העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כג עמוד ב

דף כג עמוד ב לאחרונה הזדמן לי לנסוע על מקום שאני בדרך כלל לא נוסע על הכיוון לא נוסע על האזור השתמשתי בוז ושם ראיתי דבר מעניין עוד לפני שאתה מתחיל את הדרך יש לו אפשרות להראות לך סקירה זאת אומרת מה הכיוון שאליו אתה צריך להגיע לא הפניות המדוייקות לא בדיוק איפה יש לך פנייה וכדומה אלא הכיוון בגדול צפון דרום מזרח מערב לאן אתה רוצה להגיע אתה רואה את זה מלמעלה בגדול ועל זה חשבתי בדיוק ואמרתי תשמע יש כאן דבר נפלא אומנם אני לא יודע בדיוק איך אבל אני צריך לראות את המטרה מול העיניים את הרעיון וחשבתי להטמיע את זה בשיעור שלנו בסיעתא דשמיא אומנם אנחנו מדי יום מסכמים בסוף השיעור סיכום נפלא ואני מקבל על זה הרבה פידבקים ותודה רבה אבל אני חושב שגם בתחילת שיעור אנחנו צריכים לתת לא את הסיכום אבל את הרעיון את המקום את היעד את המטרה על מה אנחנו הולכים לדבר היום ממש בשתי מילים ובעזרת השם נכניס את זה מדי יום לשיעור שלנו היום אנחנו הולכים לדבר על כל העניין של קרפף הוקף לדירה לא הוקף לדירה מה קורה בו מאיפה אני לומד אותו מה הלכה למסקנה ועוד כל מיני דיונים בעניין זה היום זה קל יש ימים שמורכבים מיותר פרטים היום דף כג עמוד ב על מה מדבר על קרפף הוקף לא הוקף בסופו של שיעור נסכם אותו בעזרת השם כדרכנו אבל שנדע לאן אנחנו חוטרים עכשיו רגע מוסר השכל נפלא מהעמוד שלנו שימו לב כל העניין של ק פף שהו כף או כל דבר כזה ליו דווקא קרפף כבר דיברנו על מקומות נוספים אנחנו לומדים מהמשכן וזה כבר דבר נפלא הרי לכאורה המשכן זה דבר שהיה מקום שהקדוש ברוך הוא שם את שכינתו במדבר זהו איך אומרים חלאס נגמר אנחנו נכנסנו נכנסנו לארץ ישראל כבר בנינו בית מקדש כבר הינו בית מקדש ראשון ובית מקדש שני המידות שלהם היו שונות הכל השתנה מה מעניין אותי מה בדיוק היה במשכן אבל לא זה הדבר הנפלא המשכן עדיין משפיע עד עצם היום הזה ואנחנו לומדים ממנו דינים והלכות שהתקפה עד לימינו אנו כי זה המיוחד ביהדות אין דבר שהיה ובטל אין דבר כזה של מה שהיה פעם ולא משפיע כל דבר חלק אנחנו רואים איך מטמיעים את זה בתוך ההלכות ועד לימינו אנו וגם הדברים שאנחנו לא מבינים איך כתוב שם על המשכן עצי שיטים עומדים שקיימים לעולם כן קרשי המשכן קיימים לעולם איפה אני לא רואה אותם לא נמצאים במשכן לא נמצאים גם במוזיאון אז דבר ראשון הנה הלכות שאנחנו למדים מהמהם וחוץ מזה אנחנו מאמינים בני מאמינים שהכוח הכוח הרוחני שתמו בהם באמת נשאר לעולם הוא גנוז והוא עדיין מופיע אנחנו עדיין חיים שאוהבים חיות מאותו מקום ומאותו זמן מהקדושה ומהכחול תמו בהם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף כג עמוד א' למטה רבי עקיבא אומר בעצם רבי עקיבא זה היה הדעה ה מכלה במשנתנו שהגיע ואמר מוקף לא אכפת לי לא צריך שם דירה לא צריך אפילו לא שומרה לא צריך שום דבר הקפת אותו מותר לך להשתמש בו כל עוד הוא בית שעתיים כמובן לא יותר מבית שעתיים היה לנו את השיטה של רבי יהודה בן בבה הראשונית שדרשה דווקא מקום מגורי אדם היה לנו את שיטת רבי יהודה האמצעית שדרשה אפשרות למגורי אדם בור של מים וכדומה ואת שיטת רבי עקיבא שבוא נצטט אותה מהמשנה אפילו אין בה אחד מכל אלו לא שומרה לא בית דירה כן אפילו לא איזה סוכנת איזה מחסן ולא בור שיח ומערה בכל אופן מטלטלים בתוכה כמובן כלות והיא במסגרת של הטווח של ההיקף של בת שעתיים שואלת הגמרא רבי עקיבא הנותן קמה תנ קמה זה לא התנא הראשון במשנתנו שזה רבי יהודה בן בבה שמחמיר אלא אומר רשי אותו תנ קמה שכבר דיברנו עליו שהתווכח מול רבי יהודה בדיוק על אותו עניין האם אפשר להגדיל היה ויכוח הרי רבי יהודה אמר שלהגיד את פסי הבירות סביב הבור אפשר רק עד בת שעתיים אמרו לו מה פתאום הרי מטומ על קרפף וכדומה שאפשר גם יותר ובעצם מדבריהם אשמע הם מדברים עם רבי יהודה ואומרים לו תשמע מחסן כל דבר שהו קף לדיור אפילו יותר מבית שעתיים מה שמע שברגע שזה בית שעתיים לא צריך שום הכנה לדיור בטח לא יור של ממש בדיוק כמו רבי עקיבא עונה הגמרא אי כבני הו דבר מועט בצעתם חצר המשכן בעצם אם תחלק את זה לריבוע זה יותר מ-70 מה ושירים קצת יותר השאלה אם אני נותן את קצת יותר או לא רבי תניה רבי יהודה אומר דבר מועט יש על 70 אמה ושירים ולא נתנו ולא נתנו חכמים חכמים בו שיעור זאת אומרת כשאתה תיקח 100 על 50 שחצה המשכן היייתה 100 אמה ברוחב 50 קח את זה ותחלק את זה לריבוע אחיד לריבוע שוי צלעות אתה תגיד גיע בסופו של דבר ליותר מ70 אמה ושירים וחכמים לא נתנו בו שיעור וכמה שיעור שעתיים כחצר המשכן בעצם ה-150 הזה וזה יותר מ-70 אמה ו שיריים כאן יפה תנ קמה הוא אמר במפורש בית שעתיים הוא סובר שמותר בית שעתיים פלוס דבר מועט ואילו רבי עקיבא שמר 70 אמה ושירים הוא מדגיש לך הוא לא אומר ב עתיים הוא אומר 70 אמה ושירים כי הוא סובר דווקא 70 אמה ושירים ולא יותר ולא המעט הזה שחכמים לא שנו את זה אני לא נותן לך רק את המידות היבשות 70 אמה ושירים הם קצת פחות מחצר המשכן בזה אני מתיר זה ה חילוק בין תנ קמה לרבי עקיבא תנ קמה שמתיר אותם אלו שאמרו לו לרבי יהודה שהם מדברים על בית עתיים זה אפילו עם התוספת המועטה הזו ואילו רבי עקיבא זה בלי אותה תוספת יפה מאוד אנחנו כבר יודעים שהמקור לכח זה מחצר המשכן שואלת הגמרא רגע מננ מילה בעצם חצר המשכן היה 100 אמל 50 אמל למה אתה מרבע אותו למה אתה בעצם חשב אותו כשטח מרובע אמב יהודה דמר קרא אורך החצר 100 בעמה ורוחב 50 ב50 מה זה 50 ב50 תומר רוחב 50 אמרה התורה טול 50 וסבב 50 בעצם קח ריבוע של 50 יש לך 100 על 50 חלק לשתיים יש לך שתי ריבועים של 50 אחד תשתמש הוא יהיה הבסיס שלך את הריבוע השני קח חלק אותו לרצועות תקיף את הריבוע הזה של 50 רשי אוהב לעשות את החשבונות האלה לקחת איזה ממש כמו פלסטלינה או איזה משהו אלסטי להתחיל לחתוך אותו ולהקיף ברצועות תראו את הרשי הוא פשוט מאוד אתה לוקח רשי בוחר לחשב את זה כאילו תיקח את ריבוע של 50 על 50 תחתוך אותו לרצועות של 10 על 50 חמש רצועות תקיף את אותו ריבוע הקיים של 50 בעצם יווצר לך 70 אבל בקרנות יהיה חסר לך קך עוד לקרנות בקיצור עושה את החשבון המקיף והמדויק בסופו של דבר יש לך 70 אמה ושירים וכמו שראינו עוד דבר מועט יפה בכל אופן ראינו האם מחשבים את המועט הזה או לא ראינו את שיטת רבי עקיבא שיטת הנקמה בכל אופן מכאן המקור שאני לוקח את העמות את המרווח את הגודל את ה הקף של המשכן ומרבה אותו יפה מאוד בעצם זה לא ממש הרי לא כתוב שמה במשכן את העניין הזה שככה תמדוד לעניין שבת רק אני אומר כתוב 50 בא 50 אני מרבה לעניין מה המשכן בברור ה היה 100 על 50 לא ריבנו אותו שטח המשכן לא היה מרובע זה הולך לעניין שבת לומר לך שמקום שהקפתי הרווח זה הגודל המקסימלי 70 מה ושירים זאת אומרת בעת שעתיים או 70 אמה ושירים פשט קרא שואלת הגמרא במה הכתיב הפשט של הפסוק יפה דרשת דרשה נפלא ואת זה אתה לוקח לעניין שבת אבל פשט הפסוק כמו שאמרנו בסופו של דבר חצה המשכן ברור שהייתה מעל 50 אז למה באמת התורה אמרה 50 ב50 אומרת הגמרא אמר הביה העמד משכן על שפת 50 כדי שיהיה 50 עמה לפניו ו20 אמה לכל רוח זאת אומרת המשכן שהוא היה אורך 30 אמה אותו תשים רק לאחר 50 אמה מהפתח איך שאתה נכנס אתה צועד 50 אמה רקים הכל טוב הכל נפלא אתה מגיע אחר 50 אמה שמה בדיוק מתחיל המשכן לאורך 30 אמה ולאחר מכן כידוע היה 100 אמה עוד 20 אמה עד הסוף וגם משני הצדדים היה 20 אמה לכל כיוון למה כי הוא היה 50 אמה חשב 20 לכאן 20 לכאן המשכן עצמו רוחב 10 אז בעצם בסופו של דבר היה 20 לכל כיוון או רשי מחשב יחד עם הקרשים שגם נגסו כי המשכן חללו היה 10 אז הקרשים מכאן ומכאן נגסו המה זה 19 לכל כיוון ומאחוריו היה עוד 20 אמה יפה מאוד בשביל זה מגיע פשט הפסוק מצויין חוזרת הגמרא למשנת רבי אליעזר אומר אם הייתה ורקה יתר על רוכבה אפילו עמה אחת אין מטלטלים בתוכה זאת אומרת לפי מה שהבנו במשנה רבי אליעזר אומר זה חייב להיות מרובע אבל בדיוק אל תלך לחצה המשכן שהיה 1 על 50 אלא דווקא 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים וזהו צורה מרובעת והתניה שואלת הגמרא זה כתוב במשנה בוא אני אביא לך בריתה שם כתוב אחרת לגמרי והתניה רבי אליעזר אומר אם היייתה הורקה יתר על פי שניים ברכבה אפילו עמה אחת אז הן מטלטלים בתוכה זאת אומרת זה יכול להיות כמו המקורי כמו חצר המשכן 1ל 50 אורקה יתר על רוכבה בפעמיים זאת אומרת 50 ועוד 50 מעל 50 אבל אפילו עמה אחת לא יותר ממש סתירה ממש דרמטית מהמשנה שלנו במשנה אומר ריבוע מלא וא אומר מלבן מלא אמנם לא לחרוג אבל לא לחרוג מהמלל בן אומרת הגמרא ר ביבי ברביה הברייתא צודקת מה שאומר רבי אליעזר בבריתה שורקה יתר על פי שניים ברכבה זה האמת והמשנה שלנו גם מתכווננת לכך כי תננ ניתן יתר על פי שניים ברכבה תנן זאת אומרת רבי אליעזר שמגיע ואומר לא לחרוג בעמה הוא לא מתכוון מהחלק מהקטע המצומצם מבת שעתיים שהוא מרובע 70 אמה ושירים על 70 אמה ושירים רבי אליעזר מדבר על המקורי על איך שהיה חצר משכן על ההיקף הזה של 1 על 50 ובזה הוא אומר אל תחוג אפילו עמה אחת אבל ברור ש1 על 50 זה הקלאסי זה המקורי וכך מותר שואלת הגמרא רגע אם רבי אליעזר במשנה כבר זה מה שהוא מתכוון לומר שיהיה אורכו יתר מפי שניים על רוכבו זאת אומרת מ 50 הי אחי היינו רבי יוסי רבי יוסי הי אמר במפורש במשנה אפילו ורקה פי שניים וכבה מטלטלים משמ רק ורקה פי שניים באכבה ולא יותר אז זה בדיוק כמו רבי יוסי עונה הגמרא הי כ בניהו אותו ריבוע ד ריבוע רבנן זאת אומרת מה שאמרנו שזהה בצורת ריבוע שניהם מתיירים לטלטל באמת בהיקף הזה של 150 כמו חצה המשכן השאלה אם לכתחילה זה ריבוע ואני מתיר לך גם באופן דחוק זאת אומרת כשמגיע יהודי לשאול אותי אני אומר לו אדוני היקר תעשה דווקא ריבוע אה הוא עשה בסוף מעל 50 יש מישהו נקל לסיטואציה מורכבת אני אתיר לו או שכבר לכתחילה אפשר לעשות בכזה צורה לפי רבי אליעזר זה לא משנה רבי אליעזר אומר רק אל תחרוג זה העיקר כמו שהוא אומר רבי אליעזר במשנה הרי מה אומר היייתה ורקה יתר על רוכבה וכמו שהסברנו פירושו על המקורי אז אין מטלטלין אבל כל עוד ולא מטלטלין נפלא ביותר אפילו לכתחילה רבי יוסי הוא זה שמגיע ואומר אפילו אם הורקה הוא על פי שניים וכבה מטלטלין מהלשון אפילו אתה שומע שזה קצת דחוק בעיקרון הייתי מעדיף שזה יה מרובע כמו תקנת חכמים 70 עמה ושירים או אולי אפילו עם ההגדלה של המשהו והכל בסדר אבל מרובע ורק ם בדיעבד נקלט על הסיטואציה כמו שאמרנו ועשית את זה רוכבה פי שניים כמו חצרה המשכן אני מתיר לך גם כן זה ההבדל בעצם בין רבי יוסי לרבי אליעזר שניהם מודעים שמותר השאלה אם זה גלט חלק לכתחילה או דווקא בדיעבד ראינו יפה מתמקדת הגמרא בדעת רבי יוסי שהוא אומר אפילו ם שהקרב הוא ארוך בשניים מרוחבו קורמו חצר משכן מטלטלין איתמר אמר אבי יוסף אמ רב יהודה אמר שמואל הלכה כי רבי יוסי שמה שגם אם זה לא מרובע אלא כמו חצה המשכן מותר לטלטל ורב ביבי רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא שימו לב מה רבי עקיבא אמר איתו פתחנו את העמוד שלנו רבי עקיבא אומר שמותר לטלטל עד בעת שעתיים גם אם לא הוקף לדירה ות רוהו הפסקים הללו ההוראות הללו הם לכולה וצריך צריך לומר את שניהם דיש מינן הלכה כי רבי יוסי אב אמינה דיקה שומרה או בית דירה זאת אומרת אני לא מחמיר לך על מרובה אפשר גם מלבן אבל דווקא שיש שם בית דירה ככה הייתי חושב לכן כמה שמלן לכן שמואל בעצם שאמר את שני ההוראות הללו אומר לנו הלכה כרבי עקיבא דע לך הלכה גם כרבי עקיבא שלא צריך שיהיה שם דיורין ויש מינ הלכה כ כרבי עקיבא אב אמין דריך וקטין לא זאת אומרת רק במרובע לכן אני חייב להצמיד לכך כמה שמלן הלכה כרבי יוסי כדי לומר לך דע לך אני לא צריך זהיה מרובע זה יכול להיות ארייך וקטין זה יכול להיות כמו חצה המשכן אורכו יתר על רוכבו וחנה לא יותר כמובן וגם כמו רבי עקיבא לא צריך שיהייה שם דיורים אפילו אם אין שם דירה כל עוד והוא עד בית שעתיים מותר לטלטל בתוכו יפה עוברת הגמרא לדין חדש מה קורה קרפף שהוא יותר מבית עתיים שהוא קף לדירה ואנחנו יודעים אם הוא קף לדירה אפילו עם בת חמשת קורין וכמה קורין שאתה רוצה מותר לטלטל אבל הבעייה כאן שהוא נזרע יום אחד החלטתי לזרוע שם עגבניות אני זורע שם זרעים נזרע הוא בו אז ברגע שהוא נזרע התבטלה הדירה הוא כבר לא נקרא מוקף לדירה הרי הוא גינה ואסור יהיה אסור לטלטל בכולו ברגע שהוא נזרע גם אם לא כולו נזרע אסור לטלטל אבל ניטרו בו אם יש שם אילנות ולא זרעים הרי הוא כחצר ומותר הוא נחשב כמו חצר שעדיין מוקפת לדירה כי דרך אנשים להיות שם וההבדל פשוט ברגע שזה נזרע אנשים לא נמצאים שם כדי לא לדרוס על הזרעים ולהרוס אותם ולכן עשור אבל כשיש שם עצים אנשים להפך נכנסים יושבים בצל של העצים נהנים תואמים מהפירות זה נהיה דווקא בוסטן מקום נחמד להסתובב בו ולכן זה נקרא עדיין מקום שהוא קף לדירה ומותר יפה מאוד עכשיו מגיע הבו ברד רבי יהושע ופותח דיון ונדבר עליו גם היום וגם מחר בעזרת השם נזר רובו פה אומרת הגמרא רבון בריד רבי יהושע מגיע ואומר ברגע שנזרע רובו שאמרת שאסור לא המרן אלא יותר מבית שעתיים זאת אומרת הרי דיברנו כאן על קרפף שהוא יותר מבית שעתיים שהוא כף לדירה אז אומר לך רבון ברדב יהושע אם השטח שזרעת הוא יותר גדול מבית שעתיים אז אני אומר לך תשמע החלק הזה נהייה כמו כרמלית כי הרי קרפף הוא לא יכול להיות כי הוא לא מיועד לדירה והוא יותר מבת שעתיים ולכן אסור לטלטל בו וגם בחלק שלא זרוע גם אסור לטלטל למה אתם זוכרים את המושג שאמרנו נפרץ למקום שהוא אסור בטלטול יפה המקום גם שהוא פחות מבית שעתיים שאותו עוד הייתי יכול להחשיב כקרב שאולי לא הוקף לדירה אבל הוא פחות מבית שעתיים ואמור להיות מותר לטלטל שם גם לא נאמר את זה למה כי הוא פתוח למקום שאסור בטלטול איפה למקום שיותר מבת שעתיים ולא הוקף לדירה שיש שם זרעים יפה ולכן אסור אבל ם הרוב הזה שנזרע הוא סך הכל בת שעתיים בטח אם הוא פחות מזה מותר יהיה לי מותר לטלטל בכל הקרפה ומסיבה פשוטה בוא נמקד את המבת נסתכל על הקרפה נסתכל על החלק הזה שנזרע רגע אוי ואבוי הוא זרוע הוא לא ראוי לדירה בסדר אבל הוא פחות מבית שעתיים או עד בת שעתיים ואנחנו יודעים שנפסק רבי עקיבא שעד בת שעתיים או בת שעתיים עלף שאיין בו דירה מותר לטלטל בו ואז בוא נסתכל על החלק שאינו זרוע מה הוא הוא חצר חצר יפה מאוד מותר לטלטל בחצר אין שום בעיה ולכן אוכל לטלטל בכל הקרפ אד שאלו אות למה החלק הלא זרוע שהוא מיוט למה הוא לא התמעט לחלק הזרוע ואז בעצם אוטומטי יש כאן יותר מבית שעתיים בעייתי זה נדון בעזרת השם מחר בכל אופן הוא אומר כאן דבר נפלא הוא אומר ברגע שיש לי כאן קרפף מצד אחד אבל הוא בת עתיים עליו שהוא לא הוקף לדירה וחצר אין משהו שמבדיל ביניהם אבל ההגדרה מחלקת את שמותם זה בסדר גמור כי יש להם בעצם אותו רעיון זה קרפף זה חצר ההגדרה שלהם אותה הגדרה נכון שהשם שונה אבל ההגדרה אותה הגדרה ולכן מותר אומרת הגמרא הרעיון ה הזה שאני מסתכל על ההגדרה כמן כרבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד כפיפות רשות אחת אן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששטו בתוך הבית ובוא נסביר יש יש מושג של גגות חצרות וכפיפות רבי שמעון אומר אני מסתכל עליהם בתור הגדרה הם בדיוק אותה הגדרה שלושת ממוקמים באותו מקום גג חצר קרפף התשמיש שלהם הוא לא כמו בית הוא לא כמו רשות יחיד מלאה הוא לא כמו רשות רבים מלאה בעצם כמו בית או כמו רחוב שלושתם יש להם הגדרה ולכן אומר רבי שמעון אני מתיר כלי ששבט בחצר להוציא אותו לגג כלי ששבט בגג להוציא אותו לקר פף אין שום בעיה כי הגדרה אותה הגדרה כמובן לא לקלים שבטו בתוך הבית מה שהיה בתוך הבית כן אני מסתכל לפי בעצם אנחנו צריכים לזכור שרבי שמעון ההסתכלות שלו זה איפה זה היה בערב שבת אם בערב שבת זה היה בתוך הבית אסור לי כבר להוציא את זה גם אם מותר להוציא את זה לחצר כי הערבתי אז לחצר מותר לי אבל מהחצר לגג מגג לקרפ וכדומה זה יהיה אסור לי למה כי שוב אני מ את ההגדרה עד עכשיו זה היה בן אדם אחד שהכל שלו גם החצר עכשיו הזזתי את זה מבית כי המקום העיקרי של זה והמקורי היה בית הוצאתי את זה לגג זה אסור אוקיי נפלא זה מה שהוא מתכוון לומר לא לכלים ששטו בתוך הבית אבל מה כן חשוב לנו להוציא מדבריו שמותר לטלטל בין גגות חצרות וכפיפות גם אם הם לא ירבו ברגע שהם שבטו בתוכם ושוב נדגיש למה כי זה אותה הגדרה הלכתית יש להם את אותה הגדרה זה מקום כזה מעניין מצד אחד זה של בן אדם מצד שני התשמיש שלהם לא עיקרי ולכן הוא אומר מותר לטלטל בהם אם זה היה מונח בערב שבת בגג או בחצר או בקרפ השלישיה הזאת מותר לטלטל ביניהם נפלא ביותר ולכן מובן רבונה בריד רב יהושע אומר כן מובן על מה הוא מתכוון ועל מה הוא מדבר שאם החלק האחד הוא קרפף שהוא בת שעתיים אבל לא הוקף לדירה ובסדר כי הוא עד בת שעתיים מותר לטלטל בו הוא נזרע הוא בעצם ביטל את הדירה המקורית יפה כן כמו שדיברנו מותר לטלטל בו ומצד שני יש לי את אותו חצר שיש בדירה וכדומה גם בא מותר לטלטל יפה זה כמו רבי שמעון חצר וקרפ מותר לטלטל ביניהם זה אותו דבר ולכן כל אותו קרפף יהיה מותר בטלטול זה שיטת רבונה ברדב יהושע אבל לחכמים שבכלל מסתכלים על העניין של הגדרה הם מסתכלים על השם אז הם יאמרו לך תשמע נכון שאתה צודק שאם אני אסתכל על קרפף בנפרד יהיה מותר לטלטל חצה בנפרד יהיה מותר לטלטל אבל כשם מתחברים יחד כאן כבר יש בעיה זה שתי שמות ושתי שמות כל אחד עוסר על השני מאותו דין שראינו שמקום שפתוח מקום שפרוץ למקום ש אסור לו בטלטול הוא עוסר בעצם וכל האזור כל המקום יהיה אסור בטלטול יפה מאוד אז בעצם כל מה שהוא אומר זה לשיטת רבי שמעון ומחר נראה שזה לא בדיוק ככה ונדחה גם את העניין הזה שגם לפי רבי שמעון זה לא מסתדר וכ דרכנו בואו נסכם דבר ראשון הגענו עם שיטת רבי עקיבא שרבי עקיבא אומר שלא צריך שיהיה דירה בעד בית שעתיים וניסים לומר שהינו תנ הקמה אמרנו שבעצם 70 מה ושירים זה לא בדיוק אם תחלק 100 ל50 למרובע זה קצת יותר מש ושירים וזה הדיון האם יש את ה יותר מזה או אין את ה יותר מזה מננ מילה שאני לוקח את המשכן ומחלק אותו אמרנו 50 בא 50 זה אומר קח את ה100 על 50 חלק לשתי ריבועים של 50 על 50 ריבוע אחד של 50 תרבה בעצם תחלק אותו סביב אותו ריבוע של 50 וכ וכך תחלק זה יוצא 70 אמה ושרים וקצת יותר כמו שאמרנו פשט הפסוק מגיע לומר ל50 אמר ריקות ושמה שים את המשכן רבי אליעזר מגיע ואומר רוקה יותר על הרוכב סידרנו את זה כמו הבריתה שהוא כן מתכוון לגודל המשכן של 150 וי אחיינו רבי יוסי אמרנו האם לכתחילה ריבוע ואני מתייר לך גם כחצר משכן או שאפילו לכתחילה כחצר משכן פסקי הלכה אמרנו הלכה כרבי יוסי וכ רבי עקיבא והדגש פה גם כי רבי עקיבא שלא צריך שיהיה מקום דיורים לא צריך ברגע שזה עד בת שעתיים מותר לטלטל גם אם אין דירה והלכה כי רבי יוסי שמה שלא מעניין אותי אם זה אריך קטין מרובע מרובע זאת אומרת 70 על 70 מרובע תמיד אפשר לטלטל כל עוד וזה בת שעתיים עכשיו ראינו מה קורה נזרעו בו כגנב ואסור למה אז בעצם דיברנו שברגע ש זר ובו זה מבטל גם את המיעוט ואסור ואם ניטרו בו מותר כי אנשים עדיין נכנסים לשם מגיע אבון הברד אב יהושע ואומר דווקא אם זה יותר מבית שעתיים אז באמת אסור לטלטל כמו שאמרנו זה נקרא מקום שנפרץ למקום שאסור בטלטול והכל נאסר אבל אם זה בת שעתיים או פחות מותר ואמרנו שזה חייב להיות כשיטת רבי שמעון שמתיר לטלטל בשבת גג חצר וקרפ כי הוא מסתכל על ההגדרה ההלכתית ולא על השם חכמים שמסתכלים על השם לא יתירו כי נכון שאני מסתכל על הקרפה מותר על החצר מותר אבל זה שמות שונים ו ולכן יהיה בעיה ואסור בהצלחה רבה ואדירה מקווה ש שיצאתי מובן ובעזרת השם נעשה ונצליח להתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: