מכל הקרפ כל הקרפ כולו מתנתק ממנו זאת אומרת הוא נהפך למקום לקרפ שאינו לשם מגורים ואם ממילא המים נמצאים שמה בגודל של בית שעתיים ודאי משמשו כמקום בפני עצמו ויהיה אסור לטלטל במקום המים כמו שזה לא הוקף לדירה בנוסף המקום פרוץ לכל הקרפ כולו ממילא כל הקרפ יאסר שוב למה בגלל שהמים לא נחשבים כמקום דיורים וממילא המקום נחשב מקום המים כמקום שאינו מוקף לדיור ממילא כל הקפ נאסר אמר לו רבב אבוא דרב ברידר משרשי אחי אמינן משמ דרבה מים כ נתאים דמו מים לא דומה לזרעים ש מפקיעים שהם דיורים אלא אדרבה דומה לנטעים כמו שלמדנו לאילנות ולכן ושרי זה לא אין לנו הפקעה במקום המים עצמם אין לנו הפקעה של שם דיורים כמה שבמים נוהגים אנחנו מסתכלים על מקום המים כעל מקום שנועד לדיור אומר המאמר וו דך זה לתשמיש דווקא אם המים רואים לשתייה איך אומר רשי אין לך מקום דיורים יותר מזה מקור מים שמשם אדם שותה ודאי שנחשב כחלק מגורי אבל לא חזן את השמשת לא אומר רבשי וד חזן אתת השמשת נמי גם אם המים רואים לשתייה מתי אני מחשיב אותם כמקום מגורים והם חלק מכל הקרפ כולו שנחשב למגורים אלא שאין בומכה יותר מבית שעתיים מים בכל מקום שלולית כדי שתחשב יחידה עצמאית מקום עצמאי צריך שיהיה בה עומק של 10 10ה טפחים אם יש רה טפחים המים נחשבים כמנות מסביבות הם נחשבים כאין מקום חדש מנותק מהסובב וממילא אם יש במקום שמה בית שעתיים בעומק של עשרה טפחים המים לא נחשבים כחלק מהדיור של כל הקרפה למה מה כשבנו את המים כ דיורים מקודם כמו שאנשים שגרים בקרפ כמו שאמרנו הקרפ הוקף לדיור משתמשים במים כל זה נכון אם אין שמה עומק של עשרה טפחים אבל אם יש עשרה טפחים המים מקבלים שם עצמאי המקום מקבל שם בפני עצמו ממילה הוא נהפך למקום לקרפ שלא הוקף לדיור כמ שהמים בפני עצמם ודאי לא נחשבים כדורים רק הם ים צמודים לקרפ כולו וכאן ברגע שזה נהיה גודל של של בית שעתיים בעומק של עשרה טפחים הוא מתנתק מכל הקרפ ולא נחשב דיורים אומר רבשי וחזן תשמיש תנמ לא אמרה אלא שאיין במכו יותר מבית שעתיים אבל אם יש במכו יותר מבית שעתיים אסור אבל דוחה הגמרא ולב מילטי מידי דאו אקריה דפרי גם עם המים הם עמוקים יותר גם עם השלולית הזאת עמוקה יותר מערה טפחים וגודלה יותר מבית שעתיים היא לא מתנתקת מכל קרפף כולו למרות ש בכל מקום מים באמת שלולית של מים בעומק השרה נחשבים כן כמקום עצמאי אבל היות שהם צמודים לקרפ בסך הכל כמו שאמרנו המים הרועים לשתייה אנשי הקרפה ודאי השתמשו במים לשתייה ממילא המקום לא מתנתק כמו אם היה במקום המים שמה תל של פירות האם גם היינו מנתקים את זה מכל הקרפה וודאי שלא אז גם פה המים לא מתנתקים והם נחשבים כחלק מהקרב והם לא מפריעים לנו להחשיב את כל המקום כולו גם את מקום המים למקום דיורי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: