העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

[מוזיקה] סיעתה דשמיא רובין דף כג עמוד ב לאחר שראיינו בסוף השיעור הקודם מחלוקת בין רב הקיבה לבין חומים מהוא הגודל המדויק של המקום שזל הגבילו בשם בית שעתיים בת שעתיים פירוש שבמקום הזה אפשר לזרוע זונים בכמות של שעתיים אבל את גדול המקום הזה אנחנו למדנו מהפסוק הפסוק מדבר על המתחם שבו המשכן היה והמשכן המתחם היה 50 על 100 זה המקום שחז הגדירו כבת שעתיים אבל ראינו מחלוקת בין רב קיבא לבין חכמים אם אני לא רוצה שהמקום יהיה 50 על 100 אל המקום יהיה מרובע כמה צריך להיות כל צלע של הרבוע לפי חכו מי בתחילת הפרק המידה המדוייקת אם מחלקים את 5000 מה יוצאים מזה שורש דהיינו 70 ממה ושירים ארבע טפחים ועוד משהו על 70 ממה ושירים ועוד משהו לומת זה רב קיבא הגביל רק 70 ממה בשירים ללא העוד משהו הזה וזהו המחלוקת בין רב הקיב לבין חכמים וכמה שיעור שעתיים מאיפה אני לומד כלל את הדבר הזה כחצר המשכן מנני מילא אמ רב יהודה דמר קרא אורך החצר מאה בעמה המתחם שהמשכן היה בו היה אורכו 100 מה ורוכבו 50 ורוחב 50 ב50 מה הכוונה ב50 אמרה התורה טול 50 וסבב 50 קח 50 ממה על 50 ממה תעשה אותו כבסיס תיקח את ה-50 50 השנים תפרוס אותו לרצועות ותדביק בצורה סימטרית משני הצדדים מכל צד עד שיגמר לך השטח של ה-50 ממ עם הרצועות ואז אתה תגיע לתוצאה של שדה מרובעת בגודל 70 ממה בשירים ועוד משהו על 70 ממה בשירים זה דרשו של מקרא פשת דקרא במ כתיב אומר הביה העמד משכן על שפת 50 באותו מתחם שהמשכן נמצא בו ה-50 הראשונים ייש שתח רק את המשכן תעמיד עם קצות ה-50 ברגע שנגמר ה-50 הראשונים תעמיד את המשכן כדי שיהיה 50 אמ לפניו מפתחו של המשכן וקדימה יהיה 50 אמ ריקנים בנוסף 20 אמה לכל רוח ורוח כידוע המשכן היה אורכו 30 אמה רוכבו 10 אמות אז אם אתה מעמיד את המשכן מיד אחרי שנגמר ה50 ה ריקנים אז יש לפני המשכן 50 אמה ממנו והלאה ומצידו אם הוא 10 אמות יש 20 מה לכל צד כך שהשטח הרוחב של המתחם הייה 50 ו20 אמה רווח מכל צד של המשכן אומנם באמת המשכן קצת היה יותר מ-10 רמות כמ שהדפנות עצמם גם תפסו בעובי אבל פה מתחשבים רק בצד בשטח הפנימי של המשכן ומצידו הפנימי של ה קרשי המשכן היה 20 ממה לכל רוח רב ליעזר אומר המקום שחז הגבילו וקראו אותו בית שעתיים שמותר לעשות אותו לרשות שיוכית כפי שנראה ראינו רב הקיבה אומר דווקא מדובר שהוא מקום שהוא לא לדיור לפי רבי יהודא בן בבה אפילו אם הוא כן דיור יש בו דיור גם הוא מוגבל בבית תים מדובר בגינה קרפף רב ליזר אומר אם הייתה ורכה וכולי גם המקום הזה נפסל מרשו היוכל ותן רב זר אומר אם היייתה ארוכה יותר על פי שתיים ברכבה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה הבז לא הגביל את המקום שאורכה לא יהיה ברובה בכלל אלא שאורכה לא יהיה למעלה מכפול מהרוכב אן החינמי אומר רב ביבי ברבי כתנ למ מתניתין יתר על פי שתיים בטנן הכוונה היא שעמה שרבי ליזר אמר היתרה פוסלת את השטח הזה מלשמש היחיד מדובר בפער בין האורך הוא כפול מהרוכב אם יש פער של המה באורך בכפילות של האורך לעומת כפול מהרוכב שמה המקום הזה נפסל יחי היינו רב יוסי גם רב יוסי אמר שהמקום נפסל עם האורך יותר כפול מפי שתיים רוחב כבני הו ריבוע ד ריבוע רבון זאת אומרת כמו כמו שאנחנו ראיינו מקודם התורה דיברה על שטח מעורך דהיינו 50 על 100 אבל התורה אמרה בפירוש תרבה אותו דהיינו תיקח את ה-50 תפרוס לרצועות כמו שראיינו מקודם לכתחילה האם יש עניין לכתחילה דווקא שדה מרובת לכול עלמה בין אם השטח מרובע בין אם השטח מעורך הוא כשר אנחנו הוא עומד בכללי המגבלה 70 על 70 זה בעצם כשר כמו 50 על 100 האם יש עניין ל חילה לעשות דווקא 50 על 50 או שלא למנ דמר אחד יש ענין 50 על 50 כמה שככ מש מדרשו של מקרא לעומת זה למד המר השני 50 על 100 זה מה שהתורה דיברה וריבוע על ריבוע זה דווקא הצד הפחות מהודר אבל לתוצאה בשניהם בין אם אני אעשה 70 על 70 או אני אעשה 50 על 100 או כל צורה אחרת בסופו של דבר המקום יחשב כשהו שיוחד והוא יעמוד בכללי ג בלה של בית עתיים אית אמר רבי יוסף אומר רב יהודה אומר שמואל הלכה כרבי יוסי דהיינו שאני צריך שהשטח הזה יהיה בצעתי כמו שאמרנו אבל שגם אורכו יתר על רחבו או שמרובע בכל האפשרויות האלה המקום כשר ונחשב כש סוכית גמורה ורביב אמר רבי יהודה אמר שמ הלכה כרב קיבה זה שתי מאמרות שונים וכל אחד פוסק פת אחר אבל אומרת הגמרא אין סתירה ביניהם וגם כל אחד מחדש דבר שמשלים את השני ותרוו לכולה וצריכה דיש מן לכה כי רבי אוסי המינ אדק שומרה או בית דירה רבי אוסי רק דיבר על השטח על צורת השטח אם מעורכת או מרובעת אבל הוא לא אמר מתי אננו זקוקים למגבלה הזאת מתי אנחנו מוגבלים אם יש שומרה או אין שומרה כמ שמלן אלא חקר בקיבה שאני לא צריך שומרה המגבלה נאמרה במקום שהוא מקום ללא דיורים בכלל רב יהוד בן בב דרש שיש שמה מקום דיורין גמור התנה של חרב אמר מקום דיורים שכאן דהיינו למשל לפחות בור רב עקיבא בא ואומר במקום שאני מוגבל בבת שעתיים אני לא צריך דיורים לחלוטין הלכה כרב קיבה שלא צריכים דיורים בכלל אם אני מגביל את עצמי בבת שעתיים ויש מן הלכ כרב קיבאנה דריך וקטן לא הייתי אומר שרב קי דיבר רק שתח מרובע כשמן הלכה כרבי יוסי קרפו שהוא יותר מבית שעתיים שהו קף לדירה המקום הוקף לדירה ונחשב כר שוס יוכית גמורה כיוון שכמו שאמרנו הלח קר בקיב שמקום שהוא מוקף לדירה אין בו את המגבלה של בית עתיים נזר רובו רוב השטח שמה נזרע הרי הוא כגי ואסור למה כמו שבגינה אנשים לא נוהגים להשתמש בצורה דיורית אנשים לא מסתובבים בי בין ארוגות הגינה המקום הוא די מנותק אנשים הולכים שמה שהם צריכים לקחת את את פרטי הגינה אבל לא מקום המקום לא נחשב כמקום דיורים קבוע לעומת זה ניטרו בו שם שמה אילנות הריהו כחצר ומותר למה כמ שבין האילנות אנשים רגילים להסתובב זה נחשב כמקום דיורי רובו אומר רב הונה נזרע רובו שאמרנו שפסול אמר רב הונה ברי ד רב ישע לא אמרן אלא יותר מבית שעתיים מה שאמרנו שנזרע רובו זה נהפך לגינה וזה פוסל את שם דיורים שיש לקרפ הזה דווקא מדובר ששטח הגינה יותר מבית שעתיים אבל בית שעתיים מותר למה כמ שאם הגינה עצמה היא פחות מבית שעתיים היא נחשבת אולי כקרב כל המקום נחשב קרפף שהוא כף לשם דיור הבית שעתיים האלה שנחשב של מקום הזריעה אולי הפך שמו להיות קרפף וגינה נקראת קרפף אבל אם הכל היא תהיה מותרת כמן כרב שימן דתנן הקדמה קצרה יש מחלוקת בהמשך המסכת בין רב שמעון לבין רב ונון מה מידת יחסי הטלטול בין רשויות שונות זאת אומרת יש לנו גגות חצרות תרפיות בתים בתים לכול עלמה הוא שונה משלושת השמות האחרים שאמרנו אבל בין גגות לחצרות קרפיו על פי רב שמעון הם נחשבות כולם כרשות אחת לגבי הדין שמותר לטלטל מגג לחצר או מחצר לקרפ אנחנו נראה לקמן בהמשך המסכת אפילו בבעלים שו אבל כרגע אנחנו מתמקדים יותר בנושא שגגות חצרות רפיפות נחשבות כרשות אחת לכן אם אדם זרה את רובה של הקרפ זרה אותו ואנחנו הפכנו את המקום לגינה אבל אמרנו שזה נאסר מתי כשיש בית שעתיים למה כ שכשיש יותר מבית שעתיים כמה שהמקום נחשב כינה יותר מבית שעתיים הוא איבד שם מקום שהו קף לדירה כמה שבית שעתיים שלו הוקף לדירה מקבל שם איסור של קרמלית כמו כל מקום שלא הוקף לדירה שהוא מעבר לבית שעתיים ממילא המקום נחשב ככרמל והוא פרוץ כולו לשאר קרפף כידוע יש כלל מקום שאסור שפרוץ כולו למקום אחר כל המקום נאסר לכן מה שאמרנו נזרה רובו פוסל דווקא בזמן שזה יותר מבית שעתיים כ שאם זה יותר מבית שעתיים הוא נפך לכרמלית כמו כל מקום שללא דיורין יותר מבית שעתיים פרוץ כולו לשאר חלקי קרפף נפסל כל המקום אבל אם המקום הוא רק בית שעתיים ולא מעבר לבית שעתיים המקום מותר למה כמ שזה מקום אומנם לא לדיור כינה אמרנו זה לא דיורים אבל הוא לא ר לבת שעתיים ממילא אני אבוא ואמר שהמקום לא נהפך לכרמלית מה הוא כן הוא נחשב כקרב אבל אדב דרב שימן מקרפ לחצר שאר המקום נחשב כחצר מותר לטלטל כמן כרב שמעון דתנן רב שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד רפיפות רשות אחת הן לכלים ששפטו בתוכן ולא לכלים ששפטו בתוך הבית כלים ביתיים כפי שנראה בהמשך הם נאסרים מגג לחצר כמו שהם שבטו בכניסת השבת בתוך הבית אבל כלים שהיו בתוך החצר מותר לטלטל אותם ליבא לרב שמעון מבית מחצר לקרפ או מקרפ לגג להפך לרב שימן שואלת הגמרא גם לרב שימן אמנם הכרסת על המקום בת שעתיים שנהפך לגינה הכרסת עליו כ פף קרפף שלא לשם דיורים לא פסלת את המקום בטלטול כמה שאין לו גודל של למעלה מבית שעתיים אבל נכנסת עליו קרפף ואתה אומר שמרפף מותר לטלטל לשאר השטחים שמה שלא נזרעו ורב שמעון עמי כבן דנזר רובו אז בת רובי א והו מאותה בתי לגבי רובה ברגע שזרעת את רוב הקרפ ההוא ש אמרנו הקרפ ההוא הקפנו אותו לשם אבל ברגע שזרעת את רובו כל הקרפ בעצם מתחלף שמו למקום שלא הוקף לדיור כמה שרובו לא הוקף לדיור ו קרפף יותר מבית עתיים ועשו אלא התמר איתמר אמיו שרי זאת אומרת אם הוא זרה את המיעוט לא זרה את רוב השדה את את המיעוט השדה שרי על זה אומר רבונה דרב ישע לא אמרן שמיות הזה אלא דל בבית שעתיים אבל בית שעתיים אסור למה למרות שהזרימו היא לא הופכת את כל השם של האזור את כל השם של הקרפ היא לא הופכת למקום שלא לדורין כמה שהי מיעוט מכל השטח הגדול הזה אבל המקום עצמו שהוא בגודל של בית שעתיים נהפך לשם קרפף קרפף הוא שונה במהותו מגגות או מחצרות ממילא יהיה לפי רבון על פי רב שמעון לא אבל על פי רבון כן ממילא יהיה אשוי לטלטל ממנו לשאר מקומות וכידוע כל שתי מקומות שעשוי לטלטל מאחד לשני שנפרצו אחד לשני וגם פה כל הקרפ חלקו זרוע חלקו לא זרוע אין ביניהם מחיצה שמפרידה ביניהם ממילא כל השטח נאסר אומר רבוד רב שועל אמרן אלא דלא בית שעתיים אבל בית שעתיים אסור כמן כרבנן רבון סוברים שמקר פף לחצר אסור להעביר אסור לטלטל ואם שתי המקומות האלה נפרצים אחד לשני שניהם נאסרים ופה אמנם מדובר בבית שעתיים אמנם באמת זה לא נאסר כמה שזה לא יותר מבית שעתיים אבל שם של קרפף הוא קיבל אם קיבל שם קרפף ממילא אסור לטלטל בינו לבין שר השטח המתחם אם אסור וזה נפרץ זה וסר את הכל ורב רמי בדיפ מתני לכולה הוא פוסק לכולה ליב דרב שימן א מיאו שרי אמרנו אם נזר רובו נאסר כל השטח נזר מאותו מותר אומר רבו דר ישוע לא אמרן א לבית שעתיים אבל יותר מבית שעתיים אסור כמנ כי רב שימן אם זרעת רק בית שעתיים המקום לא נפסל המקום לא קש עצמו מקום הזריעה לא נחשב ככר מלית כמ שהוא בת שעתיים ומטה לכן אבל אלא מה הוא נהפך לקרפ על בידר ליבה דרב שיימן קרפף עם חצר מוטל לטלטל אחד לשני ממילא הם נפרצו אחד לשני אחד לא פוסל את השני אבל אם הוא יותר מבית שעתיים הוא נהפך לכרמלית כמו שכל מקום שלא מוקף לדיור שנהפך ביותר בית שעתיים נפך לכרמלית ואז הוא פוסל את כל השטח כולו אז למסקנה אם נבוא ונאמר ליב דרב שימן שרב שימן אומר ש מחצר לקרפ אין לי בעיה לטלטל חצר גע קרפף שלושתם רשויות עם שמות שונים אבל מותר לטלטל אחד לשני ממילא במקרה דנן אם המקום הזריעה הוא רובו של השטח כל השטח נאסר כמו שהזן בתה רובה אם הוא מותו של השטח תלוי אם הוא בת שעתיים אומנם הוא נהפך לקרפ אבל לא קרפף שאסור הוא לא כרמלית למה כמה שאין לו יותר מבית עתיים ממילא המקום הזה מותר אלא מה הוא קרפף הליב דרבון אסור לטלטל מקרפ לחצר ממילא ברגע שהם נפרצו אחד לשני לשאר השטח כל השטח נאסר לעומת זה ליב דרב שימן אין לי בעיה שזה נקרא כרפה וזה נקרא חצר כמ שמותר לטלטל מאחד לשני וגם אם הם נפרצו לא פוסל אחד את השני ממילא יהיה מותר כל השטח אלא אם כן מקום מזריעה הוא יותר מבית שעתיים ואז הוא נהפך לקרבת כמו כל מקום שאלא מוקף לדיור שגודלו יותר מבית שעתיים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: