העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יב עמוד ב

[מוזיקה] דף יב עמוד ב תסלחו לי על הכל שהוא טיפ טיפה סדוק אני לא כל כך מרגיש טוב האמת היא שחיפשתי לעצמי בפוסקים היתר להתבטל מתלמוד תורה אבל איפה שתחפשו ברמבם בפוסקים כולם כותבים שגם מי שחושש בראשו בגרונו או בכל דבר אחר עדיין חייב בתלמוד תורה אז בואו נתחיל את השיעור היום בדף יב עמוד ב אנחנו נראה דבר נפלא רב נחמן מגיע ונותן דין והוא פותח בלשון נקי תינן נקטינן מסביר רשי לא כאן רשי מסביר את זה בתחילת המסכת בדף ה הוא אומר נקטינן פירושו מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו זאת אומרת זה אחוז בידינו עוד מרבותינו מאבותינו משנים שנימה למה שימו לב המילה נקטינן בארמית נקת זה אחז תפס למה דווקא בלשון הזה אנחנו מדברים על מנהג מאבותינו ומרבי אפשר לומר שזה מה שאוחז אותנו אחז מלשון לא שזה רק אחוז בידינו אלא המסורת הזו המנהגים שאנחנו משמרים הדינים שאנחנו קולטים מהדורות הקודמים זה מה שאוחז אותנו זה מה ששומר עליהם זה מה שמנהיג אותנו זה מה שמוביל אותנו כשאנחנו מרימים את העיניים לדורות הקודמים עשה עיני להורים אנחנו יודעים שיש לדורות הקודמים מה ללמד אותנו בזה אנחנו נאחזים ועם זה אנחנו ממשיכים את המסורת כשאנחנו יודעים שאנחנו חלק משושלת זהב שמגיעה עד משה רבנו והר סיני אנחנו מקיימים את ההלכות בצורה כזאת אנחנו יודעים שזה מה שמש ר אותנו זה מה שמנהיג אותנו זה נותן לנו כוח להיות חלק מהאימפריה הזו חלק מעם ישראל הענק הזה אומרת הגמרא הקדושה נחנו פותחים בדף יב עמוד ב למעלה אמר רבי יהודה בעצם אנחנו כבר דיברנו הרבה מה קורה מה קורה אבוי שתיקנתי אותו בקורה מה קורה שתיקנתי אותו בלחי האם זה מישום מחיצה משום מקר בוא נראה רב יהודה מגיע ונותן דין מבואי שלא נשתתק הגענו עד כאן במסכת עירובין והאמת הייא שכבר ממסכת שבת אנחנו יודעים ש מבוי שאליו פתוחים חצרות שבחצר יש בתים מה שצריך לעשות זה בעצם גם מרובי חצרות שבני כל הבתים של אותה חצר יערבו יחדיו גם שיתופי מבואות שבני כל החצרות השתתפו יחד במבוי ואז אני מתיר את המבוי על ידי לכי אוקורה נפלא ביותר פותח רב יהודה ואומר מה קורה מבוי שלא נשתתף בו זאת אומרת לא היה שיתופי מבואות כל חצר לעצמה ייתכן שערבה זה לא משנה לי מה קורה באותה חצר אבל הם לא השתתפו יחד במבוי ואת המבוי תיקנתי בלחי אוקורה זאת אומרת דילגתי על הדבר המהותי הכל כך חשוב שלעשות שיתופי שבני כל החצרות ישתתפו יחד בפת וכדומה ויניחו אותה במבוי אומר כך תלוי אם הכשרת אותו בלחי או בקורה אם הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייו הגמרא מבינה שמדובר כאן על מבואי שאינו מפולש מבואי סתום משלוש רוחות שמת מחיצה הוא מחשיב את זה כארבע מחיצות כ ארבע מחיצות תקניות ולכן אדם שיזרוק לתוכו בשבת תחייב מדין רשות היחיד אבל הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור כיוון שהוא סובר שקורה מועילה רק משום הקר ולא משום מחיצה זאת אומרת שיש כאן רק שלוש מחיצות ולא עשית שיתופי מבואות כך מבינה הגמרא כרגע שהפר מטר המוביל המהותי הוא שיתופי מבואות ולכן אדם שיזרוק לתוכו יהיה פטור כי יש כאן דין של רשות הרבים זה לא נחשב לרשות היחיד שואלת הגמרא באמת הדבר המהותי הדבר העיקרי שעליו אתה שם את יהבך שעליו אתה סומך זה העניין של שיתופי מבואות זה אותו כיכר שבני כל החצרות במבוי משתתפים מתקיף לרב ששת תמה דלא השתתפו בו אן השתתפו בו אפילו אך שירו בקוראן ם מי חייו וחקיקה זו עשר רשות היחיד או רשות הרבים האם הכיכר זה מה שהופך את המבוי הזה לרשות היחיד לא ייתכן והתניה חצרות של רבים חצרות של רבים זה שיש שם כמה בתים של אנשים וצריך בעצם לערב יחד כדי להתיר אותם בטלטול ומבואות שאינם מפולשים מבואות כאלה שלפי מה שהבנו הרגע דיברנו עליהם ש מבואות שאינם מפולשים שיש להם שלוש מחיצות בין ערבו ובין לא ערבו ברגע שלא תיקנת אותם אז זורק לתוכן חייו אתה רואה ששיתוף בכלל לא מעניין אותי האם זה רשות היחיד או רשות הרבים מה שמעניין אותי זה המחיצה שאתה שם אז אם אתה סובר שקורה זה משום מקרב ולא משום מחיצה לא אמור לעניין אך אם הם רבו בכיכר או לא בכל מקרה אמור להיות הדין ברגע שאין כאן ברגע שאין כאן מחיצה רביעית זה נשאר רשות הרבים וזורק לתוכו בשבת יהיה פטור אלא אומרת הגמרא באמת לא הבנו לא הבנו את דברי רב יהוד אלא תמר אחי איתמר אמר רב יהודה מבואי שאינו ראוי לשיתוף לא מדובר כאן על מבואי שלו השתתפו בו כי כמו שאמרנו השיתוף לא משחק לי כלל לגבי רשות יחיד ורשות רבים מבואי שלא ראוי לשיתוף פירושו שיש בו רק שני מחיצות זאת אומרת שהוא מפולש שגם אם תערב זה לא יועיל כלום זה לא מעניין אותי הוא לא ראוי לשיתוף אז הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייו כי הוא סובר שלחי נחשב כמחיצה והוא סובר לפי מה שהגמרא אומרת עכשיו שכבר שלוש מחיצות מועילות להחשיב את המקום לרשות היחיד ולכן אדם שיזרוק לתוכו יהיה חייב מדאורייתא יהיה חייב כדין מטלטל מרשות רבים לרשות יחיד אבל אם הוא יסגור אותה בקורה את אותו מבוי שלו ראוי לשיתוף שיש בו רק שתי מחיצות ועכשיו בעצם הקורה לא נחשבת כמחיצה שלישיית אם כן אפילו שלוש מחיצות אין כאן ולכן הזורק לתוכו יהיה פטור אלמה מבינה מכאן הגמרא מסיקה הגמרא כסו הרב יהודה כסו הרב יהודה סובר לכי משום מחיצה וקורה משום מקר ולכן הוא אומר שהקורה לא יעילה והלכי יעיל הופך את זה באמת לשלוש מחיצות שיחשב לרשות היחיד וכן אמר רבא גם כן הוא אומר לכי משום מחיצה וקורה משום היקר הוא סובר כמו אב יהודה ואילו רבה הוא חולק ואומר אחד זה ואחד זה משום הקר גם לחי וגם קורה נחשבים מישו מקר והוא באמת יסבור ש בכזה מקום במבוי שאינו ראוי לשיתוף שיש לו רק שתי מחיצות לא משנה אם תשים בו לכי לא משנה אם תשים בו קורה עדיין הזורק לתוכו בשבת יהיה פטור כי הוא לא הפך לרשות היחיד שואלת הגמרא איתי ורב יעקב בראה בא לרבה הוא שואל על רבה שסובר ששניהם נחשבים משום הכר אז זורק למבוי יש לו לחי חייב אין לו לחי פטור אתה רואה שלחי משום מחיצה אתה רואה שהלחי משחק לי פה משקל האם חייבים או פטורים זאת אומרת שברגע שהנחת לכי הוספת מחיצה אומרת הגמרא ממש ללא אחי כמה הבריתה מתכוונת לומר כך אם אינו צריך אלא לחי אם יש בו כבר שלוש רוחות סגורות לחלוטין במחיצה טובה וכל מה שצריך בשביל להתיר בו בטלטול זו תקנת חכמים שלא הוסיף לכי אז הזורק לתוכו חייו כי יש בו שלוש מחיצות תקניות והלכי באמת לא מעניין אותי כי הרי לשיטת רב הלכי הוא משו מכר בעלמה ולכן אדם שזועק לתוכו יהיה חייב לא כי הלכי משחק לי פה עובדה הלכי סך הכל מגיע לסמן לי לומר לי האם מבי הזה יש בו שלוש מחיצות או לא אבל אם המבוי הזה צריך לחי ודבר אחר למה כי הוא מבואי מפולש שיש בו רק שני טלים רק שתי מחיצות והלחי וה מבוי הזה בשביל לתקן אותו צריך גגם לחי וגם צורת הפתח או כמו שראיינו למעלה דלתות לא משנה מה הוא צריך דבר נוסף בשביל התירו אז הזורק לתוכו פטור אז שוב הלחי ממשיך רבה ואומר לא משחק לי כלום הוא לא נחשב כמחיצה רק הבריתה מתכוונת לומר אם יש פה כבר שלוש מחיצות וכל מה ש כל מה שצריך פה תיקון זה לחי בלבד אז הזורק לתוכו יהיה חייב ולא בגלל הלכי אלא בגלל שיש בו שלוש מחיצות ואם לא יועיל לתקנו לחי למה כי הוא מפולש כי יש בו רק שני כתלים אז הזורק לתוכו יהיה פטור גם אם שמת בו לכי כי לכי לא נחשב כמחיצה היתי והי מביאה הגמרא שאלה נוספת יתר על כן ראינו את זה כבר הבאנו כבר את הבריתה הזו שרבי יהודה אומר יתר על כן הוא מדבר על שני מקרים שכתובים עוד קודם והוא מוסיף ואומר מי שיש לו שני בתים משני צידי רשות הרבים יש לו שני בתים בית מצד זה של רשות הרבים בבית מצד זה זאת אומרת יש לו שני מחיצות ברשות הרבים עושה לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע הוא יכול לטלטל מבית אחד לבית שמולו על ידי מה שתי מחיצות ולכי או קורה אמרו לו חכמים אמרו לו אין מערון רשות הרבים בכך בעצם אתה רואה שלפי רבי יהודה לכי מועיל משום מחיצה לא כמו רבה הגמרא מבינה שלא יתכן שלרבי יהודה כבר שתי מחיצות מועילות להחשיב את המקום כרשות היחיד ולכן על מה הוא סומך על הקורה ועל הלכי שנחשבים מחיצה עכשיו רשי מדגיש השאלה היא לא מרבי יהודה השאלה היא גם מחכמים חכמים אומנם חולקים על רבי יהודה אבל מסבירים את העמדה שלהם ואומרים אין מכשירין רשות הרבים בכך אוקיי רשות הרבים אי אפשר כך משמע מדבריהם רשות הרבים צריכה מחיצה יותר טובה אבל להכשיר מבואי מספיק כבר בלחי ו משום מחיצה ולכן קשה על רבה אגב המפרשים מקשים וכל מי שקצת מעמיק מיד ישאל כאן כתוב במפורש שגם קורה היא משום מחיצה בניגוד ללכל מה שראינו עד עכשיו ראינו מחלוקת אבל לגבי קורה כולם כולם אמרו ש מישהו מכר אבל את זה מסבירים המפרשים ניתן לומר שחכמים באמת חולקים עליו וכמו שאנחנו רואים לאורך כל הדרך לדוגמה בקורה למעלה מ-20 אמה שחכמים פוסלים כיוון שהיא מישום מכר חכמים חולקים עליו אבל לגבי לכי מה שמ שהם לא חולקים עונה הגמרא ממש לא גם רבי יהודה עצמו לא סובר שלכים משום מחיצה אלא לכים משום הקר למה הוא מתיר אתם קסבה רבי יהודה שתי מחיצות דאורייתא כן רבי יהודה סובר שכבר שני מחיצות מספיקים להפוך את המקום לרשות היחיד מדאורייתא והלחיים ו הקורות הם רק משום היקר בעלמה לכן הוא מתיר חכמים חולקים עליו אומרים לחי כמובן משום הכר לא יכול להתיר כלום אבל גם מחיצות תקניות צריך שלוש מחיצות ורק אז אני אחשב את זה כישות היחיד יפה מאוד עכשיו הגמרא עוברת לדבר על הגדרות אדריכליות מה נקרא חצר ומה נקרא מבוי אנחנו כבר יודעים שדיני החצר חמורים ממבוי בואו נראה מה נקרא חצר ומה נקרא מבוי אמב יהודה אמר רב מבוי שאורכו כ רוכבו זאת אומרת הוא מרובע המבוי הקלאסי הרגיל שאנחנו מדברים עליו הוא צר וארוך מה קורה במבוי מרובע אינו ניטר בלחי משהו צריך פס ארבעה טפחים כמו שראינו לגבי חצר אמר אב חי ברשי אמר רב מבואי שאורכו כ רוכבו דין נוסף אינו ניטר בקורה טפח הקורה רגילה של המבוי לא מועילה הוא יצטרך פס ארבעה טפחים בפתחו או יש אומרים אפילו קורה ארבעה טפחים גם תתיר אותו אבל הקורה הקלאסית לא תועיל אמר רב זירה רב זירה מגיע ומדקדק כמה מכונ נשמת עד סה והשמועות שלהם מדוייקות כיוון דורקו כ רוכבו אל תקרא לו מבוי מוזר תקרא לו בשמו חצר אבלי חצר וחצר אינה נתת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה אנחנו כבר ראינו את הרציונל שעומד מאחורה ש חצר משתמשים בה לכל מיני דברים יותר אישיים לדברים יותר צנועים ולכן צריך מחיצות יותר מיטביות יותר תקניות אמר הב זירה אבל אקשלי אקשלי להלכי כפס משהו ונשרה בעצם למה נכון אמנם זה חצר אבל למה שלא יספיק לחי אש תמיד נשמט ונעלם לו עד אמר אבסי אמר רבי יוחנן פסי חצר צריכים שיה בהן ארבעה ואז מובן מאוד מה שאנחנו אומרים כרגע שפס שלחי פס משהו לא מתאים לא זה לא יעיל וחייבים להגיע לפס ארבעה אמר רב נחמן נקטינן איזהו מבוי שניטרל אי וקורה מה הוא אותו מבוי שאני מקל בו והוא כן ניתר בלחי וקורה כל שאורכו יתר על רוכבו ובתים וחצרות פתוחים לתוכו כבר הראינו את זה בתחילת המסכת צריך גם שיהיה יותר ארוך מרחב זאת אומרת צר וארוך וגם שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו מעניין שפה כתוב שתי חצרות פתוחים לתוכו רשי אומר ובית פתוח לכל חצר בתחילת המסכת רשי אמר ש שני פתחים פתוחים לכל חצר מעניין להדגיש את זה ואיזו היא חצר שאינ ממשיך אב נחמן ואומר ואיזו היא חצר שאינה תרת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה כל שהיא מרובעת חצר מרובעת אז כבר צריך פס ארבעה ולא עוזר לחי או קורה שואלת הגמרא מרובעת הן עגולה לא בעצם תגיד כל מה שלא רכו יותר על רוחבו האם אתה נכנס לרזולוציות הקטנטנות האלה לומר לי מרובעת לא אבל הגולה כן אומרת הגמרא ממש לא אחיק אמר היא הורקה יותר על רוכבה אבלי מבואי ו מבואי בלחי וקורה סגיה והיא לא אבלי חצר זאת אומרת כל פעם שלא רוקה יותר על רוכבה לא משנה לי אם היא עגולה משולש לא משנה באיזו צורה כל עוד ולא רוקה יותר על רוכבה היא לא תרת בלחי וקורה אלא בפס ארבעה מבררת הגמרא וכמה כמה צריך שיהיה האורך יותר על הרוחב כדי שאני אוציא את השטח הזה מתורת חצר יהפוך את זה לתורת מבואי וזה יהיה נטר בלחי וקורה מביאה הגמרא את דעת שמואל סבר שמואל לממר הדיק פי שניים ברחבה כשיש אורך פי שניים מרוחב אז זה נהייה מבואי אמר לי רב אחי אמר חביבי כך אמר דודי ואהובי רב חיה אפילו משהו ברגע שזה משהו יותר יותר ארוך מרחב כבר אני מוציא את זה מתורת חצר לתורת לחי וזה ניתר בלחי וקורע כדרכנו בואו נסכם מה ראינו היום רב יהודה הגיע עם דין מבואי שלון השתתפו הכשירו בלחי וזרק לתוכו חייו הכשירו בקורה פטור רב ששט מיד שואל האם יתכן שמה שמשחק פה זה השיתוף לא ייתכן הוא מביא רעה מברייתא שהשיתוף בכלל לא משפיע לכן הוא אומר מדובר פה על מבוי האם הוא ראוי לשיתוף או לא ובעצם לפי זה אנחנו אומרים שרב יהודה סובר שכבר שלוש מחיצות מספיקות מדאורייתא ונחשבות רשות היחיד ולכן האם הוא ראוי ללחי או לא ראוי ללחי בכל אופן אנחנו רואים שהוא סובר שלחי משום מחיצה וקורה משום הכר רבה גם ככה סובר וראינו שרבה חולק על כך הקשן מזה שכתוב הזורק למבוי ומחלקים אם יש לו לכי או לא אז הסברנו האם הוא אינו צריך אלא לחי או זאת אומרת שכבר יש בו שלוש מחיצות או שלחי לא יועיל בו שיש בו רק שתי מחיצות ולפי זה הלחי לא משחק הוא רק מגיע להמחיש לי על מה אנחנו מדברים הייתי והבנו את שיטת רב יהודה שאומר שרשות הרבים תרת בלחי ובש הבינה הגמרא שצריך שלוש מחיצות וולך משום מחיצה ורשי הוסיף שגם חכמים סוברים כך רק אין מתקנים רשות הרבים בכך אבל מבואי כן וענינו שמה פתאום הלכי גם לרבי יהודה ומשום מכר בלבד והוא סובר שכבר שתי מחיצות מספיקות מדאורייתא ולכן אותו רשות הרבים ניתר בכך בשתי מחיצות הבאנו מבוי שרקו כ רוכבו אינו ניטר בלחי משהו גם בקורה תפח לו כמה מכוונן אמרנו זה חצר אבזר נשמט ממנו ולאחר מכן הביאה את זה הגמרא שצריך שיהיה בהם רוחב ארבעה כשיטת רבי יוחנן שראיינו לאל מבואי אמרנו עורכו י יותר על רוכבו בתים וחצרות לא משנה לי עגול לא כל שאיין עורכו יותר על רוכבו כבר אני מחשיב אותו כחצר עגול משולש וכדומה וראינו כמה צריך שיותר שמואל סבר להגיד פי שניים רב הביא בשם דודו רב חיה שמספיק משהו נפלא ביותר תודה רבה בהצלחה מחר בעזרת השם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: