העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ז עמוד ב

[מוזיקה] דף ז עמוד ב היום נראה מוסר הסכל שאולי הוא לא חידוש גדול אבל חידוד גדול הוא ודאי מסופר באגדה היהודית מסופר על יהודי שהיה חי לבדו בעיירה מלאה גויים הוא חי לבד הוא בנה לעצמו שני בתי כנסיות שאלו אותו מכיריו מקריו למה מה הסיבה אמר להם פשוט מאוד בית כנסת אחד אני צריך להתפלל בו אמרו לו והשני הוא אמר השני פשוט מאוד זה בית כנסת שלא תדרוך בו כף רגל מעולם לדאבונינו ככה אנחנו נראים לכל אחד יש את המחיצה שלו את הקטלוג את הקטגוריה שלו והמקומות שבהם הוא לא ידרוך היום בעמוד שלנו אנחנו רואים דבר מדהים רב יהודה היה גם תלמיד של רב וגם תלמיד של שמואל ובעצם תחשבו על זה רב ושמואל כמעט אין דבר בהלכות בפסים בגמרא בכל מקום שהם לא חולקים רב סובר כך ושמואל סובר אחרת בעולם שלנו יהיה מאוד מוזר למצוא תלמיד שהוא גם שלו וגם שלו איך ייתכן אבל החוסר הבנה הזה מעיד רק על המקום בו אנחנו שרועים לדאבונינו עצם זה החידוד הזה בעצם מה שראיתי כאן בעמוד שרב יהודה מגדולי המוראים גם תלמיד שלו וגם תלמיד שלו וחי בשלום ו אני לא רוצה לקחת את רב יהודה כדוגמה בטח לא לדברים הללו שהדור הנמוך שלנו נגוע בהם ובתוך המי אנוכי יושבת אני כמובן לא מדבר מהגובה חלילה וחס להפך אני מדבר מהמקום הזה שבואו נהיה ביחד בואו ניקח את הדבר הזה ונלמד ממנו איך באמת אפשר להתנהל בעולם ההלכה בעולם היהודי תראו מה זה רב ושמואל לכאורה קצוות מנוגדים בכל אופן כמובן אנחנו יודעים שגם בית שמי וגם בית הלל כתוב הם היו ידידים מופלאים לא נמנעו מליסה זו את בניו של זו זאת אומרת תלמידי בית שמי ובית לל שכל כך נחלקו עדיין היו מחוברים כי בהלכה בתורה אין באמת מחלוקות של פירוד להפך הכל לשם שמיים כולנו מתכוונים לעבוד את הקדוש ברוך הוא יהי רצון שנזכה כל אחד לקחת מזה משהו עצמו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו אתמול פתחנו או סיימנו יותר נכון בדיין מאוד מעניין רב יהודה אמר כך מסיים בה בעצם היה רב יוסף שהביאם רב בשם רב לאחר מכן הוא אמר בשם רב יהודה והוא לא אמר בשם מי אמר רב יהודה את הדין הזה של מבוי שקלל לרחבה דיברנו על כך אתמול בעצם המבוי נגמר ברחבה והמבוצר ץ במילואו זאת אומרת אין איזה שהוא גדר בסוף המבוי אלא כולו לתוך רחבה רחבה זה חצר אחורית שלא משתמשים בה ואותה רחבה גם כן מול בכותל שמולה בכותל הקיצוני שמגיע לרשות הערבים היא פרוצה גם כן בפרצה בכל אופן אמרנו אין צריך כלום הוא לא צריך שום תיקון זה היה הדין שעליו דיברנו אתמול אמר לי אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בז עמוד א' למטה אמר לי הבי לרב יוסף עד רב יהודה בעצם הדין הזה האחרון שמ רב יהודה דלך דשמואל הוא היה לו גם רב שקראו לו רב וגם רב שקראו לו שמואל את זה הוא אומר בשם שמואל למה דעי דרב אם תאמר שזה הלכה שהוא קיבל בשם רב קשי דרב דרב בת קשה על מה שרב אמר במקום אחר בשני דברים עכשיו בוא נביא את הדין של רב ונראה מה לא מובן מה קשה בדין של רב על הדין שאמר אב יהודה שאני לא יודע בשם מי הוא אמר אותו דמה אב ירמיה ברב אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר זאת אומרת דמיינו לעצמכם את האות ז כשראשה של האות הוא החצר כאן אנחנו לא מדברים על חצר שאחורי הבתים חצר רגילה והרגל של האות ז הוא הי המבוי המבוי הזה בעצם פרוץ במילואו אין איזה מחיצה הקיר ה י הקיר שמול הפתח פרוץ במלאו לחצר והחצר גם כן ונפרט חצר כנגדו החצר קותל החצר הקיצוני הוא לרשות הרבים כן הוא מבדיל בין החצר לרשות הרבים הוא גם כן נפרץ מה הדין חצר מותרת החצר מותרת בטלטול ומבוא אסור המבוי אסור לטלטל עכשיו כמובן מדובר בחצר שפרצה שהפרצוף 10 אמות אבל החצר הייא נחשבת פרצות כי מכל הכיוונים יש לה גדר בעצם מתחיל להיות איזשהו כותל ואז הוא נפרץ אבל כשאתה במבוי הבינה הגמרא זה מבואי מפולש לחלוטין רב יאמר כי כשאתה עומד במבוי אתה לא רואה איזשהוא כניסה איזשהוא גדר שסוגרת אותו הוא נפרץ במילואו בכותל האמצעי שלו אין בכלל כותל איפ שאמור להיות כותל אין שם כלום הוא פרוץ לגמרי לחצר ולכן אומר רב מבואי אסור ואם כן שואלת הגמרא והמי אם הדין שאמרנו בשם רבי יהודה ש מבואי שנפרץ לרחבה לא צריך כלום להתירו המילה וכ מבואי שקלל לרחבה למה אני לא מחשיב נכון פה זה חצר פה זה רחבה אבל מבינה הגמרא שאין הבדל ביניהם אולי יש הבדל לגבי האם מותר לטלטל באותה חצר או באותה מבוי אבל לגבי זה שאני עומד במבוי לא אמור להיות הבדל ואם כן אתה כבר רואה שזה מנוגד לדברי רב לפחות בדבר אחד בעמוד ח' בשיעור הבא בעזרת השם נראה דבר נוסף שזה מנוגד לדברי רב אבל כרגע אנחנו כבר רואים שדבר אחד זה לא יכול להסתדר כמו כנראה שרב יהודה שמר את האמרה הזו אמר אותה בשם שמואל אמר ליונה רב יוסף אנה לא ידנה אני יודע שרב יהודה אמר את זה ובאמת אני לא יודע בשם מי אני יודע שכך הוא פסק אספר לך מעשה ובד אב בדו דרתא בכפר של רואים שהיה שם מבוי שקלל לרחבה אבא ואת לקמי דרב יהודה הגיעו לפני רב יהודה לשאול אותו על אותו מקרה מבוי שנפרץ לרחבה והוא אמר להם זה בסדר הכל כשר וישר ולא הצח ולא מידה זה קבל את העובדה עובדה זה היה הפסק של רב יהודה מכאן ויה לך פרשנות זה אני כבר לא יודע לתת לך ובאמת קשה משמי דרב אם אתה אומר יש מקום אחר שרב אומר אחרת צודק תהב משמד שמואל ולא קש מידה אז בוא נאמר שבאמת רב יהודה קיבל את זה בשם רבו שמואל וכך הוא החליט לפסוק ולא קשה כלום צודק הוא לא אמר את זה בשם רב כי כמו שראינו בשם רב זה לא יתכן רב אומר שמבי שנפרץ לחצר חצר מותרת ומבי אסור ואם כפי שאתה אומר גם במבוי שכלל לרחבה אתה מתיר גם כאן אמור להיות גם לגבי מבוי שנפרץ לחצר אמור להיות מותר רק נחדד עוד פעם נראה לי הזכרנו את זה אבל שיהיה משנה תוקף מה שרב אומר לגבי מבוי שנפרץ לחצר שהחצר מותרת בטלטול כמובן מדובר שכשאני עומד בחצר הפרצות בין לרשות הרבים ובין למבוי הם של פחות מ1 אמות ואז אני מחשיב אותם כפתח ולא כפריצת ולכן מותר לטלטל בו המבוא הי מבינה הגמרא כרגע האיסור לטלטל כיוון שהוא מפולש לרשות הרבים יפה אז בעצם רב יוסף מסכים עם מה שהב אומר ואומר צודק רב יהודה שמר את הדין שמ הבוי שקלל הרחבה לא אמר את זה בשם רב אלא בשם שמואל אבל הגמרא לא מוותרת ואומרת גם לפי רב זה יכול להסתדר ובואו נדבר שנייה על מושג שדיברנו אני לא זוכר אם הקדמנו אותו במבוי אבל בכל אופן הוא אבן יסוד בכל המסכת יש מושג של מקום שנפרץ במילואו למקום שאסור לו בטלטול זאת אומרת לדוגמה מבואי שנפרץ לחצר שאינה מעורבת שהיא לא ירבה ביחד עם המבוי אסור לטלטל מהמבוא לחצר הזה אם הוא נפרץ ממלו לאותה חצר גם המבוי נ בטלטול מי דרבנן זה הפירוש מקום שנפרץ במילואו בוא נתעכב לרגע על המילים במילואו פירושו שלא נשאר חלק קתל חלק מהכלים נקרא גיפופים אם נשאר חלק מהכלים הדין שונה בעזרת השם מחר נרחיב בעניין הזה אבל אם לא נשאר כלום הוא נפרץ במילואו אני אומר לך תשמע ברגע זה למקום שאסור לך בטלטול גם המבוי עצמו נאסר בטלטול עכשיו אומרת הגמרא אני יכול לסדר גם את רו לגבי שכן יסתדר בין מבואי שנפרץ להרחבה למבוי שנפרץ לחצר אשתא דאמר לירב ששת לרב שמואל בר אבא ואמרי לה שאמר לרב יוסף בר אבא אס ברלך כאן שירבו כאן שלא ערבו יש חילוק האם בני החצר שאליה נפרץ המבוי ערבו יחד עם בני המבוי או לא אם הם ערבו והרשות הזו היא בעצם מותרת אני לא קורא לזה מבוי שנפרס למיילו למקום שאסור לטלטל בו זה מקום שמותר לטלטל ולכן אני מחשיב את המבוי כ סתום ויהיה מותר לטלטל במבוי וכאן כשלא ערבו מה שהוא אומר שעשו בטלטול מדובר שבני החצר לא ערבו ביח עם בני המבוי ובעצם כרגע המבוי נפרץ למקום שאסור בטלטול כי אסור להעביר מהמבוא לחצר כיוון שהם לא ערבו יחד ולכן ורק אז רב אומר שהמבוטח לא בגלל מבואי מפולש לרשות הרבים ממש ממש לא הסיבה של האיסור זה בגלל שה מבוי נפרץ במילואו לרשות שאסורה לו ואם ככה אני יכול להסביר לך גם כאן דרב דרב נמי לא קשיה מה שרב אמר לגבי מבוי שנפרץ לחצר פשוט מאוד כאן שרבו בני חצר בני מבוי כאן שלא ערבו כשרב מגיע ונותן לי את הדין שראיינו היום שבני שמבי שנפרץ במילואו לחצר עסו שהמבוטח זה לא בגלל שהוא מפולש לרשות הרבים כמו שהבנת בהתחלה ממש לא זה בגלל שהוא נפרץ במילואו למקום שאסור לו כי בני החצר לא רבו ואילו הדין שאמר לנו אתמול רב יהודה והוא לא אמר בשם מי יכול להסתדר נפלא גם בשם רב כי שמה הוא נפרץ לרחבה ומסביר רשי רחבה לא צריכה לערב רחבה לא וסרת אם היא לא ערבה כיוון שזו חצה אחורית לא משתמשים בה כל הזמן ואם כן תמיד שהוא יפרץ לרחבה אני אומר לך הכל בסדר אין שום בעיה לטלטל כי זה לא נפרץ במילו למקום האסור לו אלא למקום המותר לו עכשיו שאנחנו מבינים את זה רק נותר לנו להבין דבר אחד שרשי מדגיש למה אני אומר לך למה אני מספר לך בכלל שהרחבה או שהחצר נפרצו לרשות הרבים מה זה מעניין אותי אומר רשי זה בכלל לא מעניין אותי לגבי המבוי כי המבוי לאכ השיקול שלי פה לא ה אם הוא מפולש או לא השיקול שלי פה אם הוא נפרץ ל רשות שמותרת לו אסורה לו זה שאני מדגיש לך ומספר לך ונותן לך את הנתון שגם בחצר יש פרצה לרשות הרבים זה כדי לדבר על החצר אם הוא מותרת בטלטול או לא כדי לומר לך שהחצר מותרת בטלטול גם כשיש שם פרצה עד 10 אמות אני מחשיב את זה כפתח ואיין שום בעיה לטלטל שם אבל זה בכלל לא משליך לי על ענייני המבוי אז בואו נסכם מה ראינו היום וזה יהיה באמת קצר בעצם ראינו אתמול את הדין של רב יהודה רב יהודה אומר מבוי שנפרץ לרחבה לא מעניין אותי גם אם הרחבה מולו נפרצה לרשות הרבים הוא נחשב סתום ומספיק לו תיקון של מבואי רגיל אמרנו היום תשמע זה לא יכול להיות כמו רב למה כי זה לא מסתדר רב אומר בדיוק אחרת לגבי מבואי שנפרץ לחצר מבואי שנפרץ לחצר אומר המבוי אסור בטלטול והחצר מותרת החצר עדיין יש לה גי פופה בעצם יש לה את הכתלים וזה פחות מ10 אמות ולכן מותר בטלטול זה פשוט נוגד אחד לאחד לדברי רב מה זה בטארט אמרנו נסביר בעזרת השם מחר מחלוקת נוספת אבל כרגע אנחנו רואים שזה פשוט נוגד אחת לאחת את דברי רב אמר רבי יוסף אתה צודק רבי יהודה פסק כך לא משנה לי אם בשם שמואל או בשם רב נקסט תמשיך הלאה אבל אמרה הגמרא תשמע אני יכול להסביר זה מצוין גם לפי רב הסיבה היא בכלל לא שאני מחשיב את המבוי כ מפולש הסיבה היא האם הוא נפרץ במילואו לרשות מותרת או לרשות אסורה ואז זה תלוי בערבו בני החצר עם המבוי או לא ברחבה תמיד אני מחשיב את זה כארו כיוון שהיא לא וסרת עכשיו דבר קטן כמו שאמרנו בסוף למה אני מדגיש שבאמת גם החצר נפרצה לרשות הרבים כדי לדבר על החצר בעצמה וזה כלל לא משנה לי לגבי המבוי בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: