העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף טו עמוד א

[מוזיקה] בסיעת דשמא עירובין דף טו עמוד א' לאחר שראיינו שאחד הפתרונות ש חזל נתנו כדי להתיר טלטול במבוי לאחר שמסרו את הטלטול זה לכי באה הגמרא עכשיו מביאה מחלוקת בין הבי לרבה איתמר לכי עומד מאליו ההגדרה המדויקת של לכי עומד מאליו הכוונה היא שכשמו אותו לא שמו אותו לשם לכי לכל מטרה אחרת רק לא לשם לכי הבי אמר א לכי למרות שהוא לא וצב העומד מאליו למרות שהוא לא עוצב שם לשם לכי אב לכי רב אמר לא אב לכי מסיגת הגמרא ואומרת איך דלא סמכינן עלי מאתמול שהלחי הזו יש בו כוונה הופכית זאת אומרת בכוונה שמנו אותו שמה הוא עמד שמה מתוך מטרה שלא ישמש כלחית היחידה הקיימת היא בזמן שיש לכי אחר היה שמה בכל התקופה ביום שישי היה שמה לכי אחר ממילא לא היייתה לנו שום כוונה להשתמש בלחי הזה עומד מאליו כלחית היחידה שבה אין מחלו קס אם לא היה שמה לכי אחר רק סתם לא חשבנו ל הלכי זה כ לכי זה כן חלק מהמחלוקת כל האפשרות שלנו שלהוציא מהמחלוקת כמו שאומרת הגמרא זה בזמן שהייתה כוונה הופכית זאת אומרת היה לכי אחר ממי היה בכוונה מפורשת לא להשתמש בזה בשם לכי כולם איך אד לא שמכין אתמול כגון שהיה לכי אחר כול עלמה לו פליגי דל ולכי יש כוונה הופכית שזה לא ישמש ככי כי פליגי אכ סמכינן אלי מאתמול זאת אומרת כמו שאמרנו או שהוצב שמה כמו שאמרנו לא לשם לכי אבל אחרי זה הוחלט והייתה עליו מחשבה שכן ישמש לכי הוא אפילו לא עד כדי כך אלא לא היה לכי אחר הו מילא הוא נחשב כאילו חשבנו אותו לשם לכי רק כמובן במגבלה בחיסרון שיש בו שלא הוצב שם לשם לכי הביה אמר אב לכי ד סמכינן אלי מאתמול הרי חשבנו עליו שהוא כן ישמש ככי לא בזמן ההצבה אבל יותר מאוחר רבה אמר לא ולכי כיוון ד מעיקר עליו ודאי תדחי אבדי לא לכי הוא לא הוא שם שמה הוא לא הוצב שם לשם לכי הוא לא יכול אחרי זה להפך ולהחשב ככי כסל כ דתך הבינה הגמרא ככי דפליגי בלחי פליגי נבי במחיצה אותו רעיון שמונה על פי רבה מלקרוא לו לשם לכי בגלל שהוא לא הוסם שם לשם כך אולי גם במחיצה קיים תושמע העושה סוכתו בין האילנות והאילנות תפנות לה האילנות שצומחות סביבו סביב סוכתו משמשות לה תפנות כשרה לכאורה לא מדובר שהוא נטע את האילנות לשם כך אלא האילנות שמחו שמה לקש עצמם ואחרי זה הוא מציב שמה סוכה האילנות לא ניטעו לשם כך לשם דופן אך ה במסקנה שנטען מתחילה לכך מדובר שבאמת הוא תכנן לעשות שם סוכה ולכן הוא נתה שמה אילנות וככה שהם ניטעו לשם כך יחי פשיטה מה החידוש מהדת גזור דילמי תמוש באילן כמש מלן אדם שסוכתו ניצבת בין האילנות והוא משתמש באילנות בתור תפנות לא ירחק היום שהוא גם משתמש באילן כדי להניח על זה דברים יעבור על של משתמש באילן כמש מלן שאנחנו לא חוששים תושמע היה שם אילןו גדר הו חצת הקנים זה מדובר בקשל לד יום דין אנחנו נראה את זה בפרק הבא שחז עשו יותר מיוחד כדי שאנשים יוכלו להשקות את בהמתם מתוך הבארות שנמצאות ברחובה של עיר והבאר היא עומק של עשרה טפחים ממלה רשו יוכית גמורה לעומת זה את צידי הבאר ודאי שזה רשו סרבים חזל נתנו אפשרות מקילה מאוד כדי להפוך את כל צידי הבהר להפוך אותה לרשות יוכית איך מעמידים דיום דין מה הכוונה דיום דין זוויות זוויות כשכל צלע של הזווית היא מה אמה על עמה מעמידים את זה מארבע זוויות השטח וככה אנחנו יוצרים שם שם מקום של רשו יוחד אז מה הדין אם במקום להעמיד זוויות בפועל הוא השתמש בתור זווית היה שם אילן או גדר או חצת הקנים חצת הקנים הכוונה היא אוסף של קנים שהמרחק בין קנה לקנה הוא פחות מש שלושה טפחים אבל הם עמדו בצורה כזאת שהם יכולות בהחלט לשמש שמה כ דיומד נידון משום דיומד מה אנחנו רואים האילן כנראה לא ניתן לשם כך האילן עמד שמה שנים קודם ואנחנו רואים שהוא יכול לקחת את האילן ולהכריז עליו כל דיומד ולהתיר רואים שגם לגבי מחיצה אנחנו לא צריכים שתעשה לשם מחיצה אחנ מי במז קינ לנה הגמרא שסן מתחילה לכך יחי כמש מלן אם הוא לקח את האילנות ועשה אותם לכתחילה שם אותם שמה נטה אותם שמה כדי שישמשו כ דיומד מה החידוש כמו קל דיומד כמש מלן חצת הקנים קנה קנה פחות משלושה טפחים הרי כמו שאמרנו חצת הקנים זה לא עובי ישר סתום זה מדובר בחצת הקנים שהמרחק ביניהם פחות משלושה טפחים עד שהם מצטברים לצלע של אמ מכל צד החידוש הוא הגמרא מסתפקת בפרק הבא כדי בא מן בא עם רבה שמה יש לנו ספק אם זה יכול לשמש כדיו מד או לא כמ שמלן הבריתה הזאת שזה יכול לשמש כדיו מד למרות למרות שחית הקנים היא לא לוח אחד לא עץ אחד רחב ברוחב של אמה אלא אוסף של קנים שמביאים בסך הכללי לרוחב של עמה תושמע אילן המסיכה לארץ אילן שנטוע ומסביבו יש נוף גדול והנוף מתרומם למעלה ובמרחק מסוים מהעץ הוא יורד כלפי מטה אם אין נופו גבוה מן הארץ ג תפוחים אם הנוף קצה הנוף האחרון מגיע לקרקע אבל במרחק של יותר משלושה טפחים זה לא מהווה מחיצה כלל למה כ שכמו שאנחנו נראה לקמל וכבר ראינו ש מחיצה שהקדים יכולים לעבור תחתיה לא משמשת כמחיצה אבל אם אין נופו גבוה מן הארץ ג טפחים מטלטלים תחתיו מה אנחנו רואים אילן שכנראה בפשטות לא ניתה לשם מחיצה אלא עמד שם האילן אני יכול להשתמש מתחת לנופו של האילן כמקום סגור כמקום שנקרא לשוס ה יוכית למרות שהמחיר לא ניתה לשם כך אחנ מי במס קינן שנטאו מתחילה לכך באמת הוא נתה את האילן כדי שישמש עבורו כמחיצה עבור ההכרזה שלו שהוא רוצה להכריז על המקום כר שוס ה יוכי יחי לטלטל בכולו אם ככה אפשר לטלטל בעצם בכל גודל של אילן שלו יה ע למה אמר רבונה ברדי רב ישוע אין מטלטלים בו אלא בית שעתיים קצת אולי נרחיב בנושא חזל קבעו ז יותר בפרק הבא שכל מחיצה שאינה מחיצה כשרה למהדרין אינה מחיצה כשרה לחלוטין לכתחילה המחיצה הזאת יכולה לגרום לתחום מקום שהפך ל שוא סיוויד רק אם המקום הזה הוא פחות מבית שעתיים מה הפירוש המילולי בית שעתיים בית שעה הכוונה היא מקום שאפשר לזרוע שמה שעה זרעונים בית שעתיים מקום שאפשר לזרוע שמה שתי שסעים של זרו בית שעתיים לא בית או בית שעים אפשר לקרוא לזה אבל חזל קראו לזה בית שעתיים דהיינו מקום שאפשר לזרוע שמה שעתיים במדידה המקום הוא 50 אמה על 100 או בשטח מרובע 723 על 72 ש יש לו נפקות גדולו מאוד למקום הזה אבל אחת הנפקות אות היא שברגע ש המחיצה היא לא מחיצה היא תקנית היא כשרה אבל לא כשרה לכתחילה היא לא מחיצה לא מחיצה ממש מושלמת אלא נקרא לזה מחיצה ראוה אנחנו מגבילים את חוזקה של המחיצה שיכולה לשמש כמחיצה לשם משיית המקום ברשו שיוכית דווקא עם אותו מקום מתוחם הוא פחות מבית שעתיים אם הוא יותר מבית שעתיים יש פגם במחיצה והוא לא משמש כלל לכל השטח הזה בתור דופל אם אתה בא ואתה אומר שהאין הזה נועד לשם ככה הוא נזרע במקום לשם מחיצה אם ככה למה אתה מגביל את רוחבו של האילן שלא יותר מאשר בית שעתיים זה מחיצה רגילה לחלוטין למה מקביל את המקום בבית שעתיים אי אחי לטלטל בכולו על למה אמר אבון ברדי רבי שן מטלטלין בו אל הבית עתיים אומרת הגמרא משום דעה ודירה שתשמש לאוויר אין אף אדם מתכוון לגור במחיצה במקום הזה מתחת לאילן כמקום טבעי בשבילו כמקום מגורים טבעי מי שהולך לגור שמה זה אותם אנשים שמתכוונים לשעוט שמה בשעה שהם שומרים על השדות שמסביב זה לא נעשה כמקום מגורים טבעי גם אם מישהו עובד בזה ונמצא שמה זה לא המקום המגורים הטבעי המקום הזה נועד כדי לתת מכסה וצל לאותו אדם ששומר על השדות מסביב וזה גם כלל ש נאמר גבי בית שעתיים אם המקום מוקף שלא לשם דירה לגור במקום אלא המקום מוקף כדי לשמש רשות עבור מעבר למחיצה והלאה כגון במקרה דנן שאדם הולך לגור שמה לא בשביל עצם השייה במקום אלא כדי שוכל לשמור את השדות מסביב זה הדרך הטבעית שככה אנשים משתמשים במקום המקום הזה מוגבל בבית שעתיים ולא מעבר לכן האילן הזה למרות שהוא ניטה לשם מחיצה אין בו פסול בעצם המחיצה עצמה אבל מגורים שמתחת לאילן הם לא מגורים טבעיים הם לא מגורים נורמליים הם מגורים עבור הש החיצוני למחיצה ממילא הוא מוגבל לשטח רק בבית שעתיים משום דה ודירה שת שמישה לאוויר וכל דיר שת ה שמישה לאוויר אין מטלטלים בה אלא בצעתי תושמע שבת בטל פה מדובר בקשר לדין של עירובי תחומין כידוע עירובי תחומין התורה נתנה לכל אדם אפשרות לשעוט במקומו שזה ארבע אמות על ארבע אמות ומשם ולך לכל צד 2000 ממה מה הדין אם אדם שואב בתוך אשוס יוכית גם אם המקום יותר מאשר ד' דמות כל המקום נחשב עבורו כד' דמות ממילא את כל אותו מקום רשו שיוחד למשל אדם נמצא בדירה אדם נמצא בחצר כל החצר היא בסיס שבו ודא הוא יכול ללכת גם מחוץ ל בחצר אני אמדוד 2000 אמ לכל רוח מה הדין אדם שבט בטל דהיינו במקום מוגבה שהוא נחשב כ שוס יוכית כמה שאנחנו אומרים ש המחיצות כביכול הטבעיות של הטל משמשות גוד אסק שות כמחיצה עבור השטח העליון שמעל הטל לכן כלל ידוע למדנו את זה במסכת שבס שטל שהוא גבוה רה טפחים השהיה עליו נחשבת כשהיה מעליו נחשבת כשהיה ברשו יוכי השבת בטל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע עמות ועד בצעי ההגדרה מרבע אמות היא פשוטה היא ברורה למה כמ שמה כל הסיבה שאני צריך את ההכרזה פהל מקום רשו שיוכית כדי לתת למקום שם שיוכית אפילו שהוא יותר מרבע אמות אבל אם התל עצמו הוא פחות מארבע אמות ודאי אין בזה שום חידוש הוא יכול ללכת את כל התל החידוש ש למרות שהתל הוא הרבה מעבר ל400 מבחינתו של האדם זה נחשב כמקום הו שבו והספירה של 2000 תהיה רק מהקירות החיצוניים של המקום והלאה וכן בנקע מה שעושה תל אותו דבר גם יש נקה יש בור שהוא עמוק עשרה והוא מארבע עמות ועד ב סתיים או המקרה השלישי וכמה קצורה ושיבולת מקיפות אותה אדם יצר לעצמו מקום שה הוא קצר את מקום מסוים ששמה הוא רוצה לשעוט שמה הוא רוצה לשבט אבל מסביב הוא השאיר קומה קמה לא קצורה כדי שתשמש בשבילו מחיצות המקום ייהפך לשוס ה יוכית וקמה קצורה ושיבולת מקיפות אותה מהלכת כולה המקום נחשב כשהו שיוכית הוא יכול ללכת בכל המקום הזה שוב מדובר באירובי תחומין הוא יכול ללכת את כל המקום הזה בחוצה ל2000 ממה מה אנחנו רואים הקמה קצורה הקמה לא נזרעה לשם כך הקמה נזרע לכאורה בפשטות לשם אוכל לשם לשם קצירה אם ככה למה אני רואה את המקום הזה כמקום שבאמת נחשב שוס וכיד למה אני רואה את המקום הזה כ מוקף מחיצות ללמדך כנראה אומרת הגמרא שמחיה שעומדת מאליה גם נחשבת כמחיצה אומרת הגמרא וחייתי מחנ מי שעשה מתחילה לכך אולי גם פה תבוא ותאמר ש בכוונה הוא שטל שמה את אותה קמה כדי שבבוא הזמן היא תשמש עבורו כמחיצה למה כמה לחי בכמה אני עוד יכול להבין את זה אלא תל ונקע לכאורה זה מימות עולם תל ונקע נמצאים שמה מבריאת העולם מה ק לממה אלא מסכמת הגמרא ואומרת זה נכון שבתל ונקה אתה לא יכול להגיד שזה נעשה לשם כך ממילא יש לך הוכחה ברורה מהמשנה הזאת שמחיה לא צריכה שתעשה לשם מחיצה גם אם המחיצה עומדת מאליה דהיינו שלא יצרו אותה שמה במקום לא הציבו אותה שם במקום לשם מחיצה יכולה בהחלט לשמש כשם מחיצה אלא במחיצות כולם מלא פליגה דים אב מחיצה כ פליגה בלחי ומה גרם את המחלוקת בין הבי לרבה בלחי הבי לתמיד אמר לכי משום מחיצה ומחיצה עשוייה מאלה או מחיצה הביה כבר לאל ראינו אותו לאל בדף ו' שמה אומר הביה ש מחיצה א לכ א משום מחיצה זאת אומרת תחילת מחיצה כאילו ממשיכים את המחיצה בהמשך כמובן זה כולה שחז נתנו אבל זה משמש עבורנו כמו מחיצה ממילא כמו ש מחיצה אני אומר שלא צריך שיהיה לעמוד לשם כך לא צריכים להציב אותה לשם מחיצה גם פה ורב תעמיד אמר לאל לכי משום הקר לכי זה הכר שאדם יוצא אדם נכנס משהו סרבים למבוא ישים לב ללחי העומד בצד וככה הוא ידע לבדל בין שני המקומות לכי משום מקר אי אבידה בידיים אם הוא עשה את זה לשם הקר אבקר ויא לא לא אב הקר אז נסכם יש לנו מחלוקת בין הבי לרב אם לכי עומד מאליו א ולכי או לא מחיצה לכול עלמה אין מחלוקת מחיצה שלא לא נעשתה לשם מחיצה יכולה שתשמש כשם מחיצה להכרזת המקום כשס יוחד בלחי בשביל להתיר את המבוי יש לנו מחלוקת הבי ורבה נחזור קצת על מה שראיינו בתחילת הסוגיה כל זה מדובר כשהוא העמיד את הלכי שלא לשם לכי עמד מאליו או שהוא שם את זה לשם מטרה אחרת וגם אם אחרי זה בהמשך הוא החליט והיה לו צורך להחשיב את זה כלכ זה לא יעזור אנחנו ניכנס הלאה למחלוקת של הבאי ורבא למה כם שזה לכי שנאמד בראשונה נאמד שלא לשם לחי אבל אם הוא שם את הלכי שם את המקום הזה נמצא והיה לו לחי אחר ובגלל הלכי אחר הוא לא רצה להחשיב את המקום הזה כלחית אומרת הייתה לו כוונה הופכית לא רק שהוא לא העמיד את העמוד הזה לשם לחי אלא היייתה לו כוונה להשתמש בלחי כ במקום אחר היה לו לכי אחר ממילא יש פה כוונה הופכית ולכול העלמה גם להבה הלכי הזה לא ישמש כלחית הסוגיה תוש מה אבני גדר יש לאדם גדר ואבני גדר היוצאות מן הגדר מובדלות זו מזו פחות משלושה אבן שורה אחת אבן יוצאת קדימה שורה אחת אבן נכנסת פנימה דהיינו בצורה של שיניים כאלה אבנים יוצאות ונכנסות אם המרחק בין קצה של שורה אחת לקצה של שורה אחת פחות משלושה אין צריך לכי אחר שלושה צריך לכי אחר זה לא יכול לשמש כלכ נו לכאורה פה הרי הוא לא עשה את זה לשם כך הוא בנה איך הגיע פה הלכי הוא בנה קיר הקיר שלו הייתה מטרה לשם בנייה עתידית או משהו כזה ואני אומר שזה משמש כשם לחי אם זה לסירוגין בחג של שלושה טפחים אז זה מחיצה זה מחיצה פגומה זה לחי פגום אבל אם באמת יש פחות משלושה טפחים ואני מסתכל על זה כעל לכי אחד שמסתיים כולו באותו אותו מקום אני מכשיר את הלכי למה אני מכשיר את הלכי הרי לכאורה זה לא נעשה לשם כך אומרת הגמרא החנה מיש בנען מתחילה לכך המטרה שלו היייתה כשהוא בנה את אותה מחיצה שמסתיימת בצורה הזאת את אותו קיר בפתחו של המבוי הוא בנה אותו בצורה כזאת שישמש באמת ם לשם לחי יחי פשיטא מה החידוש מה עוד תמה למסר בניין הודה ודק המש מלן אומנם הוא הכריז בהתחלה שהוא בונה את זה לשם לחי אבל צורת בנייה כזאת היא לא צורת בנייה רגילה מי שבונה בצורה הזאת זה פשוט לשם מטרה בבוא הזמן להמשיך את הקיר כמו שכך דרכם של בנאים לבנות שאבן אחת ישבת על שתיים מריח על גבי לבנה כמו שאומרים חזל ממילא אם אדם עושה קיר שמסתיים בצורה של שיניים אחד בולט אחד נכנס כנראה הכוונה שלו בבוא הזמן לשם בניין עתידי שהוא מתכוון להמשיך את הקיר הזה אז גם אם הוא הכריז בהתחלה שהמקום הזה ישמש כלחית אב מינה לבוא ולומר זה לא יצליח לו זה לא ישמש כלחית מש מלן שכן תושמע נתן רבחי כותל שצדו אחד קנוס מחברו קוטל של מבואי שצידדו אחד כנוס מחברו דהיינו באמצע לקראת סוף על דופן יש הבדל בעובי של הדופן לאורך כל המבוי ולקראת סופו יש הידקקות מסוימת בקיר אבל יכולה להיות הידקקות כלפי פנים ואז מי שנמצא בפנים רואה שיש פה שינוי ורואה שיש פה מקום שאני רוצה להחשיב אותותו כלחית שני לפעמים יכול להיות שהדקות היא כלפי חוץ משמה חסר לנו בעובי ממילא מי שנמצא בפנים רואה קיר אחד ארוך רק מי שנמצא בחוץ רואה את השינוי רואה פה את ההידקקות הזאת אז אומרת הברייתא דתני ר בחיה קוטר שלצידו אחד כנוס מחברו בן שנראה מבחוץ ושווה מבפנים דהיינו ההידקקות היא בצד החיצוני של הקיר ורק אנשי החוץ רואים את ההידקקות הזאת ובין שנראה מבפנים ו מבחוץ בפנים רואים הידקקות כלפי פנים בשניהם אני אומר נידון משום לכי ולכאורה מה היייתה המטרה של בנית הקיר קיר למבוי לא היה פה מטרה לבנות לשם לכי זה לא היה במחשבה הראשונה שלו שישמש לכי ואחרי זה ם רצונו אני מכרז על המקום כ לכי משמה הוכחה להבה הכנה מי שעשו מתחילה לכך יחי מקמ שמלן אז מה החידוש אקמ שמלן נראה מבחוץ ושווה מבפנים אם נראה מבפנים ושווה מבחוץ דנו שהדקות היא כלפי פנים החיסרון בעובי של הקירור כלפי פנים ברור שזה יחשב לכי כמ שכל אנשי המבוי בפנים רואים שיש פה שינוי רואים פה לכי מול העיניים לעומת זה אם ההידקקות והחיסרון בעובי רק כלפי חוץ אבל אלה שבפנים רואים המשך של קיר אחד היייתה אבה מנ האולי לא נחשיב אותו לכי בזה בא הבריתה ב אומרת נראה מבחוץ ושווה מבפנים נידון משום לכם תושמע דרב אביתי באו מבוא רב ישב שם פעם במבוי אביטו רבונה קמי אמר לי לשמי רב אמר לשמשו זיל אייתי ליקוזה דמיה לך תביא לי כןכן מים עד דעתה נפל ל הייה שמה לכי כנראה לא מספיק חזק צריך שכן יהיה חזק כפי שראיינו אבל בכל אופן בא הרוח והפילה אותו נפל לכיה אחולה בידי עשה לו סימן רב מרחוק שיעמוד במקום ויפסיק לטלטל קוזה דמיה כמה דוכתי אמר לו לעמוד שמה במקום בלי להמשיך לטלטל אמר לרב הונה לא סבר למר לסמוך דיקלה נכון הלכי המקורי נפל אבל היה שמה גם דקל בפינת המבוי למה לא נסתמך על הדקל שבפינת המבוי אמר רב דמי אימ רבון כמנ ד לו פרשי אינשי שמית הוא נראה זה לשון ש חריפה לראות שהוא לא הוא לא מבין את ההלכה כ צורתה מסמכי לי מאתמול הרי אתמול היה לנו לכי אחר לכי אמיתי אחר שעמד בצד לא חשבנו לחשוב את הדקל הזה כלחית ממילא לא שמחנו עליו מאתמול זה כמו שראיינו בתחילת הסוגיה בזה לכאורה אפילו אין מחלוקת בין הבי לרבה כלומר שלחי ש הייתה כוונה הופכית שלא להחשיבו כלחית היינו שיה לנו לכי אחר לא חשבנו ולא עמד לנו לרגע במחשבה להחשיבו כלחית לכולם הוא לא נחשב כלחית לכן אני לא מוכן חשו לקבל את את הדקל הזה כ לכי מדייקת הגמרא טעמה דלא סמכינן רב הסביר את הפסילה של הדקל מלשמש כלחית על זה ביום שישי אסמ חינן אב ולכי לכאורה משמה שרב הלך בשיטתו של הבאה כל הסיבה שרב פסל אתה דקל מלשמש ככי מכיון שלא שמחנו אבל אם כן שמחנו זאת אומרת הדקל ניטה שמה שלא לשם לכי אבל במשך הזמן אתמול חשבנו שאם יהיה צורך להשתמש בו כלחית גורם שרב רב פסל כ שלא סמכנו על זה אבל אם היו סומכים על זה רב כן היה מכשיר את הדקל ככי רואים לכאורה ראייה לצידו של הבי אומרת הגמרא לימה אולי נבוא ונמר שאין מפה הוכחה לדעתו של הבי לימה הבי וורבה בדלא שמ חינן אלי אמנם אנחנו הכרזנו בתחילת הסוגיה שמחלוקת הבי ורבה מד ת בזמן ששמחנו על זה כשלא שמחנו על זה דהיינו ששמחנו על לכי אחר אז זה כוונה הופכית לכולה עלמה לכי לא יכול להשמש ככי הלכי עומד מאליו אולי נבוא ונאמר אחרת הבי ורבה חולקים באמת בשמה שלא שמחנו עלי וממילא א סמכינן עלי אב לכי זאת אומרת אם היו שסומכים כן אב לכי ורואים שרב אמר כמה שלא שמחנו דהיינו אם תציב את המחלוקת של הבאי ורבה באופן שלא שמחנו וזה המקרה של רב ורב שמה פסק שזה לא הולכי אם זו המחלוקת ורב פסק שזה לא ה ולכי לכאורה קושייה נגד הבעייה אדרבה אין הוכחה לבא יש קושיה כמ שאם תציב את המחלוקת של הב ורבה במקרה שלא שמחנו ורב זה המקרה שהוא דן בו לא שמחנו ורב פסל את הלכי א שמכין לי ולכי עוד יותר אם אתה תבוא ותאמר שהסיבה שרב פסב גם שהוא לא שמך ובם היה סומך ביום שישי כן היה לכי ואם הבי ורב וחולקים ומדברים במקרה של לא שמך ורב פסק כנגד הביה לכאורה לאסל כ דעתך דהו ברקה היה במקום מסוים יציע דהיינו קומה שנייה שהייתה בנוייה על עמוד מסוים דאב בי ברכבו אחד העמודים של אותה קומה שנייה היייתה יכולה לשמש ככי עבור מבוי צמוד ועבור פליג בה הביי ורבה כול שניו כל השנים רביי ורבה חלקו אם אפשר להשתמש בזה בתור לכי למרות שרצינו באמצע השבוע רצינו כן להכריז על המקום כ הלכי ועם כל זה רבה אמר את דעתו הלאה שזה לא משמש ככי כמ שהקורה הזאת העמוד הזה לא עוצב שמה לשם לכי אלא עוצב לשם תמיחה לקומת לקומה השנייה ממילא זה לא יכול לשמש לכי למסקנה המחלוקת של הביה ורבה מדברים בזמן ש אין לאמ שסמכו על זה מקודם זאת אומרת אם לא שמחו כמו שהיה לכי אחר לא לא תהיה פה מחלוקת לכול למה זה לא יכול לשמש לכי כמו שהייתה כוונה הופכית אלא אפילו אם כן סמכו על זה ביום שישי כגון שלא היה לכי או שהיה לכי ונפל כבר ביום שישי אני בא ואני אומר ניכנס למחלוקת הביי ורבה קיי מלן שהלחי הזה כן הולכי לכי עומד מאליו כפי הביה כפי הידוע שרב הביה הביה פסיקה כ הביה כנגד רבא בשישה מקומות יעל כגם הל של יעל זה לכי עומד מאליו ולכן רב באמת בהתאמה הלך כפי הביה מדובר בלא סמך ולכן שם הרב פסל את הלכי אבל אם כן סמך הלכה כב שלחי עומד מאליו אב לכי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: