העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא אנחנו לומדים בעירובין דף ד עמוד א ראינו אתמול בדף הקודם שמחלוקת בין הבאי לרבה מה הגודל של עמה תקנית כמו שמשתמשים בהרבה דינים משתמשים בגודל של מה כמה מה תכנית הבי אמר שיש שתי סוגי אמות ישמה של חמישה טפחים שא עמה קטנה יותר יש עמה של שישה טפחים מה גדולה יותר היות שיש ספק באיזה עמה משתמשים בגדולה או בקטנה לכן קבע הביש הולכים תמיד לחומרה אם השימוש שלנו בעמה קטנה יביא אותנו לידי חומרה הולכים בקטנה אם מביא לידי כולה הולכים במת במה קטנה ותו דבר הפוך ולכן הבי קבע שבכל המות של מבואי לגבי גובה של 20 ממה במבוי או בסוכה לגבי גובה של סוכה הולכים בתר מה קטנה כו שהשימוש בעמה קטנה במקומות האלה מביא אותנו לידי חומרה מה שאיין כן באמת כלאיים שמה השימוש בעמה קטנה הביא אותנו לידי כולה לכן אנחנו הולכים בעמה גדולה של שישה טפחים זו דעתו של הבי רב הבבה אמר לא עמה בת ש חמישה טפחים היא לא עמה תקנית בכלל לא משתמשים בה למעט מקומות מסוימים שיש לנו ראה מפורשת מהנביא נראה לקמן אבל סתם אמה היא עמה בת שישה טפחים מה כן כן בעמה בת שישה תפוחים יש שני סוגי מה יש המה של טפחים שוחקים או המה של טפחים מעציבים זאת אומרת המה שוחקת או המה הצבה ההבדל ביניהם הוא הבדל של חצי אצבע בין המה שוחקת למה הצבה איך זה נוצר ההבדל הזה הרמה מורכבת משישה טפחים כמו שאמרנו לפי רבה בכל המקרים ה שאלה ה איך אני מחזיק את הטפח אם אני מחזיק את המרחק בין האצבעות אני מחזיק אותו בצורה שוחקת על הטפח קצת טיפה יותר גדול או בצורה עצבה בצורה שהאצבעות צמודות אחת ל שנייה ואז הטפח הוא יותר קטן וכך יוצא שגם האמה תהיה יותר קטנה כמו שאמרנו הפער בין שתי האמות האלה הוא בסך הכל חצי אצבע מביאה הגמרא ברייתא ששמה כתוב תנ קמה אומר ראינו את הבריתה הזאת בעמוד הקודם כל העמות כולם הם עמות של שישה טפחים ובלבד שלא יהיו מכוונות ככה מסיים העמוד הגמרא בעמוד הקודם מפה לכאורה משמ ממש כנגד הבאה הבאי אמר שיש מקומות שמשתמשים במה בת חמישה במה בת שישה פה כתוב כל האמות כולם באמה בת שישה אומר הביי באמת תנ קמ לא הוא לא הולך לפי דעת תנ קמי כשל תנ קמ לא מסתדר איתו אלא הולכ הוא סובר כפי רשבג רשבג מסיים שם בבריתה רשבג בא ואומר כל העמות כולם בת שישה טפחים באמות כלאיים ככה מסוג רשבם באמת כלאיים אמ בת שישה טפחים ובלבד שלא י מכוונות אומר הביה אני הולך בשיטתו של רשבג רשבג באמת אומר בכלים שישה טפחים ככה גם אני אוחז כמו שראיינו אתמול בקיים גם הוא אוחז שישה טפחים רק נשאל את השאלה אומרת הגמרא האם הביה הולך כפי רשבג אבל האם רבה גם חייב ללכת לפי דעת הנקמה ולפי רשבג הוא לא יכול ללכת כיוון שנשים לב רשבג אומר בפירוש עמת כלאיים בשל שישה טפחים לכאורה מדייקת הגמרא בשאר האמות של סוכה של מבוי אמה בת חמישה טפחים נגד דעתו של רבא רבא אמר בפירוש כל האמות כולם שישה טפחים אומרת הגמרא נכון מה שרש בג סייג ואמר דווקא ממר כלאיים זה לא להגיד ששאר המקומות הולכים ם ממש לחמישה טפחים הוא התכוון לבוא ולומר באמות מיוחדות שאנחנו תכף נתייחס אליהם במקומות מיוחדים שהנביא בפירוש מצווה ללכת באמות של חמישה טפחים שמה שמה באמת רשבג סייג והבדיל בין המץ של כליים לשאר המקומות מה שכן רשבג מסיים את דבריו מלבד שלא היו מכוונות בזה המתכוון לחילוק שאמרנו מקודם בין המס צוחקת מה עצבה אבל נראה את זה בגמרא דף ד עמוד א' א אמר לך הבאה שורה בערך שביעיית שמינית מלמעלה אמר לך הביה ולו מק רשבג דק קותי כמו שאמרנו רשבג הולך רשבג באמת נראה שהב יכול ללכת כמותו למה כמ שרש בגר אומר שכל רמת כלים דווקא של שישה טפחים מה שמה שרמות באמת חמישה טפחים כפי דעתו של הבי אנדמי כ רשבג אומר הביה אומרת הגמרא להבה ודאי תנאי הבי וד לא יכול ללכת עם הנקמה כמ שתנה קמה לא מבדיל בין סוגי האמות הוא אומר בכולם שישה טפחים נגד דעתו של הביי לרבא מילי מתנה הי רבא א אנחנו נבוא ונמר שרבא הולך רק כפי תקמה ולא כפי רשבג אמר לך רע לא אמר לך רבא רשבג אלש מונן עמת כילים לא יצמצם רשבג מה שהוא אומר באמת כילים הוא בלבד שלא הי מכוונות הכוונה היא שבאמת כילים זה שישה טפחים אבל שהיא מה צוחקת ולא המה עצבה רגע ול ממת כי לא יצמצם בעמה בת שישה למיעוט מאי אז שיגיד עמת כילים לא יצמצם אם הוא לא רוצה לבדל את עמת כיים משאר המקומות למה הוא מדגיש רשבג דווקא עמת כלאיים שיגיד כל העמות כולם הרי הם שישה תפח כלאיים צריכים להקפיד שלא יצמצם שיעשה אמה צוחקת למיעוט מי בשביל מה הוא הזכיר את המילה אמת כליים לאו למיעוט אמת סוכה ומת מבואי את שתי המקומות האלה כנראה רשבא גם סובר שבאמת הולכים באמ של חמישה פחים וזה נגד דעתו של רבה לא למיעוט אמה יסוד ומה סובב לשם בצורך להבין את המושגים צריכים הקדמה קצרה המזבח מזבח אדמה מזבח העץ שהיה בבית המקדש היה בחצר לא המזבח שנמצא בתוך ההיכל המזבח שהיה בחוץ היה מורכב כמו מגדל מגדל בעל שלוש קומות כל קומה היייתה מרובעת אורכו ורוכבו היו אותו דבר כל קומה היייתה קטנה בעמה מכל צד באורך וברוחב לעומת הקומה מה שמתחתיה וככה יצקו את המזבח הביאו תבנית של 32 מה על 32 מה ומילאו בגובה מה ומילאו את כל השטח הזה בסיד בקוניה באבנים בכל החומרים שהם מרכיבים את המזבח אחרי שעשו את הקומה הזאת באו ולקחו תבנית של 30 על 30 העמידו אותה במרכז הגג של הקומה הראשונה ויצקו קומה שנייה הקומה השנייה היייתה כמו שאמרנו 30 על 30 מכל צד נשאר עמה מהגג של הקומה הראשונה רק הקומה השנייה היייתה בגובה חמש המות אחרי שגמרו לצקת את החמש המות האלה באו ולקחו תבנית של 28 על 28 העמידו את השוב במרכז הגג של הקומה השנייה ויצקו את הקומה השלישית הקומה השלישית היייתה 28 על 28 בגובה של שלוש עמות על הגג של המזבח שזה היה בגג של הקומה השלישית שמו בארבע פינות האגג שמו ארבע קרנות ריבועים של המה עלמה בגובה המ וזה מה שנקרא בכל מקום קנות המזבח בא הנביא ותכף אנחנו נראה את זה בפסוק ואומר שת העמות שמודדים בהם את הקמת המזבח הם לא עמות סימטריות לא כולם אותו דבר למשל האמה יסוד שזה נקרא הקומה הראשונה הגג שלה שהוא בולט מעל הקומה השנייה כן הגג של הקומה הראשונה שבולט מעבר לקומה השנייה הוא נקרא יסוד שמה שופכים את שרי אדם בא הנביא כמו שנראה לקמה את העמה יסוד את הרוחב של העמה הזאת הבולטת היא עמה של חמישה טפחים הגובה הוא עמה של שישה טפחים גם המה יסוד הגובה היה אמה רגילה של שישה טפחים אבל היסוד דהיינו הרוחב שעליו שפכו את הדם את שיירי הדם זה עמה של חמישה טפחים ותו דבר יש הבדל גם בקומה השנייה הקומה השנייה כמו שאמרנו היייתה 30 על 30 בגובה של חמש אמות החמש המות גובה היו חמש עמות קטנות של חמישה טפחים הגג וכל המדידה כולה הייתה ברוחב של עמה רגילה תקנית של שישה טפחים הגובה היה בגובה של אמות קטנות ועל הקומה השנייה שמו את הקומה השלישית ועל הקומה השלישית שמו את הקרנות הקרנות שוב היו באמות מיוחדות קטנות עמה על עמה בגובה עמה כשכל עמה גם באורך גם ברוחב גם בגובה ימה של חמישה טפחים וכל זה מובא בפסוק הנביא אחזקל כותב את זה בפסוק וככה מובא וככה מביא הפסוק יש פה שני פירושים ברשי אנחנו נלך לפי הפירוש השני כמ שרשי משנה את דעתו הראשונה בגלל התרגום אונקלוס במקום אז הפסוק אומר ככה למיו האמה יסוד ומה סובב דכתיב ואלה מידות המזבח באמות אמה אמה ותפח לפני הפסוק הזה יש רשימה שלמה של כל כלי המשכן בית המקדש כל הכלים כל הבתים בא הפסוק ואומר כל מה שדיברנו עד עכשיו כל הגדלים שדיברנו בהם עסקנו בהם עד עכשיו זה עמה ותופח זאת אומרת גם אם תשתמש בעמה קטנה של חמישה טפחים במקומות האלה אתה צריך להוסיף עוד טפח דהיינו להגיע לעמה של שישה טפחים הנביא בא ואומר כל המידות כולם שהוזכרו שמה הבקר של לבניית בית המקדש זה עמה ותופח זה לא עמה רגילה שלזה זה לא עמה של חמישה טפחים אלא עמה של חמישה פלוס תפח אחד כדי להגיע למצב של המש לשישה טפחים אבל וחיק חיק הכוונה סוד המזבח המקום למטה הקומה הראשונה האמה שמה זה אמה ועמה רוחב ו גבולה אל שפתה סביב זאת אומרת גם הקומה השנייה הגובה שלה מרומז פה בפסוק שגם שמה משתמשים באמות קטנות לא בעמה של חמישה פלוס טפח אל בעמה רגילה במה של חמישה טפחים סביב זרת האחד וזה גב המזבח הקרנות למעלה גם כמו שאמרנו עמה על עמה בעמה קטנה מסבירה הגמרא חיקמה זה יסוד ו מה רוחב זה סובב אמרנו הגג של הקומה השנייה נקרא סובב דרך אגב עליו הלכו הכהנים שהם הקריבו את הקורבנות בחלקים העליונים של המזבח וגבול אל שפתה סביב אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הזהב מזכירים בסוף גם את מזבח הזהב ש היו מקטירים רק את הקטורת או ביום הכיפורים פעם בשנה זה המזבח שנמצא בתוך ההיכל במזבח ההוא גם המידות שלו היו באמצעות מדדו אותם באמצעות מה קטנה של חמישה טפחים אז אם נסכם לפי לפי רבה כל העמות כולם עמה תקנית זה עמה של שישה טפחים גם לגבי סוכה גם לגבי מבוי גם לגבי כלאיים בכלים יש החמרה ואומרים שהמי לא תהיה של שישה טפחים בין השישה טפחים וחצי אצבע למה כדי שהמה תהיה העמה צוחקת משום כדי להחמיר בנושא של כלאיים בסוכה במבוי היות שגדלה תביא לידי כולה לא עושים את זה אבל אותם מקומות מפורשים שהנביא אומר לנו ללכת באמה של חמישה טפחים כמו המקומות שהזכרנו בקשר לבניית המזבח שמה עושים ממש של חמישה טפחים בטולו טוב היות שהגמרא דיברה פה כל הזמן על הנושא של גדלים מחיצה גודל של מחיצות גודל של למות אומר הבחי בר שיום הרב שיעורים כל ההלכה היהודית מלאה בשיעורים מתי חיייבים על קזיס מעצה כזי חילף טריפה נבלה כל הדברים אבל ו דווקא בזה יש גם גבי טומא יש שיעורים בכל דבר הלכתי יש גודל ויש שיעור שיעורים חציצי שאדם או כלי צריכים לטבול אותו במקווה חציצה פוסלת בו המושג של חציצה הכללים של חציצה נראה לקמן הו מחצין מחצין הכוונה היא דיני מחיצות הלכה למשה מסיני שואלת הגמרא שיעורים דאורי שהו למה אתה אומר זה הלכה למשה מסיני דכתיב ארץ חיטה או שעורה וגומר ואמר רב חנן כל הפסוק הזה לשיעורי נאמר דורשים מהפסוק סוק הזה חוץ מפשוטו של מקרא דורשים את זה לשיעורים חיטה לכדי פנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדלי טבעותיו בידיו ו והם טמאים מיד הכוונה היא כזאת אדם שנכנס לבית המנוגע עדיין הו בית מצורה שנמצאו בו אבני צרעת הוא נכנס לפנים הוא נטמע מיד ברגע שהוא נכנס הוא נטמע והכלים שנכנסים איתו נטמעים יחד איתו באותו רגע שהוא נכנס אבל אם הוא נכנס לבוש בגדים הבגדים לא נטמעים אלא אם כן הוא שעה ב בית זמן מסוים שנראה אותו עוד מעט כמה למה כימ שברגע שהכלים לבושים עליו אז זה לא נקרא שהוא נכנס וכלים נכנסים אלא נכנס אדם והכלים מתבטלים אליו הכלים נהיים נספחים אליו לכן גבי הכלים שמה הכלים הכוונה היא הבגדים הבגדים שלו לא יטמאו אלא אם כן הוא ישעה זמן מסוים אז מה נראה אז נראה א נכנס לבית המנוגע וכליו וכתפיו וסנדלי רבותיו בידיו ו והם טמאים מיד למה שכל אחד נכנס לחוד אבל היה לבוש כליו בגדיו וסנדלי ברגליו טבעותיו באצבעותיו הוא טמ מיד ואין טורין עד שישהה כמה בכדי אכילת פרס אכילת פרס הכוונה היא חצי סעודה אנחנו נראה בהמשך המסכת סעודה היה קבו אצל חדל מקשה לעירוב שתי סעודות קבו שזה שמונה ביצים סעודה זה נקרא פרס הכוונה היא חלק חצי חצי משמונה סעודים זה ארבע ביצים ככה מקובל לנו בכל מקום כדי אכילת פרס אנחנו עוד נראה את זה בהמשך המסכת פרס הכוונה היא סעודה אחת ארבע ביצים אז הוא צריך לשעוט שמה בתוך הבית ה מנוגה כדי שהבגדים שעליו יטמאו הוא צריך לשות זמן של אכילת פרס אתם יודעים נוגע למיסה זה שלוש דקות ארבע דקות תשע דקות מחלוקת בין הראשונים וא אבל איזה פת פת חיטין ולא פת סורין ההגבלה היא שהאב ביצים האלה שהוא אוכל הם צריכים להיות עשויים הלחם ה זה עשוי מפת חיטין שיותר קל ללעוס אותו יותר קל לאכול אותו פת סורים זה מרחיב את הזמן אנחנו מקפידים שהזמן יהיה אכילת ארבע ביצים של פת חיתים עוד דבר מיסב ואוכל לא שיסתובב ויאכל השיעור הזמן צריך להיות כמה זמן לוקח לאדם לשבת ברגיעה ולאכול שכמובן הזמן הוא יותר קצר ואוכל בלפתן גם הפת לא מגיעה בפני עצמה אלא אוכל איזה משהו שמלפפון שאדם אוכל לפת עם משהו שמלפפון את זה בזמן יותר קצר אז שוב התורה כשאמרה חיטה אמר רב חנן התורה התכוונה פה ללמד אותנו את זמן השעיה שאדם צריך לשעוות בתוך הבית בכדי שכלו שעליו יטמאו כמה זמן אכילת ארבע ביצים שזה סעודה אכילת פרס חצי משמונה ביצים זמן של אוכל ארבע ביצים של פת חיטין בהשבה זאת אומרת ברגיעה בישיבה ובלבן זה הזמן ש שאם הוא שואה בתוך הבית אז בגדיו נטמעים סתם סיפור מעניין אב חיים בריסקה פעם נכנס לאיזה בית והגיע אותו זמן יהודי אחר שהחזיק שקית של תפילין ביד ונוצר איזשהו ויכוח ביניהם מי נכנס קודם אמר לו רב חיים רב חיים היה מעוטר בתפילין אני נכנס עם תפילין אבל התפילין בטלות אליי כמו שלמדנו פה הכלים בטלים לאדם לעומת זה אתה נכנס עם תפילין אתה מחזיק תפילין אז אתה קודם אליי כמו שאתה מכניס תפילין מי שמכניס תפילין קודם למי ש נכנס אדם בפני עצמו או אפילו תפילין אליו שהם בטלות אליו זה המושג של חיטה שהורה נתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמסע ואינו מטמה באוהל עצם של אדם מת ללא בשר שעליה אחרית זה נהפך לעבר עצם של אדם מת אם הוא בגודל של שהורה הוא מטמא במגע אבל לא באוהל זאת אומרת אם שועים יחד עם העצם בחדר אנשים לא נטמעים אבל שוב משתמשים במילה שהורה כדי ללמד אותנו לתת לנו סימן לגודל מסוים שקשור להלכות טומאה כפל כדי רביעית יין לנזיר רשי פה מאוד מקצר ורשי אומר הכוונה היא רשי לחייבו מלכות שאם יין שותה אם נזיר שותה רביעית יין הוא לוקה שואל טרייספס אז בעצם מהמשתמשים במילה גפן כל אחד יודע שבעצם נזיר חייב רק על שתיית יין הוא לא חייב על שתיית מים מה החידוש פה במילה גפן אומר טיס פס הוא מביא פה שיטות רישונים מחלוקת תנאים כפי מ פוסקים לפי איזה טנה הוא מסכם בסופ הטפס שפה מדובר באדם ששתה יין ויש שיטות שאומרים ששתיית יין היא גם הכמות שמחייבת נזיר במלכות היא שתיית יין בגודל של קזיס איך אנחנו נבדוק קזיס במשקה איך אנחנו יכולים לבדוק אז הוא אומר לוקחים ממלאים אותו עד צופה אטומה שמים שמה זיס וכמובן המים או היין שבפנים גולשים ואחרי זה מודדים את הכמות מים שיצאו אחרי זה מכניסים את היין שהוא שתה ומודים גם ובודקים כמה יצאו כמה זלגו החוצה אז זה הכוונה שמודדים את הזליגה הזאת ביין למה כמ שיין יש לו מתח פנים יותר גדול יין כדי שיגלוש הוא לא גולש מיד ברגע שהכוס מתמלאת מעבר לכוחותיו אתה בהתחלה הוא מפתח איזשהו תלולית למעלה רק אחרי זה זה גולש מעבר אז לכן באה התורה רב חנן לומד את זה מהתורה ש שאנחנו רוצים לבדוק כמה אדם שתה כמה הוא אכל אם יש זה בכ זיס או לא קזיס אל תשתמש בכוס מים תיקח יין תשים שמה את הכמות שהוא אכל תראה כמה יין זלג החוצה ואחרי זה במקביל תמלא חזרה תשים קזיס ותראה אם הזליגה שווה בשתי המקומות ואז אתה יכול לחייב אותו מלכות זה מה שהתורה מקפידה פה על גפן התורה אומרת גפן מדידה צריכה להיות ביין תאנה גם אחד משבעה המינים תהנה כגרוגרת להוצאת שבת כידוע מי שמוציאים משבת מרשות לרשות הוא לא חייב על שיעור כלשהו רוב המאכלים השיעור שלהם להוצאה ו גרוגרת וזה שהתורה אמרה תאנה היא מתכווננת לרמז לנו על השיעור המינימלי של הוצאה מרשות רשות של מאכלים רימון כדתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כ רימונים כל כלי בעלי בתים הכוונה היא באנשים שיש להם כלים פרטיים וברגע שניה בזכור אדם מפסיק לה מש אבל מה אם יש חור קטן הוא יכול להשתמש לדברים יותר גדולים אם בהתחלה יצא זית למשל היה חור שזיתים מון עוד לא יכול לצאת אז הוא מעביר את הכלי לגודל של רימונים אבל אם למשל נהיה החור גדל וכבר הגיע למצב שגם רימון נושר מתוך הכלי הזה אז כבר הכלי הזה איבד את השם כלי והוא לא מטמא אז זה כתוב פה למה הדגשה בעלי בתים כמו שאצל מוכרים מוכרי כלים גם חור הכי קטן הוא כבר לא מוכר אותו כמ ש ה צריך למכור דבר שהוא מושלם ברגע שיש חור הכי קטן הוא כבר הכלי הזה מאבד את השם שלו אז כל כלי בעלי בתים שיורן קרמונים יש פרחות גדולה בתוספות למה כתוב כ רימונים ולא כרימון צריך שיהיה שלושה רימונים שלושה רימונים זה גדול מאוד לא שלושה רימונים שמחוברים ביחד יותר קשה להם לצאת בחור קטן צריכים חור טיפה יותר רחב מגודל של רימון כדי ששלושה רימונים יצאו אחד אחרי השני אבל שוב המילה רימון שכתוב בתורה מרמזת לנו על דין מסוים על גודל מסוים שקשור להלכות טומאה ארץ זית שמן ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל השיעורים בתורה של אכילת או במצוות או בעבירות חס וחלילה אכילת טריפה נבילה כל הדברים השיעורים הם קזיס מתפללת הגמרא כל שיעורי הסל כ דעתך ואי קאנ דמרן הבאנו בעצמנו רשימה מקודם של דברים שהשיעורים הם לא קזיס אלא אימה ארץ שרוב שיעוריה כזיתים רוב שעורק דתים ולא כל שיעור ק דתים דבש זה המילה האחרונה בפסוק הזה דבש כותבת הכסה ל יום הכיפורים כידוע דבש הכוונה היא ירש אומר את זה בפירוש דבש הכוונה היא תמרים דבש תמרים התורה לא מתכווננת לדבש שאנחנו רגילים לקרו לדבש היום וזה מדובר ברמז לתאנה תאנה כידוע היא המאכל המינימלי שחייבים עליו ביום הכיפורים מי שאוכל אותו כמ שחז רדו לסוף דעתם של אנשים והגיעו שבכות בת זה מיד תב דת מישב דעתו של אדם פה התורה באה לרמז לנו דע לך לגבי יום הכיפורים ביטול צום זה נקרא אם אכלת יותר מכ כותבת אומת הגמרא וסברה שיעורין מכתב כתיבי הבאתי לי רשימה שלמה של שבע שיעורים שלומדים בפסוק אבל זה לא כתוב שמה ממש שיעורים התורה אומרת שמה רשימה של פירות אלא אלכ תנינו ושמחנו רבונו נקרי זה באמת הלכה למשה מסיני כמו שהכנסנו בהתחלה שורים להלכה למשה מסיני רק הביאו פסוק הבחן אני מביא פסוק כדי להגיד לנו שכל השיעורים בעצם יש להם הסמכתה מהפסוק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: