העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף ב עמוד א
[מוזיקה] מסכת עירובים דף ב עמוד א' ברוכים הבאים בשם השם גם לישנים וגם לחדשים שמצטרפים אלינו ברוכים הבאים כל מי שהגיע היום עם המון מרץ עם המון דרייב כדי להבין את מסכת עירובין הקשה תסלחו לי אני נאלץ לצנן את ההתלהבות מתנצל היום זה דף קליל אם זה היה בכל מסכת אחרת לא היינו מייחסים לו חשיבות מיוחדת כל דף הוא נפלא אבל הדף הזה ממש לא קשה דף נפלא דף מובן יותר מכך מוסע השכל עצום שאפשר ללמוד מהעמוד שלנו וכבר נראה שהמשנה שהגמרא אומרת שכשאתה יכול כמה שיותר תתמצת ואולי זה מוסע הזכה לכל מסכת עירובין כשאתה יכול כמה שיותר תתמצת אל תכביד על אנשים אל תאמר להם זה קשה אל תבוא אליהם עם פלפולים עם כל מיני דברים לא מובנים להפך תזקק את העניין כל אחד זה טוב גם לחיים שלנו בכללי לא רק א' למסכת עירובין דע לך כמה שיותר להבין לזקק לתמצת ולדעת דבר נוסף בכללי בחיים כשאתה בא לתת הוראה לחניך לילד לתלמיד לא משנה למי זה לבן שלך תמיד תן לו אותה הכי ברור שיש אל תערבב אותו אל תצפה שהוא יבין כל מיני דברים כל מיני רמזים זה נפלא מאוד אבל כשאתה בא להורות לו משהו כשאתה בא לתת לו דין כשאתה בא לחדש לו תאמר לו את זה בצורה הברורה ביותר אומרת המשנה הקדושה מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה מי שלא צפה מי שלא הקשיב למבוי למבוא למסכת עירובין או יש אומרים מבוך אני כבר לא יודע לאן זה הולך אבל אני ממליץ לו בחום שמה אפילו יש תמונה של מבואי זה מאוד פשוט נאמר את זה בקצרה מבואי זה בעצם סוג של רשות היחיד אבל זה לא בדיוק רשות היחיד ולמה כי רשות היחיד זה הבית שלי הבית שלי ובית של שכן שלי ושכן נוסף ביחד פונים לחצר משותפת זה עדיין לא רשות הרבים זה רשות היחיד אבל של כולנו לידינו יש חצר נוספת ואחריו יש עוד חצר כל החצרות ביחד דמיינו אותם בצורת האות ח' כשכולם יוצאים למבוי אחד לסמטה אחת ו שם יוצאים לרחוב זה מבואי המבוי יכול להיות מצד אחד בצורת האות ח' מצד שני הוא יכול להיות כמו שני וים זאת אומרת בתים בשורה חצרות ובתים בצד ימין חצרות ובתים בצד שמאל ואז הוא הופך להיות רחוב בעצם זה הרחוב הפרוץ נקרא מבוי מפולש פתוח מצד לצד ואילו בצורת האות ח הוא נקרא מבוי שאינו מפולש בוא נראה מה הדינים מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה עכשיו בשביל ש המבוא יהיה מותר לטלטל בו בכולו לכל השכנים לכל החבר'ה בשבת יש כמה דינים אחד מהדילים לשים היקר בכניסה למבוי שלא יבואו להוציא מאותה שמטה המפולשת או שאינה לרשות הרבים מה צריך לשים נראה בהמשך בהרחבה אבל הרעיון הוא או לחי שזה כרש קטן שיעמוד בצד או קורה למעלה מצד לצד בעצם משני צידי המבוי משני צידי קוטלי החצרות שהם פותחים את אותו רחוב או אפשרות נוספת לעשות צורת הפתח צורת הפתח זה אומר לא רק קורה אלא שני קורות וקנה על גביהן ממש כולל המשקופים יפה מאוד מה קורה עם המבוי שהקטנים שלו כל כך גבוהים והם למעלה מ-20 אמה אומרת המשנה ימעט זה לא בסדר תוריד את זה מגובה של 20 אמה רבי יהודה אומר אינו צריך הוא חולק ואומר גם אם זה למעלה מ-10 מ-20 זה בסדר גמור דין נוסף והרחב מ-10 מה קורה עם פתח המבוי חלל הפתח יותר רחב מ-10 אמות יש בין החצר שבצד ימין לחצר שבצד שמאל יותר מ-10 אמות מה שעושה את הפתח מאוד רחב אומרת הנקמה ימעט אומרת המשנה ימעט הוא צריך למעט את חלל הפתח רשי נותן לנו המלצה על ידי קנים וכדומה הוא פשוט יצמצם את החלל יעמיד את הפתח על 10 אמות או פחות ואז זה יהיה כשר ואם יש לו צורת הפתח כמו שראינו יש פתרון של לחי כרש יש פתרון של קורה מקוטל לכותל ויש את הפתרון הכי טוב שיש שזה תצורת הפתח זה בעצם שני מזוזות ומשקוף על גביהן דלת על מלא זאת אומרת את מסגרת הדלת על מלא ואז אף על פי שהוא רחב מ-10 אמות אין צריך למהט כי זה כבר לא מדין הקר כמו שאמרנו בעצם הלכי והקורה הם נועדו להקר שתדעו עד כאן מותר מכאן זה רחוב אבל ברגע שיש צורת הפתח זה מחיצה על מלא כמו שנראה בהמשך דיניה כמחיצה ולכן גם הוא רחב למעלה מ-10 אמות שעקר לא עוזר לו צורת הפתח כן תסייע ותתי לטלטל אפילו ברחב מ10 אמות אומרת הגמרא הקדושה תנן אתם כתוב במסכת סוכה כך סוכה שהיא גבוהה למעלה מ-20 אמה בעצם באנלוגיה בהשוואה לכאן מבואי שהוא למעלה מ-20 אמה שימו לב מה כתוב שם סוכה שהיא גבוה למעלה מ-20 אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר שימו לב הולכים שמה מאוד נוקב פסולה כאן אתה הולך הרבה יותר עדין אתה אומר אם זה ל למעלה מ-20 אמה תמט זה לא בסדר תמט זאת אומרת כך בשני המקרים הדין הוא שפסול וצריך למט אבל שמה אני בוחר דווקא להתיחס כביכול על צד השלילה על הצד החזק ולומר טק פסולה ואילו כאן אתה אומר לי ימעט מדוע מה השנה שואלת הגמרא גבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני תקנתא עונה הגמרא הקדושה סוכה דאורייתא תני פסולה סוכה כיוון שעיקר חיובה הו מדאורייתא כולם יודעים שצריכים לבנות סוכה ממות משה רבנו כל עם ישראל בונה סוכה מגיעה המשנה ואומרת תדע לך סוכה שבנית אותה בכזו צורה היא פסולה לא זו הסוכה המדוברת שאבותינו ואבות אבותינו ישבו בה ולא זו הסוכה שהתורה התכוונה עליה היא פסולה נכון יש לזה תקנה אם תבוא ותשאל אותי מה לעשות אני אמצא לך פתרון אבל מה שבנית זה פסולה לא זו הסוכה שהתורה דיברה עליה נפלא אבל גבי מבואי מבואי דרבנן תני תקנת מבואי בוקר טוב כאן אתה מתחיל להגיד לי את ההלכות זה תקנה של חכמים אף אחד לא יודע מזה אל תבוא לי מיד ותאמר לי מבואי למעלה מ-20 אמה פסולה תן לי קודם את הדין מה לעשות בוא אני אעשה את זה בצורה הכי טובה שיש רק תספר לי מה לכן ברגע שזה תקנת חכמים לא מתאים להגיע ולהגיד מיד פסולה אף אחד בכלל לא יודע מהדין הזה אף אחד לא יודע מה הפרטים של הדין הזה ואתה בא ונותן לי פסולה בוא תן לי קודם את ההלכות קודם את העניינים קודם את הדינים ואז תאמר לי מה הדין לכן אני אומר לך תשמע עשית למעלה מ-20 מה את אותו מבוי שתקנת חכמים לעשות זה דע לך צריך למעט זה לא בסדר למה באמת לא פתחנו בכל הולכות מבואי אומרים המפרשים שהוא רצה להתאים את הפתיחה בדיוק למסכת סוכה ושמה גם המש שנה נפתחת בסוכה שהיא למעלה מ-20 אמה אבל הוא לא יכל לכתוב פסולה מהסיבה הפשוטה שכמו שאמרנו זה דרבנן ולכן אתה צריך לנקות בלשון עדינה יותר בלשון מלמדת יותר והיא בתמה תירוץ נוסף דורית נ מתני תקנתא היה מתאים לכתוב גם בגמרא סוכה ימעט לשון של תקנה אבל אלא סוכה דנפיש מילי באותה משנה בסוכה יש עוד דינים הוא לא בן יחיד לא מדובר שם רק על סוכה למעלה מ-20 אמה מדובר שם על סוכה שאין לה שלוש דפנות מדובר שם על סוכה נמוכה ואם תגיע לתת לי עכשיו תקנה לכל דבר המשנה תתארך וחבל אנשים כבר יאבדו קשב יאבדו ריכוז לא יהיו איתך על הגל נפי של מילי פסיק ותני פסולה אומר לך תשמע כל הסוכות האלה שהזכרתי שם פסול אתה רוצה לדעת מה לעשות לך לרב ב אישית אחרי השיעור הוא יאמר לך מה התקנה אבל אני רוצה ללמד את העם ללמד את הציבור אני נותן אחידות הכי פשוט הכי קל הכי ברור אבל ללכן פסק וני פסולה אבל וי ד לא נפישי מילי אל תדאגו נפישי מילי נדבר עליו הרבה במסכת אבל כאן במשנה סך הכל שני דינים לעניין מבואי לכן תני תקנת אני יכול לכתוב תקנה וזה לא יבלבל את הציבור הקהל ישאר מרוכז ישאר עם קשב ויבין את העניין יפה מאוד אז בעצם אנחנו יודעים למה כאן כתוב ימעט ובסוכות כתוב פסולה שני תירוצים יש לנו על זה אומרת הגמרא הקדושה אתה יודע למה פסול מה אכפת לי שהקורה נמצאת למעלה מ-20 מה אמר אב יהודה אמר רב חכמים לא למדוע אלא מפתחו של היכל בבית המקדש איך שבאת נכנסת לבית המקדש היה קודם את עזרת נשים עלית היה את העזרה עזרת ישראל נכנסת לעזרת כהנים פגשת את המזבח החיצון המשכת אחריו היה לך מדרגות שהמדרגות האלה בעצם היו עלו לעולם מהעולם נכנסת להיכל ובהיכל בחלקו אחורי היה את בית קודשי הקודשים אומרת הגמרא הקדושה חכמים לא למדו עלה מפתחו של היכל פתחו של היכל היה בגובה 20 אמה ועליו נאמר פתח ומשם למדו חכמים פתח זה עד גובה 20 אמה ולא יותר ורבי יהודה לא למדה אל מפתחו של עולם שהיה גבוה יותר בעצם זה היה שלב אחד לפני לפני ומשם הוא לומד דתנן פתחו של היכל גובו 20 אמה ורוכבו 10 אמות ושל אולם גובו 40 אמה ורוכבו 20 אמות וממילא כאן התמונה המחלוקת שלהם מאיזה פתח הם לומדים ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב לגבי קורבן שלמים הושחתו פתח אוהל מועד צריך לשחוט את זה מול פתח אוהל מועד זה נאמר במשכן אבל ההשלכה הדין משליך גם על מה שקורה בבית המקדש דרבנן סו קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד וכאן צריך לעשות את זה דווקא מול ההיכל כי עולם הקדושה שלו פחווה יותר ככל שאתה מתקרב ומעמיק בתוך בית המקדש הקדושה גוברת לא הרי עזרת נשים כי הרי עזרת ישראל ועזרת ישראל כ עזרת כהנים וכן הלאה ולכן הם אומרים אנחנו אומרים דווקא קדושת היכל היא כמו אוהל מועד ורק ורק לזה אני קורא פתח וכי כתיב פתח אוהל מועד ההיכל כתיב והגובה שלו היה 20 אמה אז דווקא עד 20 אמה נחשב כפתח ולכן הקורה של המבוי שאני בעצם רוצה לעשות איזה הקר לדמיין אותה כפתח אני יכול לעשות את זה דווקא עד גובה 20 אמה ואילו הבי יהודה שבר היכל ועולם קדושה אחתי וכי כתיב פתח אול מועד ערב יהוד כתיב ההיכל והעולם זה אותו קדושה אותם עבודות שצריך לעשות בהיכל תעשה בעולם בעולם תעשה בהיכל זה לא משנה ולכן כשכתוב פתח אוהל מועד זאת אומרת זה כתוב במשכן כשאני מדמה את זה לבית המקדש זה נאמר גם על ההיכל וגם על העולם ופתח העולם היה גבוה יותר מ-20 אמה ולכן גם כן הוא מכשיר בקורה במבוי ש שהקורה נמצאת למעלה מ-20 אמה והיא באת המה אומרת הגמרא הסבר נוסף לרבי יהודה מקדושת אולם לחוד וקדושת רך לחוד ייתכן באמת שהקדושה שלהם שונה ואכ אינו טמה דרבי יהודה דכתיב גם על העולם יש לשון של פתח תכתיב אל פתח עולם הבית כותבים המפרשים שאין פסוק הזה זה הכלאה של שני פסוקים אבל בכל אופן רואים את הלשון של פתח על האולם לא כתוב על פתח אולם הבית אבל כן כתוב על אולם את המילה פתח ואם כן אתם חכמים לומדים מזה שכתוב פתח וזה רק ההיכל בנביא נבי בנביא יחזקאל כתוב במפורש שפתח זה גם אולם והפתח הזה גבוה למעלה מ-20 מה ורבנן מה יאמרו על כך אם כתוב פתח מה תאמרו ורבנן איה וכתב אל פתח עולם כדי קאמרת זה אני מקבל אם באמת היה כתוב את המילה פתח צמודה לעולם בלבד באמת אתה צודק כתוב במפורש אבל לא כתוב כך אשת דכתיב אל פתח ולם הבית הבית הפתוח לעולם שכתוב את המילים אל פתח עולם הבית זה מגיע לומר הבית שפתוח לעולם שזה ההיכל זאת אומרת מדברים כאן על ההיכל שהוא הפתח של ההיכל נחשב כפתח שהוא פתוח לעולם אבל פתחו של העולם לא נחשב כפתח ולכן אני לומד דווקא 20 אמה כפתחו של היכל ולא יותר שואלת הגמרא רגע לכל הלימודים שלמדנו כאן הכל נפלא אבל המקור הבאת אל פתח אוהל מועד זה נאמר על המשכן אנחנו מיד אמרנו שהמשכן זה גם בית המקדש שואלת הגמרא והכתיב אי במשכן כתיב הפסוק שנאמר ושחטו פתח אוהל מועד נאמר על המשכן ולא על בית המקדש אונה הגמרא א אשכחן משכן דקרי מקדש ומקדש דקרי משכן מצאנו גם פעמים שקוראים למשכן מקדש וגם פעמים ש למקדש משכן דילו תמה אחי מביאה גמה הראיה אם לא תאמר כך עד מה אב יהודה אמר שמואל שלמים שש חתן קודם פתיחת דלתות ההיכל דלתות ההיכל בבית המקדש היו נועלים אותם בלילה דל היה רק בבית המקדש דלתות היכל במשכן לא היה משכן היה סך הכל מקום אחד שהיה גם ההיכל גם העולם הכל ביחד לא היה לו דלתות לכניסה ורק מחוץ למשכן בחצרו היה את מזבח החיצון אוקיי בכל אופן אומרת הגמרא דין ששייך לבית המקדש סגרו את הדלתות בלילה אם שחט את הקור לפני שפתחת את הדלתות בבוקר זה לא נקרא שחיטה פסולין שנאמר הושחתו פתח אוהל מועד דווקא בזמן שפתוחים מהמילה פתח אני דורש בזמן שפתוחים ולא בזמן שהם נעולים ואומרת הגמרא זה אמרה נפלאה וכי כתיב אי במשכן כתיב כל הפסוק הזה הושחתו פתח אול מועד נאמר במשכן ששם בכלל לא היה דלתות אז איך אתה משליך משמה דינים על בית המקדש שכל העניין של הדלתות שנפתחו נסגרו שיך רק בבית המקדש אלא חייב להיות אשכחן מקדש דיקרי משכן ומשכן דיקרי מקדש חייב להיות שאנחנו רואים רים שגם למשכן קוראים מקדש וגם למקדש קוראים משכן וכל פסוק שנאמר באחד מהם שייך גם לשני אומרת הגמרא נפלא אני מבין את הסברה אבל איפה זה כתוב בתורה בשלם המקדש זה יקרי משכן אני מבין איפה אני רואה שהמקדש גם כן נקרא משכן דכתיב ונתתי משכני בתוככם יש הבטחה הקדוש ברוך הוא אומר אחרי שכבר נבנה המשכן אומר ונתתי משכני בתוככם על מה הוא מדבר על המשכן כבר קיים זה לא לשון עתיד אלא חייב להיות שבית המקדש שיבנה אומר הקדוש ברוך הוא ונתתי ושימו לב ללשון ללשון משכני בתוככם רואים שהמקדש גם כן נקרא משכן אלא משכן דיקרי מקדש מנלן איפה אנחנו רואים שגם המקדש נקרא משכן אילהם המיד כתיב ונסו הכתים נוסא המקדש והקימו את המשכן עד בוהם רואים הכתים הם היו אחריים לסחוב את הקילים הם סחבו את כלי השרת ושם כתוב נוסא המקדש הנה אתה רואה שעל המשכן נאמר מקדש אומרת הגמרא ממש לא ההוא בארון כתיב הם נשאו את הארון אהרון היה מקודש מכל הכלים ולכן אני קורא לו מקדש אבל עדיין אני לא רואה שעל עצם המשכן נאמר המילה מקדש אלא אומרת הגמרא מאחה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כשהולכים לבנות את המשכן בחומה שמות שם בתרומה קן דומני מופיע הפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ושמה הציווי על מלאכת המשכן אם כן אנחנו רואים שגם המשכן נקרא מקדש ואפשר ללמוד פסוקים שנאמרו במשכן גם לבית המקדש מחר נמשיך להעמיק בסוגיה ובואו נסכם ראינו במשנה שני דינים דבר ראשון מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה מחלוקת תנ הקמה אומר ימעט ורבי יהודה אומר שזה בסדר גמור רחב מ-10 י עת אבל אם הוא יש לו תצורת הפתח לא צריך למתווה מסוכה למה שם כתוב פסול ופה כתוב ימעט שתי תירוצים יש לנו על זה תירוץ ראשון דאורייתא דרבנן סוכה כולם יודעים אז אני בא ואומר פסול אבוי אף אחד לא יודע אז קודם אני מעדכן אותך ואומר לך פשוט ימעט ואז זה יהיה כתקנת חכמים תירוץ נוסף סוכה נפי שין מילה יש שם הרבה הרבה דינים במשנה ואני כבר התפזר ופה אין הרבה דינים במשנה ולכן אני יכול לכתוב את התקנה דבר נוסף מנין אמרנו רבי יהודה בעצם הם לומדים את זה מפתח כתוב שחטו פתח אול מועד כך התחלנו חכמים אומרים דווקא פתח ההיכל שהוא נקרא פתח רבי יהודה אומר דווקא פתח העולם הם חולקים ניסינו לומר שהם חולקים האם זה קדושה אחת או שתי קדושות אחר מכן דחינו בעצם לא דחינו אמרנו הסבר נוסף רבי יהודה יכול להגיד שבאמת קדושתם נפרדת אבל כתוב אל פתח עולם הבית חכמים יגידו עדיין זה הפתח שנמצא זאת אומרת זה מדובר על ההיכל שהוא פתוח לעולם אבל לא מדובר על פתח העולם עצמו מה תגיד לי זה כתוב במשכן הבאנו עוד לימוד נוסף שלמים ששחתה קודם שפתחו את לטות המקדש פסולים הושחתו פתח אול מועד גם כן פסוק שנאמר במשכן בעצם אנחנו רואים שחייב להיות שמשכה נקרא מקדש ומקדש נקרא משכן ואיפה רואים את זה אז לגבי מקדש שנקרא משכן ונתתי את משכני בתוככם שנאמר לאחר שכבר היה בנוי המשכן ולגבי איפה אנחנו רואים שהמשכן נקרא מקדש אי אפשר לומר והקאתי נוסעים שם את מקדש כי זה נאמר על הארון אלא מוסו לי מקדש זה נאמר בציווי המשכן מכאן אנחנו רואים בהצלחה אני מקווה שיצאנו מהעמוד הראשון מהשיעור ראשון של מסכת עירובין יצאנו ברורים ובעזרת השם כמו מהיום כך עד סוף המסכת בסיעתא דשמיא בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







