העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד ב

[מוזיקה] דף יד עמוד ב יש לנו נטייה מוזרה כלשהי לזלזל במעשים קטנים שאנחנו עושים אם זה לא משהו הרואי אם זה משהו רגיל לא יוצא משגרה לא יוצא מגדר הנורמה תפילה מעשה טוב פשוט חיוך קטן לאחר אנחנו נוהגים לזלזל ולומר מה כבר עשינו אפשר לחשוב עד כמה זה חשוב לקדוש ברוך הוא מה שעשיתי אבל זה ממש לא נכון רואים הוכרחה לכח גם בעמוד שלנו אנחנו נראה בעמוד שאם לקבוצת אנשים יש שטח משותף מבואי והם רוצים לטלטל אסור להם אם הם יעשו מעשה אחד קטנטן יעמידו לחי ונראה בגמרא היום שלחי שיעורו כל שהוא סתם חתיכת קרש קטנטן שיעמוד בפתח המבוי כבר אני מתיר להם לטלטל שימו לב מעשה קטן שלהם שינה את המבוי אותו דבר ועוד הרבה יותר מכך כל מעשה ולו הקטן ביותר שלנו חשוב עד אינסוף בשמיים הוא משנה אותנו משנה את סביבתנו ומשנה גם בשמיים למעלה לקדוש ברוך הוא חשוב כל מעשה ולוע קטן ביותר גם אם כולם עושים אותו גם אם הוא לא דורש מאיתנו מאמץ גם אם הוא לא דורש מאיתנו כוח עצם זה שעשינו מעשה טוב בשבילו בשביל הקדוש ברוך הוא זה טוב אין קץ זה שכר אינקץ זה מקדם אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים בכלל לדמיין אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יד עמוד א למטה אנחנו עוסקים בים של שלמה בכלי בכלי שרת אדיר הממדים שבנא שלמה והניח אותו בבית המקדש זה נועד לטבילת כלי שרת וכדומה דיברנו עליו כבר אתמול ונמשיך לדבר עליו היום תני רבחי הים שעשה שלמה היה מחזיק 150 מקווי טהרה אותו ים אותו כלי אדיר היה מחזיק 150 שיעורים של מקווה טהרה זאת אומרת כבר נראה מה השיעור של מקווה כפול 150 נכנס בתוך אותו כלי ענק מכד מבררת הגמרא מקווה כמה אוה כמה צריך שיהיה במקווה טהרה כדי שהוא יועיל לטאר את הטובל בתוכו 40 סע יך שיש שם 40 שעמים כד תניה וחץ את בשרו במים דורשת הגמרא מה זה במים במי מקווה מים שהתאספו יחד שהם מכונסים כן בעצם הפסוק הזה מגיע לומר שלא צריך מים חיים מי מעיין אלא מספיק מים מי גשמים שהתאספו יחד וממשיך הפסוק ואומר כל בשרו כן ט ורחץ במים את כל בשרו אני לומד מהמילים את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהם שכל הגוף יכול להיכנס בהם בבת אחת וכמה כמה הן כמה מים צריך כדי שכל גופו יכנס בהם בבת אחת אמה עלמה ום שלוש אמות אומרת הגמרא צריך בעצם מה ריבוע של מה עלמה ריבוע נוסף וריבוע נוסף בגובה תכלס זה יוצא גובה שלוש אמות זה שלוש אמות מרובעות ושירו חכמים כמה מים יש בזה מי מקווה 40 שיעה לא פחות מ-40 שסי המים זהו שיעורו של מקווה כמובן זה לא חייב להיות בצורת מגדל של המ על המה ום שלוש שמות זה יכול להיות בכל צורה שהיא העיקר הוא שהבן אדם יכנס כל כולו בתוך המים לא אכפת לי בשכיבה בישיבה בעמידה זה השיור של מקווה תשחק עם זה איך שאתה רוצה עכשיו מחשבת הגמרא איך בדיוק נכנסו 150 שיעורי מקווה בתוך אותו ים של שלמה לפי זה בוא נחשב כמה מקבעות נכנסו בתוך אותו ים של שלמה הים של שלמה כתוב לנו שיעורו היה 10 אמות על 10 אמות ברום חמ מבינה הגמרא שהוא היה בעצם מבנה מרובע 10 על 10 ברום חמש זה יוצא 500 אמה מרובעות בוא נחשב כמה אבלה הו 500 גרמיה 500 אמות מרובעות לתלת 100 100 300 אמות מרובעות זה 100 מקבעות כי כמו שאמרנו כל מקווה זה שלוש אמות מרובעות 300 אמות זה 100 מקוואות הלאה 150 עוד 150 אמות מרובעות 50 גם כן עוד 50 מקוואות ואם ככה כבר ב-450 סגיה כבר ב-450 מקוואות הגעתי ל כבר ב-450 אמה הגעתי לשיעור של 150 מקבעות למה אני צריך שיהיה 500 אמה מרובעות עונה הגמרא פשוט מאוד אנ מילה בריבוע אתה צודק אם כל המבנה כל הקונסטרוקציה האדירה הזאת של ים של שלמה אם היא היייתה מובעת של 10 על 10 ברום חמ אתה צודק אבל ים שעשה שלמה עגול היה הים היה עגול ורק הקוטר הקטע האמצעי שלו הוא זה שהיה 10 אמות אבל לא היה ריבוע של 10 על 10 10 אמות וכמובן כדרכו של עיגול ככל שהוא מתרחק מנקודת האמצע הכתלים שלו מתקרבים הם פחות מ10 אמות ואם כן היה שם הרבה פחות אמות מרובעות ופחות מקבעות מכד מחשב את הגמרא אוקיי היה היה עיגול בוא נחשב כמה עיגול זה פחות מריבוע מכד כמה מרובע יותר על העיגול רביעה כמה מרובע הוא יותר מעיגול רבע בעצם בוא בוא נחשב את זה רגע באופן סכמטי ככה זה יוצא רשי מחשב את זה נכנס לרזולוציות איך בדיוק מחשבים הוא אומר תכניס רצועות לתוך הריבוע חלק אותם לעיגול לא ניכנס לכל זה מה שברור רואים את זה בעוד סוגיות בשס כמה פחות עיגול ממרובע רביעה תחשב רביעה שזה בעצם שליש כבר נראה זה תלוי אם אני מחשב מלגב או מלבר מתוך או מבחוץ בעצם הגמרא קוראת לזה רביה זה הדרך האופיינית של הח של הגמרא זה נקרא חישוב מלבר בעצם החישוב החיצוני כמה הריבוע יותר מעיגול זה רביע מהריבוע אני לוקח רבע מהריבוע שזה בעצם מחשבת עכשיו הגמרא בוא נפחית רבע מ-500 ולגמר יותר נוח משום מה לחלק את זה לשני קבוצות דבר ראשון ניקח את ה-500 ל-400 ו100 ואז נוריד רביעה -400 ורביה מה100 ובוא נראה כמה זה יצא מחשב את הגמרא ל-400 100 400 אמה תוריד מהמהם רבע זה בעצם 100 נותרו 300 ו 300 אמות מרובעות יש לך 100 מקבעות קח עוד 100 מה100 הללו גם כן תפחיד 25 כי זה רבע מ-100 יוותר לך 75 שמהם יוצאים לך 25 מקוואות ואם כן שואלת הגמרא אם כך חסר עוד לשיעור 150 מקוואות נה 125 אב עליו וחסר עוד 25 מקוואות לשיעור המקורי שאמרת שאותו דבר הכיל 150 מקבעות אז מרובע לא הסתדר לנו יוצא מיותרים עגול גם לא מסתדר לנו חסרים לנו עוד 25 מקבעות עונה הגמרא פשוט מאוד תני רמי בר יחזקל ים שעשה שלמה לא היה כולו מרובע ולא כולו גול אלא חלק חלק שלוש אמות תחתונות מרובעות ושתיים עליונות עגולות יפה מאוד אם השלוש אמות התחתונות מרובעות תעשה חישוב זריז 300 אמות מרובעות כי זה בעצם חמ 10 על 10 ברום שלו זה 300 אמה מרובעות שמה נכנסו 100 מקבעות השתיים העליונים עגולות וכמו שאמרנו תוריד מזה רבע אז במקום 200 יש שם רק 150 150 זה בדיוק 50 מקבעות ביחד יש לנו 150 מקבעות מדוייקות אומרת הגמרא אוקיי אני מבין שבאמת היה חלק עגול וחלק מרובע ואני חייב לומר גם שלמטה היה מרובע ולמעלה היה עגול ולמה כי כתוב מפורש בפסוק שהשפה הייתה עגולה נהי דבך לא מצית אמרת אתה לא יכול לומר שה למטה היה עגול וה למעלה היה מרובע ד שפתו עגול כתיב אלא החדה אולי רק השפה העליונה הייתה עגולה ואם כן יש לנו כאן יותר נקבעות זאת אומרת איפה יש לך את ההוכחה המוחצת הזאת שכך בדיוק זה הה בנוי אונה הגמרא לא סלק דעתך דכתיב כתוב במפורש בפסוק 000 בת יחיל בתוך אותו ים של שלמה זה יחיל 2000 בת בת כמה אביה כמה זה המידה הזאת שנקראת בת שלוש סין דכתיב איך אני יודע שזה שלוש סיעה כתוב מעשר הבת מן הקור מעשר הבת מן הקור זאת אומרת שמקור אני מפריש בת הרי קו זה 30 סעה אני יודע שמעשר זה 1 חלקי 10 כמה זה 1 חלקי 10 מ30 זה שלוש אני יודע שבת זה שלוש סעין ד ולהושיט אלפ גריבה בעצם יוצא שזה 6000 מידות של סיעה בבקשה תחלק 6000 ל150 יצא לך 40 אם כך כתוב במפורש שאותו ים הכיל 150 מידות של מקווה מצויין ולכן אני יודע שאני חייב לחשב את זה בצורה כזו שהשלושה העליונות התחתונות היו מרובעות והשימותי היו עגולות כך לפי החשבון הזה זה יוצא כ אחד על אחד לאחד 150 מקבעות שואלת הגמרא רגע ו בפסוק מחזיק בתים 3 אל כתוב שזה החזיק 3000 ולא 2000 אונה הגמרא הו לגושה זה מחושב אם אני אשים שם דבר יבש כמו קטניות כמו קמח וכדומה שאז יהיה גם גודש מעל אז באמת זה יחזיק 3000 בת אבל כשאני שם שמה דבר צלול דבר לך כמו מים אז זה יחזיק רק עד שפתו שזה 2000 בת אמר הבישמה מינה מכאן אני רואה אי גוצה טילט הגודש הוא שליש כמו שאנחנו רואים כאן שבעצם אני מוסיף עוד חצי או בעצם שליש כן יכול לקרוא לזה השאלה אם אתה מחשב מ בתוך או מבחוץ כמו שאמרנו ל הגמרא קוראת לזה מלגב או מלבר הגודש זה עוד שליש ומביאה בארה נוספת ותנא נמי כתוב כך לגבי טומ שידה רשי אומר זה ארגז מסוים ששמים בעגלה שנשים חשובות רוכבים עליו תיבה ומגדל כלל מיני ארונות שאני יכול לטלטל אותם כברת הקש וכבר את הקנים זה סלים גדולים שעשויים מקש או או מקנים ובור ספינה אלכסנדרי בוא בעצם ספינה אלכסנדרי היא מפליגה הרבה זמן בים בים יש מים מלוחים אני לא יכול לשתות ממ הים אז היו עושים בור לצורך שתייה בתוך הספינה אף על פי שיש להם שוליים זאת אומרת העלף שבאמת יש להם תחתית זה יש להם בית קיבול והם אמורים לקבל טומאה בכל אופן הם לא מקבלות טומא והן מחזיקות 40 סעה בלך שהן קורים ביבש תיאורים למה בגלל הגודל האדיר שלהם הם כבר לא נחשבים ככלי ולכן הם לא מקבלים טומא ואם כן אנחנו רואים מכאן במפורש שזה מחזיק 40 שיעה בלח זאת אומרת שמידת הכלי הזו היא 40 שייה והוא מחזיק ורים יבש 60 שיה כמו שראיינו שקור זה 30 שיה הוא יכול להחזיק עוד שליש ביבש כי הגודש הוא שליש אנחנו רואים את זה משני המקומות גם מהים של שלמה וגם מהמשנה בכלים ששם רואים לעניין טומא כמה מחזיק שגודשים שאמרו אותם לחיים שדיברנו שצריך במבוי גובאן סעה טפחים ורובן וובין כלשהו אפילו אם הם כלשהו זה כבר מתיר את המבוי רבי יוסי אומר רוחבן שלושה טפחים הרוחב של הלכי חייב להיות לכל הפחות שלושה ח בעצם שימו לב במשנה כתוב לח יין שאמרו מנסה לומר הגמרא יש כאן ראייה לשיטת רבי אליעזר שצריך שני לך יין לכל מבוי לי מתנה סתמה כרבי אליעזר דמר לך יין בעינן עונה הגמרא לא ממש לא מה לך יין לך יין דלמה מתכוונת המשנה לומר כל הלכ יין של כל המבואות שעושים בכל אחד לחי אחד מה ש רוא עם כל שהוא או שלושה טפחים שואלת הגמרא רגע אם כך תחזור למשנה הקודמת למה שם אנחנו לא אומרים קורות ואומרים קורות דלמה למה שמה אנו אומרים קורה שאמרו הי אחי קורה נמי תני קורות ונגיד מה היא קורות קורות דאלמה אם כך למה אתה מבין שמה ש שקורה שקורות אפשר להגיד אחד ובלחי יין אומרים שניים כנראה כן כדי להביא ראיה לרבי אליעזר עונה הגמרא לא עדיין לא אחי כמר אותן לחיים שנחלקו בען רבי אליעזר וחכמים גובן עשרה טפחים וכבן וובין כלשהו זאת אומרת התנא במשנה באמת מאזכר בדבריו את שיטת רבי אליעזר אבל הוא לא פוסק כמוהו אומר אותם לחיים שעליהם נחלקו של תנ קמה מספיק אחד ולרבי אליעזר צריך שניים והוא לא פסק הלכה הוא מאזכר את המחלוקת עליהם פשוט השאלה כמה הם צריכים להיות או כלשהו זה שיטת נקמה או לפי שתת רבי יוסי שלושה טפחים שואלת הגמרא וכמה כלשהו זאת אומרת כלשהו זה כלום שב כלום תני רמחי כן אפילו כחוט הסרבל זאת אומרת כמו חוט שתופרים במעיל ממש כל עוד ויש לו ממשות הדק ביותר כבר מתיר את המבוי תנה אומרת הברייתא עשה לחי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי זאת אומרת הוא לא שם את הלחי בפתח המבוי אלא הלך עם הלכי נכנס בתוך המבוי נכנס נכנס נכנס עד שהגיע לחצי אורקו ושם העמיד את המבוי אומרת הגמרא חצי המבוי בעצם החיצוני שבו אין לחי אסור להשתמש בו שואלת הגמרא פשיטה לא תיקנת לא שמת שם לחי אין שום הגיון בעולם שיהיה מותר אלא אמה אומרת הגמרא יש פה חידוש אחר יש לו חצי מבוי מותר להשתמש בחצי המבוי המתוקן שואלת הגמרא הנמי פשיטה ברגע שתיקנת אותו שמת לחי מה אכפת לי שבחצי המבוי אחר לא שמת אומרת הגמרא לא כאן כבר יש חידוש מיוחד מהו דתי מה הייתי הייתי חושב לומר לחוש דיל מעטי להשת מוש בקולי יבוא בן אדם ולא בדיוק יראה ויבין את הניואנסים למה פה כן ופה לא הוא יגיד אם אפשר להשתמש בחצי מבוי הזה והוא ייראה אנשים משתמשים שם הוא יציר לעצמו גם בחצי המבוי החיצוני אומרת הגמרא כמה שמלן אני לא חושש ואיפה שמתוכן אני מתיר ואיפה שלא אני עוסר אמר רבא אשה לחי למבוי וגבו מן הקרקע שלושה או שהפליגו מן הכותל שלושה לא עשה ולא כלום אם הרחקת נכון מספיק כל שהוא אמרנו אבל אם הרחקת אותו מהקיר או שהבעת אותו לא עשית שום דבר ואפילו לרבן שמעון גמליאל דמר אמרינן לבוד עד ארבעה טפחים פה בכל אופן הוא יפסול אנה מילה למעלה כן למעלה באוויר בכל מיני דברים אז אני אומר אבל למטה שזה סמוך לקרקע כיוון דביה מחיצה שהקדים בוקעים בה לא קאמר לא אכפת לי בגובה בקורות וכל מיני דברים לדמיין כאילו זה מחובר אבל כאן שאמור להיות כאן איזשהיא מחיצת איזשהו דבר והגדיים בוקעים בה זה כלום שב כלום ולכן ברור שזה יבטל ואין כאן לכי ואסור לטלטל במבוי רבי יוסי אומר כך כתוב במשנה רוחבן שלושה טפחים הרוחב שלחיים לפחות שלושה טפחים אמר אבי יוסף אמר אב יהודה אמר שמואל אין הלכה כר רבי יוסי לא באלמה ולא בלך היין לא לעניין מה שהוא אמר על אלמי הילמי זה מי מלח ובעצם כתוב בגמרא שבת שכמות קטנה של מי מלח מותר להכין בשבת רבי יוסי עוסר גם כמות קטנה אומר שמואל אין הלכה כמוהו לא בעניין האיסור הזה שהוא עוסר להכין אילמה בשבת ולא בלח שלא צריך רוחב שלושה טפחים אמר לרב הונא ברכינה אומר לרב יוסף שהוא הביא את השמועה בשם שמואל באלמה אמר תלן כן הרי לפני שהיית חולה ולפני ששכחת את תלמוד באיל מאמרת לן בלחין לא אמרט לן לגבי הלחיים לא אמרת לנו הלכה שאל אותו רב יוסף למה שיהיה הבדל מה ישנה באלמה דפליג הבננה לי זאת אומרת מה ישנה באילמה למה שמה אתה מבין שאיין הלכה כמוהו כיוון שחכמים חולקים עליו לחי הנמי בלי ג רבנן עלי ולכן אין שום סיבה שלא יהיה אותו דבר וגם כאן אין הלכה כרבי יוסי אמר לי אנה לו רב הונה לא שני לחיים שומ דק שומ דקא רבי כות בלחיים רבי סובר כמוהו ולכן זו סיבה כן לפסוק כמו רבי יוסי בניגוד למה שקורה באלמה ששם באמת ר ששמה באמת רבי יוסי הוא דעת יחיד ושם אין שום סיבה לסבור כמותו רב רחומה מתני אחי רב רחומה הביא את אותו דיון אבל בצורה קצת שונה אמר רב יהודה בריד רב שמואל בר שילת משמי דרב אין הלכה כי רבי יוסי לא בעלמה ולא בלחיים בעצם אותו דבר הוא לא מביא את זה בשם רבי יוסף אלא בשם רב יהודה אמרו לי שאלו אותו חכמים אמרת האם אמרת את הדבר הזה שבאמת אין הלכה כי רבי יוסי לא בעלמה ולא בלחיים אמר להוא לא הוא נבל אמר להם לא לא לא אמרתי את הדבר הזה אמר רב האלוקים הוא נשבע ואמר אמרא וגמ ארנל מיני הוא אמר ואנחנו עצמנו למדנו את זה ממנו ומה הית מקד הרבי למה הוא חזר בו מה קרה שפתאום הוא נבל משום דרבי יוסי נימוקו אמו כיוון שרבי יוסי עליו נאמר נימוקו אמו תמיד יש לו נימוקים טובים יש לו ראיות טובות יש לו סברות טוב לכן כן ראוי לפסוק ם אותו אמר לרב אמר לרב ברב חנן להבי אלחמי למסקנה מה קורה פוסקים כמו רבי יוסי לא פוסקים כמוהו אמר לי פוק חזי מה העם הדבר לך תראה איך העם נוהג לפעמים יש סמכות אנחנו ולים לבדוק מה העם נוהג ולהבין שכך נהגו מאז ומתמיד וכך כל הרבנים התירו ולסמוך על כך ובאמת אומר רשי כל העם נוהג להכשיר בלחי במבוי בכל שהו ולכן יש לינו כח הלכה למעשה ולהכשיר באמת בלחי כלשהו ולתקן את המבוי איקה אומרת הגמרא איקה דמתני ליאה בעצם את הדיון הזה של פוג חזי מה הדבר על הלכה אחרת לחלוטין כתוב בגמרא ברכות השותה מים לצמאו אדם צמ שותה מים מה הוא מברך על כך אומר שהכל נהיה בדברו רבי טרפון חולק ואומר בורא נפשות רבות וחסון על כל מה שבראת זאת אומרת זו ברכה ראשונה על המים אמר לאב חנן לביי אל חתמי הם מברכים שהכל ו בורא נפשות אמר לפוק חזי מהם הדבר לך תראה איך העם נוהג והעם נוהג באמת לברך שהכל ולכן כך נפסק הל ואילו את הברכה של בורא נפשות את זה מברכים לאחר שתיית המים בואו נסכם כדרכנו דבר ראשון ראינו את הים של שלמה הוא החזיק 150 מקבעות איך יתכן אז אמרנו הוא לא היה מרובע הוא לא היה עגול אלא שלוש אמות תחתונות מרובעות ביחד הם הכילו 300 אמות מרובעות שזה 100 מקבעות שתי אמות עליונות עגולות ויחד הם הכילו 150 אמות מרובעות שהם 50 מקבעות יחד 10050 מקבעות מי אמר שכך זה היה בדיוק להפוך אני לא יכול כי ור ששפתו הגולה אבל אולי אני אשחק עם אומרת הגמרא לא כתוב שהוא מכיל 2000 בת בת זה שלוש עים כמו שאנחנו רואים מעשר הבת מן הקור אם כך יוצא ביחד 6000 שסעים שזה בעצם 40 מקבעות אז אני יודע שזה השיעור מה שכתוב 3000 בת זה לגושה כי הגודש הוא שליש כמו שראיינו גם לגבי כילים שהם מאוד גדולים כמו שראינו שהם מחזיקים 40 שיעה שהם קורים ביבש זאת אומרת 40 שיעה בלח שהם קוראים ביבש ואז הם באמת לא מקבלים תומ אנחנו רואים שיש מושג לא שיש מושג אלא שגודשים שאמרו אז דבר ראשן חיין זה לא ראיה לרבי זה לא ראייה לרבי אלעזר אליעזר כי יתכן שאנחנו אומרים ניסים לומר אולי לחייהן דלמה אבל זה לא מסתדר כי אם כך מה תגיד לי על קורות אז אמרנו שאותם לחיים שנחלקו בהן אז לפי תנ קמה שיעורן כלשהו ולפי רבי אליעזר ולפי רבי יוסי שיעורן שלושה טפחים עכשיו דבר נוסף שראינו ש כלשהו זה ממש כחוט הסרבל הכי קטן שיש ראינו דיון מה קורה אם הוא עשה לכי לחצים אבוי ואמרנו איפה שאין בחצי החיצוני ברור שעשו לטלטל ואיפה שיש מותר והחידוש שלא חושים שהוא יבוא להשתמש בכל המבוי רבה מגיע ואומר הזזת את הלחי או הגבעת אותו שלושה פחים הזזת אותו מהקיר שלושה טפחים פסול זה לא מתקן את המבוי ואפילו לרבן ש גמליאל שומר לבוד עד ארבעה פה הוא יאמר שלושה כי זה מחיצה שהקדים בוקעים בה והיא לא נחשבת כמחיצה רבי יוסי ראינו אומר וכבן שלושה טפחים וראינו אין הלכה כי רבי יוסי לא בהיל לגבי מי מלח שהוא עוסר להכין אפילו מעט ולא בלחיים רב אונה בעצם אמר שיש סברה לחלק כי בלחיים רבי סובר כמותו ולכן זו סיבה כן לפסו כמוהו רב רחומה בהתחלה אמר שאיין הלכה כמוהו לאחר מכן הוא חזר בו כיוון שרבי יוסי נימוקו אמו אבל אמרנו ראינו שרב ברב חנן אומר להבי פוק חז אם דבר וסומכים גם על לחיים כלשהו יש אומרים שהדיון הזה בכלל היה לגבי מה מברכים על מים בהתחלה האם שהכל או בורי נפשות ואמר הולך תראה מה העם נוהג וכולם נוהגים לברך שהכל בהתחלה ובורא נפשות בסוף נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: