העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ג עמוד ב

[מוזיקה] דף ג עמוד ב מסופר על רבי ישראל סלנטר שראה פעם יהודי שכביכול הוא יורא שמיים ולכן הפרצוף שלו היה איך שאומרים ביידיש מאוד פקו מאוד מקוץ מאוד לחוץ מאוד כזה לב נשבר ראו את העצבים על הפנים שאל אותו רבי ישראל למה אתה נראה כך אמר לו מה אתה אבא של כל המושג הזה של לב נשבר של מרירות אח של לחץ כביכול מהקדוש ברוך הוא אמר לו רבי ישראל אתה בור ברשות הרבים נכון שצריך לב נשבר נכון שצריך יראת שמיים אבל כל זה בלב על הפנים שלך שיראו שמחה זה מה שכתוב הבלו בליבו וצלו בפניו ההבל גם אם זה כביכול לחץ באמת וחשש יך אני מקיים את המצוות ויראת שמיים וכל מיני עצב בגלל חטאים וכדומה כל זה שיהיה בלב על הפנים צריך לראות פנים צוחקות שאנשים יראו אותך יראו פנים רחבות פנים צוחקות ומעניין לראות היום בעמוד שלנו אנחנו נ שיש מושג בואו ניכנס שנייה להגדרה הלכתית שממנה נלמד מושע השכל נפלא אמה בעצם אנחנו מדברים כל הזמן 20 אמה 10 אמות מה השיעור של המה אז בעצם אם אתם רוצים ברמה גסה לדעת מה השיעור של המה זה מהאצבע האמצעית שנקראת אמה ועד המרפק זה הרוכב המרחק הזה הוא עמה אם ניכנס לדקדוק לדיוק שש טפחים זה עמה או חמש טפחים נראה היום את הדיון על כך יש אומרים שזה חמש שזה קבוע שש טפחים השאלה אם זה תפח שוחקים או עצבים זאת אומרת ככה הטפח הוא טפח אגרוף הוא בעצם טפח השאלה אם האצבעות דבוקות וצמודות אחד לשני זה נקרא טפח עצב או שהאצבעות קצת מרוחקות זאת אומרת בטפח אחד זה לא כל כך מורגש אבל אם תשימו טפח מעל טפח מעל טפח בסופו של דבר יש כאן עוד איזשהו פער מסוים שזה נקרא שאני מודד בתפים טפח וחק טפח רחב וכאן אנחנו רואים את ההגדרה רבנו חננאל אומר טפח שוחק זה טפח רחב יותר ובעצם זה מלמד אותנו שאדם שהוא שמח אדם שהוא טוב לב הוא רחב יותר לע רחב יותר ללבני ביתו גם מתנהג בהרחבה יותר כלפי כל הסביבה וזה הרבה הרבה יותר נחמד לשות בקרבתו מאשר בן אדם שהוא באמת טפח עצב הוא צמוד יותר הוא הוא מקוץ יותר הוא באמת נראה בור ברשות הרבים כמו שרבי ישראל הגדיר אותו אנחנו צריכים להשתדל גם כברו השם יהיה לנו יראת שמיים וכל מיני חשש ולחץ ממצוות וכדומה האמת היא שלחץ זה אף פעם לא בריא אבל גם יהיה לנו כל מיני חששות וכל מיני לא רוצה לומר נרבים אבל כל מיני כאלה עימת הדין או רת שמיים וכדומה בכל אופן שזה יהיה רק בליבו וכלפי חוץ תמיד להיות עלתו בפניו בעזרת השם יתברך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ג עמוד ב למעלה אמר לי רב פפא לרבה תניה דמסייע לך יש ברייתא שמסייעת לדבריך אתמול ראינו בעצם דיון מה קורה אנחנו אמרנו גם לגבי סוכה גם לגבי מבוי צריך שיהיה 20 עמה ולא יותר שאלה הגמרא מה קורה אם השרך מתחיל בתוך 20 אמה אבל חלק ממנו מעל 20 אמה אותו דבר לגבי קורת מבוי בעצם הגיע רבא ואמר שגם במבוי גם בסוכה כשר היה לנו דעות אחרות מי שרוצה השיעור של אתמול בהרחבה אבל רבא הגיע ואמר שניהם כששרים למה כי כתוב חלל סוכה וחלל מבוי הם אלו שצריכים להיות למטה מ-20 אמה וברגע שאין לי פה חלל של 20 אמה אני אמדוד אמה ואמה ועמה ועמה נוספת אני אתקע כבר ב-19 ו3 או ב-1970 או ב190 לא משנה איפה כבר יהיה לי שם קורת מבוי או כבר יהיה לי שם סכך כשר מגיע ו פפה לרבה ואומר יש גם ראה דבריך כתוב כך מבואי ראינו את הבריתה הזו כבר אתמול דיברנו עליה וכבר שלשום ראינו אותה רואים כך כתוב בבריתה מבוי שהוא גבוה מ-20 אמה יותר מפתחו של היכל ימעט בעצם אנחנו נותנים הדגמה פתחו של היכל והיכל גופו חללו 20 החלל של המבוי של הפתח היכל היה 20 מעליו עוד היה את המשקוף היה את הקורה שבעצם הקיפה את שני המזוזות והמשקוף והקורה שמעל היא בעצם הייתה למעלה מ-20 המה אז חללו היה 20 אמה והוא נקרא פתח אותו דבר מבואי אותו דבר סוכה חללה 20 אמה וברגע שבתוך בתוך הללה כבר יש את המבוי כבר יש את קורת המבוי או כבר יש את הסכך עלף שחלק הוא מעל 20 אמה לא אכפת לי וזה כשר שואלת הגמרא איתי ורב שימי בראשי לרב פפא כיצד הוא עושה איך אני מכשיר את המבוי כשאני שם עליו קורה מניח קורה משפת 20 ולמטה זאת אומרת מכאן משמע שהחלק העליון של הקורה גם כן צריך להיות בתוך חלל ה-20 אמה כמו שכתוב מניח קורה משפת 20 ו למטה זאת אומרת ספור 20 ושמה תשים את החלק העליון של הקורה בעצם שחלק כל עובי הקורה יהיה בתוך לל 20 אומרת הגמרא פשוט מאוד אימה הוא למעלה תגיד מסוף 20 אמה הוא למעלה זאת אומרת ש הקצה התחתון של הקורה הוא זה שיהיה בתוך 20 אמה ומה יש למעלה כבר לא מעניין אותי שואלת הגמרא מה זה אימה אתה בעצם מוציא מעקר מתוכן את כל הברייתא כתוב במפורש וה למטה קטני בברייתא כתוב למטה אין לי בעיה שלפעמים סליחה אין לי בעיה שלפעמים אתה נוגע בבריתה משנה אותה מוסיף מילים משנה משמעות פה ושם כך באופן עדין יותר אבל כאן אתה מאכר את כל המשמעות איך יתכן לומר הוא למטה אומרת הגמרא פשוט מאוד אקמ שמלן זה מה שמגיע הבייתה להשמיע ל להשמיע לנו דלמטה כ למעלה זאת אומרת כך מניח קורה משפת 20 משפת 20 עצרו שניה אל תגרשו את המילה הוא למטה מניח קורה משפת 20 זאת אומרת ששפת העליונה של התחתונה של הכורה צריך להיות בתוך 20 אבל לא אכפת לי שהעובי שלה יהיה למעלה מ-20 הוא למטה ונל למטה זאת אומרת גם בגובה המינימלי של מבואי שגובו המינימלי של מבואי הוא הוא 10ה טפחים גם שמה אותו רעיון אני צריך שיהיה חלל 10ה טפחים ואם הקורה מתחילה בתוך 10ה טפחים זה כבר לא טוב צריך שכל הקורה תהיה למעלה מער טפחים מה למעלה כשאני אומר 20 מה אני מדבר על חללה אף למטה הערה כשאני אומר 10ה טפחים אני מדבר על החלל אז בעצם לא שיניתי כאן בכלל את הברייתא רק שיניתי את הפיסוק ועל ידי כך את המשמעות בואו נסביר עוד הפעם הבריתה אומרת כך כיצד הוא עושה מניח קורה משפת 20 פסיק מס שפת 20 זאת אומרת שהחלל צריך להיות 20 ובשפת שפתה התחתונה של הקורה בעצם יהיה בתוך חלל ה-20 אמה ולא אכפת לי שזה ימשיך הלאה ולאחר מכן ממשיכה הבריתה ואומרת הוא למטה ואותו דבר לגבי השיעור התחתון הגובה המינימלי של מבוי גם כן הוא עשרה תפח הפירוש הוא שחלו יהיה 10ה טפחים ורק משם ועלה תהיה הקורה ולא שחלק מהקורה תהיה בתוך הגובה של ערה טפחים עכשיו נכנסת הגמרה להבין מה זה אמה אז אנחנו כבר דיברנו על זה בהקדמה כל הזמן אנחנו מדברים כאן 20 אמה 10 אמות אמרנו מה בעצם הגודל של עמה ועכשיו נכנסת הגמרא לעניין אמר הבי משמי דרב נחמן יש מושג של עמה שאני מודד אותה בשישה טפחים זאת אומרת כל שישה טפחים זה המה ויש מושג של המה שאני מעודד בחמישה תפח כך אומר הביי בשם רב נחמן אמה הביי משמי דרב נחמן עמת סוכה העמה שאנחנו מזכירים לגבי סוכה וכבר נפרט מה זה אומר ואותו דבר עמת מבואי אותם אני מודד בעמה בת חמישה אבל למת כליים אני מעודד בעמה בת שישה בעצם אנחנו נראה שתמיד זה לחומרה והגמרא מ ומפרטת שואלת הגמרא עמת מבואי בעמה בת חמישה למה היא הלכתה למה זה משחק לי מה ההשלכה ההלכתית של כך שאני מודד מבואי בעמה בת חמישה אומרת הגמרא כמובן לגובהו ופרצת מבואי לעניין הגובה שגובו ב-20 עמה אני מעודד את זה על פי עמה של חמישה טפחים זאת אומרת שאם 20 אמה זה 100 טפחים ולא כל אמה שש טפחים שאז זה יוצא הרבה הרבה יותר אלא כבר בגובה נמוך יותר אני פוסל את המבוי זה לחומרה לומר לי שמבי כזה שאם הייתי מודד באמה בת שישה הוא עדיין לא היה 20 אמה בכל אופן אני מודד אותו בעמה בת חמישה טפחים ולכן כבר בגובה נמוך יותר הוא פסול ואותו דבר לפריצת מבואי פתח מבואי הוא ב10 אמות אותו דבר פרצה של מבוי אם במהלך הכתלים שלו הוא נפרס למעלה מ-10 אמות אני כבר לא מחשיב אותו כ מבוי ואי אפשר להתיר אותו על ידי קורה ולכי וכדומה ואני אומר לך אותה פרצה גם אני מודד ב10 אמות שכל מה היא חמישה טפחים אבל שואלת הגמרא יש כאן גם מקום שאני הולך לכולה והאי ק משך מבואי בארבע אמות ד לכולה יש מושג שהגובה בעצם כל ההיתר שאני מתיר מבואי זה דווקא עם הו 4ב עמות אורך אם הוא פחות מ4 אמות אני לא מחשיב אותו כמבוא והוא לא ניתר בלחי וקורה כאן אם אתה אומר לי למדוד בעמה בת חמישה טפחים בעצם יש כאן קולה שכבר גודל כזה שהוא בעצם אני מודד אותו ארבע עמות של חמישה טפחים זאת אומרת ביחד 20 20 טפחים כבר אני מחשיב כ מבוי ומתיר אותו בלחי וקורה אם הייתי מודד באמה שישה טפחים ואומר לך ארבע אמות אז היה לי פה 23 רק אז ש 12 סליחה 24 ורק אז הייתי מטיר את אותו מבוי אם כן כשאתה אומר לי מה בת חמישה זה לא משחק רק לחומרה זה יכול לשחק בסיטואציה מסוימת כמו כאן גם לכולה משך מבוי בארבע עמות אם אתה מודד לי כאן בעמה בת חמישה טפחים זה לכולה עונה הגמרה אתה צודק כמן דאמר בארבעה טפחים יש מחלוקת המוראים מה משך מבואי האם ארבע אמות או ארבע טפחים רב נחמן סובר שבארבע תפח כבר כן ארבע תפח זה שיעור קטנטן כבר אני מחשיב אותו כ מבואי ומצייר אותו בלחי וקורה ולכן אני בכלל לא מזכיר שם את השיעור המה אז זה לא משחק לי האם אני מודד בעמה בת חמישה או בעמה בת שישה לכן כל פעם שאני אומר לך עמה במבוי זה חמישה תפח ותמיד זה לחומרה לגבי משך מבואי זה בכלל ארבע תפח אני לא מתעסק שם באמות ואם בתמה תירוץ נוסף אתה צודק רב נחמן כן אומר כן סובר שמשך מבואי הוא בארבע עמות ואם כן תשאל אותי אם זה בארבע עמות אז כשאני מודד בעמה בת חמישה טפחים יוצא כאן כולה ורוב אמות כמר כשרב נחמן מגיע ואומר שאמת מבואי מעודדים באמה בת חמישה טפחים הוא מדבר על רוב האמות שנמצאים במבוי על פרצה על פתח על גובה אבל אתה צודק שדווקא במקרה הזה של משך מבוי הוא יאמר שמודדים ב בת שישה טפחים כי תמיד אני הולך לחומרא ולכן כשזה גובה או פתח כשהחומר היא למדוד בכמה שיותר קטן אני אמדוד בעמה בת חמישה טפחים ואילו במשך מבוי כדי להכשיר משך מבוי שזה בארבע עמות אז אני אחמי ואמר לא כאן אני מודד בעמה בת שישה טפחים יפה אז אמה של מבוי סידרנו עוברת הגמרא לדבר הבא שהזכרנו זה אמה של סוכה עמה סוכה בעמה בת חמישה למה הלחתה לגבי מה זה נאמר איזו השלכה הלכתית יש לה לגובה ו לדופן עקומה לגובה אנחנו כבר יודעים אמרנו 20 אמה גובה של סוכה אז שוב כמו במבוי אני מודד את זה בעמה בת חמישה תפח שכבר בגובה נמוך יותר היא פסולה אם הייתי מודד בעמה בת שישה טפחים היא הייתה יכולה להיות יותר גבוהה אבל לא אני מחמיר מה זה דופן עקומה דופן עקומה יש במסכת סוכה בהרחבה אנחנו בעזרת השם נגיע לשם שם אנחנו נראה שברגע שיש לי סכך פסול זאת אומרת שכחתי את הסוכה על פי תורה על פי הדין ההלכה הסכך של הסוכה צריך להיות מפסולת גורן ויקב דבר שאינו מקבל טומא וכדומה אם שכחתי בסכך פסול דבר שמקבל טומ כל מיני דברים כאלה הם לא הם לא הם לא כשרים לסיכוך אם שמתי אותם בפינה של הסוכה וזה פחות מארבע עמות אני יכול לומר תשמע דופן עקומה אני מחשיב כאילו הדופן מתעקמת ובעצם מגיעה עד סוף הסרח פסול הסוכה כשרה אמנם אסור לישון מתחת אבל הסוכה כשרה זה המושג של דופן עקומה אז גם את אותם ארבע עמות אני לא מודד בעמה בת חמישה טפחים אלא בעמה בת שישה טפחים ושוב סליחה אני לא מודד סליחה סליחה סליחה אני לא מודד בעמה בת שישה טפחים אלא בעמה בת חמישה טפחים וזה גם לחומרה שכבר בגודל קטן יותר זאת אומרת אם זה יותר מרבע עמות כבר אין לי את היתר הזה של דופן עקומה אז יפה אז לגבי סוכה גם לגבי גובה וגם לגבי המרחק הגודל של דופן הקומה אני בודק את זה בעמה בת חמישה טפחים ולחומרה שואלת הגמרא ויקם משך סוכה בבע מודל לכולה גודל הסוכה צריך להיות גודל מינימלי של ארבע אמות על ארבע אמות כשאני ורק אז זה כשר פחות מכך זה לא נקרא סוכה ופסול כשאני אמדוד ארבע עמות בעמה בת חמישה טפחים שוב יוצא לי גן כולה כי כבר בגודל קטן יותר אני מכשיר את סוכה דתני רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה יפה שוב אם אני משאר את זה כך זה לכולה עונה הגמרא צודק רבי נחמן לא סובר כמו רבי אלא כרבנן דאמרי אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו כבר היא כשרה באמת רב נחמן סובר כשיטת חכמים הם כלל לא מזכירים שם את העניין של אמות הם מדברים על מחזק את ראשו רובו ושולחנו זה הרבה פחות ממה שרבי אומר וגם לא מוזכר כאן אמות ולכן הוא מסתדר מצוין כל מה של סוכה שזה לגבי גובה ולגבי דופן עקומה מודדים בהמות חמישה טפחים שזה לחומרה והיו לגבי הגודל הגודל המינימלי הוא לא מדבר על המות הוא מדבר על ראשו רובו ושולחנו כשיטת חכמים ובאת המה תירוץ נוסף כפי שאמרנו לעולם רבי ורוב המותק אמר זה שיטת רבי הוא באמת רב נחמן סובר כמו רבי והוא מדבר על רוב האמות המוזכרים בסוכה כגובה וכדו עקומה כסכך פסול אבל אתה צודק שבאמת במשך הסוכה גודל הסוכה המינימלי שצריך להיות שזה 400 על 400 שם אני באמת אמדוד בעמה בת שישה טפחים כי תמיד אני הולך לחומרה יפה מאוד אז בעצם דיברנו כבר על אמה של מבואי דיברנו גם על על אמה של סוכה ששניהם אמרנו בת חמישה טפחים ועכשיו אנחנו עוברים לדבר על הדבר השלישי שזה אמה של כלאיים שעליה נאמר שמודדים דווקא בעמה הגדולה יותר של אמה בת שישה טפחים דבר ראשון מה זה כיילים הרחבנו בזה במסכת ברכות נגענו בזה גם במסכת שבת ועכשיו גם כן ניגע בזה בקצר צרה לא ניכנס לעומק אבל מהתורה יש לי קרם אסור לזרוע ירק בכרם עכשיו לא רק ממש בקרם אלא גם בשמחות לי בצמידות גם כן אסור אומרת הגמרא מה קורה אם יש לי קרחת הקרם ומחול הקרם בוא נראה את זה בגמרא המה כליים במה שישה למ הלכתה לגבי מה זה נאמר מה ההשלכה ההלכתית של כך אומרת הגמרא לקרחת הכרם ולמחול הקרם קרחת כמו שאתם מדמיינים בראש יש בן אדם עם סיירות ובמרכז הראש קרחת אותו דבר גפנים מסביב ובאמצע רק האם מותר לזרוע שם זרעים ירקות או לא מכול הכרם מחול זה מעגל בעצם כן ריקודים ומכולות מעגל מסביב באמצע יש כרם במרחק מה ממנו יש גדר ובין הגדר לכרם יש לי מקום ריק האם מותר לי לזרוע שם ירקות או לא דתנן קרחת הכרם מה השיעור זאת אומרת שיש לי כרם ובאמצע רק קרחת מה השיעור של אותה קרחת שאני אוכל לזרוע שם ירק לזרוע תבועה וכדומה בת שמי אומרים 24 אמות צריך שיהיה מצד לצד 24 אמות על 24 אמות רק בכזה ריבוע מותר לי לזרוע וכבר נסביר מדוע ובטל אומרים 16 אמות האמות הללו נאמרו באמה של שישה טפחים כי שוב זה ל אומרה כמה שיותר מרחק אני רוצה שיהיה בין גפן לגפן ורק אז אני אטיר לזרוע ומה זה מכל הכרם בת שמי אומרים 16 אמות זאת אומרת בין הכרם שהוא באמצע לגדר צריך להיות לפחות 16 אמות ואילו בית הלל אומרים כבר 12 אמות מספיק ומסבירה הגמרא איזו היא קרחת הקרם מה נקרא קרחת הקרם קרם שחרב אמצע איתו היה כאן בעצם קרם נפלא ובאמצע וחרו הגפנים נעקרו וכרגע דמיינו לעצמכם יש ארבע רוחות של גפנים מקיפים שטח מקורח שטח ריק באמצעיתו ועל כך אמרו בצ שמאי אין שם 16 אמות אם אין מרחק 16 אמה ריק לחלוטין רוחב בעצם בין שועת גפנים לשעת גפנים שהוק לחלוטין לא יביא לשם לא יביא זרע לשם שלא יזרה שמה אם היו שם 16 אמה אז נותן לו כדי עבודתו נותן לקרם את כדי עבודתו כפי שכבר נסביר וזורע את המותר ומה שנשאר הוא זורע בעצם בואו נבין דבר ראשון לכל קרם יש חלק יש בלי יש שטח שהוא צורך הכרם הוא לא גודל שם גפנים אבל בצמידות בשמיכות ארבע אמות לגפנים אני חייב להשאיר מקום בשביל הקרם למה כי שמה עוברת העגלה עם השברים שמה עומדים האנשים ובוצר את הגפנים לכן הוא נחשב כחלק אינטגרלי בלתי נפרד מהקרם בו אני לא נוגע אז דמיינו לעצמכם 16 אמה אני מוריד ארבע מכל כיוון מה נותר לי אחרי שהורדתי מ-16 ארבע מכאן וארבע מכאן ביחד שמונה למהירי קליטה וחשבון מבינינו תעשו את החשבון 16 -8 נותר לי ש עכשיו מותר לי לזרוע לא בכל חלקת אדמה פנויה באמצע הכרם מותר לי לזרוע דווקא אם יש לי שדה חשובה שדה חשובה אומרים חכמים זה שיעור של שתי שדות שיהו שתי שדות כל שדה ארבע אמות ולכן רק אם נותרו לי שמונה עמות במרכז אז מותר לי לזרוע כך אומרים בית שמאי שוב למה צריך 16 עמה פשוט מאוד כי אני מוריד ארבע אמות מכל כיוון כדי שיהיה לי לעגלה עם הבוצרים לעגלת השברים עם הבוצרים שתוכל לעבור בעצם הורדתי ארבע וארבע נותרו לי 16 סליחה נותרו לי שמונה ורק שיש לי שתי שדות שהם נקראים שדה חשובה רק אז מותר לה לזרוע ברגע שיש פחות השטח מצטמצם ואסור למה בית שמי מחמירים ואומרים 24 אז רשי מסביר בת שמאי או שהם סוברים שכדי עבודת הקרם חייב להיות שמונה עמות ואם זה חייב להיות שמונה עמות אז שימו לב הורדתי שמונה מכאן שמונה מכאן ובעצם 24 עמות הורידו שמ ו8 ביחד ל1 נותר לי שנותר לי שמונה ואותם שמונה באמת הם כדי עבודת הקרם הם בעצם נחשבים כשדה חשובה כמו שאמרו בית הלל או רשי מביא פירוש נוסף שהם סוברים שבאמצע צריך שישאר הרבה יותר לא מספיק ארבע אלא צריך כל שדה של שמונה שתי שדות ביחד 16 עוד ארבע וארבע לעבודת הקרם ביחד הגענו ל-24 אז זה הרעיון של בית שמאי ובית הלל זאת אומרת ברור שצריך להשאיר עבודת הקרם ולהשאיר שדה חשובה השאלה האם עבודת הקרם היא ארבע ושדה כל שדה היא ארבע ביחד שמונה זאת אומרת ארבע מכאן ארבע מכאן ושמונה באמצע ביחד 16 זה שיטת בית הלל או שיטת בית שמאי צריך שמונה לעבודת הק מכאן שמונה לעבודת הקרם מכאן ועוד ארבע וארבע באמצע או הסבר שני של רשי ארבע לעבודת הקרם ארבע לעבודת הקרם אבל כל שדה היא של שמונה ולכן הם אומרים 24 בכל אופן את כל האמות הללו אנחנו מחשבים בעמה של שישה טפחים כדי שהמרחק בין הגפנים לבין אותו מקום שאני זורע יהיה גדול יותר אז הסברנו נפלא מה זה קרחת הקרם בוא נבין עכשיו מה זה מאכול הקרם ואיזה הוא מחול הכרם בין קרם לגדר יש לי שדה מגודרת שבמרכזה יש קרם כמה מרחק אני צריך שיהיה לי 100 הגפנים עד הגדר ויהיה לי מותר לזרוע אז בת שמה אמרו כך אם אין שם 12 אמל לא יביא זרע לשם ואם היו שם 12 אמל נותן לו כדי עבודתו וזורע את השער דבר ראשון אנחנו יודעים תחשב מה הגפנים עד הגדל יש 12 עמה ארבע אמות הוריד כדי עבודת הקרם נותרו לי שמונה עמות כאן אני כבר צריך להשתמש בארבע עמות נוספות הצמודות לגדר אני לא זורע כי זה מזיק לכותל וכדומה אי אפשר להגיע לשם בצורה נוחה ומיטבית אני לא זורע שם לכן אני משאיר גם שם ארבע עמות ורק אם נותר לי ארבע עמות שהם שדה חשובה כאן אני לא צריך שתי שדות חשובות כי לא מקיפים אותם משני הצדדים גפנים כמו במקרה של קרחת הכרם כאן זה מאכול הקרם רק מצד אחד יש גפנים אז מספיק לי שיהיה שדה אחת חשובה של ארבע אמות ביחד זה ארבע אמות של עבודת הקרם ארבע אמות של המרחק בין הגדר לקרקע החשובה והקרקע החשובה ארבע אמות ביחד 12 אמות נפלא ביותר וגם כאן בת שמה אומרים 16 או בגלל שהם סוברים שעבודת הקרן היא שמונה עמות או בגלל שהם סוברים ששדה היא שמונה עמות בעצם לפי שני הפירושים של רשי נפלא ביותר ואז באמת כמו שאמרנו נותן לו כדי עבודתו וזורע את השיער בכל אופן העמות הללו מחושבים בעמה של שישה טפחים עכשיו שואלת הגמרא שאלה נפלאה בואו נראה איפה המדידה הזו של שישה טפחים יהפוך עלי יתהפך עליי ויגיע לכולה שואלת הגמרא והעיקר רצופים בארבע עמות ד לקולה יש מושג שאני בודק קרם מסוים רצופים כבר נראה מה זה וזה יוצא כולה אם אני מודד את זה בשישה טפחים דתנן קרם הנטוע על פחות מארבע עמות אין ארבע אמות בין שורה לשורה אנחנו אמרנו חייבים ארבע אמות כי אחרת הקרם הזה נועד להקר אף אחד לא מתעסק עם כזה קרם שאיין לו מקום כדי עבודת הקרם לעבור עם עגלה עם שברים לבצור את הענבים אף אחד לא מתעסק בכזה קרם רבי שמעון אומר אינו כרם ברגע שאיין רווח ארבע אמות בין שורה לשורה הוא לא נחשב כקרם מותר לזרוע שם למה כי זה הולך להקר זה לא מעניין אותי אבל חכמים אומרים זה כן עכשיו קרם ורואים את האמצעים כאילו אינם אני מחשב בעצם אני כן מחשב בגסות אני לא מתייחס לכך שיש כאן עצים באמצע אני מחשב בין שורה לשורה כאילו יש ארבע אמות ואם תקע פתאום שורה נוספת בצמידות אני מחשב כאילו היא לא נמצאת אבל אסור לזרוע שם כילים בכל אופן אם אני סובר כשיטת רבי שמעון ואני מגיע לבדוק האם יש ארבע אמות בין שורה לשורה ואני בודק את זה בעמה בת שישה טפחים זאת אומרת שהמרחק הגדול יותר כיוון שאני בודק בעמה בת שישה טפחים אני בודק ארבע עמות זה יוצא 24 טפחים אם הייתי מודד בעמה בת חמישה טפחים כבר ב-20 טפחים הייתי מחשיב את זה כקרם והוסר לי לזרוע כליים כיוון שאני מחמיר ותמיד משתמש במבת שישה טפחים יוצא כאן כולה שכל ואיין רווח של 24 טפחים בין שורה לשורה אני לא מחשיב את זה כקרם ומתיר לזרוע שם תבואה וירקות אם כן זה יוצא כולה איך יתכן אומרת הגמרא פשוט מאוד כרבנן דמרי אב וקרם רב רב נחמן שהוא זה שאמר את כל העניין הזה שלמה בת חמישה בת שישה הוא סובר כמו חכמים שתמיד זה נחשב כקרם ואז זה כלל לא משחק אצלו אין לו את המושג שאני בודק קרם בארבע עמות לבדוק זאת אומרת שאני בודק בין השורות של הקרם ארבע עמות זה לא מעניין אותו הוא לא דיבר על זה ולכן אף פעם לא יצא חורבה אף פעם לא יצא כולה מכך ש אני מודד בעמה בת שישה טפחים והיא בתמה תירוץ נוסף לעולם הוא כן סובל כמו רבי שמעון וכן מודדים אבל במקרה הזה שנמדד האם זה נחשב קרם או לא פה נמדוד באמה בת חמישה טפחים מה שהוא אמר המה בת שישה טפחים רוב אמות כ אמר הוא דיבר על רוב האמות עכשיו נמשיך אז בעצם סיימנו את העניין וכבר נסכם אותו נמשיך שעורה אחת כי זה חלק מהעמוד שלנו אבל נדון בה בעיקר מחר רב ה משמי דרב נחמן אמר לא כל אמות באמה בת שישה בעצם הביי בשם רב נחמן הוא זה שאמר יש אמה של חמישה טפחים יש שמה של שישה טפחים רב אומר מה פתאום כל המות בעמה בת שישה אלא הללו צוחקות והללו עצבות יש טפחים גדולים ופחים קטנים שצוחקות זה רחב יותר וגדול יותר ואילו עצבות זה קטן יותר אבל שניהם זהמ בת שישה טפחים ומחר נמשיך להרחיב בעניין זה בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו תניה דמסייע לך זאת אומרת הבאנו ראייה לכך שחלל סוכה וחלל מבוי הם אלו שצריכים להיות פחות מ-20 אמה ולא מעניין אותי האם הקורה חלקה נמצא למעלה מ-20 אמה ואמרנו שהראיה מכח פתחו של היכל יפה מאוד שאלנו שאלה כתוב משפת 20 ולמטה סידרנו ואמרנו משפת 20 פסיק ולמטה ואותו דבר לגבי הגובה המינימלי שזה 10 טפחים עכשיו הביה הגיע בשם רב נחמן אמר כך עמת סוכה ומת מבוי בעמה בת חמישה תפח לגבי מה זה נאמר אז בסוכה אז במבוי אמרנו לגבי גובה ולגבי פרצת מבוי ומה שאמרנו לגבי משך מבוי ארבע עמות אז אמרנו היה לנו שני תירוצים או שהוא סובר שזה ארבע טפחים או שבאמת הוא אומר על רוב אמות לגבי סוכה אמרנו שזה לגבי גובה ודופן ומה ושאלנו לגבי לגבי השטח של הסוכה שזה ארבע אמות אז אמרנו או שמדובר על ראשו רובו ושולחנו שזה בטפח בעצם סתם אני נזכר ראיתי שזה שבעה טפחים על שבעה טפחים זה לא נאמר באמות או שרוב אמות ובאמת הוא מדבר על רוב האמות ותמיד הוא ילך לחומרה לגבי כילים אמרנו שאמת כילים בעמ בת שישה בעצם זה שונה מהמהם הם אמבת חמישה ולגבי כילים זה המבת שישה לגבי קרחת הקרם ומחול הקרם כמו שהסברנו קרחת זה שיש מסביב ומחול זה שיש באמצע ועד הגדר השאלה אם צריך 24 לבית שמאי או 16 לבית הלל לגבי קרחת הקרם כמו שהסברנו עבודת הקרם ועוד שדה חשובה השאלה כמה זה לפי בית שמאי ולפי בית הלל מכל הקרם אז אמרנו שצריך או 12 או 16 גם כן ארבע עמות עבודת הקרם ארבע עמות מהגדר ושדה חשובה באמצע שוב לבית שמי ולבית הלל כל אחד לפי שיטתו כמה עבודת הקרם או כמה נקרא שדה חשובה וגם על כך שאלנו מה תגיד לי על כך שמעודדים בין השורות אמרנו או שהוא סובר כרבנן או שרוב המות כמר ובסוף היה לנו דעה נוספת של רבא בשם רב נחמן שאומר תמיד זהמ בת שישה השאלה אם טפחים צוחקים או טפחים עצבים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: