העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טז עמוד א

[מוזיקה] דף טז עמוד א' היום אנחנו בעזרת השם נ נהייה עסוקים עדיין בהמשכו של הדיון מה קורה פרוץ כעומד זאת אומרת כשאני מקים מחיצה לדוגמה נתקעתי ביער נתקעתי במדבר ואני כשירה מקים סביבי מחיצה ואיין לי מספיק ילים כדי להקיף את עצמי באופן מלא ראינו שיכול להיות הבדלים יכול להיות רווחים כ כמובן אם העומד מרובה על הפרוץ זה בסדר גמור אם הפרוץ מרובה זה פסול מה קורה אם עומד כפרוס בדיוק אותו דבר ראינו מחלוקת והיום נמשיך את הדיון בעניין הזה לא נראה היום את ההכרעה אבל אני כבר מגלה מחר נראה את ההכרעה שבאמת פרוצקי עומד במדויק זה בסדר זה קשה זה נקרא מחיצה אבל אני רוצה לקחת מפה נקודה אחת חשובה זה נקרא מחיצה נכון אבל האם אתם חושבים שלא יכול להתגנב גנב בין המחיצות הללו ברור שהוא יכול זאת אומרת זה לא סגור באמת אני מחשיב את זה כסגור כאותו אחד שהלך לישון בסוכה שהייתה מלאה בלוו דופן עקומה וכל מיני כאלה והתפלה מאוד לראות בבוקר חתול בתוך סוכתו איך יתכן הרי הכל כאן סתום תשאל את הרב הוא עצמו אמר שזה סתום אז התשובה היא מאבט הלכתי אנחנו מסתכלים על זה כסתם אבל ברור שזה לא כך במת דברים אמורים לפעמים כל אחד מאיתנו מקבל על עצמו איזו קבלה טובה הוא נוהג את עצמו באיזה מנהג טוב הוא גודר את עצמו באיזה גדר לא משנה כל דבר כזה נכון גם הגמרא וגם ההל כה מכירה בזה שלא הכל יכול להיות סגור באופן הרמטי הגדרים והשגים לא יכולים להיות ממש מלאים מלאים ככה לסגור את עצמנו כחומה תמיד לפעמים יהיה פה ושם איזשהו בריחה וכל עוד וזה בגדר הלבוד או בגדר העומד מרובה על הפרוץ או אפילו כמו שאנחנו רואים אפילו עומד כפרוס פרוץ כעומד זה גם בסדר אבל אל תחשוב שכשאתה מתנהל בצורה כזו החתולים לא נכנסים פנימה הם נכנסים ולכן כן השאיפה שלנו כשאנחנו מקבלים על עצמנו גדרים סייגים הנהגות וכדומה כן לעשות את זה בצורה המיטבית ביותר כחומה מושלם סגור אטום כי אחרת יקראו לזה קבלה יגידו לך הכל בסדר אבל החתולים היצר הרע כל הדברים שאנחנו לא רוצים יהיו בפנים וזה לא כדאי אז אנחנו נשתדל תמיד להיות מאנשיה לכתחילה שבע לכתחילה בלי כל האתרים ארבע מחיצות מלאות ובעזרת השם נעשה ונצליח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו כמו שאמרנו באמצע הדיון אז בוא נביא ראיה הגמרא מתחילה הלימוד שלנו היום מתחיל בדף טו עמוד ב למטה תשמה שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה הם רצו להקיף את המקום של החניה שלהם הם הקיפו את זה בגמלים בהקפות עוקפות זה בעצם מה ששמים מעל הגמל שיהיה נוח לרכיבה ב שליפן זה החבילות שהם הטעינו איתם יחד את המסע שלהם בקנים בקול אחות כן קנים שהיה להם שם או בקול אחות שזה קלחי ירקות שכמובן הם בגובה וברוחב המתאים מטלטלים בתוכה ובלבד שלא יהיה בין גמל לגמל כמלא גמל וובין עוקף לעוף כמלא עוקף ובין עוית לאי כמלא אביד בעצם אני רואה מכאן שצריך שיהיה יותר בניין יותר מחיצה יותר כילים יותר עומד מאשר פרוץ ואם יהיה בדיוק עומד פרוץ יהיה פסול כמו שאמר אתמול רב הונה ברד רב יהושע רה לשיטתו בואו נחדד רב הונה ברד רב יהושע הוא זה שעשר ואילו רב פפה הוא זה שהתיר אם כן יש לנו כאן ראיה נפלאה לשיטתו של רב הונה ברי דרב יהושע עונה הגמרא לא אך הנמי ב שנכנס ויוצא מדובר שבאמת אני יכול לשים לדוגמה בין גמל לגמל כמלא גמל אבל לא מ מצומצם אלא מלו גמל מרווח שהוא יכול להיכנס ולצאת בני אחותה אותו דבר בין עוקף לעוף כם לא עוקף אבל העוקף מרווח זאת אומרת שיש טיפה יותר ממלא הוקף ביניהם ואם כן הרווח הוא גדול יותר ולכן פסול אבל אם באמת יהיה על הכסכס איך שאומרים בצורה מדוייקת ממש מושלמת מותאמת עומד כפרוס יהיה כשר כשיטת רב פפה מביאה הגמרא ראייה אחרת תשמה וכאן צריך לאחוז ראש יש לנו כאן בעצם שלוש חלקים שאנחנו נראה כל חלק בעצם מס את החלק האחר ולפעמים אפילו אותו חלק מסבך את עצמו אז תהיו מרוכזים הבאתי אזרים להדגמה תשמע נמצאת אתה אומר שלוש מידות במחיצות שמה מדובר לעניין כלאיים ובעצם מדובר על מחיצות יש שלוש גדרים שלוש דינים לגבי מחיצות הדין הראשון כל שהוא פחות משלושה כן זה בוא נשתמש בעט הזה העט הזה הוא פחות משלושה זה הדין הראשון הקנה הוא פחות משלושה מה הדין איך אני יכול להחשיב הרבה עתים כמחיצה צריך שלא יהיה בן זה לזה שלושה כדי שלא יזכר קדי בבת ראש זאת אומרת אני מה שדחוף לי עכשיו כשאני שם א את ועוד את ועוד את שיהוו מחיצה אני צריך לא להרחיק מעת לעת מכנה לקנה שלושה טפחים וכך זה מתחבר על ידי לווד נפלא אנחנו כבר יודעים של אבוד זה לא משנה לי אם יותר עומד או יותר פרוץ זה בסדר גמור זה הראשון סיימנו השני אנחנו ניקח בשבילו קפלה כן וקפל זה בוא נאמר בין שלושה לארבעה אומרת הגמרא הדין השני כך אומרת שם הברייתא כל שהוא שלושה הוא משלושה עד ארבעה זאת אומרת או שזה שלושה טפחים או שזה משלושה עד ארבעה טפחים צריך שלא יהיה בין זה לזה כ מלוו למה שימו לב לניסוח כדי שלא יהיה פרוץ כעומד כאן משמע שפרוץ כעומד פסול אני ממשיך ואם היה פרוץ מרובה על העומד כאן כבר כתוב דווקא פרוץ מרובה על העומד שימו לב לסתירה אף כנגד העומד אסור אז הדין השני זה קול ש משלושה עד ארבעה זה בסדר זה נפלא שים עוד קפלה ועוד קפלה ועוד קפלה אבל שלא יהיה מרחב שלא יהיה מרחק ביניהם לא אכפת לי שיהיה מרחק של שלושה טפחים זאת אומרת וכבר אין לווד זה לא אכפת לי אבל שלא יהיה כמלא קפלה זאת אומרת אם הקפלה היא 3ל וחצי טפחים שלא יהיה 3 וחצי טפחים אם יה ארבעה טפחים שלא יהיה ארבעה טפחים זה המרחק זה מה שחשוב לי שלא יהיה ביניהם לביניה בין קפלה בין נסר לנסר בין קרש לקרש בין מחיצה למחיצה רווח יותר גדול מהמחילה נפלא ביותר אם היה אפילו כנגד העומד אסור כי זה לא נקרא שיש פה כלום אתם כבר שמתם לב שמה אמרה הזאת בעצם מהפסקה של הקפלה כבר יש סתירה כבר יש לנו איזשהו בעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה הלאלה בוא נעבור לחלק השלישי שבשבילו לקחתי את זה כל פעם שנדבר על חלק בהמשך אני אניף את החפץ שאיתו אני מדגים ואז נדע על מה אנחנו מדברים עכשיו כל שהוא ארבעה הוא מרבעה עד 10 רמות כן זה אם זה 10 א טפחים זאת אומרת שהוא ארבעה תפוחים בדיוק הקפלה הקודמת היייתה עד ארבעה בדיוק זה מרבעה ועד 10 אמות עד 10 אמות שימו לב ענק צריך שלא יהיה בין זה לזה כמלא זאת אומרת כמלא רוחב הקנה כמל רוחב הדבר שאותו שמתי כמו שאמרנו אם זה 4 וח 4ב וחצי אם זה בכלל חמש אמות חמש אמות עד 10 אמות ואם ושימו לב כדי שלא יהיה פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור בעצם הההבדל ביניהם בין השני לשלישי זה שבמקרה של הקפלה שזה עד ארבעה טפחים אם היה יותר פרוץ הכל מתבטל ובמקרה השלישי במקרה ש של זה אם היה יותר פרוץ או פרוץ כעומד כך משמע בריטה או יותר פרוץ אז אני כנגד העומד אני משתמש כ מחיצות מספיק רחבות מספיק חשובות שאני יכול להשתמש כנגדם וכנגד הפרוץ אסור יפה מאוד עכשיו מביאה הגמרא בעצם סיכום שלוש דינים שהם תקפים בכל סוגי המחיצות בעתים בקפלה וגם מבע עד 10 ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר ברגע שיש יותר עומד מפרוץ זה מחיצה סגורה מעולה דין שני נפרצה ביותר מ-10 אסור אם זה נפרץ ביותר מ-10 רמות גם כן בקל לא משנה אם שמתי עתים לא משנה אם יש לי לבוד אם יש לי עומד לא משנה מתי יש פריצה יותר מ-10 רמות היא כבר הורסת הכל ואסור להשתמש שם דין שלישי אם היו שם קנים הדוקרנים ועושה להם פיאה הוא שם זמורות מלמעלה בעצם צורת הפתח אפילו ב10 רמות אפילו עם הפרצה אפילו סליחה ביותר מ10 רמות מותר יפה מאוד זה דין של צורת הפתח בעצם שלוש דינים לגבי אותה בריית עכשיו הגמרא מסבירה את השאלה תני מית רשע רשע זה לא רשע אלא כמו שאני מניף עכשיו את הקפלה זה במציאת באמצע שם כתוב משלושה ועד ארבעה זה בסדר גמור ובלבד שלא יהיה בין זה לזה כם לא מדייקת מכאן הגמרא פרוץ כעומד פסול טיובת דרב פפה רב פפה הוא זה שמכשיר קשה עליו אמר לך רב פפה לא שוב פעם משתמשים בנשק הזה בתשובה הזאת שתמיד ממש לאורך כל העמוד האחרון וגם אתמול השתמשנו בה מים מלוו נכנס ויוצא זאת אומרת שיש יותר פרוץ זה נכנס ככה ויוצא ברווח זאת אומרת שבין קפלה לקפלה אפשר להיכנס קפלה פלוס זה נכנס ככה ברווח ולכן אני פוסל אבל אם באמת זה היה מצומצם הייתי מכשיר והוא מסייע לדבריו אתם זוכרים שאמרנו שבעצם בקפל עצמו יש סטירה אז הנה הוא מסייע לדבריו הח החינמי מסתברא מי דקתני אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הוא מדייק דווקא אם היה פרוץ מרובה על העומד אבל כי עומד מותר שמ מינה נפלא הוא מביא רעה לדבריו אומרת הגמרא רגע רגע בוא לא נשכח רה לדבריו מיד מהווה בעיה לדבריו של רב הונ דרב יהושע כאן אתה רואים היה פרוץ מרובה על העומד מה שמ שאם זה היה בדיוק זה היה כשר לימת וב דרבון ברי דרב יהושע אמר לך אומרך רבונה ברי דרב יהושע ממש לא ולטעמי אם סיפה לך בבקשה לחלק של 104 ועד 10 שם כתוב במפורש אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר זאת אומרת דווקא שהעומד מעובה על הפרוץ אז גם כנגד הפרוץ מותר אבל בוא דייק ונמר א כ פרוץ אם זה במדויק אסור הופה הנה ראייה נפלא לשיטתו של אבון ברד רב יהושע שעומד כפרץ ממש לא נקרא מחיצה אומרת הגמרא רגע רגע סיפה קשה לרב פפה רשע קשה לרב הונ בריד רב יהושע בעצם אנחנו מסתבכים כאן מכל חלק בבריתה רואים אחרת עונה הגמרא לא סיפה לרב פפה לא קשי אתה מציאת את החלק עם הקפלות רב פפה בעצם הביא כרה לשיטתו זה נפלא גם הסיפה ששמה משמ שעומד פרוץ אסור גם לא קשיה אדי דתנא רשע פרוץ מרובה על העומד תנ סיפה עומד מרובה על הפרוץ ברשע הוא כתב פרוץ מרובה על העומד כי הוא רצה להדגיש רק במקרה כזה זה פסול לכן בסיפא כשהוא מכשיר הוא כותב עומד מרובה על הפרוץ האמת היא שכבר בעומד פרוץ כשר אבל הדרך המשניות דרך הברייתות כיוון שהם היו כתובים בעל פה לכתוב את דבריהם באי פרס זאת אומרת להביא דעה דין ואת ההפך ממנו ולכן בגלל שבמציאת רוצים בדווקא לכתוב פרוץ מרובה על העומד כי רק אז פסול ואם יהיה פרוץ כעומד יהיה כשר לכן כשאני מכשיר אני כותב עומד מרובה על הפרוץ אבל באמת אני לא חייב להגיע לכך כך אומר הפפ ועכשיו עונה הגמרא לפי רב הונ בריד רב יהושע רשע לרב הונ בריד רב יהושע לא קשיה הסיפה נהדרת הוא מביא אותה אפילו כראה לשיטתו משמה משמה ש פרוצקי עומד פסול ומה שכתוב ברש זאת אומרת בתחילת הברייתא איפה שה קפלוט הוא לא מסתבך אידי דב למתנ סיפה כיוון שבסיפור רצה לכתוב עומד מרובה על הפרוץ והוא חייב לכתוב בכזו צורה למה כי רק עומד מרובה על הפרוץ זה מה שכשר שחלילה לא תתה ותאמר שעומד כפרוס כבר כשר לא הוא מדגיש לך עומד מרובה על הפרוץ לכן תנ רשע כפסול פרוץ מרובה על העומד האמת היא שאתה צודק שגם בפרוץ כעומד גם אם זה מדויק גם כבר היה פסול אבל הוא משתמש בלשון הפוכה כמו שאמרנו שלבעל הברייתא היה חשוב לשנות בלשון הפוכה כדי שזה יהיה יותר ברור הוא גם לא כתב דברים שהם לא נכונים הוא כתב דברים שאתה יכול לדייק מהמהם דברים שלדעתי של שיטתי הם לא נכונים אבל עדיין אפשר להסתדר עם הבריתה בצורה נפלאה אבל הגמרא עדיין לא עוזבת את הברייתא וממשיכה ושואלת שימו לב בעצם היה לנו את המקרה הראשון שהוא עם העתים כמו שאמרנו שאז המרחק בין עת לעת חייב להיות פחות משלושה טפחים כדי שיהיה לווד והמקרה השני זה קפלה שאמרנו זה משלושה טפחים ועד ארבעה לא כולל ארבעה טפחים אומרת הגמרא בשלמה לרב פפה לפי רב פפה שפרוץ קי אומד במדויק מותר משום אחי ללא אריב להי ותני להו אני מבין למה התנה של הבריתה כתב בנפ רד עתים ובנפרד קנים שיש בהם שלושה טפחים בעצם הוא חילק בשלושה טפחים בדיוק הוא כבר אומר יש לזה דין אחר אתה יודע למה כי עתים המרחק בין עת לעת יכול להיות עד שלוש טפחים זאת אומרת פחות משלושה טפחים ואילו בקפלה שה שלושה טפחים בדיוק המרחק בינה לקפלה הבאה יכול להיות שלושה טפחים בדיוק כי פרוץ כעומד מותר לפי רב פפא אני מבין למה הוא לא חיבר אותם יחדיו אבל אז בוא נראה את זה בגמרא בשלמה לרב פפה משום אחי לא אריב להו ותני להו כי ב יש להם גדרי דין שונים אלא לרב הונה ברי דרב יהושע לפי רבונה ברי דרב יהושע דמיינו לעצמכם קפלה שלושה טפחים המרחק בינה לקפלה הבאה חייב להיות כמה פחות משלושה טפחים כי אם יהיה בדיוק שלושה טפחים זה פרוץ כעומד ולשיטתו זה פסול ואם ככה לרב אונ בריד רב יהושע לרבינו וליתני תכתוב יחד כל שהוא פחות משלושה ושלושה או שהוא שלושה בדיוק צריך שלא יהיה בין זה לזה שלושה צריך שיהיה שלא יהיה בין זה בין מחיצה למחיצה בין כנה לקנה בין עת לעת בין קפלה לקפלה שלא יהיה שלושה טפחים למה שלא יחבר אותם בעצם לרשע לחלק הראשוני של הברייתא אונה הגמרא פשוט מאוד אתה צודק בדין אתה צודק בגדר הדין שלפי רבונה ברית רב יהושע באמת המרחק ביניהם צריך לעמוד על פחות משלושה טפחים אבל טעם הדין משתנה ולכן הוא חילק אותם משום עונה הגמרא דלו דם מפסול ד רשע לפסול סיפה זאת אומרת הטעמים של הפסול לא טועמים ולכן הוא לא מדבר עליהם יחד פסול דרי אישה זאת אומרת במקרה של עט שהמרחק בינו לעת הבא חייב להיות פחות משלושה טפחים כדי שלא יזדק רק די בבת אחת הסיפור הוא לבוד הסיפור הוא שאחרת אין כאן מחיצה בכלל למה כי אני לא יכול לומר לבוד אם זה יהיה יותר משלושה טפחים ואילו פסולה ד סיפה זה לא מהטעם הזה אלא הטעם שלא יהיה פרוץ כי עומד וכדי להדגיש את זה כדי להדגיש שזה מטעם לבוד ושלא יזדק רקדי וזה מטעם פסולה של פרוץ שלא יהיה פרוץ כ אומד שבמקרה כזה הוא פסול לכן תנה חילק את זה שניים ולכן הוא כתב את זה בנפרד כדרכנו בואו נסכם מה היה לנו דף לא כל כך קל קצת מאתגר אבל לא יותר מכך עברנו אותו ובצורה טובה אנחנו אוחזים באמצע הדיון מה קורה פרוצקי עומד במדויק ראינו אתמול מחלוקת רבונה ברדר ויהושע אומר לא נקרא מחיצה רב פפה אומר נקרא מחיצה עדיין אין לנו ראיה ניסינו היום להביא ראייה שלא יהיה בין גמל לגמל כם לא גמל אמרנו משהם לאו כ מדובר במרווח ורק לכן זה לא נקרא כך יומר רב פפה הביאה הגמרא הבריתה שלוש מידות במחיצות דבר ראשון קראנו לזה עתים זאת אומרת אם את שם קנים שלא יהיה בין קנה לקנה שלושה טווחים נפלא שנוכל לומר לבוד נהדר דין שני קפלוט אם יש לי משלושה טפחים ועד ארבעה לא כולל ארבעה טפחים אז שלא יהיה בין אחד לאחד קמלו שלא יהיה פרוץ כי עומד כבר ראינו שיש כאן איזו רעיה נטפל בה עוד מעט ובמקרה שהעומד מעובה על הפרוץ כבר אסור להשתמש שם כלל מכאן בעצם אנחנו מנסים להביא ראיה וכבר נענה עליה והדין השלישי יש לי כבר דבר רציני יותר מארבעה טפחים ועד 10 רמות אז אני אומר ש שלא יהיה בין אחד לאחד קמלו זה דבר ראשון ובמקרה שהפרו מעובה על העומד עדיין מותר לי להשתמש כנגד העומד כ מחיצות חשובות שלוש דינים אוניברסליים כלליים דבר ראשון עומד מרובה אם עומד מרובה על הפרוץ כנגד הפרוץ מותר אפילו כנגד הפרוץ מותר אם המחיצה נפרצה ביותר מ-10 רמות כבר הלך על הכל ואם יש שם פאה צורת הפתח זה בסדר גמור בעצם אנחנו כבר רואים ששלושה עד ארבעה זה טיובת דרב פפה הוא שוב עדיין עונה את התשובה נכנס ויוצא ועוד מוכיח לשיטתו ועדיין שאלנו שאם כך קשה על רבונה בריד רב יהושע הבאנו את הסיפה בעצם ראינו כך מהרש כך מהספה ולכן כל אחד מסביר כשית התו ואומר איפה שכתוב כמוני זה האמת ואיפה שכתוב אחרת התנא היה חייב לומר כך כדי שיתהפך לו בצורה טובה ועכשיו לקינוח שאלנו עדיין לא סיימנו ושאלנו לפי רב פפה אני מבין למה הוא לא מחבר את זה כי בעצם זה דינים שונים את מה הוא לא מחבר את העתים עם הקפלות שהם בדיוק שלושה טפחים למה כי בעצם כאן צריך שיהיה פחות משלושה תפח בעתים וקפל לפי ר אפשר אפילו שלושה תפח מדוייקים אבל לפי רב אונ בר רב יהושע פחות משלושה פחים למה הוא לא מחבר ונינו פשוט מאוד זה אמנם מרחקים זהים אבל טעמים שונים זה שלא יזכה בבתו עניין של עבוד וזה שלא יהיה פרוץ כי עומד ולכן הוא חילק את זה מחר בעזרת השם נמשיך עדיין גם באותה בריתה ובסופו של דבר נחזור עם החראה בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ה
לצפיה בתכנים נוספים: