העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא רובן דף ד עמוד ב בערך שמונה שורות מלמעלה חציצי ראינו בעמוד הקודם שאמרו שחצי צין זה הלכה למשה מסיני שיעורין חציצי ומיצי הלכה למשה מסיני חציצי הלכות חציצה זה הלכה למשה מסיני שואלת הגמרא דוריס איסור ס של חציצה בטבילה זה מדורסה דכתיב ורחץ את כל בשרו במים שלא יהיה דבר חוצץ בין בשרו למים כתוב כל בשרו יינו כל בשרו צריך לגעת במים שלא הדבר חוצץ אז למה זה לכ למשה מסיני זה כתוב בתורה בפירוש עוד דבר לומדים מהפסוק הזה במים במי מקווה זאת אומרת לא במים רגילים אלא במי מקווה מים 4 כל הדברים שצריך מים חיים במקרים מסוימים כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן הגודל המינימלי של מקווה זה שאדם יוכל להיכנס כל כולו 40 שיער וכל הטבילות דוריסה צריך שיהיה מים של גודל 40 סעה זה שלוש אמות עלמה וזה הגדולים המינימליים של המקווה וזה מה שלומדים מהפסוק הזה כמה הן המה למה ברום ג אמות ושרו חכמים מ מקווה מ שאה נו אז אם ככה אנחנו ורים מהפסוק שהפסוק בעצם מדבר על חציצה מה ההלכה למשה מסיני מוסיפה פה כי צריך חתה לשערו מה שההלכה באה ומוסיפה שפסול של חציצה יש לא רק בגוף אלא גם בשיער אם בשיער יש דבר שגורם לחציצה שלא כל השיער נוגע בתוך המים הטבילה פסולה וכדי רבא ברבונה דמר רבא ברבונה נימה אחת שרה אחת קשורה חוצצת שלוקחים שרה אחת ועושים בקשר הקשירה היא קשירה הרמטית לא יכול להיכנס מים למקום החיבור של הקשרים לעומת זה שלוש אם לוקחים שלוש שערות גם אם תקשור אותם בצורה חזקה תמיד עוד יוכלו לחדור מים ברווחים שבין השערות עינין חוצצות שתיים איני יודע אבל שוב אתה אמרת שהלכה למוש סיני בא להגיד בקשר לשיער שיער זה הכונה ה שיער שרונ מ דסו תניה ורחץ את כל בשרו את עטפה לבשרו וזהו שיער אתה לא יכול להגיד שהלכה למשה מסיני בא להוסיף דיני חציצה בשיער כמו שכתוב בתורה דרשה בתורה וחץ את כל בשרו את הטופל לבשרו וזהו שיער כי את הלכתה לרובוט ול מקפיד ושלא אין מקפיד התורה באמת מצוה אותנו על הצורך שלא תהיה חציצה בשעת הטבילה אין באדם אין בכלים אין בשיער אבל הכללים מתי חציצה מאוה חציצה ומתי לא זה הלכה למשה מסיני בא ללמד אותנו וכדי רבי צחוק לא אמר רבי צחוק דבר תורה רובו רק עם רוב הגוף של האדם של הכלי צוץ דהיינו מנותק מהמים מופרד מהמים ועוד דבר ומקפיד עליו הדבר שדבוק לאדם או לכלי מקפיד האדם לא מעוניין שזה יהיה הוא מעונין להוריד אותו בהזדמנות הראשונה זה מדאי שחוצץ אבל ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ אם הוא לא מקפיד אין לא חוצץ אז מדריסה רק עם רובו ומקפיד וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד אם יש מיעוט כן על רובו שאי ו מקפיד משום רובע מקפיד אם יש רוב שאינו מקפיד משום גזירה משום רובע מקפיד ועל מותו המקפיד משום רובע המקפיד זאת אומרת גזרו גזרות בדברים הדומים לאיסור דאור איסה אם בתורה יש דווקא רוב שמקפיד גם מיעוד שמקפיד גם נעשה מד רבון גם רוב שאינו מקפיד נעשה מד רבון שואלת הגמרא ולי גזור נ מי על מאותו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד תלך יותר רחוק אם אתה גוזר תגזור על מיעוט שאינו מקפיד משום יותו ה מקפיד אנמי משום רובו שאינו מקפיד אתה גוזר מיות טורוב אז למה לא תגזיר אומרת הגמרא אי גוף הגזירה ונ ניקום וגזור גזירה לגזירה כל המושג של רובו שאינו מקפיד או מאותו המקפיד זה כבר גזירה לתורה אתה רוצה שעל שמך הגזירות האלה נגזור גזירה לגזירה זה אנחנו לא עושים ולכן באמת נקבע הכלל שבשביל שתהיה חציצה צריך שיהיה או רובו המקפיד לדוריס רובו ש שאינו מקפיד זה דרבון מיאוו המקפיד זה דרבון אבל מיעוט שאינו מקפיד אין באמת פסול של חציצה וזה הסיבה כי מקובל כידוע שכש רוצים לטבול סיר יש למטה מדבקה שחשובה לנו להמשך אנחנו רוצים שהמדבקה תישאר היות שזה מיעוט וגם מינו מקפיד הו מונן שהמדבקה תישאר באמת זה לא חוצץ עוד כל מיני כאלה דברים דברים שלא מפריע לאדם ושגם הם מיעוט מהכלי לא מפריעים הם לא מהוים חציצה ולא פוסלים את המקווה רק נציין יש מחלוקת הראשונים פה רשי ספס האם זה מדובר על הגוף עצמו או רק על שיער רשי אומר אם אנחנו נקרא סתכל שנייה ברשי רשי אומר מאותו המקפיד כל הדברים האלה נאמרו דווקא בשיער בשיער רוב שיערו שמיש בו דבר החוצץ וכול בדברים האלה אבל בגוף אין את הכללים האלה אבל טיפס מביא שיטות רישונים שאומרים שהדבר הזה ההבדל בין רובו המקפיד ומיוטו וכלל הדברים ו גם בשאר הגוף ולו דווקא בשיער הדבר השלישי שהזכרנו בעמוד הקודם שהלכה למשה מסיני זה מחצין מחיצות מחיצות דורי סלינו דומר מר ארון תשעה וכפור תפח הרי כן עשרה אהרון שהיה בבית המקדש במשכן היה גוב עוד תשעה טפחים עמה וחצי עמה זה שישה ועוד חצי של עמה זה תשה והפור שעליו גם היה העובי שלה היה טפח והארון הזה זה היינו גגו של הארון י ששמו את הכפורת היה בגובה של 10ה טפחים וכתוב שהשכינה ירדה ושרתה בין הבדים השכינה שרתה על אהרון ואומרת הגמרא בסוכה מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה למה כמ שהשכינה הייתה תמיד מעל אהרון היא לא ירדה מתחת לזה כמה ש השכינה היא בשמיים כן אנחנו לא מבינים בדברים האלה אבל היא לא ירדה אף פעם לראשות הרבים פה בארץ מה אנחנו רואים עד השרה ירדה כן למה כיון שהקרקע הארץ פה הרשות שלה שנשפכת אליה שמתבטלת אליה היה עד גובה ערה טפחים מעל גובה ערה טפחים אין כבר בעיה לשכנה לרדת כמה שזה לא נקרא כבר שירדה לארץ נו אז שאנחנו רוצים לחצוץ בין רשות הרבים לרשות היחיד רוצים לקחת שטח ולהפוך אותו לרשות היחיד אנחנו לא צריכים לעשות מחיצה גבוהה במיוחד למה כמ שברגע שעברנו כבר את הגובה של עשרה כבר אין רשות הרבים רשות הרבים היא לא מגיעה למעלה מגובה מעשרה לכן צריכים לחצוץ בינה לבין רשות היחיד רק במחיצה של רה בסופו של דבר יוצא מהלימוד הזה שמחיה זה גם מדורסה הגובה של מחיצה רה טפחים לומדים את זה מהתורה מכלי המשכן אומרת הגמרא לא צריכה אלא לרב יודה דאמר עמת בניין בעמה בת שישה עמת כלים בעמה בת חמישה דעס רב יודה שאהרון לא נבנה בעמה של שישה ואז אנחנו מגיעים למצב שאהרון הוא תשע טפחים כן עמה וחצי ועוד טפח אלא אהרון נמדד במידה בעמה של חמישה טפחים חמ ועוד חצי יוצא 7 וחי ועוד הטפח של הכפורת יוצא 8 וחצ ממילא אתה לא יכול ללמוד משם בדין למחיצות כימה ששמה זה לא מדובר השכינה ירדה מתחת לעשרה טפחים השכינה ירדה ע עד הארון עצמו ודאי שאי אפשר שם במחיצות של גובה ער טפחים לכן צריכים את ההלכה ולרב מאיר ואמר כל האמות היו בינוניות כל העמות של כלי המשכן היו בינוניות דהיינו בעמה של שישה טפחים מה יק למימר לרב מאיר כית הלחתה בנושא של מחיצות לגוד לפעמים אנחנו עושים גוד הכיס גוד אסיק אנחנו נראה בהמשך המסכת דופן למשל בסוכה נגיד בקצרה דופן שלא מגיע עד למטה אומרים גוד אכס דופן שלא מגיע עד לסכך עצמו אומרים גודסי כאילו שהדופן ממשיכה עד למעלה ול לבוד כולנו יודעים את המושג של לבוד הכוונה היא שלושה טפחים שאם יש רווח של שלושה טפחים בשני דברים והם נחשבים כמחוז ו לדופן הקומה למדנו אתזה שלשום שדופן הקומה הכוונה היא ש יש לנו אה גג שנפחת באמצע ורוצים להשתמש בדפנות של החדר כדי שישמשו תפנות לסוכה צריך לדאוג שהגג שנותר בין הדופן עד מקום החלל באמצע יהיה פחות מארבע עמות כמה שאז אומרים דופן עקומה דהיינו לפי רב מאיר באמת שהיה אפשר ללמוד את הגובה של העשרה טפחים מהארון הלכה למשה מסיני נצרכת לנו בשביל ללמד אותנו דברים פרטיים של גודסי גוד הכיס לבו ודופן עקומה אני רוצה רק לעמוד על נקודה אחת שרב מאיר אומר פה כל העמות היו בינוניות הכוונה ימה של שישה טפחים אז למה זה נקרא בינונית אומר רשי שגמור ביומה כתוב שבבית המקדש היו עוד שתי אמות היו בשושן הבירה היה בבית המקדש מקום שנקרא שושן הבירה זה לא היה בפרס היה בירושלים אבל זכר לנס שהיה אצל מרדכי קבו למקום הזה שושן לבירה ושמה היו שתי אמות אולי נראה את הרשי בפנים רשי בשורה העשירית רחבות שתי עמות היו בשושן הבירה אחת ייתרה על של משה חצי אצבע זה עמה צוחקת ואחת ייתרה עליה עוד חצי אצבע וזה מה שמתכוון פה הרב מאיר באמות בינוניות כומר שבסופו של דבר גם אם לא נחשיב את העמה בת חמישה טפחים כאמה רגילה אלא רק עמות רגילות גם באמות הרגילות יש שלוש סוגי אמות שישה טפחים יש עצבה אמות מדוייקות של טפחים מדוייקים יש עוד חצי אצבע עמה צוחקת ועוד חצי אצבע יתרה בשביל אמה מעבר ל שוחקת וחזר שמה מסבירים למה השתמשו בכל האמות האלה כל מיני דברים בבית המקדש וזה מה שריר בא אומר היייתה מה בינונית היה גבוה מ-20 אמה למדנו במשנה שאם המבוי הקורה היייתה גבוהה למעלה מ-20 אמה אז כתוב שיכול למעט איך ממעטים יכול להנמיך את הקורה זה דרך אחת דרך שנייה לבנות מלמטה משהו לבנות תל לבנות רמפה לבנות איזשהו הגבעה למטה כדי שתגרום שהגובה הפער בין קצי הגבעה העליון לבין הקורה יהיה פחות מ-20 רמה הוא בא למעוכב הקורה הי בגובה 21 עמה אז הוא צריך לעשות למטה את הטל בגובה של מה כדי להפחיד את העמה שישאר על 20 מה השאלה ודאי כמה שצריך זה מה שהוא עושה את ההגבה למטה אלא זה לא הבנתי אלא רוכבו בכמה הגובה אני מבין שהגובה כמה שאתה צריך זה הגובה שאתה עושה אבל כמה צריך להיות השטח למטה של ההגבה הזאת כמה היא צריכה להיות השטח שלה האורך ודאי הוא לאורכו של רוחב המבוי מקיר לקיר במבוי הרי המבוי הוא שלוש קירות שלוש דפנות מדופן לדופן כשיוצא לרשות הרבים אז האורך של ההגבה ודאי צריכה להיות מקיר לקיר אבל הרוחב כלפי פנים כלפי המבוי כמה צריך להיות הרוחב ככה שואלת הגמרא בכמה רבי יוסף אמר טפח הבי אמר ארבעה ארבעה טפחים למה לימה בק מפלגי דמנד אמר טפח כסבר מותר להשתמש תחת הקורה ובנ דה אמר ארבעה כסבר אסור להשתמש תחת הקורה בכדי להבין את הגמרא ובכלל הנושא הזה ילווה אותנו הרבה פעמים במסכת הזאת כדאי לעמוד פה על נקודה מסויימת כבר זה הוזכר פה ושם בראשון בדפים הראשונים אבל פה אולי זה המקום שהגמרא מזכירה את זה פעם ראשונה יש מחלוקת לגבי קורה לכי זה מושג אחר נושא אחר בהמשך המסכת יש מושג קורה מה הכורה בעצם עושה בכדי להתיר את המבוי אני אסביר הרי המבוי עצמו הוא שלוש דפנות הוא מעבר רשו סוכית גמורה לפי הרמבם אולי לא אבל לפי רוב הראשונים הוא מעב רשו יוכית גמורה באו חזל ואמרו אתה לא יכול לטלטל בתוך המבוי למה אבל זה רשו סוכית גמורה חזל קבו שמע זה דומה לרשות רב הם יבואו לטעות סיבות שלהם מה הם קבעו קבעו שצריכים לעשות משהו בפתח כדי לבדל בינו לבין רשו הרבים איך אתה מבדל אז ה תיקון שחז תיקנו בתחילת במשנה שמים קורה קורה שמים למעלה א כבר למדנו הקורה צריכה להיות מוגבלת בגובה של עד 20 רמה מה עושה הקורה מה היה חסר לנו מקודם שהקורה בעצם באה להשלים אז לחמנ דמה אחד אומר משום מחיצה הקורה בעצם משמשת כמו מחיצה היא לא מחיצה היא רק למעלה עובי טפח רוחב טפח לא אני בא ואומר שהחודש כאילו יורד למטה זה לא משהו שיורד שרואים אותו אבל מבחינה הלכתית אני מסתכל על זה כאילו הקורה בסיומה בקצ בקצה שלה כאילו יורדת למטה עד למטה זה קורה משום מחיצה דמר השני אומר לא קורה משום הקר שכל האנשים שנמצאים רוצים לצאת מהמבוא מסתובבים במבוי מסתובבים ברשות הרבים וסמוך למבוי יראו את הקורה למעלה וייראו שיש פה שני רשויות שתי רשויות רשו סרבים לבד ומבויש הקורה פשוט מלמדת מסמלת מצביעה לנו שיש פה חילוק בין שני המקומות אבל דבר אחד צריכים לדעת גם למנדה אמר שומר קורה משום מחיצה גם הקורה מוגבלת לגובה 20 למה מוגבלת לגובה 20 למדנו בדף הקודם שהוא מכר לכאורה זה מחיצה מה עושה פה העיקר אז צריך לומר ככה הקורה באמת משלימה לנו את המחיצה שחסרה לנו חזל דרשו שלא נסתמך על שלושת הצפנות של המבוי אלא נוסיף עוד מחיצה מחיצה אפילו תיאורטית המחיצה לא רואים אותה אבל היא מחיצה הלכתית אבל בתנאי דבר אחד שהמחיר יראו אותה את הקורה שיראו אותה היא צריכה להיות בטווח הראייה של אדם דהיינו פחות מ-20 אמר זאת אומרת יש פה שילוב מחיצה אבל בתנאי שיהיה לה הקר רשי אומר את זה בפירוש בתנאי שיראו את זה ואותו דבר במקביל לפי המד אמר שומר היקר אז מה עושה ההיכר גם ההיכר עושה מחיצה זאת אומרת מה שחסה לנו זה ההיכר איך נוצר לנו ההיכר פה באמצעות המחיצה אבל זה כבר נראה לקמל עכשיו כש הגמרא באה ושואלת את המחלוקת מסבירה את המחלוקת בין רבי יוסף לבין הביה רבי יוסף אמר שכשאני רוצה להציל את המבוי מקלקול כמו שהקורה נמצאת למעלה מ-20 מה מה אני אמור לעשות אני יכול להנמיך את הקורה בסדר זה דרך אחת עוד דרך אני יכול לעשות הגבעה מלמטה אורך כמו שאמרנו ברוחב בין דופן של מבוי מצד אחד למשנהו כמה העומק כמה הרוחב לקבי פנימה מבואי רב יוסף אמר טפח הבאי אמר ארבעה שואלת הגמרא במה הם חולקים למה באק מפלגי הפירוש הראשון המהלך הראשון הוא על פי השיטה שהקורה משום מחיצה הקורה עושה לנו פה מחיצה לימה באק מפלגי דמן דמר טפח כסבר מותר להשתמש תחת הקורה כשאני קובע שהקורה עושה לי מחיצה דהיינו בקצה של הקורה כאילו משתפל למטה מחיצה איזה צד של הקורה הצד החיצוני הצד שממש משיק לרשות הרבים שמה כאילו יש ירידה למטה ממילא מותר לטלטל בטפח הזה שמתחת הקורה כמו ש המחיצה או מבדילה מבדלת אותי מרשות הרבים בסופה בקצה שנוגע ברשות הרבים ממילא מתחת לקורה מותר לטלטל זה מה שה מותר להשתמש תחת הקורה נו והיות שם אנחנו עושים את ההגבה מתחת לקורה הקורה היא טפח עושים את הגבה למטה בגודל של טפח אותם אנשים שמטיילים באותו טפח אין להם בעיה הם מכירים את הקורע הם רואים את הקורה כמו שבמקום שהם עומדים יש פר של פחות מ-20 אמ על הקורה הוא עשה הגבעה למטה לכן הוא אומר שתפח מספיק לעומת זה הו מנד אמר ארבע המורה השני הבי שמר ארבע כסבר אסור להשתמש תחת הקורה זאת אומרת בטפח הזה אסור כמ שאני אומר שה מחיצה יורדת לא בקצה החיצוני שלה של הקורה אלא המחיצה ת בקצה הפנימי של הקורה בקצה הפנימי וממילא מה שמעבר לקצה הפנימי דהיינו מה שמתחת לקורה אשרו שמה לטלטל לא קיבל את ההיתר של הקורה ממילא היות שאני חייב לעשות את הקר הרי במקום שאנשים הולכים במקום שאנשים מטלטלים שמה במבוי אז אני חייב לעשות טפח מעבר לקורה לפחות למה כימ שרי כמו שאמרנו הטפח של הקורה לא יהווה עקר כמו ששמה זה בן כך לא לא ניצל זה חוץ למבוי המבוי מתחיל ות המבוי מתחיל להיות כשר רק מהפתח מהקצה הפנימי של הקורה כלפי פנים ממילא אני צריך את ההכר בצד הפנימי של הקורה בצד הפנימי שמאבר לקור פניים על גמי המבוי אז בעצם אולי טפח אחד היה מספיק אבל היות שכבר אתה עושה יותר מטפח למה אתה עושה גם את הטפח מתחת לקורה וגם את הטפח הסמוך לו כלפי צד פנים של המבוי אז כבר חזל קבו בכל מקום שעושים עושים מקום חשוב של ארבע אז נחזור ונאמר על פי הביה אורך משום מחיצה הקורה עושה לנו פה מחיצה איפה הקורה עושה את אותה מחיצה עושה את זה בצד הפנימי שלה בצד הקרוב למבוי לא בצד הקרוב לרשות הרבים ממילא האנשים שמתחת לקורה אסור להם לטלטל כמו ששמה הקורה לא הצילה הקורה הצילה רק את המבוי מהקורה פנימה ולא מתחת לקורה נו ואנחנו צריכים הריב את ההיכר לאנשים שמטלטל בתוך המבוי דהיינו אי אפשר להסתפק בטפח מתחת לקורה צריכים לפחות עוד טפח שיכנס ויזל ג לתוך המבוי עצמו חזל קבו היות שאתה כבר בן כך לא עושה רק טפח אז אתה עושה ארבעה טפחים וזו דעתו של הבי עושה ארבעה טפחים טפח אחד מתחת לקורה ועוד שלושה טפחים נכנס פנימה לתוך המבוא עם ההגבה ככה נסל הגמרא לומר לא דקול ל מ קסברי מותר להשתמש תחת הקורה תחת הקורה מותר להשתמש ובאק מפלגי מר שבר קורה משום היקר ומר סבר קורה משום מחיצה פ אנחנו מתודים למחלוקת שהזכרנו מקודם שתי הדעות כל אחד סובר אחרת רב יוסף שבא ואמר טפח אחד סובר שהקורה מישו מכר ממילא אם הקורה מישו מכר מספיק תפח אחד כומ שמותר ללכת מתחת לקורה אז אותם אנשים שהולכים מתחת לקורה בשבילם הקורה מהוה הקר מצויין יש מה פחות מ-20 אבל הביה שאמר שצריך ארבע למה הוא צריך ארבע הקורה משמשת כמחיצה בקיי מלן אין מחיצה שתוחמים פחות מארבע טפחים אם ניקח מחיצות ונעשה אותם בגובה כמה שצריך אבל בתוכם בין המחיצות יהיה מקום פחות מארבע טפחים זה לא מעו רשו יוכי רשות לקבל שם של רשות חייב להיות מינימום שטח של ארבע תפוחים על ארבע טפחים אז ממילא היות שיש לנו פה דין של מחיצה אנחנו צריכים שהמחיר הזאת תחצו לנו תדחו לנו לפחות ארבע טפחים איך צריכים לעשות את ההגבה בגודל ארבע טפחים כדי שהמחיר תשמש עבורם עבור השטח ד של ארבע טפחים תשמש עבורם כדבר שחוצץ שוב הרי אמרנו שמחיה יכולה לשמש הקורה יכולה לשמש כמחיצה רק מכירים אותה צריך שיהיה ארבע אמות ששמה אנשים יוכלו להכיר ארבע טפחים סליחה למה ארבע טפחים כיוון שהמחיר היא חייבת לתחום שטח של ארבע טפחים אחרת היא לא נקראת מחיצה זה פסול במחיצה שלא תוחמת יותר מארבע טפחים ולכן סובר הביי שצריך שיש שמה ארבע טפחים זה המהלך השני של הגמרא ובאמה דקול ל מקורה משום היקר ואכה בעיקר של מטה והיקר של מעלה כ מפלגי הרי הקר של למעלה הוא טפח הקורה חייבת להיות מינימום בעובי של טפח ברוחב של טפח היות שלמעלה טפח אז גם למטה כמר סבר אמרינן הקר של מטה כיקר של מעלה ומר סבר לא אמרינן הקר של מטה כיקר של מעלה וממילא צריך למטה שיהיה ארבע כמו שאמרנו מקודם ההיכר צריך להיות היקר שירו או יותר סמת כולל מינקר של מטה קר של מעלה ואכה בגזרה שמה יפחות כ מפלגי הרי סך הכל מה עושה אדם למטה עושה הגבעה עושה תל עושה איזשהו איך אומר רשי איזשהו קסד רש מגביע בצורה מסויימת אבל אנשים עוברים הרי זה מעבר סרבים וכן להפך במשך הזמן המקום יכול להישחק ואנשים לא ישימו לב לכן באו חזל וגזרו אל תסתפק בטפח טפח יכול יכול יום אחד פעם מחק להידרס ולא ישימו לב אליו לכן צריכים שיהיה ארבע טפחים רבעה טפחים דאי שישימו לב שזה לא ידרס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: