העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יא עמוד א

[מוזיקה] דף יא עמוד א' היום במהלך העמוד שלנו נדבר על פתח שהפך פרצה כשהוא היה פתח הכל היה נפלא יכלו לטלטל באותו מקום כשהוא הפך לפריצה הכל בעייתי וזה הוביל אותי לחשוב הביא לי מוסר קצת נוקב לכולנו יהיה זמנים שהם פתח פתח ביום השבת יפתח ביום החודש יפתח זמנים שיותר טובים שנפתח ש ממרום מרעיפים עלינו מתנות מלמעלה ואנחנו צריכים רק לא להיות טיפשים ולקבל את השפע הזה אלינו וליישם אותו ביום יום בן אדם יכול לקחת את אותו פתח ולהפוך אותו לפרצי ודווקא בזמנים האלה שאין בהם שגרה שבתות חגים אז יש יותר מכשולות אז יש היצר הרע קורא לנו יותר בוא תבטל את הזמן בוא תמשוך את עצמך בתענוגים וזו כבר פרצה קוראת לגנב אז יש כבר פתח הקדוש ברוך הוא יצר את הפתח של השפע אבל בידינו להפוך אותו לפרצי כמו שנראה בגמרא אם זה נהיה פתח שימאי פתח שומם פתח מקולקל בן אדם יכול להרוס את הפתח שהוא קיבל וכאן התפקיד שלנו לא להיות טיפשים בואו לא נהרוס את הפתחים הקדוש ברוך הוא שולח לנו כאלה מתנות נפלאות בואו נקבל אותם נכיר בזה ונכיר תודה ולא חלילה נהפוך את זה לפרצופו חומות מגדלי אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו אוחזים בדף יא עמוד א' מתחילים למטה בדף י עמוד ב ראינו במשנה אם יש לו צורת הפתח אעם למבוי כן אותו מבואי שדיברנו עליו שהוא רחב מ-10 אמות שחכמים אומרים ברגע גע שהוא רחב מ-1 אמות הוא לא נקרא פתח אז אף על פי שרחב מ-10 אמות אינו צריך למט זאת אומרת עלף שבעיקרון הוא לא נחשב כפתח צורת הפתח כן מכניסה אותו לגדר פתח ומותר לטלטל באותו מבוי עכשיו מי שזוכר טוב למטיבי לכת ראינו שלמעלה מ-20 אמה גם כן בעיקרון פסול אם שמת קורה למעלה מ-20 אמה אבל אם שמת קורה עם המלטה שזה קורה חשובה ראינו או שמצוייר ביונים או שמקנים ביונים ראינו מספר פירושים כמו אותם המלטות שהיה בבית המקדש אז באמת מותר לטלטל באותו מבוי עלף שהקורה נמצאת למעלה מ-20 אמה שואלת הגמרא מה קורה אם נהפוך את נהפוך את המטרות זאת אומרת נשים המטרה כדי להכשיר רחב מ-10 אמות ונשים צורת הפתח כדי להכשיר גבוה מעל 20 אמה האם זה עובד האם זה משהו אבסולוטי משהו כוללני שתמיד פעיל תמיד עובד בכל מקום שהוא הוא מסדר את הנתונים משווה מחליק הכל ומכשיר או שלא שואלת הגמרא אשכחן צורת הפתח ד מאניה ברוחבו היא מועילה ברוחב אם זה רחב למעלה מ-10 אמות זה מועיל אותו דבר ראינו המלטה ד מאניה בגובה זה מועיל ומתיר עליו שזה גבוה למעלה מ-20 אמה שואלת הגמרא פחמי האם צורת הפתח תכשיר במקרה שזה גבוה והאם המלט התכשיר במקרה שזה רחב תשמה מביאה הגמרא ראייה נפלאה ד תניה מבוי שהוא גבוה מ-20 אמ י מעט וכתוב במפורש ואם יש לו תצורת הפתח אינו צריך למהט אז יפה מצאנו באמת ברייתא נפלאה שאומרת דע לך כלפי דבר אחד מהתלת שלך כלפי ספק אחד צורת הפתח מועילה לגבי גובה ואם יש לך למעלה מ-20 אמה או שת מעט או שתשים שם כורה עם המלטה או כורה עם צורת הפתח כל התשובות נכונות ככה מתקנים את המבוי ממשיכה הגמרא ושואלת אין בעיה מהם המל תרבה רוכבו האם מותר או אסור מי תשמ מביאה הגמרא רעיה ד תניה מבואי שהוא גבוה מ-20 אמ ימעט כך כתוב זה מקרה ראשון בברייתא גבוה מ-20 המד תמאת מקרה שני הרחב מ-10 ימעט גם כן תמאת את חלל הפתח תמאת את הרוחב ואם יש לו צורת הפתח אינו צריך למעט ואותו דבר אם יש לו המלטה אינו צריך למעט עכשיו המטרה אני לא יודע אם הגמרא התכונה רק על הסיפה רק על הרשע על שניהם מובא כאן הרי גם מבוי שהוא למעלה מ-10 ממה וגם אבוי שפתרו רחב מ-10 על מה הגמרא מתכוונת מה אליו מבינה הגמרא הסיפה זה הולך גם על הסיפה ברשע ור אנחנו יודעים שלמעלה מ-20 המה המלטה מועילה אבל כנראה זה הולך בעצם על כל הבריתה באופן גורף וגם כשההוא רחב מ-10 המלט המועילה עונה הגמרא ממש לא לא הרי אישה יתכן לומר אין לך ראייה מכאן ייתכן לומר שממש לא שכל מה שמועיל המלטה זה דווקא הולך על המקרה הראשוני ש בה מדובר על גבוה למעלה מ-20 אמה אבל באמת ברחב למעלה מ-10 אמות המל טרה לא תועיל אז הגמרא בעצם לא סיכמה ולא גה את הדברים ואנחנו באמת לא יודעים אנחנו כן יודעים שלגבי גובה מועיל צורת הפתח אנחנו לא יודעים האם לגבי רוחב יעיל תועיל קורה בעלת המלטה בעצם הגמרא מסיימת את הדיון ועוברת לדבר חדש כל הדיון שהיה לנו עד עכשיו זה מה קורה לגבי המלטה האם האם הם מועילה ברוחבו אבל פשוט וברור לנו כמו שראיינו במשנה שאם יש צורת הפתח ברור שזה מועיל מבי יה הגמרא עכשיו דעה חדשה שזה לא מוסכם על כולם מתני לי מספרת הגמרא מתני לי רב יהודה לחיה ברב כמי ד רב רב יהודה ישב לפני רב ולימד את בנו של רב את חיה בנו של רב ואמר לו כך הוא אמר את הנוסח שמופיע במשנה שמוסכם על כולם לכאורה הוא אומר לו גם אם המבוא רחב מע אמות פתח המבוי רחב אבל יש שם צורת הפתח אינו צריך למט כי צורת הפתח מועילה אמר לה אמר רב מה פתאום אתני תלמד אותו תשנה לא צריך למהט ברגע שהמבוטח המבוי רחב מ-10 אמות גם אם יש שם צורה הפתח זה לא עוזר וצריך למעתיקנים אמר רב יוסף מדברי רבינו נלמד מדבריו של רב שהוא חולק ואומר שצורת הפתח לא מועילה ביותר מ10 אמות אני לומד דבר מאוד משמעותי חצר שרובה פתחים וחלונות רוב החצר היא פתחים וחלונות כמובן שאיין בהם 10 אמות אינה תרת בצורת הפתח ברוב הפתחים יש תצורת הפתח בחלונות בכלל ברובם ככולם יש תצורת הפתח מה זה בעצם צורת הפתח לשנן שני מזוזות ומשקוף על גביהן יפה מאוד אומר אבי יוסף אם החלונות בעצם פרוצים גם בפחות מגובה ערה טפחים גם זה דבר שחייבים להדגיש ברגע שיש מחיצות השעה טפחים לא מעניין אותי מה קורה מעל מבחינתי שהכל יהיה פרוץ זה כבר נקרא מחיצה והופך את הרשות הזו לרשות היחיד וכדומה אבל אומר אבי יוסף ברגע שזה פרוץ גם מתחת ויש הרבה חלונות ופתחים החצר אינה ניתר בצורת הפתח הלף של הפתחים ולחלונות האלה יש צורת הפתח כדרך כל פתחים וחלונות בעולם זה לא מעניין אותי זה לא יהיה מותר מאיפה הוא רואה את זה מדבריו של רב מה התמה הועיל ויותר מ-10 עושר במבוי שימו לב אני מחדד שוב רב יוסף מדבר על פתחים וחלונות שאין בהם רוחב 10 אז לא כל כך מובן איך הוא רואה את זה מדבריו של רב אבל הוא אומר כך אועיל ויותר מ-10 עוסר במבוי ופרוץ מרובה על העומד עוסר בחצר רב אומר דע לך פתח למעלה מ-10 צורת הפתח לא מועילה אומר רב יוסף מכאן אני מקיש שגם ברגע שיש כאן פתח שהוא פחות מרוחב 10 אבל יש לו בעיה אחרת תצרף את כולם יש כאן יותר פרוץ מעומד כיוון ש חצר הזו היא חצר מאווררת היא נועדה ככה לשבת ושיה לך אוויר יש בה הרבה פתחים וחלונות תכלס אם תצרף את כל הפרוץ וכל העומד יש כאן בחצר הרבה יותר פרוץ מעומד ואם אתה מבין שפתח רחב מ-10 הוא לא נחשב פתח ולכן צורת הפתח אומר רב לא תועי לו אותו דבר כשיש לי מקום שהוא לא נקרא פתח הוא שהוא לא נקרא מחיצה סליחה הוא לא נקרא מחיצה הוא נחשב כפרוס הוא לא נחשב כפתח הוא נחשב כפרה גם כן זה שתנו לי בצורת הפתח לא יועיל בעצם רבי יוסף מגיע פשטנית כמו שרב אומר שפתח שהוא לא פתח למה כי הוא יותר מ-10 לא עוזר לו צורת הפתח ככה גם פתחים וחלונות שהם לא פתח למה כ הם פרוץ מרובה על העומד לא יועיל להם צורת הפתח יפה מאוד בוא נראה את זה בתוכו מה היתה מועיל ויותר מ-10 עוסר במבוי ופרוץ מרובה על העומד עוסר בחצר אפילו בחצר מה יותר מ10 האוסר במבוי אינו ניתר בצורת הפתח אף פרוץ מרובה על העומד האוסר בחצר אינו ניתר בצורת הפתח נפלא ביותר אז יש לו כאן השוואה מלאה אומר מדבריו של רב זה מה שאני לומד דוחה הגמרא ואומרת מה פתאום מה לי יותר מ10 העושר במבוי אתה יודע מה פירוש בטח יותר מ-10 באמת יש לו חומרה גדולה שכן לא התרת בו אצל פסי ביראות לרבי מאיר אם אתם זוכרים דיברנו ממש לא מזמן וא נזכיר בקצרה שוב יש מושג של פסי ביראות עולי רגלים היו עולים לירושלים היו לנים ברחוב אגב בכוונה הם היו לנים ברחוב כדי לא להיקלע לחשש טומא וכדומה שאולי יש בבתים ויעלו על הטמה וכולי הם היו ישנים ברחוב הם היו צריכים להשקות את בעמותה ואת עצמם בשבת הבוא הוא רשות היחיד הם נמצאים ברשות הרבים מה עושים הגיעו חכמים ותקנו להם פטנט מאוד מאוד מקל סביב הבור אתה שם כמו שאמרנו ארבע זוויות של אמה על אמה בארבע צדדים וביניהם זה נקרא כאין רשות היחיד מותר לך להוציא מים כמה המרחק יהיה אז רגע פרוץ מרובה על הומת ברור שיש שמה שימו לב כיוון שהזוויות הם רק מה והמרחק בין זווית לזווית הוא גדול הרבה יותר מאמה כמה יהיה ביניהם ראינו מחלוקת אם אתם זוכרים ראינו שרבי יהודה אומר 13 עמה ושליש ורבי מאיר אומר 10 עמות ולא יותר למה ר נראה את זה בהרחבה בעזרת השם בדפים הבאים מה סברות המחלוקת בכל אופן שימו לב אנחנו רואים כאן שגם מקום מאוד קל פסי ביראות בכל אופן יש איזה מנדה אמר שזה רבי מאיר רבי מאיר מגיע ואומר תשמעו 10 אמות ולא יותר אתה רואה שגם כשאני מקל 10 אמות הוא סדין אדום אני לא מעיז לגעת בו אז מה ליותר מאס עושה במבוי אני מבין אומרת הגמרא למה רב אומר שצורת הפתח לא תועיל שכן לא התרת בו אצל פסי יראות לרבי מאיר רבי מאיר מאוד מחמיר אמנם רבי יהודה מקל גם עד 13 מה אבל יש דעה מחמירה תאמר ב פרוץ מרובה על העומד העושה בחצר שכן התרת אצל פסי ביראות לדברי הכל אתה רואה שפרוץ מרובה על העומד זה לא כזה דבר חמור לדוגמה בפסי ביראות אין אף אחד שחולק הם חולקים העם 10 או 13 אבל ברור שאפשר יותר מהמה שזה העומד של פסי ביראות אם כך אין לך ראייה אל תבוא ותשווה לי את שני הפתחים הללו ותאמר ברגע שביותר מ-10 אתה אומר לי שצורת הפתח לא לא מועילה גם בפרוץ מרובה על העומד ממש לו כל אחד והדינים שלו אתה רואה שהדינמיקה רב יוסף באמת נדחה אבל מה קורה עם הדין שלו אומרת הגמרא יש לי ראה לכח מברייתא לימה מסייע לי כתוב כך בדפנות הללו שרובם פתחים וחלונות מותר לטלטל בשטח שבין הפתחים והחלונות הללו ובלבד שימו לב שיהיה עומד מרובה על הפרוץ מיד מזדעק את הגמרא לא יתכן שרובן פתחים וחלונות אבל עומד מרובה על הפרוץ יש כאן איזשהו פער לא ייתכן שואלת הגמרא שרובן סלק דעתך אלא הי מתי גוס שריבה בהם פתחים וחלונות מותר אבל הוא בלבד שעומד מרובה על הפרוץ וזה בע בדיוק כמו שאומר רבי יוסף שברגע שאתה מרבה אתה לא יכול להסתמך על צורת הפתח ולהתיר אלא אתה חייב שיהיה עומד מרובה על הפרוץ ורק אז יהיה מותר לטלטל ביניהם אמר רב קנה ממש לא זה ראייה נפלאה אבל אני יכול להעמיד את הבריתה בצורה שונה שזה לא נחשב פתח ומדוע כי תניה היא בפתחי שימאי יש שם פתחים מקולקלים שאיין בהם צורת הפתח פתח שומם פתח לא טוב מה היא פתחי שימאי פליגי בברחו ואב יוסף מה באמת החיסרון שלהם אבל בואו נסדר שנייה את הדברים בברור שמדובר בפתח לא טוב ו ברגע שאין שם תצורת הפתח א אין שום ספק בעולם שזה יהיה מותר אלא רק מדין עומד מרובה על הפרוץ אבל יתכן עדיין שבנידון שלנו שהפתח גדולים יותר ויש בהם צורת הפתח בניגוד לשיטתו של רב יוסף יהיה מותר לטלטל ביניהם עלף שיש יותר פרוץ מעומד מה החיסרון שלהם נחלקו בזהב רחו מ ורב יוסף חד אמר דלט להו שיקפה אין שם אין שם את המזוזות הישרות המזוזות הם בולטות ככה בעצם אבנים משתלבות שגמרו אותם בלי שום גימור כמו שאתם רואים בתמונה בלי משקוף בלי כלום ככה שמו אותם ולכן אין צורת הפתח וחד אמר דלת להו תקרא פשוט מאוד יש שתי מזוזות אבל זה פתוח עד השמיים אין בכלל משקוף מלמעלה ולכן הוא לא נחשב כצורת הפתח וכפי שאמרנו בזה ברור שזה לא יכול להתיר את הטלטול אלא אם כן יהיה יותר עומד מפרוץ אבל עדיין יתכן שאם יש חלונות נורמליים כן יהיה מותר אפילו אם זה יותר פרוץ מעומד ולא כמו שאמר רב יוסף ממשיכה הגמרה ואומרת ואף רבי יוחנן סבר לה ליד הרב אותו רב שאיתו לא פתחנו אבל הוא פתח היום בדבריו ואמר שמחיה שברגע שיש פתח למעלה מ-10 לא מועיל צורת הפתח גם רבי יוחנן סובר כך דמה רבן ברדמ רבי יצחק מעשה באדם אחד מבקעת בית חורן שנעץ ארבעה קונדסים וארבע פינות השדה ומתח זמורה עליהם בעצם עשה תצורת הפתח איך נעץ ארבע קונדסים וארבע פינות של השדה וביניהם עשה מסגרת מזמורה שזה ענף רך זה היה בעצם החוט ששימש אותו לצורת הפתח עכשיו הוא הגיע ושאל מה קורה לגבי כיילים האם זה נחשב שיש כאן מחיצה מכל הכיוונים ומותר לי לזרוע גפן בתוכו וממש צמוד מבחוץ מותר לי לזרוע זרע אחר או להפך ובא מעשה לפני חכמים והתירו לו לעניין כליים אמרו לו מותר לך זה נחשב במ צואת הפתח וזה יורד ואמר אש לקיש כדרך שהתירו לו לעניין כליים כך התירו לו לעניין שבת ואילו רבי יוחנן אומר מה פתאום כל מה שהתירו לו חכמים זה לקיילי התירו לו שזה באמת נקרא מחיצה ומותר לו לזרוע מצד אחד גפן מצד אחד זרע אחר אבל עניין שבת לא התירו לו זה בעצם המחלוקת בין רבי יוחנן לרש לקיש עכשיו הגמרא נכנסת ומבררת איך רואים מכאן באמת שרבי יוחנן סובר כמו רב במה קנן באיזה מקרה היה מדובר שמה באותו בן אדם שנעץ ארבע קונדסין ועשה צורת הפתח אי לאמה מן הצד אם תאמר לי שצורת הפתח שלו היייתה בעייתית והוא עשה אותה מן הצד זאת אומרת צורת הפתח רגילה יש לי שני קנים ועל גבן על ראש הקנים אני שם את המשקוף או את החוט או את כל מה שמשמש כרגע בתור הצורת הפתח אבל מה קורה אם שמתי א אותם מהצד בעצם שימו לב כאן שמתי כאן ככה בצד לא על ראש אלא בצד שמתי את החוט שמתי את הקורה העליונה אילמה מן הצד ועל כך הם חולקים לא ייתכן ואמר אב חיסה צורת הפתח שהשעה מן הצד לא עשה ולא כלום זה פשוט לא נחשב צורת הפתח שמת פה איזה קונסטרוקציה מוזרה צורת הפתח אל תקרא לזה אלא ורש לקיש הרי אמר שבין לעניין כליים בין לעניין שבת רבי יוחנן אמר שלפחות לעניין כליים בכל אופן אנחנו רואים שזה כן נחשב צורת הפתח אלא אומרת הגמרא אלא לגבן ייב להיות שהוא עשה צורת הפתח נפלאה רגילה טובה ובמה ומה מדובר כאילו על מה הם נחלקו על מה הדיון הי לימה ב-10 מדובר שזה היה רק 10 ומטה בעלמה רבי יוחנן בשבת לא למה הרי למדנו כלל הזמן אנחנו רואים שצורת הפתח זה נקרא מחיצה לעניין שבת למה שרבי יוחנן יעסור אל עליו תגיד לי ביותר מ-10 שהיה שם יותר רחב מ-10 אמות ועל כך הם נחלקו רבי יוחנן אומר אוקיי לעניין כילים עוד אפשר להסתדר אפשר להחליק אבל עניין שבת ממש לא הוא סובר כמו רב ואומר ברגע שזה יותר מ-10 אמות צורת הפתח לא מועילה ואילו אש לקיש לא סובר את דבריו של רב ומשתמש בגרסה הקלאסית של המשנה שצורת הפתח תמיד מועילה ולכן בין לעניין שבת בין לעניין כליים התירו לאותו בן אדם בבקת בית חורן יפה מאוד ראייה נפלאה שרבי יוחנן סובר כמו רב דוחה הגמרא ואומרת לא יש לך באמת הוכחה נפלאה אבל היא לא הכרחית לא חיייבים לומר כך לעולם אפשר לומר ב-10 10 או פחות אל מה הם נחלקו הוא שם שם את הזמרות מן הצד את הקורה העליונה הוא שם בצורה לא תקנית מן הצד ובזה עצמו הם נחלקו האם זה טוב או לא ובד רב חסדה כמפלגה רבי רש לקי סובר לא מעניין אותי מה אמר רב חסדה גם מן הצד זה מצויין ולכן בין לעניין כילים ובין לעניין שבת זה בסדר גמור ואילו רבי יוחנן אומר מה פתאום זה לא נחשב תקני אבל שימו לב הוא אומר רב חיסלה אומר שכזאת צורת הפתח לא נחשבת רק לעניין שבת לעניין כיילים כן ולכן בכלאים הוא הטיר אבל לגבי שבת זה לא נחשב צורת הפתח אני לא נכנס כאן למעלה מ יותר רחב מ-10 יותר צר לא זה הדיון אני באמת יתכן ממש לא כמו רב אני מתיר צורת הפתח גם עד 1ל עמה זה לא מעניין אותי אבל עדיין כאן מדובר שהוא שם מן הצד ולגבי שבת לא יעיל שהוא עושה ור צורת הפתח שהוא שם את הקורה העליונה מן הצד מחר נמשיך לדון בעניין זה בהרחבה בעזרת השם ובואו נסכם מה ראינו דבר ראשון פתחנו בשאלה אנחנו יודעים שצורת הפתח מועילה לרוחב והמלטה מועילה לגובה מה קורה להפך אמרנו לגבי גובה כתוב מפורש צורת הפתח זה בסדר לגבי מרחק יש לנו בריתה אבל לא מספיק ברורה ולכן לא פשטנו ממנה הגיע הרב ונתן לנו בעצם פצצה מסוימת לא הקרנו את זה עד היום הוא אומר דע לך תצורת הפתח בלמעלה מ10 לא יעיל כך הוא לימד את בנו רבי יוסף אומר מכאן אני לומד דבר נפלא חצר שהובא פתחים וחלונות ויש בהם צורת הפתח עדיין אני צריך שיהיה גם עומד מרובה על הפרוץ מאיפה אני יודע כי אם צורת הפתח לא מועילה ביותר מ-10 גם פרווץ מרובה על העומד זה לא יעיל אמרו לו אמרו לו החכמים אמרו לו התלמידים מה פתאום ברור שיותר מ10 זה הרבה יותר חמור כמו שאנחנו רואים לעניין פסי ביראות שרבי מאיר חולק על המרחק אבל לגבי פרוץ מעובה על העומד הוא מודה שמותר ולכן אין לו ראייה ניסינו להביא לו ראייה מדפנות הללו שרובן פתחים וחלונות כמובן לא רובן אלא שריבה בהם ואנחנו רואים שחייב להיות עומד מרובה על הפרוץ אמרנו ששמה ייתכן שיש להם צורת הפתח אבל בעי זאת אומרת שאין להם או שזה ככה אבנים משתלבות והוא לא עשה גימורים יפים אין צורת הפתח או שבכלל אין כנה על גביהן זה פתוח לשמיים ואז ברור שעשו אבל יתכן שבמקרה שיש צורת הפתח תקנית גם אם זה פרוץ מרובע על העומד עדיין מותר לא כמו אבי יוסף רבי יוחנן בעצם הבאנו כאן גם שהוא סובר כמו רב אבנו סיפור נפלא מבן אדם ששם קורות ככה עשה צורת הפתח מסגרת ובא לשאול מה קורה לעניין כילים ולעניין שבת רבי יוחנן אומר דע לך התירו לו רק לכלים ולא לשבת ר שלקי אומר לשניהם ניסינו לומר שמן הצד ברור סול וכל הדיון כאן זה וב-10 ברור שזה בסדר והדיון הוא למעלה מ-10 ורבי יוחנן שפסע לעניין שבת כי הוא סובר כמו רב אמר אמרה הגמרא זה נפלא אבל זה לא הכרחי אפשר לומר שהם חולקים זה היה פחות מ10 ופשוט מאוד הם חולקים האם מן הצד יעיל או לא ורל שלגי סובר זה מצויין רבי יוחנן אומר לעניין שבת זה לא בסדר ולכן לא התירו לו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר בעזרת השם [מוזיקה] יתברך ה
לצפיה בתכנים נוספים: