העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד א
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא העירובין דף יד עמוד א' ראינו במשנה בסוף העמוד הקודם שכדי שהקורה תתיר את המבוי צריכה שהקורה תהיה ברוחב של טפח והסיבה כדי שיוכלו להניח עליה הריח הריח זה חצי לבנה לבנה רוחבה שלושה טפחים חצי חצי מזה זה טפח ומחצה כדי שהריח ישב בביטחה על אותה קורה צריך שהקורה תהיה רוחבה טפח שואלת הגמרא תפח תפח ומחצה בי כדי להניח עליה בבטחה הריח צריך שהי תפח או מחצה אומרת הגמרא כיוון דרכו לקבל טפח אידה חצי טפח מלבין לי בטינה משהו מאי גיסה ומשהו מאי גיסה אם אני רוצה להניח אין לי מטרה להניח על הקורת האריח כמו שראיינו בעמוד הקודם המטרה לתת שם של חשיבות לאותה קורה שיוכלו לבנות עליה יוכלו לשים עליה את את אותו הריח אבל אני בשביל לשים את הריח אני לא חייב שבאמת הקורה תהיה גם טפח ומחצה אלא מספיק טפח הבליטות של האריח מכל צד וצד אני יכול להתגבר על הבליטות באמצעות להניח טיפה טינה יינו טית להניח טיפה טית בצדדים וככה הריח יושב בביתך על הקורה אומר הבבא רבונה קורה שאמרו צריכה שתהיה בריאה כדי לקבל הריח כמו שלמדנו במשנה בדס רבון הקורה צריכה להיות עשוייה מחומר וחזקה כדי שתוכל לקבל את האריח אבל ו מעמידי קורה הקורה לא בהכרח יושבת על התפנות או גם אם הא יושבת על התפנות התפנות לא חייבות להות חזקות אבל לפעמים גם לא שמים אותה על התפנות אלא בצידי התפנות לא בקדמה ראינו שאם שמים בקדמה זה בעיה אבל אם שמים את הקורה בתוך התחום של המבוי רק לא שמים אותה ממש ל הדפנות אלא בצידי הדפנות שמים איזשהו ו מסוים ועל הו הזה מונחת הקורה הוים עצמם לא חיייבים להיות גם חזקים או גם רחבים כמו שהקורה עצמה ו מעמידי קורה אינן צריכים שיהיו בריאים כדי לקבל קורה ואריח ורב חסדה אמר אחד זה ואחד זה גם הקורה עצמה וגם הוים שמחזיקים את הקורה צריכים שיהיו בריאים הבים האלה כדי לקבל קורה ואריח אומ רב ששת הניח קורה על גבי מבוי הקורה לקש עצמה היייתה אמורה להתיר את המבוי אבל הוא פרס עליה מחצלת שם על זה בד מחצלת והגביע מן הקרקע אבל המחצלת לא מגיעה עד תחתית המבוי עד רצפת המבוי אלא רחוקה ממנו למעלה משלושה טפחים והגביע מן הקרקע שלושה קורה אין כאן כמה שהוא הסתיר לכל הדות קורה צריכה לשמש כעיקר גם למנדה אמר כמו שאמרנו משום מחיצה אבל גם זה משמש כמחיצה רק אחרי שמכירים בה ברגע שהוא שם על זה כיסוי א לא רואים את הקורה אז הקורה מתבטלת מחיצה גם אין כאן למה קורה אין כאן ומכסה מחיצה אין כאן ד למחיצה שהג דעים בוקין בה גם אם המחצלת היייתה יכולה לשמש כמחיצה אבל להיות שהמחיר לא מגיעה עד רצפת הקרקע אם היה מרחק של פחות משלושה טווחים הייתי אומר לווד והייתי מכשיר את המחיצה הזאת אבל המחיצה שהיא למעלה משלושה טפחים גם אם היית איכשהו כן רוצה להשתמש במחיצה שלא מגיע עד התחתית היות שגדי יכולים לעבור תחתיה מאבדת לחלוטין שם של מחיצה היא לא משמשת כמחיצה ושום דין לא יוכל לעזור פה לפתור את הבעייה חוץ שמצינו מחיצה תלוייה מטרת במים למדנו לפני שני דפים אבל מחיצה לא שגבוהה למעלה משלושה טפחים מהקרקע לא יכולה לשמש לעולם כמחיצה תן רבון קורה יוצאה מכותל זה וה נוגעת בכותל זה היא מסתיימת בקירוב לכותל השני או בכן שתה קורא אותה אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזה הסיומת של שתי הקורות קרובות אבל לא נוגעות פחות משלושה אין צריך להביא קורה אחרת דין לאבות שלושה צריך להביא קורה אחרת הם לא מתחברות רבן שמעון בן גמליאל אומר כידוע המחלוקת של רשב גם רבון האם לבוד זה בשלוש או בארבע פחות מארבעה אין צריך להביא קורה אחרת ארבעה צריך להביא קורה אחרת וכן בית קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל הריח שתי קורות דקות ברכבם שהם לא מסוגלות להחזיק פחות מטפח אבל הם שתי קורות מתאימות הם נמצאות אחת ליד השנייה רשי אומר מלשון תואמים תאומים דהיינו נמצאות אחת ליד השנייה אבל יש ויכוח פה בין הראשונים האם מדובר שהם ממש נוגעות אחת בשנייה או שאפילו מרחק של שלושה אני גם יכול להחשב אותם כאחד וכן בקרות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ו בזו כדי לקבל הריח אם מקבלות הריח לרכבו טפח אין צריך להביא קורה אחרת ם לאו צריך להביא קורה אחרת למה כמ שזה שהקור הם מפוצלות לשתיים נכון יש שתי קורות אבל הם צמודות או אפילו לא צמודות אבל אני מצמיד אותם מבחינה הלכתית אני מצמיד אותם אז אם הרוחב של שניהם ביחד מגיע מצטבר למצב כזה של יכול לקבל טפח ואני מכשיר שבג אומר אם מקבלות אריח לאורכו במקרה בנן ש הקורות לא הם לא קורה אחידה יחידה אלא יש לנו פה שתי קורות שאני רוצה להצמיד אותם ולהחשב כאחת פה הצורך שלי בקורה יותר רחבה בסיכום הכללי שהה יותר רחב אם מקבלות הריח לאורכו שלושה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת אשבק מחמיר פה ואומר שהקורה הזאת שהיא מחולקת לשתיים צריך שיהיה בסיכום של שתי הקורות יחד שלושה תפ ולא מספיק טפח אחד היו אחת למעלה ואחת למטה שתי קורות לא אחת מעל השנייה בצמידות אבל אחת למעלה ואחת למטה רבי ושי בר יהודה אומר רבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה וא התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תאה ליונה למעלה מכף המה כמ שקרא מעל כף המה הרי היא פסולה והתחתונה למטה מעשרה גם ראינו במשנה הראשונה קורה שלמטה מעשרה גם היא פסולה לכן אם שתי הקורות נמצאות בטווח הזה שלמעלה מערה תפוחים ופחות מ-20 אמה אני יכול להנמיך את העליונה או גביע את התחתונה ולהחשב אותם כצמד ואז כמובן להכשיר אותם גם פה כמובן יש את המחלוקת בין האחרונים האם מדובר שממש על ידי הצמדה שהורדת הנמכה או הגבעה אני שם אותם ממש צמודות אחת ד לשנייה או אפילו במרחק של שלושה טפחים אני גם מכשיר באופן הזה אומר הביה המד אמר אחרון זה היה רב יושי ברב יודה סבר לקבוע בחדא כרב יודה ופליג בחדא סבר לקבוע בחד דת רועין הרי מי הוא במשנה התנא שאומר שרואין הרי לפי תנק לפי רבון צריך שהקורה תהיה ראוייה ממש לקבל הריח לא הקומה תועיל ולא עגולה ולא קש עשוייה מקש צריך ממש שהקורה תהיה ראוייה באופן פיזי לקבל את האריח כל חיסרון אני לא שם אריח אבל כל חיסרון רון באפשרות שלי ני עכשיו מריח פוסלת את הקורה אז כמובן הקורות האלה שאחת למעלה ואחת למטה אי אפשר להתאים ביניהם ארי אי אפשר לשים שם מריח קורה אחת למעלה קורה אחת למטה לכן סבר לכבודה שאני אומר רוים עומת זה בפ לגלה בחד ד אילו רבי יהודה סבר אפילו למעלה מ-20 למדנו במשנה הראשונה שרבי יודה סבר שלמעלה מ-20 הקורה לא נפסלת ורבי יוסי ברבי יהודה בנו סבר בתוך כ ען למעלה מכ לא אז רוצה ש רב יהודה דבר אחד הלך בדרכיו בשיטת אביו ודבר אחד לא מתני רב יהודה לכיה ברב כמי דרב רב יהודה לימד את חי הבנו של רב בנוכחות רב רחבה אף על פי שאינה בריאה זה לכאורה לשונו של רב יהודה במשנה אבל כפי שמסבירים הראשונים הוא נקט את זה בדס רבונו שגם רבונו לא צריכים ממש בריאה כדי שתוכל לקבל אם הא רחבה טפח גם אם היא עשויה מקש זה גם אמר לרב אתני רחבה ובריאה הוא מצדיק את הלו שנ של הגרסה שלנו במשנה צריך גם רחבה וגם בריאה ובאמת ככה הלכה צריך גם רחבה וגם בריאה ולא אמרינן רואיל ואומר רב ליי אומ רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה יש לנו מקרה מיוחד שאם הא רחבה ארבעה טפחים אפילו שהיא עשוייה מקש ואינה בריאה רחבה ארבעה שיני רחב למעלה מאר ארבעה ומעלה זה כורה באמת מאוד מכובדת ולכן במקרה דנן אני לא צריך שבפועל היא תוכל לקבל אריח אתה של קש שואלת הגמרא מי אומר את הדעה הזאת מי אומר את הדין הזה רבי יהודה רב יהודה אמר בפירוש שלא צריך שתהייה בריאה ממש אז מה החידוש פה בשעתה של כש אני מחשיב את זה כעילוי של מתכת מהי כמ שמלן דאמרינן רואין הרי למדנו את זה היינו אך למדנו כבר מקודם מה דמה במינה אמרינן שלא במינה לא אמרינן אם הייתי אומר של קורה שההיא חלשה אוקיי שהי לא מסוגלת להחזיק בפועל את האריח היא מרחבה טפח אומר רבי יהודה אמרינן רואים כאילו שהיא מסוגלת כן להחזיק אבל בכש הייתי אומר אולי לא כמ שאפילו ש רחבה טפח לא הייתי אומר כאילו מדובר פה בעץ חזק קש זה לא עץ עץ זה לא קש אולי הייתי אומר במקרה דנן שזה לא במינה אין אפשרות בקורה של קש שתחזיק את האריח אולי שמה לא הייתי אומר רואים כמה שמילה עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה גם אם הקורה הולכת בצורה קומה דהיינו בולטת כלפי חוץ פשיטה כמ שמלן כדרב זירא אומר רב זירה היא בתוך המבוי וקמו מיתה חוץ למבוי היא נמצאת ממש בגבול המבוי והכמויות מחוץ וכמו שלמדנו לאל הקורה צריכה להיות בתוך המבוי אי בתוך 20 וקמו מיתה הכוונה היא הבליטה הגובה העיגול שנמצא מעליה למעלה מ-20 אי למעלה מעשרה וקמו מיתה יורדת כלפי מטה למטה מעשרה רואין כל שאילו נטלה כמו מיטה ואין בין זה לזה שלושה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת זאת אומרת אני מתעלם מהתמימות שאמורה להפריע לי כמה שהיא בולטת מהמבוא היא למטה מ-1 היא למעלה מ-20 אני מתעלם כאילו אני מנתק אותה כאילו אני גוזר אותה משמה אם יש פחד יש פער של פחות משלושה טפחים במקרה דנן אני משתמש בלווד ואני מתיר פשיטה מה החידוש בזה אומרת הגמרא אי בתוך מבוי וקמו מיתה חוץ למבוי צריך עלי מה ודתי מלי חוש דיל מתי למשוך בטר קמש מלן אנשים הרואים את הקורה ועל פי הקורה הם מטלטלים אם הקורה תבלוט כלפי חוץ אנשים נפסו פסייה אחת מתחת לא תה ק מימות ושמה באמת אסור כמר שהקורה מתירה רק את תוך המבוי ולא מחוץ לו הייתי אומר שבמקרה דנה נאסור קורה כזאת כמה שמל לדס רבודה אמרינן רואין ולא רק שמרינה רואיין כאילו הקורה ישרה אלא גם הבליטה הזאת שבולטת מחוץ למבוי לא פוסלת את הקורה לא פוסלת את המבוי אם אני אומר שיש בה פחות משלושה טפחים משני צידיה כאילו אני מוריד אותה מפחית אותה מהקורה ונשאר לי קורה שמתחברת באמצעות לבוד למדנו במשנה שאם יש לנו קורה שהיא עגולה ואני רוצה להכשיר אותה כדי לשמש כקורא עבור מבואי הכלל הוא כמו שאמרנו צריך להגיד דרוין צריך שאני אסתכל על הקורה כאילו היא במקרה של עגולה חצוייה באמצעה וממילא יש לי פה משטח ישר באמצע ועל זה אני יכול להניח את הריח איך אני אדע כמה יהיה השטח אני הרי לא חוצה בפועל איך אני אדע אני מודד אומרת המשנה את ההיקף אם ההיקף הוא שלושה טפחים דע לך שהקוטר ברגע שתחצה את הקורה לשתיים הפנים של החצי הזה יהיו ברוחב של טפח הגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת עתו למלי מה צריכים להגיד את הדברים האלה הגולה רין אותה כל הדברים סיפה צריך עלי כל שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב תפח מנני מילה מאיפה אני יודע את זה שואלים מאחו מה פירוש מנני מילה לוקחים מודדים לוקח עץ תמדוד רשע היקף הוא שלושה והרגע שאתה חוצה הקוטר הוא אחד לא לה הלכה למיסה מבחינה מדעית מבחינה טכנית וזל גם היו מודעים לזה זה לא מדויק הטפס מביא את זה כמה פעמים בשס שזה לא מדויק זה לא שלוש מי שיודע זה מדובר 3.14 וכולי וכולי אז חזל באו ואמרו אבל להיות ש מהתנך אנחנו רואים שמדובר בפער של פי שלוש ממילא זה הפער שאנחנו נתחשב בו לעניין הלכה זה נכון שמבחינה מדעית או אם נרצה ללכת לחומרה נצטרך כן להתחשב בפער הקטן הזה אבל היות ש המנח אנחנו נראה עוד מעט פסוק שאומר לנו שפי ש ההיקף או פ ש מהקוטר אנחנו אמורים להתחשב במספר הזה אומר רבי יוחנן ומקרא אצל שלמה המלך כתוב ויעש את היים מוצק 10 בעמה משפתו עד שפתו דהיינו משפת הבריכה הוא עשה בריכות ממים בשביל שיהיה מים בית המקדש משפתו עד שפתו זאת אומרת מהקצה משפה בצד הפנימי שלה לצד הפנימי של השפה ממול היה 10 אמות עגול סביב וחמש במה קומתו הגובה של הבריכה הייתה חמש עמות וקו 30 בעמה יסוב אותו סביב הבינה הגמרא שאת כל הבריכה הזאת אם מקפים אותה בחוט תמדוד שמה 30 אמה דהיינו פי שלוש מהקוטר של 10 אומרת הגמרא ויק שפתו זה לכאורה אמור להות יותר מ-30 אמרת שהמדידה הקוטר הפנימי היה 10 אבל מבחוץ יש תוספת של השפה אומר רב פפה שפתו שפת פרח שושן כתיב ב זאת אומרת דכתיב ו תפח ושפתו כמעשה פרח שושן משהו זניח משהו דק מאוד שלא אמור להשליך לא אמור להתחשב בו בהיקף 2000 בת יכיל אנחנו נראה את זה בהמשך מה הכוונה 2000 בת יכיל ככה מתאר הנביא את הבריכה הזאת של שלמה אז היות שמדובר במעטפת דקה מאוד אומרת הגמרא ויק משהו אומרת הגמרא לכי כחשב מגבי כחשב באמת ה1 רמות לא היה ההיקף הקוטר הפנימי משפה לשפה אלא כולל התפנות מבחוץ ולכן באמת אם אנחנו מקיפים את זה יוצא בדיוק 30 אם נסיים ונמר יש פה אמרה מאוד מפורסמת של הגון בוילנה שאומר שכידוע הפער בין המשפט של חזל שזה פי של לבין מה שהמדע אומר ששמה זה 3.14 עם המשך הרבה ספרות אחרי הנקודה הפר ביניהם בין 3.14 ל3 אותו פר שיש בפסוק כתוב בפסוק כמו שראינו מקודם בקו 30 באמה קו כתוב בלי a כן אבל בקרי קוראים אותו בלי a אבל בכתיב כתוב a הפר בין הגימטריה של קו שזה 106 לבין הגימטריה של קווה זה 111 מי שיעשה את היחסיות ביניהם ז אותה יחסיות בין 3.14 ל3 וזה רמז מהנביא בתנך גם לפער הזה שבין חזל לבין המדע טיפס אומר אנחנו הים אומרים אין לנו כוח להגיד אבל תסס אומרים בכמה מקומות וגם פה שהפ ש זה לא מדויק זה קצת יותר מפי ש זה שלוש ושביעית כמו שאמרנו 3.14 ובאמת יש לזה רמז והסמכת מהפסוק [מוזיקה] בנביא yna
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה