העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יד עמוד א

[מוזיקה] דף יד עמוד א מסופר על יהודי שהגיע פעם לאדמור לרב ואמר לו על יהודי אחר שתנהג בצורה שלא כל כך עולמת הוא אמר לו היהודי הזה מצווה לרדת לחייו מצווה לבזות אותו מצווה להעיף אותו מהבית כנסת וכולו וגומר כל מיני מצוות אמר לו אותו אדמור אני אין לי חפץ ולא מעוניין במצוות הללו והוא אמרלו כתוב בפסוק בתורה והיה כאשר תריד ופרקת הוו מעל צווארך כמה מצוות יש בתורה תריג 613 והיה כאשר תריד אם אתה תוסיף מדעתך מצווה נוספת כגון המצוות שאתה הבאת לי מצווה לרדת לחייו מצווה לבזות אותו וכדומה ואז יהיה לך תריד מצוות 614 והיה כאשר תריד אם יהיה לך תריד ופרקת הוו מעל צוך תגיע מהר מאוד לפריקות עול כי אותו אחד שמוסיף מצוות מדעתו הוא סומך על דעתו הוא הוא יגיע גם להוריד מצוות ולהוריד סייגים ולהוריד גדרים ובסוף הוא גם יפגע בעיקר את הדבר הזה אנחנו לומדים גם עמוד שלנו אנחנו נראה היום שבן אדם ש מדעתו אדם שיילך אחר רוחב ליבו ולא ישמע לדברי חזל ולדוגמה יש לו קורה והוא ישים מעליה מחצלת נראה בעמוד שלנו לפעמים זה סתם חומרה מגוחכת לפעמים עד כדי כך הוא אפילו כל המוסיף גורע והוא יגיע לידי כך שה מבוי שלו לא יתוקן כלל בואו נצמד לדברים הפשוטים של חזל בלי חוכמות בלי התחכמויות לא מעבר להחמיר תמיד אפשר כמובן בהתייעצות צמודה עם רב והכי חשוב לדעת שזו חומרה בעלמה לא לחשוב שזו האמת ואין בלתה להצמד העיקר העיקר הוא להצמד רק לדברי חכמים אתה מחמיר אין בעיה קדוש שיאמר לא הכל טוב ונפלא לדעת רק איפה הקו הדק שמבדיל בין חומרה נהדרת לבין אחת כזו שיכולה להביא לכל המוסיף גורע וכמו שנראה בעמוד שלנו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף יד עמוד א למעלה ראינו במשנה שהקורה המדוברת שמכשירה את המבוא צריכה להיות לכל פחות רוחב טפח כדי לקבל הריח הריח בעצם אורך האריח הוא שלושה טפחים רוכבו הוא טפח וחצי ולכן שואלת מיד הגמרא טפח האם מספיק שהקורה תהיה רק רוחב טפח טפח הוא מחצה בי אמור להיות טפח וחצי כי כמו שאמרת הריח רוכבו טפח וחצי עכשיו הגמרא ידעה כמובן שאפשר לומר כמו שהסברנו במשנה שזה בולט רבע טפח לכל כיוון אבל מסבירים המפרשים הגמרא מתכווננת לשאול הרי אם כל העניין זה קביעות כן שזה יהיה נראה הכנה לבניין וכדומה אז למה למה אתה מספיק לך שאני אשים את זה בצורה כזאת הראית אתה צריך טפח וחצי שיעמוד בצורה טובה אונה הגמרא לא כיוון ד רחב לקבל טפח אידה חצי טפח החצי טפח שבעצם לא עומד על האריח מלא בן לי בטינה משהו מא גיסה או משהו מהאי גיסה וקיימה אני מורח אומר רשי אצבע אחת כן רוחב אצבע של תט מצד אחד של הקורה רוחב טפח ש אצבע של תת מצד שני של הקורה ואז אני מניח את האריח בעצם אני מכסה כמעט את הכל כמעט נשאר משהו ש שמשהו הזה כבר לא נחשב מסבירים המפרשים זה לא רק איזשהו קולה איזשהו משהו דוחק ככה היו רגילים לבנות בבניין היו רוצים להגן על הקורות שלא ירטבו מהגשם מהגשם ומפגעי מזג האוויר וכדומה ולכן תמיד היו שמים את הלבנים טיפ טיפה עודפות מעל הקורות ולכן גם כאן זה מה שאני מצריך יש לי פה את הטפח של הקורה עוד אצבע ואצבע נשאר משהו מכאן ומשהו מכאן שזה באמת לא מפריע לי אמר הבא ברבונה אותה קורה שאמרו צריכה שתהייה בריאה כדי לקבל הריח כמו ש ראינו במשנה אבל מעמידי קורה זאת אומרת אם הקורה לא מונחת ישיר על כותלי המבוי אלא על יתדות שיוצאות מהמבוא וכדומה שכמובן זה קשר אינן צריכים שיהיו בריאים כדי לקבל קורע והריח זאת אומרת מספיק שהם יכולים לקבל רק את הקורע זה שאם היית שם הריח המעמידים האלה לא היו יכולים לשרוד לא אכפת לי כי רק הקורה היא זו שצריכה להיות מספיק חזקה ובריאה כדי לקבל הריח לגבי היתדות הללו אין כל עניין ואילו רב חיסה חולק ואומר אחד זה ואחד זה גם הקורה וגם אותם מעמידים אותם יתדות צריכים שיהיו בריאים כדי לקבל קורה והריח כשאני אומר לך שהקורה צריכה לקבל הריח אני מדבר כשהיא כרגע תקנית שהיא נמצאת במקום הראוי לה אז היא צריכה לקבל הריח כמובן שגם העמידה צריכים להיות מספיק חזקים כדי לסבול את הכובד של קורה פלוס הריח אמר רב ששת הניח קורה על גבי מבוי ופרס עליה מחצלת בעצם הבן אדם הלך ומעצמו החליט להיות טוב יותר לעשות מחיצה לא רק לעשות לא רק לשים קורה אלא לשים גם את ה מחצלת עלי כדי שתהווה מחיצה בין רשות הרבים לתוך המבוי והגביע מן הקרקע שלושה אם הוא הגביע את המחצלת הזאתי לא מגיעה עד הרצפה אם היא תגיעה עד הרצפה זה יהיה מצויין בכלל לא מעניין אותי הקורה באמת יש כאן מחיצה אבל ברגע שהיא לא מגיעה עד הרצפה יש שלושה טפחים או יותר כן שלושה טפחים זה השיעור של הבוד שאני מחשב כאילו זה נצמד לרצפה אבל אם יש יותר מכך פסול למה קורה אין כאן כי לא רואים אותה ומחיצה אין כאן כיוון שהיא לא מגיעה עד הרצפה ומסבירה הגמרא קורה אין כאן ד המיכסה והיא לא יכולה לשמש כיקר כשלא רואים אותה ומחיצה איין כאן דאולה הי מחיצה שהקדים בוקעים בה וזו הגדרה של מחיצה שאיננה מחיצה אם גדיים יכולים לבקוע בה לעבור מצד לצד שזה אומר שלושה טפחים ומעלה אני לא מחשיב אותה כמחיצה ולכן ממה נפשך אין כאן לא קורה ולא מחיצה ולכן אסור לטלטל באותו מבוי תנו רבנן קורה יוצאה מקטל זה ואינה נוגעת בקטל זה בעצם הקורה לא מתאימה למלא רוחב פתח המבוי היא יוצאת מהכותל הזה ולא מגיעה לכותל שכנגדו יש רווח בין סוף הקורה לקול השני וכן שתי קורות אחת יוצאה מקוטל זה ואחת יוצאה מקול זה ואינן נוגות זו בזו אם הם היו נצמדות ונוגעות ממש לא אכפת לי שזה שתי קורות בשמחה רבה הבעיה היא כאן שהם לא נצמדות יחד יש רווח ביניהם מה הדין פחות משלושה אין צריך להביא קורה אחרת כי שוב אנחנו משתמשים בדין של לבוד ומצמידים את שני הקורות או את הקורה אחת לכותל מצמידים אותה אבל אם יש שלושה פלוס שלושה ויותר מכך צריך להביא קורה אחרת ורק אז המבוי כשר על ידי הקורה רבן שמעון בן גמליאל אומר וגם את שיטתו אנחנו כבר יודעים הוא סובר שבכל מקום שאנחנו מדברים על ווד זה לא שלושה תפח אלא ארבעה טפחים ולכן בכל פעם שנשתמש בלווד הוא יחלוק רבן שמעון גמליאל אומר פחות מארבעה אן צריך להביא קורה אחרת ארבעה צריך להביא קורה אחרת כי זה השיעור לשיטתו שאומרים בו לבוד וכן מביאה הביתה מקרה נוסף שתי קורות המתאימות שתי קורות מקבילות שניהם עומדים על פתח המבוי שני הקורות גם מגיעות מצד לצד מכותל לכול הכל בסדר רק יש להם זה היה אחרת לא בזו כדי לקבל הריח ולא בזו כדי לקבל הריח כל אחת מהמהם אין להם את הרוחב התקני שצריך בשביל קורה כמו שראינו טפח אומרת הנקמה אם מקבלות הריח לרוחבו טפח אין צריך להביא קורה אחרת אם הם עומדות אחת צמודה לשנייה וביחד זה טפח ואז אתה יכול להניח את את האריח כמו על כל קורה שרוחבה טפח זה בסדר גמור מדברי רשי משמע שתנקה סובר שהם צריכים להיות צמודות וממש נוגעות אחת בשנייה ואם לאו אז באמת צריך להביא קורה אחרת ואילו הב שמעון בן גמליאל חולק רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלות הריח לאורכו שלושה אין צריך להביא קורה אחת זאת אומרת רבן שמעון בן גמליאל אומר אני מסתכל כאן על הריח ופה אני יכול אפילו להשתמש באורכו של הריח שלושה טפחים אני ארחיק את הקורות נכון שכל אחת מהם דקיקה רוחב אצבע מבחינתי אני ארחיק אותם נסה להעמיד עליהם הריח לאורכו שלושה טפחים ואז אני אבדוק אם הם מספיק חזקות ובריאות והם אוחזות את האריח זה מצויין ועם לאו צריך להביא קורה אחרת יפה מאוד מקרה נוסף היו אחת למעלה ואחת למטה אותם שתי קורות שאיין בכל אחת מהמהם כדי לקבל הריח לא רק שאין בכל אחת אלא בעיה נוספת הם היו מרוחקות זו מזו בגובה אחת גבוהה ואחת נמוכה ואז מגיע רבי יוסי ורבי יהודה ואומר רואין את העליונה כאילו הי למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה זאת אומרת אחת מהם אני משפיל או אחת מהמהם אני מעלה אני מצמיד את שניהם כביכול בעיני רוחי ובודק האם הם היו יכולות לקבל הריח כשהם היו צמודות או לא רואין את העליונה כאילו היא למטה את התחתונה לו היי למעלה אבל ובלבד שלא תהיה עליונה למעלה מ-20 אמה והתחתונה למטה מעשרה זאת אומרת שניהם צריכים להיות בטווח שראוי להכשר מבוי אם אחת מהם נמוכה יותר או גבוהה יותר בברור שהם לא מצטרפות אמר הבי אותו רבי יוסי ברבי יהודה כאן שאומר רואין את העליונה ואת התחתונה סבר עלי כבוע בחד כאביו רבי יהודה כן דיברנו כאן במשניות על רבי יהודה פעמיים כבר מתחילת הפרק ראינו את רבי יהודה במשנה חולק אז רואים שרבי יוסי בנו סובר כמוהו בדבר אחד ופלי גלי בחדא ובוא נראה סבר עלי קבוע בחד דטל רועין הוא גם יש לו את הסברה של רועין כמו שראיינו במשנה שלנו שרבי יהודה אומר שרוין את הקורה כאילו היא בריאה כאילו היא רחבה זאת אומרת גם בדברים שקש או של קנה או עגולה או כל מיני דברים כאלה שהוא אומר רואין את הקורה כאילו היא של מתכת או כאילו היא יישרה וכדומה וגם כאן בנו משתמש בעניין הזה של רועין שאני משווה את הקורות העליונה והתחתונה אני משפיל ומעלה ומצד שני פ ליגלי בחדא למה דאילו רבי יהודה עצמו סבר שגם למעלה מ-20 קשרה הוא אמר מפורש שמבי קורת מבואי גם עד 4050 אמה למעלה מ-20 אמה גם כשרה ואילו בנו אומר כאן ורבי יוסף ורבי יהודה מדגיש סבר בתוך 20 אין למעלה מ-20 לא הוא מדגיש כאן במפורש דווקא אם זה בתוך 20 אמה אבל אם זה למעלה מ-20 אמה אי אפשר כבר להשפיל אותם אם כן רואים שהוא סובר כמו אביו בדבר אחד וחולק עליו בדבר אחר ראינו במשנה רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה זאת אומרת שהקורה ברגע שהיא רוחב טפח גם אם היא לא בריאה זה בסדר גמור תני לרב יהודה לחיה ברב כמד רב הוא לימד אותו את המשנה הזו רחבה אף על פי שאינה בריאה שרבי יהודה מכשיר אמר לי אמר רב לרב יהודה את נהה תלמד את בני רחבה ובריאה שרבי יהודה מודה לחכמים שצריך גם רחבה וגם בריאה ואיין אף אחד שחולק על כך שואלת הגמרא ואמר רבי לאי אמר רב שימו לב בשם רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה אנחנו רואים שיש שיטה שאומרת שברגע אמנם רוחב ארבע אבל יש מושג שאף על פי שאינה בריאה אני מחשיב אותה לקורת מבואי אז הוא הרי מחק מכל וכול את דברי רבי יהודה איך ייתכן אונה הגמרא רחבה ארבעה שני אתה צודק ברגע שי רוחב ארבעה טפחים אז באמת מודה רב שיש את השיטה הזו ואפילו רב אמר כך שרכבה אף על פי שאינה בריאה אבל במקרה של משנתנו ששמה מדובר על כורה של רחבה טפח שמה הוא באמת צו וכך הוא אמר לרב יהודה ללמד את בנו שדע לך אין אף אחד שסובר שרכבה אף על פי שאינה בריאה וגם רבי יהודה מודה לדברי החכמים רחבה ובריאה ראינו במשנה היתה של קש ויין אותה כאילו הי של מתכת שואלת הגמרא מי קמ שמלן מה מגיע רבי יהודה להדגיש לנו במקרה הזה שאם היייתה של קש או של קנה רואין אותה כאילו היא של מתכת דאמרינן רואין זה מה שהוא בא לומר לנו שאני מדמיין כאילו היא חזקה היינו אח זה מה שאמרנו לפני שנייה רחבה אף על פי שאינה בריאה למה הוא צריך להיכנס לרזולוציות האלה היייתה של קנה כאילו של מתכת מה זה מעניין אותי אונה הגמרא ברור זה חשוב מהו דתימא במינה אמרינן אבל שלא במינה לא אמרינן הייתי חושב שדווקא אם זה עץ אבל עץ חלש עץ שלא יכול לעמוד בו ואז אני אומר אני מדמיין כאילו זה עץ חזק הייתי חושב שרק לגבי עץ יכול להבות אותו לחזק אותו וכדומה אבל אם אתה לוקח דבר שכל עצם המין שלו הוא חלש הוא רעוע כמו קש וקנה הייתי אומר פה אני לא יכול לומר ועים כאילו מה תדמיין שזה הקש הכי חזק עדיין הוא לא יכול לקבל הריח לכן כמהש מלן לכן רבי יהודה אומר לנו זה לא משנה מאיזה מין זה תמיד אני אומר רואין כאילו היא של מתכת עד כדי כך המקרה הבא ראינו עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה וגם כאן שואלת הגמרא פשיטה ברגע שאמרת לי שכל קורה שהיא שבמציאות אתה לא יכול להניח עליה הריח אתה מדמיין כאילו ישרה כאילו היא של מתכת וכדומה למה צריך לומר את זה בעקומה אומרת הגמרא כמה שמן כדי רב זירה דמה רב זירא מה קורה אדם שהניח קורה עקומה במבוי ועקומה זה לא כמו שאולי הבנו בפשטות שהקומה פירושה מדרון עקומה זאת אומרת שדמיינו לעצמכם מבואי יש קורה שעומדת על כותל א על כול אחד עד הכול השני אבל באמצעה היא לא ישרה בקו ישר אלא פתאום יש איזהשהו נקרא לזה איזשהו מעקף איזשהו מחלף זאת אומרת זה לא בקו ישר אלא יש איזה עקמומיות ועקמומי הזו יכולה להיות לכל כיוון אומר רב זר מה קורה אם הי בתוך המבוי ועקמומי אתה מחוץ למבוי ברשות הרבים או שהיא בתוך 20 ועקמומי אתה למעלה מ-20 זאת אומרת אם כל הקורה היייתה במקום שהכמויות נמצאת ברור שזה היה פסול השאלה איך עכשיו אני מחשב את זה אותו דבר אי למעלה מעשרה והכמויות יורדת למטה מעשרה השאלה אם זה כשר או לא אומר הב זיר רואים כל שאילו ינטל הקמ מותה ואיין בין זה לזה שלושה זאת אומרת אם אני אעקוף ככה את המחלף הזה את המעקף ואיין שם שלושה טפחים זה בסדר גמור אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת זה מה שמגיע רבי יהודה לחדש לנו את האמרה הזאת של רב זירה שואלת הגמרא נמי פשיטה ברגע שזה פחות משלושה טפחים אני מצמיד איזה מדין לבוד לא אכפת לי מבחינתי שלא יה שם בכלל קורה אתה מדבר איתי על העקמומיות שלה שלא יהיה עקמומיות אין כלום עדיין אמרנו מצמידים אומרת הגמרא לא היא בתוך מבואי ועקמומי אתה חוץ למבוי זה הצליח לי כאן צריך חידוש גדול עוד תמה אתה צודק אם לא היה קורה בכלל זה היה נפלא אבל כאן זה יוצא למקום פסול שאפשר להיכשל ליחו שיל מתי למשוך בטרה אנשים יבואו לטלטל יגידו רגע אני עדיין מתחת לקורע ויבואו לטלטל ברשות הרבים לכן והייתי חושש ואומר זה פסול כמהש מלן כאן יש כבר חידוש גדול וזה מה שמגיע התנה במשנה לחדש לנו דעלך גם בכזה מקרה אומרים רועין ואני מדמיין כאילו ואין כאן קורה בכלל או כאילו אני אומר לבוד מדלג על זה וזה כשר ומכשיר את המבוי ראינו בפסקה הבאה של המשנה גולה רואינו אותה כאילו הי מרובעת שואלת הגמרא שוב התו למה לי ברגע שכבר אמרת לי את כל הסיטואציות האפשריות אם מישל קנה אם מי של קש אם היא עקומה הכל אמרת לי למה אתה צריך לומר לי גם בגולה אומרת הגמרא אתה צודק זה באמת מובן אבל סיפה הצריך עלי הסיומת של המשנה שהביאה לי את בעצם את הטיפ את החידוש ההנדסי הזה איך בודקים את זה בשביל זה הבאנו את זה כל שיש בהיקפו שלושה טפחים יש בו רוחב טפח שאתה מודד אתה יכול פשוט למדוד לקחת דבר עגול להקיף אותו בחוט ואם יש ל שלושה טפחים טפח בעצם בכל דבר אם יהיה יותר תחשב תמיד שליש וזה השיעור של הקוטר שלו שואלת הגמרא מנען מילה מסבירים המפרשים מה זה מיננ מילה תבדוק ותראה שזה כך הם אומרים מיננ מילה כי הרי זה לא בדיוק כך יש כמה משהו לכאן משהו לשם שאותו אנחנו לא מחשבים פה הגמרא אומרת בעצם בסוג של מספר עגול שלושה טפחים וטפח וזה לא בדיוק כך אז מננ מילה מאיפה רואים שאפשר לסמוך על השיעור הזה במדויק אמר רבי יוחנן אמר קרא כתוב היה ים שעשה שלמה זה שימש כמקווה טהרה לכהנים או לחלק מהכלים זה נקרא ים שעשה שלמה והוא עמד בבית המקדש כתוב שם כך ויעש את הים מוצק מוצק שהוא יצק אותו ממתכת 10 בעמה משפתו עד שפתו עגול סביב הים היה עגול והקוטר זאת אומרת האמצע שלו אם היית מודד מצד לצד היה 10 אמות והוא ממשיך ואומר וחמש בעמה קומתו ושימו לב וקו 30 בעמה יסוב אותו סביב אנחנו רואים במפורש הקוטר היה 10 אם היית לוקח קו היית לוקח חוץ ומקיף את כל הק פו היייתה מגיע ל-30 אמה זה ביחסי בדיוק אותו דבר כמו שאמרנו שלושה טפחים הקוטר זה טפח שואלת הגמרא ויק ה שפתו בעצם החישוב מה שמע שהוא רק פנים הים של שלמה ואילו שאתה לוקח חוט ומקיף אותו יש גם את השפה אומרת הגמרא השפה ממש דקיקה אמר פפא שפתו שפת פרח שושן כתיב בי זה היה דק כמו העלי כותרת של פרח שושן זה דקיק ממש כמו שכתוב דכתיב והובי או תפח למטה היה אוביו תפח אבל ו שפתו כמעשה פרח שוש ממש דקיק 2000 בת יחיל בתוכו זה יחיל 2000 בת שעל זה נדבר בעזרת השם מחר שואלת הגמרא ויקה משהו בסדר עדיין הדפנות יש בהם את ההובי משהו הזה של הפרח שושן שזה כבר יותר מהחשבון של 10 מול 30 אונה הגמרא כי כח השיב מגבי כח השיב שאנחנו מחשבים את שפת היקף הים אני זאת אומרת כאילו כמה הקיף אותו ה30 המה הללו מחשבים מהצד הפנימי ואז זה באמת מידה מדוייקת מחר נמשיך ונרחיב בעניין זה בעזרת השם וכדרכו בואו נסכם דבר ראשון הגמרא אמרה שבאמת מספיק טפח כיוון שאני שם תית מצד זה כן אות הקורה שאמרו על אף שהריח הוא טפח וחצי אני שם תית מצד זה ומצד זה ול זה את האריח וזה באמת הדרך הנורמלית ולכן כך זה כשר מחלוקת האם מעמידי קורה צריכים שיוכלו לקבל אריח או לא הניח קורה על גבי פתח המבוי פרס מחצלת אם מקביעה מן הקרקע שלושה זה לא בסדר כי קורה אין כאן כי אין הקר ומחיצה אין כאן כי הגדיים בוקעים בה קורה שיוצא מקוטל זה וכן שני קורות וכדומה נוגות ולא נוגות אז לווד ולא לווד ולפי חכמים זה שלושה טפחים ופחות משלושה טפחים לפי רבן שמעון גמליאל זה עניין של ארבעה טפחים שתי קורות המתאימות שבאף אחת אין לקבל הריח לפי תענ קמה הזה צריך להיות צמוד ולהניח עליו הריח טפח אם זה אוחז זה מצוין אם לא צריך להביא קורה אחרת לפי רבן שמעון גמליאל מקבלות הריח לאורכו שלושה טפחים זאת אומרת אני יכול להרחיק אותם ולהניח הריח לאורכו שלושה טפחים וזה בסדר ואם לו צריך קורה אחרת מקרה נוסף אחת למעלה ואחת למטה אומר רבי יוסף רבי יהודה אני רואה אני פיל אני מרים ומשווה אותם ביחד ובודק האם הם היו בדמיון אם הייתי מצמיד אותם יכולות לקבל אריח או לא אבל הוא מציין בלבד שלו תהה עליונה למעלה מ-20 אמה ותחתונה למטה מער טפחים ומכאן בעניין של רועין הוא אומר בדיוק כמו אבא שלו רבי יהודה במשנה שאומר על קורה רועין ובעניין של למעלה מ-20 אמה אבא שלו מכשיר והוא פוסל אז הוא סובר כמו אביו באחד וחולק עליו באחד רבי יהודה ראינו במשנה הרחבה אף על פי שאינה בריאה רב אמר לר לרב חיא לרב יהודה שילמד את בנו חיה שאיין רבי יהודה לא חולק והוא גם סובר רחבה הוא בריאה ומה שראינו הוא רחבה אף על פי שאינה בריאה זה דווקא ברחבה ארבעה ואז באמת זה אף על פי שאינה בריאה היייתה של קש רועין אז אמרנו שהחידוש הוא שבין במינה ובין שלא במינה הקומה אמרנו שמדובר על העקמומיות כזו של מחלף או מעקף ובעצם החידוש הוא שאפילו שזה מחוץ בעדינו שאם יש פחות משלושה טפחים זה בסדר גמור החידוש הוא שעל אף שזה יוצא החוצה מחוץ למבוי ואני יכול לחשוב שמה יבואו לטלטל שמה בכל אופן אני מכשיר הגולה רואה אותה כאילו מרובעת אין חידוש החידוש הזה כל שיש בהיקפו שלושה טפחים יש ב רוחב טפח רואים את זה מים של שלמה שהיה 10 אמות הקוטר הפנימי וההיקף היה 30 אמה ושפתו אני לא מחשב כי א' הוא היה מאוד דק והמשהו הזה מגבי כחשב נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏he
לצפיה בתכנים נוספים: