העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד ב

[מוזיקה] דף יא עמוד ב האלה שנמצאים איתנו כברת דרך דבר ראשון נשאר כוח והם מכירים כבר את מנהגי לפתוח במושע השכל מהעמוד שלנו היום זה קל זה בועט אז זה נוקב אבל אין לי ברירה זו הגמרא שלנו כל אחד לפעמים קורא לו חלקם לא אבל אני מדבר על בתוך המי אנוכי יושבת אנשים סביבנו קורה להם מידי פעם שהם היו הם שואלים הורים ומורים כל מיני הלכות כל מיני השקפות אבל לאט לאט מנצנצת בהם העקרה שזה כבר בסדר הם כבר גדלו הם התבגרו הם קנו חוכמה בינה ודעת והם יכולים כבר לסמוך על עצמם בשבילם נועד דף יא עמוד ב אני מקריא לא נוגע לא כך היה מעשה הלך רבי יהושע צ רבי יוחנן בן ורי ללמוד תורה ואף על פי שבקיא בהלכות כליים הוא היה בקיא הוא לא היה צריך לדעת כלום הוא ידע הכל מעולה הלך לשאול אותו ונקרא את דבריו המאיירים של בעל המאירי ולפי דרכך יש לך ללמוד ימנה שאף על פי שהחכם מרגיש בעצמו שהוא בקיא ראוי הוא שיחזר להיות הדברים אצלו בקבלת חכם הוא חכם בשביל מה לא לא לא אין התורה מתקיימת על פי קבלה מדור לדור לך תשאל לך תברר לך תבדוק מה ההלכה תכיר בזה שיש סמכות עליונה מעליך יש רבנים יש הורים יש מורים אומרת הגמרא הקדושה ובנימה זו בואו נפתח את הדף שלנו דף יא עמוד ב ובעצם אנחנו מתחילים למטה ביא עמוד א' סיכום קצר קצר מה ראינו אתמול ואיך זה מתקשר לעניינינו יש את רב שהגיע אלינו אתמול ונתן לנו איזשהו הוראה שלא ידענו אותה קודם במשנה שלנו כתוב במפורש אם יש פתח רחב מ-10 אמות הוא לא נחשב כפתח והמבושל יהיה מותר לא על ידי לכי לא על ידי קורה אבל יש פטנט צורת הפתח מתירה פתח מעל 10 אמות הגיע הרב ואמר ממש לא לא נכון תקרוס במשנה שאף על פי שיש שם צורת הפתח זה לא מועיל וצריך למאט את הפתח אמרנו שרבי יוחנן גם סובר כך מאיפה הבאנו סיפור מעניין בן אדם הלך לאיזה בקעה הקיף אותה בעצם ארבע קונדסים רבע פינות השדה וז מורה על גביהן ועל ידי כך בעצם הוא עשה תצורת הפתח ממוסגרת מארבע כיוונים הגיע ושאל האם מותר לו לעניין כילה אם לעניין שבת לעניין כילה אם זה לזרוע גפן פנימה וזרע בחוץ או להפך וגם לעניין שבת האם זה נחשב כרשות נפרדת רבי יוחנן אומר התירו לו רק לעניין כליים רש לקיש אומר התירו לו תמיד אתמול כבר הסברנו הסבר מסוים במה הם חולקים היינו אתמול ותמצאו נחת נסכם את זה בעזרת השם היום בסוף הסוגיה בואו נתמקד במה שיש לנו היום היום פותחת הגמרא ואומרת הכל טוב ויפה אמרתם דברים נפלאים אבל בעיה אחת קטנטנה הם לא תואמים למה שאמרתם במקום אחר בואו נראה דף יא עמוד א למטה ורמי דרבי יוחנן דרבי יוחנן בוא נקשה סתירה מדבריו של רבי יוחנן עצמו על עצמו ורמי דש לקיש ע דרש לקיש בואו נראה מה הם כתבו במקום אחר דמר רש לקיש משום רבי יהודה ברב חנינה שימו לב מימן דאמר רש לקיש פיאה פיאה זה בעצם הצורת הפתח שעליה דיברנו בן אדם ששם קנה וקנה ומתח זמורה על גבין צורת הפתח פיה פירושה צורת הפתח אומר יש לקיש במפורש מותרת לעניין כליים אבל לא לשבת היא נחשבת כמחיצה לעניין כיים שמותר לי לשים זרע מצד אחד וגפן מצד שני אבל לגבי שבת היא לא נחשבת כמחיצה ורבי יוחנן אמר כ מחיצות לשבת דלא כמו שהיא לא מועילה להתיר טלטול בשבת כך מחיצות לכילה עים דלו גם לגבי כליים שימו לב דבר מדהים היפוך קנים על מלא ר שלקי שאמר אתמול שבין לכיים בין לשבת יורד דרגה ואומר מה פתאום רק לעניין כליים רבי יוחנן שאמר אתמול לכל הפחות לעניין כליים יורד דרגה ואומר גם לכיים לא אומרת הגמרא יש לי איך לפרש את זה בשלמה דרש לקיש אדרש לקיש לו קשיה עד ידי אדרבי שמה למעלה הוא דיבר בעצם לדעתו שהיא מתירה גם לעניין שבת גם לעניין כליים ושימו לב פה הוא לא הגיע מעצמו אומר יש לקיש משום רבי יהודה ברב חנינה הוא שמע את זה מרבו וכך רבו סובר שזה יעיל זה עוזר רק לעניין כליים ולא לעניין שבת יפה מאוד אלא דרבי יוחנן דרבי יוחנן קשיה רבי יוחנן מביא בעצם דעה של עצמו לא כתוב שוא אומר את זה בשם בן אדם אחר למעלה הוא אמר לנו לפחות לעניין כילה אם זה בסדר פה הוא משווה את זה באופ בן מלא ואומר שכמו ששבת לו כך כילה ים לו הי ועכשיו מנסה הגמרא להסביר הי אמרת בשלמה אתם לגבי ביכת בית חורט שאמרנו שלכל הפחות לעניין כילה אם זה נחשב תצורת הפתח אתם יודעים למה מדובר שעשה צורת הפתח טובה אתה מדובר על גבן הוא שם את זה למעלה כמו שאמרנו וזה צורת הפתח מעולה ולכן לכילה אם זה עוזר וכבר נסביר למה לא לשבת אבל כאן אחה מה שאמרנו שוא אמר לא לשבת ולא לקיים מן הצד עשית תצורת הפתח בצורה לא טובה בצורה לא תקנית ולכן הוא אומר זה לא עכשיו כלל צורת הפתח לא לגבי שבת ולא לגבי כליים עכשיו בואו נחזור שנייה למה שהיה שם בבקרת בית חורן אתה יודע למה הוא מתיר רק לעניין כליים כי כפי שאמרנו מדובר בצורת הפתח למעלה מ-10 אמות והוא מציר רק בכלי ובשבת לא וכדברי רב אז אומרת הגמרא שפיר הכל מסתדר לי צועה מהירת עיניים ורואים שרבי יוחנן גם סובר כמו רב אלא הי אמרת אידי וידי מן הצד בעצם כמו שאמרנו אתמול שמדובר שהם שמו את הזמורות מן הצד ורבי יוחנן סובר שזה טוב לעניין כליים ולא לשבת אבל הוא לא סובר כמו רעב מיקל הרי אם תגיד לי שמן הצד ומן הצד הוא הותיר לעניין כליים אז למה פה הוא עוסר לעניין כליים הרי מן הצד זה הצורה הכי גרועה שיש בכל אופן אמר אתמול רבי יוחנן לעניין כליים זה בסדר גמור איך כאן הוא אומר לא לשבת ולא לקיילי אומרת הגמרא יש לי הסבר אני לא חייב להגיע לידי כך שרבי יוחנן סובר כמו רב ממש לא לעולם אידי ואידי מן הצד כן מדובר שמתחו הזמורה בצד בצורה לא טובה אבל אתם ב10 ואח ביותר מ10 רבי יוחנן מחלק ואומר דע לך כשזה נמצא מן הצד יש חילוק בין יותר מ10 לפחות מ-10 ופשוט מאוד מה שאמר רבי יוחנן אתמול שלגבי כיילים זה נחשב כצורת הפתח מדובר על צורת הפתח בעייתית שהוא שם אותה מן הצד ובכל אופן מחשיר רבי יוחנן למה הוא מחשיב אותה כמחיצה כי הא פחות מ10 אמות ואילו כאן שאומר לא לשבת ולא לקיילי למה גם לקיילי א לא כי עדיין מדובר בצורת הפתח מן הצד בעייתית אבל היא יותר מ-10 אמוד ואת זה הוא לא מכשיר אבל לגבי מה שרב אומר צורת הפתח תקנית צורת הפתח איכותית שהיא בעצם רגילה מעל גבן שהיא למעלה מ10 עמות יתכן שרבי יוחנן חולק על רב לא סובר את דבריו של רב ואומר זה בסדר גמור זה מתיר גם בלמעלה מ-10 אמות שואלת הגמרא זה דחיה נפלאה אבל מינה תמר דשני אלן בין 10 לא יותר מ-10 גם בכזה דבר מי אמר לך שגם בצורת הפתח כזו ראוה בעייתית שמן הצד גם מחלקים בין יותר מ10 ליותר מ-10 אומרת הגמרא ד אמר לרבי יוחנן לרש לקיש מביאה הגמרא ראיה לא כך היה מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי יוחנן בןן ורי ללמוד תורה ואף על פי שבקיא בהלכות כילים בכל אופן הוא רצה לשאול אותו שאלה בהלכות עירובין בהלכות צורת ה טח בהלכות כיים ומצא יושב בין האילנות ומתח זמורה מאילן לאילן ואמר לו רבי אי גפנים כאן מה הוא לזרוע כאן זאת אומרת אתה מתחת מענף לענף מעץ לעץ גזע לגזע מתחת זמורה בעצם יצרת צורת הפתח האם מותר בצד אחד לזרוע גפן ובצד שני זרע אמר לו ב10 מותר ביותר מ10 אסור ובואו נבין על מהדו על מה מדובר בעצם אנחנו רואים שהוא חילק כאן בן יותר מ10 לפחות מ10 ומה ז קינן אילימה על גבן יותר מ10 אסור איך יתכן ואת היו שם קנים הדוקרנים קנים מופים מחודדים ונעץ אותם באדמה ולמעלה על ראשם על גביהן שמה הוא שם את את הקורה של צורת הפתח את הזמורה ועשה להן פאה מלמעלה בעצם עשה את צורת הפתח אפילו ביותר מ10 מותר למה כי זה על גבן אל עליו חייב להיות מתי הוא מחלק בין פחות מ10 ליותר מ-10 מן הצד וכמ לי ב-10 מותר ביותר מ-10 אסור שמע מנה כאן אנחנו רואים באמת שיש חילוק גם לגבי צורת הפתח ראוה מן הצד לא גם בעצם רק לגבי צורת הפתח ראוה שמן הצד בא יש חילוק בין יותר מ-10 לפחות מ-10 וזה החלוקה בין דבריו של רבי יוחנן שבמקום אחד הוא מתיר לעניין כליים במקום אחר הוא עוסר אבל יתכן שוב נחזור שלגבי קורת הפתח תקנית ומצויינת גם ביותר מ10 הוא סובר שהיא איכותית שהיא מועילה ולא כדבריו של רב אני חושב שנחוג ממנהגנו לסכם בסוף וכאן נעשה סיכום שאוסף בעצם את המסקנה בסוף נעשה סיכום שמסכם את השקל וטריה ככה במהירות כדרכנו כאן בואו נעצור שנייה ונעשה סיכום של המסקנה בעצם על פי מה ש ראינו עכשיו גם בסיפור של אתמול של ביכת בית חורן שדיברנו עליו כמובן היום וגם בבריתה השנייה שהבאנו של רבי יוחנן ורש לקיש בשם רבו בעצם בשניהם מדובר שיש צורת הפתח רעועה צורת הפתח מן הצד רק מה החילוק בין שני הסיפורים האם זה יותר מ-10 או פחות מ10 בסיפור הראשון מדובר על פחות מ10 רבי יוחנן מתיר שם לעניין כליים ועושר לעניין שבת רש לקיש מתיר גם לעניין שבת וגם לעניין כליים כי זה עד 10 אמות בסיפור השני שזה כבר נפרץ זה יותר מ-10 אמות זה גם כזאת צורת הפתח ראוה וגם יותר מ-10 אמות ולקש בעצם יורד דרגה אחת ואומר תשמע לשבת אני כבר לא מתיר אבל אם כן ואילו רבי יוחנן אומר לא לשבת ולא לכיים לפי זה לא צריך להגיע שרש לקיש לפי רבותיו פשוט מאוד זה הספרות זה הדעות זה סיכום ככה באמת קצרצר סיכום ששווה זהב בסוף בעזרת השם נעשה את השקל ואריה כמו שאמרנו גופה אומרת הגמרא אמר רב חסדה צורת הפתח שעשאה מן הצד דיברנו כל הזמן על דבריו של רב חסדה בואו נרחיב בדבריו צורת הפתח שהשעה מן הצד לא עשה ולא כלום הגבלה נוספת לגבי צורת הפתח ואמר אב חסדה צורת הפתח שמוא צריכה שתהיה בריאה כדי להעמיד בדלת ואפילו דלת של קשין זאת אומרת לא אכפת לי שזה יהיה פרווז אי שזה יהיה משהו מטלטל אבל בכל אופן שיוכלו להעמיד בדלת קלה ככל שתהייה אבל שיהיה בדלת אמר אש לקיש משום הבי עניא הלכה נוספת צורת הפתח צריכה הקר ציר מה הקר ציר אמר רב אביה אוקטה בעצם אמור להיות בו את החור של הציירים שיראו שבעיקרון היה כאן דלת כרגע היא לא נמצאת ייתכן שהיא גם אף פעם לא הייתה ולא תהיה אבל יש כאן הכנה מקסימלית החנה נהדרת לדלת מספרת הגמרא שחינו אבח ברי אביה לתלמיד ד רבשי פגש רבח את תלמידי רבשי אמר להו אמר מיד בצורת הפתח האם הוא רצה מסבים המפרשים שההסבר כאן האם הוא החמיר האם הוא אמר איזשהי הגבלה בצורת הפתח הם אולי לא אמר ולא כלום ממש לא צורת הפתח מספיק בעצם ייתכן לפי המפרשים שהוא חולק על כל ההגבלות שנאמרו כאן שתהייה בריאה שיהיה בצירים שבקר ציר הוא חולק על כל הדברים הללו תנה מביאה הגמרא בריתה אנחנו כל כך הרבה עסוקים בצורת ה וא בוא תסביר לי איך בדיוק היא אמורה להיראות תנה צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן צד ימין צד שמאל וקנה על גביהן פשוט בצורה של פתח צורת הפתח שואלת הגמרא צריכים ליגע או אין צריכים ליגע זאת אומרת שתי המזוזות צריכים ליגע בקנה העליון שעל גבינו שמספיק גםם אני מניח אותם על איזשהו מנח אחר שיש שם וכדומה זה בסדר או ש צריך להיות צמוד לאותם קנים לאותם מזוזות נחלקו בכך המוראים רב נחמן אמר אין צריכים ליגע ואלו רב ששת אמר צריכים ליגע מביאה הגמרא סיפור מרתק אזל רב נחמן ועבד עובדה רש גלותא כשמת רב נחמן היה חתנו של רש גלותא רש גלותא היה ההוא שעל פיו ישק כל דבר זה המשפחת המלוכה בבבל רב נחמן היה חתנו כל העניינים שמה שהיו צריכים איזה רב שאלו את רב נחמן והוא אמר להם הכל טוב יש לך מקום סגור אותו בקנים שים מעל אזה מורה או איזה קנה לא משנה מה ולא צריך שזה יגע בקנים במזוזות שעומדים אמר לירב ששט לשם מ רב ששת חלק על רב נחמן אמר לשמשו רב גדה ז שלוף שדינו הוא לך תעקור את הקנים שעומדים את המזוזות את קנים קני אורך שעומדים כדי שלא ישמחו על זה שיראו שאין כאן כלום ואף אחד לא יטלטל שם אז על שלב שדינו עשה את מצוות רבו הגיע שם לבית המלוכה לבית של השרים וכולי של רש גלותה הכר את הקנים השכח מצאו אותו שם המשרתים השכח דש גלות החשו הכניסו אותו במקום לבית סוהר אין דברים כאלה אז על רב ששט קמה ב ונעמד על פתח בית הסוהר אמר ליגד פוקטה גד ה צבע קשה מבית האסורים כמובן העבדים שם מיד ראו שהוא לא עשה את זה על דעת עצמו רבו שלח אותו הם הבינו שיש כאן איזהו מחלוקת דבר רחב יותר אין כאן סתם איזה ונדליזם הו רצון להזיק נפק ועתה שחררו אותו מספרת הגמרא אשק חי רב ששת לרבא בר שמואל אמר ליתני מר מיד בצורת הפתח תן לי איזה הלכה ומהלכה הזאת נראה מה הדין האם כמו רב ששת או כמו רב נחמן אמר ליין תנינה ראינו לגבי הלכות מזוזה כל שער חייב במזוזה אבל דווקא שער שהוא פתח אם יש לך איזה פשפש שזה מחילה לא צריך מזוזה מה הגדר של פתח גובה עשרה טפחים כוכב ארבעה תפח יפה מאוד כמו בעצם כל רשות שאנחנו מדברים עליה קלאסי עכשיו מה קורה עם הפתח עגול הפתח עגול זה אומר שהוא מתחיל ב ברוחב מצויין אבל לקראת מעלה הוא בעצם מצטמצם הוא מצטמק ואין לו את הרוחב שיש לו למטה אז הוא אומר מה הדין כיפה רבי מאיר מחייב במזוזה ואילו חכמים פותרים עכשיו כבר נבין במה המחלוקת ושון בור ששניהם מודים שווין שאם יש ברגלי עשרה שהיא חייבת אם יש עשרה טפחים עוד לפני הקימור עוד לפני העיגול ברור שהיא חייבת במזוזה כי יש כאן שיעור פתח שימו לב כבר עכשיו אנחנו רואים עוד לפני שניכנס למה בדיוק הם חולקים אנחנו רואים שיש כאן שתי מזוזות למעלה יש קימור הקימור עצמו באור שהוא לא נחשב כפתח כי הוא מצטמצם בכל אופן אני מחשיב אותו כפתח למה כי האבנים שנמצאים מעל הקימור הם בעצם אותם אני מחשיב כ המשקוף העליון המשקוף הזה לא נוגע במזוזות ובכל אופן אני מחשיב אותו כצורת הפתח עקבתם עוד הפעם אותם מזוזות אין עליהם בעצם משהו שסוגר אותם בכל אופן כיוון שיש מעליהם עליו שזה לא נוגע אני מחשיב אותו כצורת הפתח בעצם ראיה מוחצת לרב נחמן בניגוד לדעתו של רב ששת שגם עם הקנים הקנה העליון לא נוגע במזוזות זה בסדר גמור עכשיו הגמרא נכנסת לבאר באמת איך במה בדיוק נחלקים רבי מאיר ורבי וחכמים אמר הביה הכל מודים שאם גבוהה רה ואין ברגליה שלושה אנם יש ברגליה שלושה ואין בגובה רה ולא כלום זאת אומרת אם הקימור מתחיל כל כך נמוך או משהו כזה שאין בשלושה טפחים הצמודים לרצפה שהם כבר לבוד אנחנו יודעים כל עוד ואין לך שלושה טפחים זה לא נחשב כלום או שזה נהיה צר מדי מהר וכדומה ברור שלא חייב במזוזה ולא כלום ברור שזה לא פטור ממזוזה זה לא נחשב כפתח כי פליגי שימו לב במקרה כזה יש ברגליה שלושה יש שלושה טפחים שעולים שהם עדיין רחבים ארבעה טפחים וגבוהה רה אבל אין רחבה ארבעה זאת אומרת אחרי שלוש ארבע טפחים זה פשוט מתחיל להצטמצם להתעגל תקמ פנימה ואיין אין אין בעצם אין רוחב ארבעה בכל גובה הפתח אבל ויש ב לחוק ולה השלימה לארבעה בכותל שמסביב לאותו פתח זה לא בעצם יחידת אבנים אחת יש כותל מלא מסביב אני יכול לדמיין כאילו אני חוקק בכותל ומשלים לעשרה יש מספיק מקום בכותל אם הייתי רוצה לעשות את זה אני לא חייב לעשות את זה רבי מאיר סבר חוק הקין להשלים עצם זה שיש פה מקום לעשות את זה אני כבר מדמיין כאילו חקקתי ראינו את זה כבר במסכת שבת למי שזוכר גם לגבי דיני מזוזה וגם לגבי דיני רשויות יש מושג שאני אומר אני חוקק ומדמיין כאילו אני משלים רבי מאיר סובר חוקק להשלים ולכן גם בכזה מקום ברגע שיש שלושה טפחים שהם ברוחב ארבעה יש גם גובה עשרה על אף שהגובה עשרה זה מצטמצם עדיין אני אומר זה בסדר גמור זה חייב במזוזה ואילו הבנ סברה אין חוק קין להשלים יפה מאוד הם אומרים ממש לא לא מדמיינים את כל הדמיון הזה ולכן הפתח הזה פטור ממזוזה כל זה לגבי מזוזה אבל לגבי צורת הפתח כמו שהדגש קודם רואים שאפילו אם יש לי שני קנים והקנה העליון לא נוגע בהם נחשב כצורת הפתח אומרת הגמרא אמרלי אמר ש לרבא בר שמואל אם השכחת להו אם תמצא את אנשי רש גלותה לא תימה להו לבן רש גלותה ולא מידה מה מתנית ד קיפה ששם רואים בעצם שהסבר היא כשיטת רב נחמן ולא כדעת מסוים המפרשים הוא אמר אני עצמי אלך ויאמר להם אל תהיה אתה אל תחר חי ריב אל תגיע בעקיפין אני עצמי מקבל את דעתך חוזר בי ואני אלך לומר להם שמותר שיחזירו את אותם קנים וטלטל באותו חצר סמח ההיתר שנתן להם רב נחמן שכרגע גם אני סובר כמותו אומרת המשנה קדושה ואנחנו הרי כולנו מרגישים כל כך בקיים בדיני מבוי אבל עדיין אם נזכר המשנה הראשונה רק דיברה ממש על הפרטים הראשונים לא הרכיבה בכלל בגמרא כבר הרכבנו מספיק אבל בואו נראה את זה עכשיו במשנה הכשר מבוי איך אני יכול להתיר את המבוי בטלטול לא כתוב כאן האם זה מבוי מפולש או שאינו מפולש זה נראה בגמרא אכשר אבוי בית שמי אומרים לחי וקורה גם לחי וגם קורה בית ילל אומרים אל תגזים מספיק אחד מהם או לכי או קורע רבי אליעזר אומר לח יין שני לך יין משני צידי הפתח צריך מכל צד לכי משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא לא נחלקו בית שמי ובית הלל על מבואי שהוא פחות מארבע עמות פחות מארבע עמות לפי כולם הוא ניתר או בלחי א או קורה מדובר כמובן על רוחב הפתח שהוא בארבע אמות אז הוא ניתר או בלחי או בקורה על מה נחלקו על מה אומרים בית שמאי שצריך גם לחי וגם קורע על רחב מ-4 עמות ועד 10 בזה בית שמאי אומרים לחי וקורע ואילו בית על אומרים עדיין מספיק או לכי או קורה אמר רבי עקיבא לאותו תלמיד שאמר את זה לפניו מה פתאום אמר רבי עקיבא על זה עזה נחלקו זה מחלוקת גורפת תמיד בית שמאי בכל גודל שהוא יצריכו גם קורע וגם לכי ואילו בית הלל ומרו מספיק או לכי או קורה שואלת הגמרא הגמרא מבינה שמדברים כאן על מבוי מפולש פתוח מצד לצד שואלת הגמרא כמן דלא כ חנניה ולא כתנ הקמה מי שזוכר ראינו את חנניה שאמר גם צורת הפתח וגם קורה מצד אחד מצד שני ראינו דלתות אולי וכדומה אבל אף אחד לא הטיר רק בצד אחד קורה וצורת קורה ולחי או או לכי או קורה אין דבר כזה מהב יהודה אחיק אמר הכשר מבוי סתום כיצד מדובר כאן על מבוי שאינו מפולש שצדו אחד סתום בכך בת שמ אומרים לחי וקורה ובתל אומרים או לחי או קורה אבל כמובן לא מדובר על מבוי מפולש ואז לא קשה לא חנניה לא תנ קמה הכל מסתדר ראינו שבית שמה ה אומרים גם לחי גם קורה מבינה הגמרא אם הם אומרים גם לחי גם קורה הם מצריכים בעצם שהקורה הרביעית תהיה אטומה באופן מלא לממר דקסבר בית שמאי ארבע מחיצות דאורייתא ולכן צריך שם ממש מחיצה משמעותית גם לחי גם קורה אומרת הגמרא ממש לא ייתכן של זרוק כבר משלוש הוד מחייב זאת אומרת תמיד שאני מחמיר אני מבין שמ דאורייתא הרף הוא נמוך יותר כבר בשלוש אני מחמיר ואומר אם מישהו יזרוק מרשות הרבים לשם או משם לרשות הרבים בום הוא כבר התחייב כיוון שזה רשות היחיד אבל עניין לטלטל חכמים הקפידו עד יק ארבע וארבע אותה אותו אותה מחיצה רביעית הם הצריכו מחיצה משמעותית גם לחי וגם קורה יפה מאוד אבל מדאורייתא ייתכן מאוד שמספיק כבר שלוש מחיצות מסיימת הגמרא עם בית שמאי ועוברת לבית הלל ואומרת רגע אתם בית הלל מתיירים מחיצה רביעית כבר בתיקון כל כך קטנטן של או לחי או קורה כנראה שזה נחשב מחיצה מצויינת אם ככה למה המחיצה השלישית לא מספיק לכם שתהייה לחי או קורה שואלת הגמרא בית הלל אומרים או לכי או קורה לימה מכאן אני מבין כסו ריבית הלל שלוש מחיצות דאורייתא כי אם היית אומר שרק שתי מחיצות דאורייתא אז השלישית היה מספיק לי או לכי או קורה אומרת הגמרא ממש לא לזרוק באמת משתי מוד מחייב אבל לטלטל חייבים מדרבנן עד עיק ה שלוש ומחיצה רביעית תיקון קליל שהוא לא נחשב כמחיצה זה רק הקר או משום מחיצה אבל כבר בתיקון קליל חכמים התירו מדאורייתא שתיים אתה כבר מתחייב אם תטלטל לתוכו מתוכו לרשות הרבים אתה תתחייב חכמים אמרו עד שיהיה שלוש אבל שלוש נחיצות גמורות ומחיצה הרביעית הם הספיק להם או לכי או קורה בואו נתחיל את השאלה לפי רבי אלעזר עלף לפי רבי אליעזר על אף שנרחיב ב בעיקר מחר כדי שנסיים את העמוד רבי אליעזר אומר לך יים שצריך לכי מכאן ולכי מכאן שואלת הגמרא אם זו תוספת או רק לחיים היא באה עליו רבי אליעזר לך יין וקור ק אמר זאת אומרת הוא מוסיף על בית שמאי שלא רק לכי וקורה אלא שני לחי יין וקורה ו דלמה לא לחי יין בלא קורה כמה זה בעצם שיטה שלישית בית הילל יאמרו לחי או קורה בית שמה יאמרו לחי וקורה והוא יאמר שני לך יין וקורה מחר בעזרת השם נדון מספק הזה בהצלחה רבה אבל רגע בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון את החלק הראשוני סיכמנו בגדול אבל בואו נעבור עליו שוב על השקל ותרי ממו שהבטחנו היה לנו בעצם אתמול את שיטת רבי יוחנן שלגבי כילים נחשב צורת הפתח לגבי שבת לא רשל קיש אמר לשניהם כן היום אבנו דעה מנוגדת רש לקיש בשם רבו בכל אופן אמר תשמע לגבי כיילים כן לגבי שבת לא רבי יוחנן אמר בכלל לא נסתה הגמרא לומר רש לקיש עד ידי דרבי רבי יוחנן זה לגבן זה מן הצד ולפי זה הצלחנו גם לסדר שהוא סובר כשיטת רב שלמעלה מ-10 אמות במחיצה בצורת הפתח רגילה לא יעיל לעניין שבת רק לעניין כליים דחתה הגמרא ואמרה לו שניהם מדובר מן הצד רק זה באמת ראוה מן הצד 10 ויותר מ10 וכך מסודרים גם רש לקיש גם רבי יוחנן וכמו שהסברנו באמצע העמוד מי אמר שיש הבדל אז כבר ראינו את זה מרבי רבי יהושע הלך לרבי יוחנן בן ורי הוא מתח שמה בין שני ענפים זמורה וברור שזה היה מן הצד והוא אמר שיש הבדל בין יותר מ10 לפחות מ-10 כמה הוראות לגבי צורת הפתח רב חיסה אומר מן הצד לא עשה ולא כלום ראינו בריאה להעמיד בדלת ואפילו של קשין קרצר שזה אבקת האחור שדת נכנסת בתוכו רבח הברי אביה אמר ל מתלמידי רושי שהוא לא החמיר כלום בצורת הפתח ראינו את הצורת הפתח הקלאסית קנה קנה וקנה על גביהן האם צריך לג הקנים ה העומדים צריכים לגע בקנה על גביהן או לא מחלוקת רב ששט ורב נחמן רב נחמן נסע בביתו של רש גלות ה חתנו זאת אומרת חותנו כמו שמועת כמו סברתו ושקי ראינו אמר לשמשו לשלוף את זה שמו אותו בבית צואר עד ששחררו אותו תכלס ראינו מחלוקת לגבי מזוזה המחלוקת לגבי מזוזה מה קורה שימו לב במה המחלוקת בדלת כזו שיש בה שלושה חים ברוחב ארבעה טפחים לאחר מכן כבר אין זה מתקמר ויש בכותל כדי להשלים והמחלוקת האם חוקק או לא בכל אופן מהמחלוקת הזאת אנחנו רואים ש מכל הדיון הזה על מזוזה אנחנו רואים שהקנה העליון לא צריך לגעת בקנים כמו שראיינו שבים שמש ברגלה סרה שהיא חייבת ברור שזה לא צריך לגעת בעליון ובאמת רב ששט חזר בו ואמר אני אלך לרש גלותא לומר להם שהם יכולים לסמוך ולטלטל כי חזרתי בי מדעתי במשנה ראינו איך מכשירים מבוי כמובן לא מדובר על מבוי שאינו מפולש אלא על מבוי א סליחה לא מדובר על מבוי מפולש אלא על מבוי סתום שאינו מפולש בית שמי אומרים לחי וקורע בית הילל אומרים או לחי או קורע ניסים לומר במשנה שהם לא תמיד חולקים אלא רק במבוי שפיתחו למעלה מרבע עד 10 כך אמר תלמיד משום רבי ישמעאל לפני רבי עקיבא ורבא עקיבא דכה אותו וראינו דבר נוסף שבעצם בית שמאי ובית הלל לא נחלקים על זאת אומרת הם לא מדברים על מחיצות דאורייתא גם בית שמאי יתכן שהם סוברים שכבר בשלוש אבל ברביעי הצריכו תיקון משמעותי בית הילל יכול להיות שהם כבר בשניים ובשלוש צריך מחיצה גמורה וברביעי מספיק תיקון קל עוד דבר קטנטן רבי אליעזר שומר לחין אנחנו לא יודעים אם זה בתוספת לדברי בית שמאי או רק שני לחין בלי קורה עד כאן העמוד שלנו בהצלחה רבה אדירה ולהתראות מחר בעזרת השם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: